Vayedaber

לִישַׁנֵּי: הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבָּנַן!

Traduction

let Ravina answer Rava’s objection by saying: This baraita, which states that an offering of lesser sanctity is the property of its owner and may be sold even when the Temple stands, is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, and it is referring to a case where the animal is still alive. And that qualification of the mishna by Rav Naḥman, that the sale of an unblemished firstborn animal when the Temple is standing is invalid, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who dispute Rabbi Yosei HaGelili’s opinion.

Rachi non traduit

לישני. רבינא:

הא רבי יוסי הגלילי. ורב נחמן דאמר כרבנן:

(אֲמַר לֵיהּ), מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, דְּכִי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

Traduction

The Gemara answers: He said to him that this is not difficult: Do you speak of gifts to which members of the priesthood are entitled, of which a firstborn animal is an example? Gifts of the priesthood are different from other offerings of lesser sanctity, as when the priests receive their portions, they receive them from the table of the Most High. Rabbi Yosei HaGelili claims that the act of consecration of an animal as an offering of lesser sanctity does not nullify one’s ownership of the animal. The sanctity of a firstborn offering takes effect with its birth, so it may be that it was never owned; rather, it is reasonable that the Torah provided the priest only with the right and the obligation to partake of it after it is sacrificed.

Rachi non traduit

מתנות כהונה קאמרת. בכור מעשרים וארבע מתנות כהונה והלכך אוקמה רבינא להא דרב נחמן כר''י הגלילי דאיהו נמי מודה בהא דכל זמן שהבית קיים משולחן גבוה זכו להו כהנים ואפילו מחיים וכי קאמר רבי יוסי הגלילי ממון בעלים הן בשלמים קאמר דבעלים ישראל לא זכו להו מחיים משלחן גבוה והא דתירץ רבינא לרבי יוסי הגלילי בבכור בחוצה לארץ ולא תירץ בשלמים משום דסיפא דברייתא מוכיח דבבכור קמיירי דקתני לא אמר בן עזאי אלא בבכור ובן עזאי מילתיה דרבי יוסי קמפרש ולקמיה מפרש מילתיה:

גּוּפָא: ''וּמָעֲלָה מַעַל בַּה''' – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵם מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד.

Traduction

§ The Gemara considers the matter itself: The baraita teaches: Concerning one who steals another’s property and takes a false oath denying he has done so, incurring the obligation to bring a guilt-offering, the verse states: ''And commits a trespass against the Lord, and deals falsely with his neighbor'' (Leviticus 5:21). The verse serves to include a case in which one denies having in his possession offerings of lesser sanctity, which are the property of their owners, and are included in the phrase ''and deals falsely with his neighbor.'' This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Ben Azzai says: This phrase serves to include peace-offerings. Abba Yosei ben Dostai says: Ben Azzai said this only with regard to a firstborn offering.

אָמַר מָר, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. לְמַעוֹטֵי מַאי?

Traduction

The Master said in the baraita: Ben Azzai says: This phrase serves to include peace-offerings. The Gemara asks: Ben Azzai’s interpretation of the phrase, limiting its interpretation to a reference only to peace-offerings, is to exclude what?

אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר, הַשְׁתָּא וּמָה שְׁלָמִים – שֶׁטְּעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, אָמְרַתְּ מָמוֹן בְּעָלִים הוּא; בְּכוֹר מִבַּעְיָא?

Traduction

If we say it is to exclude a firstborn offering, because he holds that a firstborn is not the property of the priest, one could reject this, as the sanctity of a firstborn offering is a lesser sanctity than that of a peace-offering, as follows: Now, just as with regard to peace-offerings, which have a higher degree of sanctity such that they require placing hands on the head of the offering and are accompanied by libations and the waving of their breast and the right hind leg by the priest and owner together, you nevertheless say that it is the property of the owners, is it necessary to state that with regard to a firstborn offering, for which these halakhot do not apply, that the priest has ownership of it?

Rachi non traduit

שלמים. שטעונין סמיכה ונסכים מנחת נסכים שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש כדמפרש במנחות בפ' כל [המנחות] (דף סא.) אבל בכור לא:

בכור מבעיא. ובבכור בחוצה לארץ קאמר דכיון דלאו להקרבה קאי לא זכו ליה משלחן גבוה דלא חזי לגבוה:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר –

Traduction

Rather, Rabbi Yoḥanan said: Ben Azzai mentioned peace-offerings in order to exclude an animal tithe offering, i.e., every tenth animal of one’s flock that is designated as tithe for those ten animals and is sacrificed as an offering of lesser sanctity. Animal tithes are excluded because ben Azzai holds that an animal tithe offering is not the property of the owner of the flock.

