Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 38a

דְּאִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא לְהַאי ''רֵעֵהוּ'' גַּבֵּי מוּעָד.

Traduction

Because if so, if one whose ox gores a consecrated ox is exempt from liability, let the verse write this phrase: ''Of another,'' with regard to the case of a forewarned ox. One could then infer that the owner is exempt from liability in the case of an innocuous ox as well, as the liability with regard to an innocuous ox is less severe than with regard to a forewarned ox. The stating of this exemption specifically in the context of an innocuous ox indicates that the exemption is only concerning the leniency stated in the verse, that if the gored ox belongs to another person, the owner of the belligerent ox is liable to pay only half the cost of the damage.

Tossefoth non traduit

דאם כן לכתוב רחמנא גבי מועד. וליכא למימר דכי כתב רחמנא רעהו בתם לפטור תם דהדיוט בהקדש קאתי ומועד כדקאי קאי ולהכי לא כתביה גבי מועד דלא חייביה רחמנא במועד אלא במקום שחייב בתם ולפטור לגמרי בשתיהם הדיוט בהקדש נמי לא אתי דא''כ לכתביה רחמנא גבי מועד דהוי רבותא טפי וגם ליכא למיטעי למדרשיה אלא לפטור וכ''ש בתם אלא ודאי מדלא כתב גבי מועד אתא רעהו לחייב תם בהקדש נזק שלם וה''ה שבא לפטור לגמרי תם דהקדש בהדיוט וכיון דתם פטור מועד נמי פטור וה''ק קרא רעהו הוא דאיכא חילוק בין תם למועד אבל כשאינו רעהו לא דהדיוט בהקדש חייב והקדש בהדיוט פטור:

שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. אָמְרִי: מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ''רֵעֵהוּ'' דַּוְקָא – דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי לִיפְּטַר! וְאִי ''רֵעֵהוּ'' לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי נִחַיַּיב!

Traduction

§ The mishna teaches: With regard to an ox of a Jew that gored the ox of a gentile, the owner of the belligerent ox is exempt from liability; whereas if a gentile’s ox gores a Jew’s ox, the owner is liable to pay the full cost of the damage. The Sages said: This statement is difficult whichever way you look at it. If the phrase ''of another'' is meant in a precise manner, and therefore the liability applies only if his ox gores the ox of another Jew, when a gentile’s ox gores that of a Jew he should also be exempt from liability. And if the phrase ''of another'' is not meant in a precise manner, then even when a Jew’s ox gores that of a gentile the owner of the belligerent ox should be liable.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר קְרָא: ''עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם'' – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִיְּימוּ – עָמַד וְהִתִּיר מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל.

Traduction

Rabbi Abbahu said that the reason for this ruling is that the verse states: ''He stood and shook the earth; He beheld, and made the nations tremble [vayyatter]'' (Habakkuk 3:6). This is homiletically interpreted to mean that God saw the seven mitzvot that the descendants of Noah accepted upon themselves to fulfill, and since they did not fulfill them, He arose and permitted [vehittir] their money to the Jewish people, so that in certain cases Jews are not liable for damage caused to gentiles.

Tossefoth non traduit

עמד והתיר ממונן לישראל. משמע דוקא בענין זה שנגח שור שלנו שור שלהם ולמ''ד בפ' בתרא (לקמן בבא קמא דף קיג.) גזל כנעני אסור ניחא אבל למ''ד מותר קשה:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא: ''הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן'' – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said that the source for this halakha is from here: It is stated in reference to the giving of the Torah: ''The Lord came from Sinai and rose from Seir unto them; He appeared from Mount Paran'' (Deuteronomy 33:2), which is homiletically interpreted to mean: From the time God came from Mount Paran, when giving the Torah, the money of the gentile nations appeared, i.e., it was revealed and granted to the Jewish people.

Rachi non traduit

הופיע. גילה ממונן והתירו:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם''. וְאוֹמֵר: ''הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן''.

Traduction

This is also taught in a baraita: With regard to an ox of a Jew that gored the ox of a gentile, the owner of the belligerent ox is exempt from liability. By contrast, with regard to an ox of a gentile that gored the ox of a Jew, whether it was innocuous or forewarned, the owner of the belligerent ox pays the full cost of the damage, as it is stated: ''He stood and shook the earth; He beheld, and made the nations tremble.'' And another verse states: ''He appeared from Mount Paran.''

מַאי ''וְאוֹמֵר''?

