Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 52b
וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? וְאִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, אַמַּאי פָּטוּר? פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פְּשִׁיטָא, אָנוּס הוּא! אֶלָּא לָאו דְּאָתַיִין לִפְרָקִים, וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ – וְקָתָנֵי פָּטוּר? אַלְמָא, כֵּיוָן דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא – אָנוּס הוּא!
Traduction
but not appropriate for camels? In this case, the following must be clarified: If it is a location where camels are commonly found, why is he exempt? He is negligent. And if camels are not commonly found there, it is obvious that he is exempt, since he is clearly a victim of circumstances beyond his control. Rather, is it not the case that this is a location where camels come occasionally, and camels came and weakened the covering, after which oxen came and fell into it? And with regard to this case, it teaches that he is exempt. Apparently, since now, in any event, the camels are not there, he is considered a victim of circumstances beyond his control.
Rachi non traduit
ולא כראוי לגמלים. ואתו גמלים וארעוה:
אָמְרִי: לָא, לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְכָרָאוּי לִגְמַלִּים; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – הֵיכִי נְפוּל? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בַּר חָנָה: שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ.
Traduction
They said in reply: No; actually, the scenario is where he covered it appropriately for oxen and appropriately for camels, and as for what was difficult for you to explain: How did they fall? Rabbi Yitzḥak bar bar Ḥana says: It is where the cover rotted from the inside, and so nothing can be derived from here with regard to the question posed above with regard to the camels.
תָּא שְׁמַע: לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לֹא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, פְּשִׁיטָא – צְרִיכָא לְמֵימַר דְּחַיָּיב?! אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? הֵיכִי דָמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא! וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – אָנוּס הוּא!
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a different proof from the mishna: If he did not cover the pit appropriately, and an ox or a donkey fell in and died, he is liable. Now, what are the circumstances? If we say that he did not cover it appropriately for oxen and he did not cover it appropriately for camels, and they fell in, it is obvious. Does it need to be said that he is liable in that case? Rather, is it not referring to a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels? And if this is the case, the following point must be clarified: What are the circumstances? If camels are commonly found there, he is clearly negligent, but if camels are not commonly found there, he is a victim of circumstances beyond his control.
Tossefoth non traduit
תא שמע לא כסהו כראוי כו'. תימה דמתחילה רצה להוכיח מרישא דפטור א''כ ע''כ סיפא איידי דתנא רישא כסהו כראוי תנא סיפא לא כסהו כראוי ולא אתא לאשמועינן מידי א''כ היכי בעי להוכיח מידי מסיפא וי''ל דמעיקרא ודאי שלא היה יכול לומר טעם אחר צריך לומר איידי אבל השתא שיכול למצוא חידוש סברא הוא דלית לן למימר איידי:
אֶלָּא לָאו דְּאָתַיִין לִפְרָקִים, וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ – וְקָתָנֵי חַיָּיב? אַלְמָא כֵּיוָן דְּאָתַיִין לִפְרָקִים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ!
Traduction
Rather, is it not referring to a case where camels come occasionally, and camels came and weakened it, and subsequently oxen came and fell into it? And in this case, it teaches that he is liable. Apparently, since they do come occasionally, he is considered negligent, since he should have anticipated that they would come.
לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – פּוֹשֵׁעַ הוּא! אַיְּידֵי דִּנְסֵיב רֵישָׁא ''כִּסָּהוּ כָּרָאוּי'', נְסֵיב סֵיפָא נָמֵי ''לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי''.
Traduction
The Gemara responds: Actually, it is possible that he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels, and camels are commonly found there. And as for what was difficult for you to explain: In such a case he is considered negligent and should be liable, rendering the ruling in the mishna superfluous, one may answer that since the tanna needs to cite the first clause with regard to the halakha if he covered it appropriately, he cites the latter clause as well, with regard to the halakha that if he did not cover it appropriately, he is liable.
