Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 21a
כְּהֶדְיוֹט מִדַּעַת דָּמֵי.
Traduction
is similar to an action involving non-sacred property belonging to an ordinary person, which was performed with the owner’s knowledge and against his wishes. This is because consecrated property belongs to the Almighty, and it is therefore meaningless to speak of a situation where the owner is unaware of what is being done. Consequently, anyone who derives benefit from consecrated property is in violation of the prohibition of misuse, but it cannot be inferred from this that one who resides in another’s courtyard without his knowledge must pay him rent.
Tossefoth non traduit
כהדיוט מדעת דמי. פ''ה דדעת שכינה איכא וקשה דשלא מדעתו לאו דוקא אלא אורחיה דמילתא נקט וה''ה מדעתו אלא נראה כהדיוט מדעת דמי כלומר דדעת שכינה איכא שלא יהנה אדם בלא מעילה:
שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא לְמָרֵי בַּר מָר, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, אוֹ לָא? אַדְּהָכִי – נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא.
Traduction
Rabbi Abba bar Zavda sent a message to Mari bar Mar saying: Raise the following dilemma before Rav Huna: Does one who resides in another’s courtyard without his knowledge need to pay him rent or not? In the meantime, before he was able to respond to the question, Rav Huna died.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, הָכִי אָמַר אַבָּא מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵרְאוּבֵן – מַעֲלֶה שָׂכָר לְשִׁמְעוֹן. שִׁמְעוֹן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? הָכִי קָאָמַר: נִמְצָא הַבַּיִת שֶׁל שִׁמְעוֹן – מַעֲלֶה לוֹ שָׂכָר.
Traduction
Rabba, son of Rav Huna, said to him in response to the question that was asked of his father: So did my father, my Master, say in the name of Rav: He does not need to pay him rent. And he also stated another halakha: One who rents a house from Reuven must pay rent to Shimon. The Gemara is puzzled: Shimon? What does he have to do with this? The Gemara explains: This is what he is saying, i.e., what he means: If it is discovered that the house he rented did not actually belong to Reuven but rather it was Shimon’s, he must pay rent to Shimon.
Rachi non traduit
אין צריך להעלות לו שכר. ועוד אמר אבא מרי דהשוכר בית מראובן כו' ונמצאת בית של שמעון והוא שכרה מראובן מעלה שכר לשמעון:
תַּרְתֵּי?! הָא – דְּקָיְימָא לְאַגְרָא, הָא – דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא.
Traduction
The Gemara questions this statement: Did Rav Huna state two contradictory halakhot? On the one hand he says that one who resides in a courtyard without the owner’s knowledge does not need to pay rent, but on the other hand he says that if it is discovered that the true owner of a rented house was someone else, and therefore the tenant was living in another’s courtyard without the owner’s knowledge, he is obligated to pay him rent. The Gemara resolves the difficulty: This second halakha, which stated that he is obligated to pay rent, is referring to a courtyard that stands to be rented out, while that halakha, which stated that he is not obligated to pay rent, is referring to a courtyard that does not stand to be rented out.
Rachi non traduit
תרתי. בתמיה כלומר תרתי מילי קאמר דסתרן אהדדי דהאי דשכר בית שמעון מראובן הוה ליה דר בחצר שמעון שלא מדעת שמעון וקאמר צריך להעלות לו שכר ורישא קאמר אין צריך:
הא דקיימא לאגרא. מעלה שכר לשמעון דהוה ליה זה נהנה וזה חסר:
אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִבְּנֵי הָעִיר – מַעֲלֶה שָׂכָר לַבְּעָלִים. בְּעָלִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכִי קָאָמַר: נִמְצְאוּ לוֹ בְּעָלִים – מַעֲלִין לָהֶן שָׂכָר.