Traduction

The Gemara asks: What is the reason the baraita adds: And another verse states, indicating that the first verse is not a sufficient source?

וְכִי תֵּימָא, הַאי ''עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ'' – מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַב מַתְנָה וְכִדְרַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: ''הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן'' – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל. מַאי דְּרַב מַתְנָה? דְּאָמַר רַב מַתְנָה: ''עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ'''. מָה רָאָה – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִגְלָה אוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם.

Traduction

The Gemara explains that this is how the baraita is to be understood: And if you would say that this verse: ''He stood and shook the earth'' is necessary to express that which Rav Mattana and Rav Yosef derived from the verse, come and hear another source: ''He appeared from Mount Paran,'' meaning: From Paran their money appeared to the Jewish people. What is Rav Mattana’s exposition? It is as Rav Mattana says: ''He stood and shook the earth.'' What did He see? He saw the seven mitzvot that the descendants of Noah were commanded but did not fulfill, and He arose and exiled them from their land on account of their transgressions.

Rachi non traduit

והגלה אותם. כגון כפתורים היוצאים מכפתור (דברים ב':י''ג) וכגון ובשעיר ישבו החורים וגו' (דברים ב':י''ב) וכן אומות הרבה:

Tossefoth non traduit

מפארן הופיע ממונן לישראל. פי' הקונטרס שסיבב והחזיר התורה בכל האומות ולא קבלוה משמע שר''ל דבפארן נגלה לאומות וכן משמע בתרגום ירושלמי דמתרגם מטורא דגבלא אתגלי לבני ישמעאל ופארן ארץ ישמעאל היא כדכתיב בהגר ותשב במדבר פארן ובריש מסכת ע''ז (דף ב:
ושם.) אית דגרסי מאי בעי בשעיר מאי בעי בפארן וקשה דבשבת פ' ר''ע (שבת ד' פט.) משמע דפארן הוא סיני דקחשיב ה' שמות שנקרא לו מדבר צין מדבר קדש מדבר פארן מדבר סיני מדבר קדמות ונראה דמדבר סיני מדבר גדול ומצד אחד נקרא סיני ומצד אחר נקרא פארן וכל חמשה שמות דקחשיב במסכת שבת חמשה חלקים היו בו שכל אחד שמו נקרא כן ואע''ג דקדריש התם לכל השמות אין להקפיד על זה ובאותו צד ששמו פארן נגלה לבני ישמעאל:

וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ''וַיַּתֵּר'' לִישָּׁנָא דְּאִגַּלּוֹיֵי הוּא? כְּתִיב הָכָא: ''וַיַּתֵּר גּוֹיִם'', וּכְתִיב הָתָם: ''לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ'' – וּמְתַרְגְּמִינַן: לְקַפָּצָא בְּהוֹן עַל אַרְעָא.

Traduction

And from where may it be inferred that this term vayyatter is a term of exile? It is written here: ''And made the nations tremble [vayyatter]'' (Habakkuk 3:6), and it is written there: ''Lenatter upon the earth'' (Leviticus 11:21), which is translated into Aramaic as: ''To leap upon the earth.'' Apparently, the root nun, tav, reish, common to both words, indicates uprooting from one place to another.

מַאי דְּרַב יוֹסֵף? דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: ''עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ'''; מָה רָאָה? רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִתִּירָן לָהֶם.

Traduction

What is Rav Yosef’s exposition? It is as Rav Yosef says: ''He stood and shook the earth; He beheld.'' What did He see? He saw the seven mitzvot that the descendants of Noah accepted upon themselves and did not fulfill, so He arose and permitted their prohibitions to them.

אִיתְּגוֹרֵי אִתְּגוּר?! אִם כֵּן, מָצִינוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר! אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא: לוֹמַר שֶׁאֲפִילּוּ מְקַיְּימִין אוֹתָן – אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן שָׂכָר.

Traduction

The Gemara asks: Did they thereby profit, in that their prohibitions became permitted to them? If so, we have found a transgressor who is rewarded. Mar, son of Rabbana, says: This is not to say that for them to transgress their mitzvot is no longer a sin; rather, it is to say that even if they fulfill them, they do not receive reward for fulfilling them.

Rachi non traduit

לומר שאפי' מקיימין אותן כו'. שהרי אינם מצווים אבל מעונשין לא פטרן:

וְלָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם, וָחַי בָּהֶם'' – ''כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''אָדָם''; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל!