Tossefoth non traduit
ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו. כלומר אם מתחילה עברו גמלים ואח''כ באו שוורים ונפלו פשיטא דחייב דפושע הוא כיון דשכיחי גמלים או אפי' אתו לפרקים איבעי ליה לאסוקי אדעתיה וכי מיבעיא לן היכא דלא אתו גמלים אלא באו שוורים ונפלו מחמת שהתליע מתוכו מאי אמרינן מגו או לא ומסיק דלא אמרינן מגו וא''ת כי לא אמרי' מגו נמי מתחייב דתחילתו בפשיעה הוא לענין שוורים אם יעברו גמלים תחילה ואח''כ שוורים וסופו באונס שהתליע ותירץ ריב''א דלא אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכא שמחמת הפשיעה בא האונס אבל הכא לא בא האונס מחמת הפשיעה דאפי' היה מכוסה כראוי לשוורים ולגמלים היה מתליע וכן משמע בהמפקיד (ב''מ לו:
ושם) גבי פשע בה ויצאה לאגם דאפילו למ''ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב התם פטור דמלאך המות קטלה מה לי הכא מה לי התם וא''ת בהכונס (לקמן בבא קמא דף נו. ושם) גבי נפרצה בלילה קאמר בכותל רעוע כי חתרה אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא והתם לא בא אונס מתוך הפשיעה דאפי' כותל בריא יכול לחתור וי''ל דלקמן פרש''י שחתרה והפילה הכותל ע''י חתירה הרי דמחמת הפשיעה שהיתה רעועה בא האונס דאם היה בריא לא היה נופל בחתירה ובסוף הפועלים (ב''מ דף צג:
ושם) גבי רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס דפריך אביי תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא דאי על בעידנא דלא עיילי אינשי אפילו לא היה יכול להציל אם היה שם חייב והתם לא בא האונס מחמת הפשיעה דמה לי הכא ומה לי התם כיון שאינו יכול להציל אומר ריב''ם [דפי' רב אלפס] דלאביי ודאי חייב אע''פ שלא בא האונס מחמת הפשיעה כדמשמע בהמפקיד (שם) דקאמר לא מבעיא למ''ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כו' מכלל דלמ''ד חייב ניחא ליה לאביי בלאו טעמא דהבלא דאגמא קטלה ועוד דבלאו הכי מפרש שפיר התם ר''י דלא קשה כלום ואין להאריך כאן יותר אבל קשה לר''י דהיכי פשיט מנפל לתוכו שור חש''ו הא לא דמי כלל דהא לענין פקח בדין הוא שלא יחשב פושע ע''י מגו שהרי אין פושע לגבי שור פקח כלל אבל בבעיא דידן הוא פושע לענין שוורים כי מרעי (לגבי) גמלים לכיסוי ולכך יש להועיל שם המגו להחשב פושע לענין שוורים אף לענין התלעה ונראה לר''י דכסהו שלא כראוי לגמלים איירי בכה''ג שמיד שהגמלים עוברים נפחת תחתיהן הכיסוי דהשתא ליכא פשיעה בשוורים כלל ותחילתו וסופו באונס דאי לא אתו גמלים ראוי הוא לשוורים ואי אתו גמלים נפחת מכל וכל וחזו שוורים פקחים ומזהרים ולא נפלי ומ''מ מגו ודאי איכא ושפיר מיבעיא לן אי אמרי' מגו דהוי פושע לגמלים הוי פושע לשוורים בהתלעה ולפ''ז לא שייך תחילתו בפשיעה וסופו באונס דתחילתו וסופו באונס הוא וא''ת כיון שיודע דשור פקח פטור דלאו פושע הוא א''כ מאי קמיבעיא ליה תפשוט ממתני' דתנן שור חש''ו חייב הא פקח פטור ולא אמרינן מגו וי''ל דס''ד השתא דכל השוורים בין שוטים בין פקחים פטורין ביום וחייבין בלילה ומתני' מיירי בלילה וחרש דנקט לרבותא דס''ד דחרש לא מחייב כדבעי למימר לקמן דחרשותו גרמה לו ומהא דלא אמר מגו דהוי פושע בלילה הוי פושע ביום לא מצי למפשט מידי דלא דמיא כיון דבההיא שעתא הוא אנוס ועוד אור''י דמצי למימר דשפיר ידע האמת דפקח פטור וחרש חייב ונהי דלא אמר התם מגו משום דחשיב לפקח כמזיק עצמו וכמתכוין להפיל את עצמו לבור והתורה לא חייבה בתקלת הבור אלא כשאין לו לעיין ולילך אבל כשנפל ע''י התלעה אז יש להתחייב ע''י מגו כיון דלא שייך ביה טעמא דאיבעי ליה לעיוני ובמסקנא כשפושט הש''ס אין חושש בזה החילוק וא''ת אמאי נקט בעיא שלו בשכיחי גמלים אפילו לא שכיחי גמלים כלל יכול לשאול דלענין גמלים עצמן חשיב פושע וחייב עליו אם היו נופלים אפילו לא שכיחי כדמוכח בבעיא קמייתא וי''ל דבלא שכיחי או אפילו אתיין לפרקים פשיטא דלא אמרינן מגו כיון דלא שכיחי ביה חיובא דגמלים:
אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא נָמֵי וַדַּאי לָא אִיבַּעְיָא לַן; דְּכֵיוָן דְּאָתַיִין לִפְרָקִים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ אַסּוֹקֵי אַדַּעְתֵּיהּ;
Traduction
There are those who say that the discussion is as follows: With regard to this also we certainly did not raise the dilemma, because since they occasionally come, he is considered negligent, as he should have anticipated this possibility.