Traduction
It was also stated: Rabbi Ḥiyya bar Avin says that Rav says, and some say that Rabbi Ḥiyya bar Avin says that Rav Huna says: One who resides in another’s courtyard without his knowledge does not need to pay him rent, and one who rents a house from the residents of the city must pay rent to the owners. The Gemara is puzzled: Owners? What do they have to do with this? The case concerns one who rents a property from the residents of the city, i.e., the house is public property. The Gemara explains: This is what he said: If it is discovered that the house did have owners and was not public property, the renters must pay rent to those owners.
Rachi non traduit
הדר בחצר חבירו. דלא קיימא לאגרא שלא מדעת אין צריך להעלות שכר:
תַּרְתֵּי?! הָא דְּקָיְימָא לְאַגְרָא, הָא דְּלָא קָיְימָא לְאַגְרָא.
Traduction
The Gemara wonders about this: Did he state two contradictory halakhot? The Gemara answers: This second halakha, which stated that he is obligated to pay rent, is referring to a courtyard that stands to be rented out, while that halakha, which stated that he does not need to pay rent, is referring to a courtyard that does not stand to be rented out.
אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּשְׁאִיָּה יוּכַּת שַׁעַר''. אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לְדִידִי חֲזֵי לֵיהּ, וּמְנַגַּח כִּי תוֹרָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: בֵּיתָא מְיַתְּבָא – יָתֵיב.
Traduction
Rav Seḥora says that Rav Huna says that Rav says: One who resides in another’s courtyard without his knowledge does not need to pay him rent because it is stated: ''Desolation remains in the city, and the gate is stricken unto ruin'' (Isaiah 24:12), i.e., a house that is not lived in will collapse at some point due to neglect. Consequently, one who lives inside an otherwise uninhabited house is providing a service to the homeowner, as he maintains the house and prevents it from falling apart. Mar bar Rav Ashi said: I saw this ruin and it gores like an ox, i.e., it is devastating. Rav Yosef stated a similar idea: A home that is lived in is settled and safeguarded, while a home that is not lived in has no one to look after it and maintain it.
Rachi non traduit
שנאמר ושאיה יוכת שער. שד ששמו שאיה מכתת שער בית שאין בני אדם דרין בו והלכך זה שעמד בו ההנהו. לישנא אחרינא בית שהוא שאוי ויחיד מאין אדם יוכת שער מזיקין מכתתין אותו:
ביתא מיתבא יתיב. בית שהוא מיושב בדירת בני אדם יתיב ישובו קיים לפי שהדרין בתוכו רואין מה שהוא צריך ומתקנין אותו:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּקָא מִשְׁתַּמַּשׁ בֵּיהּ בְּצִיבֵי וְתִיבְנָא.
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between what Rav said and what Rav Yosef said? The Gemara answers: The difference between them is with regard to a house that the homeowner uses to store wood and straw. The house is not empty and desolate but there is nobody living in it. According to Rav Yosef’s reasoning, a squatter there would not have to pay rent to the homeowner.
Rachi non traduit
דקמשתמש בו. בעל הבית בציבי ותיבנא שהיו עציו ותבנו בתוכו וזה הלך ודר בו משום שאיה ליכא הואיל ומשתמשין בו משום ביתא מיתבא איכא דאין זה ישוב וזה שדר בו יפה עשה וההנהו:
הָהוּא גַּבְרָא דִּבְנָה אַפַּדְנָא אַקִּילְקַלְתָּא דְיַתְמֵי. אַגְבְּיֵהּ רַב נַחְמָן לְאַפַּדְנֵיהּ מִינֵּיהּ. לֵימָא קָסָבַר רַב נַחְמָן: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר? הָהוּא – מֵעִיקָּרָא קַרְמְנָאֵי הֲווֹ דָּיְירִי בֵּיהּ, וְיָהֲבִי לְהוּ לְיַתְמֵי דָּבָר מוּעָט. אֲמַר לֵיהּ: זִיל פַּיְּיסִינְהוּ לְיַתְמֵי, וְלָא אַשְׁגַּח. אַגְבְּיֵהּ רַב נַחְמָן לְאַפַּדְנֵיהּ מִינֵּיהּ.
