Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 45a

מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – מוּחְזָר.

Traduction

it is considered legally sold and belongs to the purchaser for all purposes. Similarly, if he consecrated it, it is halakhically consecrated, and all the halakhot of consecrated property apply to it. If he slaughtered it, one is permitted to eat its meat. If a bailee charged with safeguarding it returned it to its owner’s house before the verdict it is considered to be returned, and the owner has no further claim against the bailee.

Rachi non traduit

מכור. הוא לרדיא:

הקדישו מוקדש. ונפקא מיניה דאי מיתהני מיניה מעל:

מוחזר. ואע''ג דשקלי ליה בי דינא הוי שומר פטור דהא כשהחזירו שור מעליא הוא:

Tossefoth non traduit

מכור. פי' בקונטרס לרדיא ומשנגמר דינו אינו מכור דאסור בהנאה ואפילו ר''ת דמפרש. דמחיים לא מיתסר מ''מ הרי אסור להשהותו לענות דינו ובמהדורא אחת פרש''י מכרו מכור דאמר ליה מוכר היה לך לשוחטו כיון שידעת שהרג ואת הוא דאפסדת אנפשך ולא הוי מקח טעות וא''ת וסיפא כשנגמר דינו דקתני אינו מכור מסתמא יודע שנגח ושנגמר דינו דומיא דרישא שיודע שהרג. וא''כ ליהוי מעות מתנה כמו במקדש אחותו וי''ל שאין הכל בקיאין בדין שור הנסקל וסבור שיכול להשהותו לעשות בו מלאכתו או אפילו לשחטו סבור דשרי:

מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – אֵינוֹ מוּחְזָר. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו, מוּחְזָר.

Traduction

By contrast, once its verdict has been issued, if the owner sells it, it is not considered sold, since the ox is no longer his. Similarly, if he consecrates it, it is not considered consecrated. If he slaughters it, its meat is forbidden. If a bailee returns it to its owner’s house it is not considered to have been returned, since the ox is considered to have been killed. Rabbi Ya’akov says: Even once its verdict has been issued, if the bailee returns it to its owner it is considered to have been returned.

Rachi non traduit

אינו מוקדש. דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה:

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ'', וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''?

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this: The Rabbis hold that with regard to items from which it is prohibited to derive benefit one does not say: That which is yours is before you, and no compensation is required. Once the deposited item was rendered forbidden, the bailee cannot return it as is to its owner, claiming that since it has not been physically damaged he has fulfilled his obligation to return it and therefore the owner has no further claims against him. And Rabbi Ya’akov holds that one does say, with regard to items from which it is prohibited to derive benefit: That which is yours is before you.

Rachi non traduit

אין אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך. ונפקא מיניה לגזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו אינו מוחזר:

אָמַר רַבָּה: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ'', דְּאִם כֵּן – נִפְלוֹג לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח.

Traduction

Rabba said: Clearly, according to everyone, one says with regard to items from which it is prohibited to derive benefit: That which is yours is before you; as, if this was the subject of disagreement, let them dispute this matter with regard to leavened bread on Passover, which is a more common case of an item from which it is prohibited to derive benefit.

Rachi non traduit

דא''כ. דלרבנן אין אומרין:

ליפלגו. רבנן בחמץ בפסח ולימרו דחייב ואנן קיימא לן בהגוזל עצים (לקמן בבא קמא ד' צח:) דלרבנן אומר לו הרי שלך לפניך דקתני גזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו וכן שור עד שלא נגמר דינו אומרין לו הרי שלך לפניך אבל משנגמר לא והא סברא לרבנן הוא דשמיעא להו וקתני דבחמץ בפסח מודו דאמרינן באיסורי הנאה הרי שלך לפניך אלא דכולי עלמא אמרינן באיסורי הנאה הרי שלך לפניך היכא דאיסורא ממילא אתא ליה כגון חמץ בפסח ולא מצי א''ל האי לאו מידי הוא אבל הכא משום הכי אמרי רבנן אינו מוחזר דאמר ליה אתפסתיה לתוראי כו' והזיקא דבידים הוא שהביאו לבי דינא והאי דנקט אי אהדרתיה ניהליה לאו משום דחיובא דלא אהדריה הוא דא''כ בחמץ בפסח נמי לימא ליה אי אהדרתיה ניהלי הוה אכילנא ליה ועוד לר' יעקב נמי נהי דגומרים דינו של שור שלא בפניו נימא ליה אי אהדרתיה ניהלי הוה שחיטנא ליה אלא אדלא אהדריה לא מחייבי ליה רבנן דהא קמהדר ליה השתא ואמרינן באיסורי הנאה הרי שלך לפניך אלא חיוביה משום דהוליכו לב''ד בידים והכי קאמר ליה לא היה לך להוליכו לב''ד דאי הוה בידי הוה מערקנא ליה מינייהו:

Tossefoth non traduit

דאם כן ליפלוג בחמץ בפסח. פ''ה ואנן קי''ל בהגוזל [עצים] (לקמן בבא קמא דף צח:) דלרבנן אומר הרי שלך לפניך דקתני בברייתא גזל חמץ ועבר עליו הפסח שור והחזירו עד שלא נגמר דינו אומר לו הרי שלך לפניך אבל משנגמר דינו לא והאי סברא לרבנן הוא דשמעינן להו וקתני דבחמץ בפסח מודו וקשה לפירושו דסוגיא דהכא איתא נמי התם בהאי שמעתא ומוכח התם דרבה שדחה ואמר דכ''ע אומרים באיסורי הנאה הרי שלך לפניך מדלא פליגי בחמץ בפסח לא היה יודע אותה ברייתא אלא רבה בר שמואל הביאה ואמר ליה רב חסדא אי משכחת להו לא תימא להו ואור''י דדייק מדלא פליגי בחמץ שלא הייתי יכול לטעות ולהעמיד מחלוקתם במילתא אחריתי:

אֶלָּא הָכָא, בְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בְּפָנָיו; דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי – הֲוָה מַעְרֵקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא, הַשְׁתָּא – אַתְפַּשְׂתֵּיהּ לְתוֹרַאי בִּידָא דְּלָא יָכֵילְנָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ.

Traduction

Rather, here they disagree with regard to the matter of issuing the verdict for an ox in its absence. The Rabbis hold that the verdict for an ox can be issued only in its presence. Therefore, the bailee is not exempt by returning it after the verdict, as the owner could say to him: If you had returned the ox to me before the verdict I would have smuggled it to the marsh, and the court would not have been able to sentence it to stoning. Now you have let my ox be seized by the court, with whom I cannot engage in litigation.