Traduction

The Gemara asks: But do they not receive reward for fulfilling those mitzvot? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Meir says: From where is it derived that even a gentile who engages in Torah is considered like a High Priest? The verse states with regard to the mitzvot: ''Which if a person does, he shall live by them'' (Leviticus 18:5). It is not stated: Which if priests and Levites and Israelites do, they shall live by them, but rather: A person, indicating that all people are included. You have therefore learned that even a gentile who engages in Torah study is considered like a High Priest.

Tossefoth non traduit

אלא האדם. תימה הא אין עובדי כוכבים קרויין אדם כדתניא בפ' המקבל (ב''מ קיד:) אמר רשב''י אין קברי העובדי כוכבים מטמאים באהל שנאמר אדם כי ימות באהל אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט. ושם.) פי' בקונטרס דר''מ דהכא כרבנן דפליגי עליה דרבי שמעון בן יוחי בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סא. ושם) ורבינו תם מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם תדע מדפריך ביבמות מקראי דנביאים ולא פריך מקראי דתורה דהאדם והבהמה אשר ימצא בשדה (שמות ט':

י''ט) אך התם הוי קודם מתן תורה וא''ת א''כ הוה ליה למימר אדם ולא נאמר אלא האדם לאו פירכא היא דהך ברייתא מתניא בת''כ וטובא איכא התם בכי האי גוונא דקתני התם וכן הוא אומר (ישעיהו כ''ו:ב') פתחו שערים (ראשיכם) ויבא גוי וגו' ויבאו כהנים לוים ישראלים לא נאמר אלא גוי צדיק וכן הוא אומר הטיבה [ה'] לטובים כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא לטובים הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול וא''ת והא עובדי כוכבים נמי קרויים אדם כדכתיב לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם וי''ל דבמקום שמזכיר השם מזכיר עובדי כוכבים בלשון אדם כלומר דבר חלש נולד מאדם וכן גבי חירם (יחזקאל כ''ח:ב') אתה אדם ולא אל וכן מה יעשה לי אדם (תהילים קי''ח:ו') וריב''א הקשה מדכתיב (ישעיהו מ''ג:ד') ואתן אדם תחתיך ותירץ דדרשינן ואתן אדום תחתיך גבי ההוא רומאה בפרק בתרא דברכות (דף סב:) והא דאמר בהשולח (גיטין דף מז.) יש קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות מדכתיב והארץ נתן לבני אדם בני אדם משמע אדם הראשון:

הרי הוא ככהן גדול. הא דנקט כהן גדול משום דדרשינן בסוטה (דף ד:) יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים:

אָמְרִי: אֵין מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶן שָׂכָר כִּמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה.

Traduction

The Sages said in response: Rav Yosef meant that they do not receive the reward as does one who is commanded to perform a mitzva and performs it, but as does one who is not commanded to perform a mitzva and performs it anyway. As Rabbi Ḥanina says: One who is commanded and performs a mitzva is greater than one who is not commanded and performs it.

תָּנוּ רַבָּנַן, וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת רוֹמִי שְׁנֵי סְרַדְיוֹטוֹת אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּנוּ תּוֹרַתְכֶם. קָרְאוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלֵּשׁוּ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן אָמְרוּ לָהֶם: דִּקְדַּקְנוּ בְּכָל תּוֹרַתְכֶם – וֶאֱמֶת הוּא; חוּץ מִדָּבָר זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

Traduction

The Sages taught the following story in the context of the aforementioned halakha: And the Roman kingdom once sent two military officials [sardeyotot] to the Sages of Israel, and ordered them in the name of the king: Teach us your Torah. The officials read the Torah, and repeated it, and repeated it again, reading it for the third time. At the time of their departure, they said to the Sages: We have examined your entire Torah and it is true, except for this one matter that you state, i.e., that with regard to an ox of a Jew that gored the ox of a gentile, the owner is exempt from liability, whereas with regard to the ox of a gentile that gored the ox of a Jew, whether it was innocuous or forewarned, the owner pays the full cost of the damage.