Traduction
The Gemara relates: There was a certain man who built a mansion [apadna] on a garbage heap [akilkalta] belonging to orphans, and Rav Naḥman confiscated his mansion from him as he did not pay the owners of the property. The Gemara asks: Shall we say that Rav Naḥman holds that one who resides in another’s courtyard without his knowledge must pay him rent? The Gemara rejects this: No, there is no proof taken from this case, because it was a unique situation. In that case Carmanians, nomadic tribes, were initially living on the property, and they would pay the orphans a small amount for the use of the land, and when this man built his mansion he removed the Carmanians from there. Rav Naḥman had said to the man who built the mansion: Go and appease the orphans with regard to their lost income, but he did not pay attention to the ruling. Therefore, Rav Naḥman confiscated his mansion from him.
Rachi non traduit
אקילקלתא. אשפה דמתרגמינן אקילקלתא מאשפות ירים אביון (תהילים קי''ג:ז'):
קרמנאי. שם אומה. ל''א קדמונאי קדמונים היו יושבין בו ומעלים שכר ליתומים והוה ליה קיימא לאגרא:
Tossefoth non traduit
ויהבי להו ליתמי דבר מועט. ומחמת כן חייב לשלם מה שנהנה אע''פ שלא חיסר כל כך וכן מוכח כולה שמעתין כדאמרינן לעיל משום שחרוריתא דאשייתא:
כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית וְכוּ'. אָמַר רַב: וּבְמַחְזֶרֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מַחְזֶרֶת נָמֵי פָּטוּר.
Traduction
§ The mishna teaches: Under what circumstances does the owner of the animal pay for the benefit that his animal derived? If the animal ate produce in the public square in the area before the storefronts, the owner of the animal pays for the food from which it benefits. If the animal ate from food placed at the side of the public square, which is not a public thoroughfare, the owner of the animal pays for what it damaged, as the legal status of that area is like that of the property of the injured party. Rav said: When the mishna says that the owner of the animal pays for what it damaged, it is referring to a case where the animal turns its head to reach the food but the animal itself is standing completely inside the public domain and it eats while standing there. And Shmuel said: Even if it is standing in the public domain and it turns its head to eat from food placed at the side of the public square, its owner is also exempt, as the animal itself is in the public domain.
Rachi non traduit
אמר רב ובמחזרת. ראשה מרחבה לצידה של רחבה ואכלה פירות קתני מתניתין דמשלמת מה שהזיקה אע''ג דכולה קיימא ברחבה:
פטורה. הואיל וגוף הבהמה קאי ברחבה דאורחה הוא להחזיר ראשה ושן ברה''ר היא:
Tossefoth non traduit
ובמחזרת. פי' בקונטרס דדוקא במחזרת אבל אכלה בלא חיזור כגון שצידי הרחבה בולטין ואכלה מאותה בליטה משלמת מה שנהנית בפי' אחר של רש''י פירש דמחזרת חייבת משום קרן דמשונה הוא וקשה לפירושו דלעיל אמרינן כיון דאורחיה למיכל ליפתא אורחיה נמי לסרוכי ולמיסק הכא נמי אורחיה לחזור ואפילו לעלות בצידי רחבה ועוד דמשלמת מה שהזיקה משמע נ''ש ועוד דמשמע בסמוך דחיובא דמקצה מקום לרה''ר כחיוב מחזרת ונראה לר''י דצידי רחבה חשיבי חצר הניזק שכל אחד יש לו רשות להניח פירותיו כנגד פתח ביתו בצידי רחבה ולרב אפילו במקום שיכול לאכול בחיזור חשיב חצר הניזק וחייבת נזק שלם מטעם שן ולשמואל מקום שיכולה לאכול בחזרה חשיב לה כרשות הרבים:
וְלִשְׁמוּאֵל – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דִּמְחַיֵּיב? כְּגוֹן דִּשְׁבַקְתַּהּ לִרְחָבָה, וַאֲזַלָה וְקָמָה בְּצִידֵּי רְחָבָה.