Tossefoth non traduit

השתא אתפסתיה לתוראי. פי' הקונטרס אתפסתיה בידים שמסרו לב''ד לדונו בסקילה ולכך אין יכול לומר לו הרי שלך לפניך לפי שהתפיסו בידים והשתא לפי זה נוכל להעמיד כל הבבא דמתני' בהגוזל קמא (לקמן בבא קמא ד' צו:) כרבנן דרבי יעקב לפי דחוי דרבא ושור היוצא ליסקל דקתני במתני' דהתם דא''ל הרי שלך לפניך כגון שתפסוהו ב''ד מאליהן ומיהו רש''י פי' שם שאין מעמיד כרבנן רק רישא אבל הסיפא דשור היוצא ליסקל דמתניתין לא אתיא כרבנן אלא כר' יעקב דוקא וזה פי' משום שרוצה להעמיד שור היוצא ליסקל דמתניתין בתפיסה בידים ליד ב''ד דומיא דברייתא דהיינו בהתפיסו בידים וקשה לפירושו דאם זה ההיזק לא הוי היזק ניכר אפילו אתפסיה בידים לא יתחייב ואם הוא ניכר אפילו תפסו ב''ד מאליהן למה יפטר וכי לא היה לו לשומרו שלא יבא לידי כך ועוד דאם הוא פטור כשתופסים אותו מאליהן כשתופסים אותו בידים נמי פטור דסוף סוף אפילו לא היה מתפיסו בידים היו תופסים אותו מאליהן ולא הפסידו בעלים בהתפסתו כלום ונראה לר''י דבתפסוהו מאליהן נמי חייב דמה שנופל ליד ב''ד חשוב היזק ניכר וכיון דעל ידי פשיעה נפל ליד ב''ד חייב ולא יכול לומר הרי שלך לפניך כמו בחמץ ועבר עליו הפסח שהוא היזק שאינו ניכר הלכך יכול לומר שם הרי שלך לפניך ור' יעקב לא חשיב היזק ניכר מה שנופל ליד ב''ד וגמרו את דינו כיון שאפילו לא בא לידם היו גומרין את דינו ונמצא שאינו מפסיד ע''י שבא לידם אלא כאילו גמרו דינו שלא בפניו חשיב לפי שגם אז היה נאסר והוי היזק שאין ניכר ולכך יכול לומר לו הרי שלך לפניך כמו בחמץ ועבר עליו הפסח ואי אהדרתיה לאו נתינת טעם הוא שהיה יכול להצילו ע''י כך שאין תלוי בזה כמו שפ''ה אלא כלומר לא היו גומרין דינו שלא בפניו ועכשיו גרמת שנתפס בידם וגומרין דינו ע''י מה שנפל בידם וכיון שנפסד ע''י מה שנפל בידם חשיב היזק ניכר ולא תוכל לומר הרי שלך לפניך וכן משמע בהניזקין (גיטין ד' נג:) דבהיזק ניכר אין יכול לומר הרי שלך לפניך דפריך ממתני' דגזל מטבע ונפסל כו' ואי אמרת היזק שאין ניכר שמיה היזק פי' משום דחשיב כאילו ניכר אמאי אומר ליה הרי שלך לפניך גזל הוא וממונא מעליא בעי לשלומי כי אין זה ממון שגזל כיון שחשוב כאילו ההיזק ניכר בו שאין לך שינוי גדול מזה אילו היה ניכר ושור תם דמזיק ברשות שומר אפילו קודם גמר דין אם יחזירנו שומר לבעלים לא יפטר בכך כיון דמזיק ע''י פשיעת שומר ונפל ברשות ניזק להחליט לו מיד לר''ע להשתעבד בו ולרבי ישמעאל לגבות מגופו והוה ליה היזק ניכר שהוא מופסד שנפל ברשות אחרים ולא יכול לומר הרי שלך לפניך כמו שיכול לומר בשור שהרג אפילו לאחר גמר דין לר' יעקב ולרבנן קודם גמר דין ובחמץ לכ''ע:

וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף מִיגְמָר הֲווֹ גָּמְרִי לֵיהּ לְדִינָא.

Traduction

And Rabbi Ya’akov holds that the verdict for an ox can be issued in its absence. Therefore, the bailee is exempt, as he can say to the owner in response to his claim: Ultimately, they would have issued the verdict anyway, so I did not cause your ox to be stoned by not returning it to you before the verdict.

Rachi non traduit

סוף סוף מיגמר הוה גמרי ליה לדיניה. הלכך הוה ליה הזיקא דממילא ולא בידים:

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? ''הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת'' – כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; מָה בְּעָלִים בִּפְנֵיהֶם, אַף שׁוֹר בְּפָנָיו.

Traduction

According to this explanation, what is the reason for the opinion of the Rabbis that the ox’s verdict can be issued only in its presence? The verse states: ''The ox shall be stoned, and its owner also shall be put to death'' (Exodus 21:29), indicating that as the death of the owner, i.e., a person, for killing another person, so is the death of the ox for killing a person. Just as the owner is sentenced to death only in his presence, so too, an ox is sentenced to death only in its presence.

Rachi non traduit

מה בעלים בפניהם. כדכתיב עד עמדו לפני העדה למשפט (במדבר ל''ה:י''ב):

וְרַבִּי יַעֲקֹב – בִּשְׁלָמָא בְּעָלִים, בְּנֵי טַעֲנָה נִינְהוּ; אֶלָּא שׁוֹר, בַּר טַעַנְתָּא הוּא?