Rachi non traduit

למעוטי מעשר בהמה. שאע''פ שהוא קרב שלמים כדאמרינן בפ' בתרא דבכורות (דף ס.) אפי' הכי לא הוי מחיים ממון בעלים כשלמים:

כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ''לֹא תִפְדֶּה'', וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ''לֹא יִגָּאֵל'', וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם.

Traduction

This is as it is taught in a baraita: With regard to a firstborn offering it is stated: ''You shall not redeem'' (Numbers 18:17), indicating that the owner can never fully redeem the offering, thereby removing its sanctity. And the firstborn offering can be sold when it is unblemished and alive, or when it is blemished and alive, or blemished and slaughtered. With regard to animal tithe offerings, it is stated: ''It shall not be redeemed'' (Leviticus 27:33), indicating that the one who designated it can never fully redeem an animal tithe offering, thereby removing its sanctity. And the animal tithe offering cannot be sold, not when it is alive and not when it is slaughtered, not when unblemished and not when blemished. The fact that the sale of an animal tithe offering is invalid demonstrates that it is not the property of the one who designated it.

Rachi non traduit

בבכור. תם נאמר אך בכור שור וגו' לא תפדה פדיון הוא דלית ליה דליפוק מקדושת בכור למכור באיטלז ולישקול בליטרא אבל נמכר הוא חי ולוקח יאכלנו בקדושתו כשיומם או אם הבית קיים יקריבנו:

רָבִינָא מַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. לְמַעוֹטֵי מַאי?

Traduction

Ravina taught the preceding discussion with regard to the last clause of the baraita: Abba Yosei ben Dostai says that ben Azzai said this only with regard to a firstborn offering. The Gemara asks: Abba Yosei ben Dostai’s interpretation of the phrase, limiting its interpretation to a reference only to a firstborn offering, is to exclude what?

אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שְׁלָמִים, הַשְׁתָּא וּמָה בְּכוֹר – שֶׁקָּדוֹשׁ מֵרֶחֶם, מָמוֹנוֹ הוּא; שְׁלָמִים מִבַּעְיָא?

Traduction

If we say it is to exclude peace-offerings, because he holds that they are not the property of the one who consecrated them as offerings, one could reject this, as the sanctity of peace-offerings is a lesser sanctity than that of a firstborn offering, as follows: Now, just as with regard to a firstborn offering, which is already sanctified upon its emergence from the womb yet nevertheless is the property of the priest, is it necessary to state that peace-offerings are the property of those who consecrated them, where the animals were already the property of its owner before they were consecrated?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: Abba Yosei ben Dostai mentioned peace-offerings in order to exclude an animal tithe offering. Animal tithes are excluded because Abba Yosei ben Dostai holds that an animal tithe offering is not the property of the owner of the flock.

כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ''לֹא תִפְדֶּה'', וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ''לֹא יִגָּאֵל'', וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם.

Traduction

This is as it is taught in a baraita: With regard to a firstborn offering it is stated: ''You shall not redeem'' (Numbers 18:17), indicating that the owner can never fully redeem the offering, thereby removing its sanctity. And the firstborn offering can be sold when it is unblemished and alive, or when it is blemished and alive, or blemished and slaughtered. With regard to animal tithe offerings, it is stated: ''It shall not be redeemed'' (Leviticus 27:33), indicating that the one who designated it can never fully redeem an animal tithe offering, thereby removing its sanctity. And the animal tithe offering cannot be sold, not when it is alive and not when it is slaughtered, not when unblemished and not when blemished. The fact that the sale of an animal tithe offering is invalid demonstrates that it is not the property of the one who designated it.

Rachi non traduit

במעשר נאמר לא יגאל. וגמרינן בבכורות בפ' [חמישי] (דף לב.) האי לא יגאל מלא יגאל דחרמים דכתיב בהן לא ימכר ולא יגאל מה להלן מכירה עמו אף כאן מכירה עמו הלכך אינו נמכר לא חי ולא שחוט כו' אלמא לאו ממון בעלים הוא:

הָא בִּבְכוֹר בִּלְבַד קָאָמַר! קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara asks: How can one claim that Abba Yosei ben Dostai holds that peace-offerings are also owned by those who consecrated them? Doesn’t Abba Yosei ben Dostai say: Ben Azzai said this only with regard to a firstborn offering. The Gemara concedes: This is difficult.

רָבָא אָמַר: מַאי ''נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה'' – נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין מְעִילָה. וּמַאי נִינְהוּ – דְּהֶדְיוֹט.