Traduction
The Gemara asks: But according to the opinion of Shmuel, how can you find a case in which the owner is liable to pay for all of the damage caused when his animal ate from food placed at the side of the public square, as indicated by the mishna? The Gemara answers: For example, when an animal leaves the public square and goes and stands at the side of the public square, and eats the food stored there. In that case its owner certainly pays for what it damaged, as this area is comparable to the property of the injured party.
Rachi non traduit
וקמה בצידי רחבה. שאין דרך שוורים ללכת שם הלכך לאו כר''ה דמי:
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ: מַחְזֶרֶת – רַב אָמַר: חַיֶּיבֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פְּטוּרָה. וְלִשְׁמוּאֵל, ''מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה'' הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דִּמְחַיְּיבָא? כְּגוֹן דִּשְׁבַקָה לִרְחָבָה, וַאֲזַלָה וְקָמָה בְּצִידֵּי רְחָבָה.
Traduction
And there are those who teach this halakha as an independent dispute and not as an explanation of the mishna: If an animal is standing in the public domain and turns its head to eat from food placed at the side of the public square, Rav says: Its owner is liable, and Shmuel says: Its owner is exempt. The Sages asked: But according to the opinion of Shmuel, with regard to that which was said in the mishna, that its owner pays for what it damaged, how can you find a case in which its owner will be liable? The Gemara answers: For example, when an animal leaves the public square and goes and stands at the side of the public square, and eats the food stored there.
Rachi non traduit
באפי נפשה. לאו אמתניתין:
מחזרת. שהחזירה ראשה ואכלה בצידי רחבה:
מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִפֶּתַח הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – פְּשִׁיטָא בְּמַחְזֶרֶת; וְקָאָמַר (מָר) ''מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית'', מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית – אִין, מַה שֶּׁהִזִּיקָה – לָא!
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak raises an objection to this explanation of Rav’s opinion: The mishna says that if the animal ate produce from the entrance of the store, its owner pays for the benefit that the animal derived, as the status of a store entrance is like that of the public domain. How can you find these circumstances? It is obvious that the discussion in this case concerns an animal that turns its head from the public domain to the entrance of the store, and the Master says that the owner of the animal pays for the benefit that the animal derived. Evidently, for the benefit that the animal derived, yes, this is what the owner pays, but he does not pay for that which it damaged.
Rachi non traduit
פשיטא במחזרת. דהא פתח חנות בתוך הרחבה ליכא ולא משכחת לה אלא במחזרת וקתני מה שנהנית כו':
Tossefoth non traduit
מפתח החנות. הן תריסי החנויות שמניחין לפני החנויות כשפותחין אותן ונותנין שם פירות:
מה שנהנית. לא רצה להעמיד כגון שפתח החנות בולט לתוך הרחבה ויכולה לאכול בלא חיזור דמודה רב דפטור לפי שאין דרך החנות להיות בולט כל כך:
הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: דְּקַיְימָא בְּקֶרֶן זָוִית.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak raised the objection, and he resolved it by explaining that the case in the mishna is one where a store is located on a corner and it is situated in a way that some of the produce there would be in an animal’s path as it turns the corner, and therefore the animal would not need to turn its head away from the public domain in order to eat the produce.