כִּי אִיבְּעִי לַן – הָכִי הוּא דְּאִיבַּעְיָא לַן: כִּסָּהוּ כִּסּוּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי שְׁווֹרִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי גְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ אֵצֶל גְּמַלִּים, הָוֵי פּוֹשֵׁעַ נָמֵי לְעִנְיַן הַתְלָעָה; אוֹ דִלְמָא לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ?
Traduction
When we raised the dilemma, this is the dilemma that we raised: He covered it with a cover that is able to withstand the presence of oxen but is unable to withstand the presence of camels, and camels are commonly found in that location. What actually transpired was that the cover rotted from the inside. In this case, what is the halakha? Do we say: Since he was negligent concerning camels, he is considered negligent also concerning the rotting? Or perhaps we do not say that since he was negligent concerning camels he is considered negligent concerning rotting, and since in practice he is not to blame for the incident, he is not held liable?
Rachi non traduit
הכי הוא דאיבעיא לן כו' ושכיחי גמלים. ומיהו גמלים לא ארעוה אלא מתוכו התליע ועבר עליו שור ונפחת:
תָּא שְׁמַע: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – פָּטוּר. וְאִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בַּר חָנָה: שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְכָרָאוּי לִגְמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – פְּשִׁיטָא דְּפָטוּר, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד?
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: If he covered the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt. And it was stated with regard to this that Rabbi Yitzḥak bar bar Ḥana says: This halakha applies where the cover rotted from the inside. The Gemara clarifies: What are the circumstances? If we say that it is referring to where he covered it in a manner appropriate for oxen and appropriate for camels and it rotted from the inside, isn’t it obvious that he is exempt? Being unaware of this, what should he have done?
אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – וְקָתָנֵי פָּטוּר? אַלְמָא לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן גְּמַלִּים הָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן הַתְלָעָה!
Traduction
Rather, is it not referring to a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels, and camels are commonly found in that location? And the strength of the cover vis-à-vis oxen and camels is not relevant to the halakha here because the cover rotted from the inside. And the mishna teaches that he is exempt. Apparently, we do not say that since he is considered negligent concerning camels, he is also considered negligent with regard to the rotting.
לָא; לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִגְמַלִּים וּכְרָאוּי לִשְׁווֹרִים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – כִּי הִתְלִיעַ מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מַהוּ דְּתֵימָא: אִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵיזַל וּמִנְקַשׁ עֲלֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara rejects this: No; actually, the case is where the cover was appropriate for camels and appropriate for oxen, and it rotted from the inside. And as for what was difficult for you to explain: When it rotted from the inside, what should he have done, and shouldn’t he be exempt? There is, nevertheless, a novelty in this ruling: It is necessary lest you say that he should have gone and knocked on the covering to ensure it was not hollow on the inside. Therefore, the mishna teaches us that he is not required to check to this extent.
Rachi non traduit
אבעי לך למיזל. תדיר ולמנקש עילויה ברגליך בכח ולבדוק שלא התליע:
תָּא שְׁמַע: לֹא כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, וָמֵת – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לֹא כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים – צְרִיכָא לְמֵימַר דְּחַיָּיב?
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the continuation of the mishna: If he did not cover the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is liable. The Gemara clarifies: What are the circumstances? If we say that it is referring to where he did not cover it appropriately for oxen and did not cover it appropriately for camels, does it need to be said that he is liable?