Rachi non traduit

למדונו תורתכם:

חוץ מדבר זה. והם לא גילו להם טעמו של דבר שיהא ממונו של כנעני בחזקת הפקר מפני הסכנה:

Tossefoth non traduit

קראו ושנו ושלשו. וא''ת והא אמרינן בחגיגה (דף יג.) המלמד תורה לעובד כוכבים עובר בעשה דמגיד דבריו ליעקב (תהילים קמ''ז:
י''ט) ויש לומר דבע''כ עשו ע''פ דברי המושל ולא נתחייבו למסור עצמן אי נמי עשו עצמם גרים כדאי' בספרי דפרשה אף חובב עמים:

מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ''רֵעֵהוּ'' דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל לִיפְּטַר; וְאִי ''רֵעֵהוּ'' לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי לִחַיַּיב! וְדָבָר זֶה אֵין אָנוּ מוֹדִיעִים אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת.

Traduction

The officials’ reasoning was that this halakha is difficult whichever way you look at it. If the phrase ''of another'' is meant in a precise manner, that the owners of both oxen must both be Jewish, then even when the ox of a gentile gores the ox of a Jew the owner of the ox should be exempt from liability. And if the phrase ''of another'' is not meant in a precise manner, and the oxen of all are included, then even when the ox of a Jew gores the ox of a gentile the owner should be liable. They added: But we will not inform this matter to the kingdom; having acknowledged that the entire Torah is true, we will not reveal this ruling, as it will displease the kingdom.

רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא: קוּם נֵיזִל נִינַחֲמֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: מַאי אִית לִי גַּבֵּי נֶחָמְתָּא דְבַבְלָאֵי – דְּגִידּוּפָא הוּא? דְּאָמְרִי: ''מַאי אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד''; הָא אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד – עָבְדִי.

Traduction

§ Incidentally, it is related that the daughter of Rav Shmuel bar Yehuda died. The Sages said to Ulla: Arise; let us go console him. Ulla said to them: What business do I have with the consolation of Babylonians, which is actually heresy? As, they say while consoling mourners: What can be done? This seems to suggest that if it were possible to do something, acting against the Almighty’s decree, they would do so, which is tantamount to heresy. Therefore, Ulla declined to accompany the Babylonian Sages.

Rachi non traduit

דגידופא הוא. כלפי מעלה:

אֲזַל הוּא לְחוֹדֵיהּ גַּבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ''וַיֹּאמֶר ה' (אֶל מֹשֶׁה) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה''; וְכִי מָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת?! אֶלָּא נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ – אָמַר: וּמָה מִדְיָנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזוֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה: ''צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם'',

Traduction

Ulla therefore went to console Rav Shmuel bar Yehuda by himself, and said to him: The verse states: ''And the Lord said to me, do not be at enmity with Moab, neither contend with them in battle'' (Deuteronomy 2:9). What entered Moses’s mind, that God had to warn him not to undertake a particular action? Did it enter his mind to wage war with the Moabites without permission? Rather, Moses reasoned an a fortiori inference by himself, saying: And if with regard to the Midianites, who came only to help the Moabites harm the Jewish people (see Numbers, chapter 22), the Torah said: ''Harass the Midianites and smite them'' (Numbers 25:17),

Tossefoth non traduit

נשא משה קל וחומר. אור''ת דלאו דוקא אלא כלומר עתיד משה לישא ק''ו אם לא שהזהירו הכתוב תחילה דקודם נאמר אל תצר את מואב ממה שנאמר צרור את המדינים והכיתם אותם כדדרשינן עתה ילחכו שלא היה מתיירא בלק אלא מלחיכה בעלמא שלא היו מותרין אלא באנגריא וקרא דמדין אחר מעשה דבלק היה והא דקאמר נמי הקדוש ברוך הוא למשה לא כשעלתה על דעתך לאו דוקא הקשה הר''ר אלחנן דהכא משמע דאחר שנאמר צרור את המדינים עדיין היו מוזהרין שלא לצור מואב ובבראשית רבה סוף פרשת ויצא קאמר דכששלח דוד יואב אל ארם נהרים ואל ארם צובה פגע במואבים ובקש לאבדם והביאו לו אסטראות שלהם אל תצר את מואב והשיב דוד שהם פירצו גדר תחילה דכתיב וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור משמע שמאותה שעה הותרו ותירץ ר''י דדיחויא בעלמא השיב וקרא דשופטים [שלחצם] עגלון מלך מואב היה לו להביא אלא שמן התורה היה רוצה להביא [להם תשובה] מפני חילול השם אע''פ שעל אדומים מייתי קרא דקבלה ויאסוף אליו בני עמון ועמלק וילך [ויך את ישראל] וירשו את עיר התמרים מ''מ כל זמן דמשכח דברי תורה ניחא ליה לאתויי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source