Rachi non traduit
דקיימא. חנות בקרן זוית כגון מבוי קטן הכלה במבוי גדול וקיימא חנות בראש מבוי קטן ומשוך קצת כלפי פנים וכשנכנסה בהמה ממבוי גדול לקטן פגעה בפירות מיד דרך הלוכה דלאו מחזרת היא:
Tossefoth non traduit
דקיימא בקרן זוית. כגון מבוי עקום וכשמגעת לעקמומיתה קודם שתפנה לצד אחר אוכלת מפתח החנות כנגדה בלא חיזור ובתוך החנות משלמת מה שהזיקה אע''פ שאוכלתן בלא חיזור דחצר הניזק ממש הוי ובירושלמי משני הך פירכא דמפתח החנות אליבא דרב כגון שהיה חמור טעון גדיים ובשעת עמידתו פשטו צואריהן ואכלו לפ''ה אתי שפיר דלגבי חמור שאוכל בחיזור חשיב קרן ולגבי גדיים דאכלי כי אורחייהו חשיב שן ולפי' ר''י צ''ל דכל מה שהגדיים יכולין להגיע ולאכול חשיב רה''ר אפילו לחמור שאין יכול לאכול בלי חיזור כי זה דוחק לומר דגבי חמור חשיב חצר הניזק ולגבי גדיים שעל גביו חשיב רשות הרבים:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַחְזֶרֶת – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיֶּיבֶת. כִּי פְּלִיגִי, בְּמַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
Traduction
There are those who state a different explanation of the dispute between Rav and Shmuel. In a case where it turns its head to eat from the sides of the public square, everyone agrees that its owner is liable to pay the full cost of the damage. When they disagree it is with regard to a case where one allocates space from his property, as he does not have a use for it, and he adds this space to the public domain by leaving it accessible for the public to use, and the damage took place in that area. The dispute is about whether the area is categorized as private property or the public domain.
Rachi non traduit
כ''ע לא פליגי דחייב. דלא היה לה להחזיר ראשה לצידי רחבה:
במקצה מקום. שכנס לתוך שלו ובנה והניח מקרקעו לרה''ר ושטח שם פירות ונכנסה שם בהמה דרך הלוכה ואכלתן:
Tossefoth non traduit
כי פליגי במקצה מקום כו'. שכנס לתוך שלו והניח מקרקעו לבני רה''ר ולא שהפקיר רשותו דא''כ הוי רה''ר גמור אלא הניח לשטוח שם פירותיו אבל כ''ז שאין פירות שם יש רשות לבני רה''ר להלך שם ומסקינן פלוגתא דרב דאמר דחשיב שן ברה''ר אפילו אין יכולין לאכול בלא חיזור דלא דמי למחזרת בצידי הרחבה דחייב דצידי הרחבה הם גבוהים ורחבים ומובדלים ממנו וחשובים חצר הניזק אבל מקצה מקום שוה הוא לרשות הרבים ושמואל אמר חייבת משום שהפירות מונחין ברשותו והוי חצר הניזק אף על פי שיש רשות לבהמות לדרוס אצלה:
וְהָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַחְזֶרֶת, אֲבָל מַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – פְּטוּרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מַקְצֶה מָקוֹם מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – חַיֶּיבֶת.
Traduction
And this is what was stated, meaning this was their dispute: Rav says that in the mishna, they taught that one is liable only in a case where his animal turns its head to the sides of the public square, as this area is categorized as private property, but if one allocated some space from his property and added it to the public domain and the damage happened there, the owner is exempt, as that area is treated as part of the public domain. And Shmuel says: Even if he allocates space from his property and adds it to the public domain, the owner of the animal is liable as the damage took place in an area with the legal status of private property.
לֵימָא בְּבוֹר בִּרְשׁוּתוֹ קָמִפַּלְגִי – רַב דְּאָמַר פָּטוּר, קָסָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – חַיָּיב.
Traduction
The Gemara suggests: Shall we say they disagree with regard to the question of damage classified as Pit that one dug inside one’s own domain and then declared the area ownerless? Rav, who says that the owner of the animal is exempt for eating the produce placed in an area that the owner added to the public domain, holds that if one digs a pit or creates an obstacle that can cause damage within his own property and he then declares his property to be ownerless, he is liable for any damage that is caused by the pit, as now that it is in the public domain, he bears the responsibility for it. Similarly, the produce is viewed as if it is in the public domain, and the animal’s owner is exempt.