Traduction

And Rabbi Ya’akov holds that the owner and the ox cannot be compared. Granted, the owner must be present when the verdict is issued, as people are able to present claims in their defense; but as for an ox, is it capable of presenting claims? Consequently, it makes no difference whether or not the verdict is issued in its presence.

Tossefoth non traduit

אלא שור בר טענה הוא. ואפילו דרשינן בעלמא כמיתת בעלים כך מיתת השור להך מילתא אין סברא לדירשו:

מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְאֵלּוּ הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הָרְגוּ תַּמִּין – נֶהֱרָגִין, וּפְטוּרִין מִן הַכּוֹפֶר. מוּעָדִין – נֶהֱרָגִין, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הַכּוֹפֶר. וְחַיָּיבִין לְהַחֲזִיר דְּמֵי שׁוֹר לִבְעָלָיו, חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם.

Traduction

§ The mishna teaches: If the ox’s owner conveyed it to an unpaid bailee, or to a borrower, or to a paid bailee, or to a renter, they enter into the responsibilities and liabilities in place of the owner. The Sages taught: There are four people who enter into the responsibilities and liabilities in place of the owner, and they are: An unpaid bailee, and a borrower, a paid bailee, and a renter. If the oxen killed people while in the possession of one of these people, if the oxen were innocuous at the time they killed, they are killed and the bailees are exempt from paying ransom. If they were forewarned, they are killed and the bailees pay ransom. And regardless if they were innocuous or forewarned, the bailees are liable to return the value of the ox to its owner, with the exception of an unpaid bailee.

Tossefoth non traduit

חוץ משומר חנם. הוא הדין דהוה מצי למימר כולן פטורין בשמרו שמירה מעולה חוץ משואל דחייב באונסים:

אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּנַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נָמֵי לִיפַּטְרוּ! וְאִי דְּלָא נַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִיחַיַּיב!

Traduction

The Sages said: What are the circumstances in which the bailees are liable, with the exception of an unpaid bailee? If he safeguarded the ox appropriately but the ox killed a person anyway, all of the other bailees should also be exempt from reimbursing the owner for the ox and not just an unpaid bailee, as they did everything that was required of them. And if he did not safeguard it properly, even the unpaid bailee should be liable, as he was also required to safeguard it.

Rachi non traduit

אי דנטריה. שמירה מעולה:

כולהו נמי ניפטרו. מדמי שור בר משואל דהא אנוסין הם:

Tossefoth non traduit

אפילו כולהו נמי ליפטרו. ושואל גופיה נהי דחייב לשלם דמי שור לבעלים מ''מ כופר אין משלם:

אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּנַטְרֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא נַטְרֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. שׁוֹמֵר חִנָּם – כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, הָנָךְ – לָא כָּלְתָה שְׁמִירָתָן.

Traduction

The Sages said in response: Here we are dealing with a case where the bailee provided reduced safeguarding and did not provide superior safeguarding. In this case the unpaid bailee has fulfilled his safeguarding duties; since he does not receive anything in exchange this level of safeguarding is sufficient. Those other bailees, who have a greater responsibility, have not fulfilled their required level of safeguarding.

Rachi non traduit

שמירה פחותה. דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה:

כלתה ליה שמירתו. דאין עליו להתחזק בשמירתו ודי בכך ולאו פשיעה היא הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור דהא סגי ליה בשמירה פחותה ובעי כפרה:

והני לא כלתה שמירתן. שחייבין היו להתחזק בשמירתו שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא מידי דהוה אגניבה ואבידה:

אָמְרִי: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר,

Traduction

The Sages said, in clarification of the baraita: In accordance with whose opinion is this baraita? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir,

Rachi non traduit

כמאן אי כר''מ. דאמר במתניתין מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה ומשום הכי נמי קתני משלמין כופר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source