אֶלָּא לָאו כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים? וְאִי דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים – פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְאִי דְּלָא שְׁכִיחִי גְּמַלִּים – אָנוּס הוּא! אֶלָּא לָאו דִּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים, וְהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ – וְקָתָנֵי חַיָּיב? אַלְמָא אָמְרִינַן מִגּוֹ דְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן גְּמַלִּים – הָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן הַתְלָעָה!
Traduction
Rather, is it not a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels? In this case, the following point needs clarification: If camels are commonly found there, he is negligent and should be liable. And if camels are not commonly found there, he is a victim of circumstances beyond his control. Rather, is it not a case where camels are commonly found there, and it rotted from the inside, and the mishna teaches that he is liable? Apparently, we do say that since he is negligent concerning the camels, he is considered negligent concerning the rotting, and he is therefore liable.
Rachi non traduit
ואי דשכיחי גמלים. ואתו וארעוה פשיטא פושע הוא:
אָמְרִי: לָא; לְעוֹלָם כָּרָאוּי לִשְׁווֹרִים וְלֹא כָּרָאוּי לִגְמַלִּים, וּשְׁכִיחִי גְּמַלִּים; וַאֲתוֹ גְּמַלִּים וְאָרְעוּהּ, וַאֲתוֹ שְׁווֹרִים וּנְפַלוּ בֵּיהּ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – פְּשִׁיטָא, פּוֹשֵׁעַ הוּא! אַיְּידֵי דִּנְסֵיב רֵישָׁא ''כִּסָּהוּ כָּרָאוּי'', נְסֵיב סֵיפָא נָמֵי ''לֹא כִּסָּהוּ''.
Traduction
They said in response: No; actually it is referring to where he covered the pit appropriately for oxen but not appropriately for camels; and camels are commonly found there, and camels came and weakened the cover. And, subsequently, oxen came and fell in. And as for what was difficult for you to explain: It is obvious that he is liable, since he is clearly negligent, so what novelty is being introduced? The answer is that since he needs to cite the first clause of the mishna, i.e., where he covered the pit appropriately, he therefore cites the latter clause as well, i.e., where he did not cover it.
תָּא שְׁמַע: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, סוֹמֵא וּמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – חַיָּיב. פִּקֵּחַ וּמְהַלֵּךְ בַּיּוֹם – פָּטוּר. וְאַמַּאי? נֵימָא מִדְּהָוֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן חֵרֵשׁ, הָוֵי נָמֵי פּוֹשֵׁעַ לְעִנְיַן פִּקֵּחַ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ – לָא אָמְרִינַן מִגּוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a different proof from a baraita: With regard to an ox that was impaired by being deaf, or an ox that was an imbecile, or an ox that was very young, or a blind ox, or an ox that is walking at night and unable to see, if it fell into the pit, he is liable. If the ox was of standard intelligence for its species and was walking in the day, the owner of the pit is exempt, since the ox should have been aware of the pit. The Gemara asks: But why is he exempt? Let us say that since he is considered negligent concerning a deaf ox, he is also negligent concerning an ox of standard intelligence. Rather, is it not correct to conclude the following principle from here: We do not say that since he is negligent with regard to one matter, it is also considered negligence with regard to another matter, but he is held liable only for the damage actually attributable to his negligence? The Gemara affirms: Yes, conclude from the mishna that this is so.
Rachi non traduit
שור חרש. שור שהוא חרש או שור שהוא מהלך בלילה אפילו הוא פקח חייב:
פקח. ונפל לתוכו ביום פטור (האי פקח) דאיבעי לעיוני ומיזל:
נָפַל לְפָנָיו כּוּ'. אָמַר רַב: ''לְפָנָיו'' – לְפָנָיו מַמָּשׁ, ''לְאַחֲרָיו'' – אַחֲרָיו מַמָּשׁ.
Traduction
§ The mishna teaches: If a man was digging or widening a pit, and an ox passing by fell forward into it in fright due to the sound of the digging, he is liable. If it fell backward into the pit due to the sound of the digging, he is exempt. Rav says: The term forward means literally forward, and the term backward means literally backward,
Rachi non traduit
לפניו ממש. על פניו נפל ומת מן ההבל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source