Rachi non traduit
לימא. רב ושמואל בחופר בור ברשותו והפקיר רשותו ולא הפקיר בורו קמפלגי ובפלוגתא דרבי ישמעאל ור''ע דפליגי בה לקמן בפרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף מט:) דרב סבר חייב ומשום הכי פטורה הך בהמה דזה ששטח שם פירותיו הוה ליה כמו בור שאם הוחלקה בהן בהמה חייב שהרי הפקיר רשותו הלכך לא היה לו לעשות כן וקי''ל בהמניח את הכד (לקמן בבא קמא דף ל.) כל המקלקלין ברשות הרבים שהזיקו חייבין לשלם וכל המחזיק בהן זכה:
וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר חַיָּיב, קָסָבַר: בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ – פָּטוּר?
Traduction
And Shmuel, who says that the owner of an animal is liable for eating the produce placed in an area that the owner added to the public domain, holds that if one digs a pit within his own property and he then declares his property to be ownerless, he is exempt, as he dug the pit when the property was his. Similarly, the produce is viewed as if it is in the property of the injured party, and the animal’s owner is liable.
Rachi non traduit
ושמואל סבר פטור. הלכך בהמה שאכלתן חייבת שהרי ברשות עשה ורשות הרבים נמי לא הוי שאין זה דרך הילוכה:
Tossefoth non traduit
דרב סבר בור ברשותו חייב. ולכך פטור דחשיב כמו כורה בור שאם הוחלקה בהמה באותם פירות חייב הלכך כל הקודם זכה כדין תקלה ברשות הרבים כדפירש בקונטרס ובהמה שאכלה פטורה ורב לטעמיה דאמר בפרק המניח (לקמן בבא קמא דף ל:) זכה בין בגופן בין בשבחן ואין לתמוה איך מפטר מפירות פנימיים דלא הוו תקלה דכיון דיש רשות לבני רה''ר ללכת שם כשאין שם פירות א''כ כשיטלו חיצונים נמצא פנימיים סמוכים לרה''ר לפיכך כל המחזיק בכולן זכה והא דתנן מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית ולא אמר דפטורה מטעם דכל הקודם זכה מיירי שלא נתנו ברה''ר כדי להשביח דלא קנסו גופו כדמשמע בהמניח (לקמן בבא קמא דף ל:) וקשה לר''י על פי' זה דהא רב אמתניתין קאי ואמר לא שנו אלא במחזרת וא''כ רב נמי איירי בשלא נתנו להשביח ועוד דקאמר אלא פירות הא קחזי ליה ואי בור לאו אדעתיה פירות נמי לאו אדעתיה ונראה לר''י לפרש דרב סבר בור ברשותו חייב דכשהפקיר רשותו ולא הפקיר בורו ונפל בו שור לא מצי א''ל תורא בביראי מאי בעי דאין אדם יכול לצמצם כל כך כשעובר ברה''ר שלא יכנס ברשות אחרים ולפיכך לא היה לו לקרב בורו ממש לרה''ר והא נמי פטורה שלא היה לו לקרב פירותיו ממש לרה''ר שאין בני רה''ר יכולין לצמצם עצמן ושמואל מחייב דמשום שלא היה לו לקרב פירותיו סמוך לרשות הרבים אין לפטור שיכול בעל הפירות לסמוך וגם בעל הבור יכול לסמוך ודחי דבעלמא פטר רב והכא אמר ליה נהי דכי מתזקה א''ל תורא בביראי מאי בעי מכל מקום לאו כל כמיניה לחיובי לי במאי דמקרבת לפירות ברשות הרבים ושמואל סבר נהי דבעלמא לאו אדעתיה כשנפל לבור הכא לא מצי למימר הכי למפטר בהמה שבכוונה אכלתן:
אָמַר לְךָ רַב, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ:
Traduction
The Gemara rejects this: Rav could have said to you: Actually, I will say to you
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source