Traduction

§ The Gemara cites an alternative explanation of the mishna’s statement: Rava said: What does the mishna mean when it says: One is liable only for damage caused to property for which, were one to use it for a mundane purpose, one would not be liable for the misuse of consecrated property? It is referring to property that is not at all subject to the halakhot of misuse of consecrated property, and what is that? It is referring to any property of an ordinary person, which has no sanctity at all.

Rachi non traduit

רבא אמר. מעילה דמתניתין לא תידוק מיניה הא מקדש קדשי אלא ה''ק שאין בהן דין מעילה שאין בהם שום קדושה לשמים דבקדושת שמים שייכא דין מעילה כגון קדשי קדשים:

ומאי נינהו. כגון נכסים דהדיוט:

וְלִיתְנֵי דְּהֶדְיוֹט! קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara asks: But then let the mishna teach explicitly: One is liable only for damage caused to property of an ordinary individual. The Gemara concedes: This is difficult.

אָמַר רַבִּי אַבָּא: שְׁלָמִים שֶׁהִזִּיקוּ – גּוֹבֶה מִבְּשָׂרָן, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מֵאֵימוּרֵיהֶן.

Traduction

§ Rabbi Abba says: With regard to the case of an innocuous animal that was consecrated as a peace-offering and that caused damage, the injured party collects damages from its meat, i.e., from the portion of the offering that would have been eaten by its owners. This is in accordance with the general halakha that the payment for damage caused by an innocuous ox is collected exclusively from the proceeds of the sale of the body of the ox and not from any other property of its owner. But he does not collect the damages from the sacrificial portions.

Rachi non traduit

גובה. חצי נזקו מבשרו דנזק שור תם משתלם מגופו:

פְּשִׁיטָא, אֵימוּרִין לְגָבוֹהַּ סָלְקִי!

Traduction

The Gemara asks: Isn’t it obvious that one collects exclusively from the meat portion and not from the sacrificial portions, as those are to be offered up to God?

לָא צְרִיכָא, לְגוֹבֶה מִבְּשָׂרָן כְּנֶגֶד אֵימוּרִים.

Traduction

The Gemara answers: No, it is necessary for Rabbi Abba to teach that there is no collection from the owner’s meat portions corresponding to the sacrificial portions. Payment for damage caused by an innocuous animal is half the amount of the damages, and can be no more than the value of the animal itself. Rabbi Abba is teaching that when assessing the damage to determine the amount to be paid, one deems the owner responsible only according to his share of the animal, i.e., the meat portions, in relation to the animal as a whole.

Rachi non traduit

לא צריכא. הא דקתני אינו גובה מאימורין הא קמ''ל דאין גובה מבשרו כנגד אימורין כגון שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים אינו גובה אלא חציו דמי בשרו אף על גב דלא הוי מנה שלם ודמי חצי אימורין לא ישתלם מדמי חצי האחר של בשר:

אַלִּיבָּא דְּמַאן?

Traduction

Rabbi Natan and the Rabbis engage in a dispute concerning the halakha in a case in which an ox pushed another animal into a pit (see 53a). If it were an innocuous ox, for which the Torah limits the owner’s liability to half the damages, the Rabbis rule that liability is incurred exclusively by the owner of the ox, i.e., he pays half the value of the damage, and the owner of the pit is entirely exempt. Rabbi Natan holds that since the damage was caused jointly by the ox and the pit, the owner of the ox need pay only half of what he would pay if his animal had been solely responsible, i.e., a quarter of the damages. Rabbi Natan further rules that the remaining sum can then be fully recovered from the owner of the pit, i.e., he pays the remaining three-quarters of the damages. The Gemara asks: In accordance with whose opinion, of those tanna’im, does Rabbi Abba state his ruling?

אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן – פְּשִׁיטָא! הָא אָמְרִי כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, לָא מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי!

Traduction

If it is in accordance with the opinion of the Rabbis, then it is obvious and there is no need to state it, as didn’t the Rabbis say: Whenever, for whatever reason, the full cost of the damage cannot be recovered from this party, it is not recovered from that party, i.e., even though the injured party suffered the loss of the full value of his animal and recovered only half its value from the owner of the ox, he may not demand the remaining sum from the owner of the pit. So too, in this case, where the injured party cannot collect damages from the sacrificial portions, he cannot recover that loss from the meat portions of the one who brought the offering.

Rachi non traduit

אי אליבא דרבנן. דפליגי עליה דרבי נתן בפרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף נג.) גבי שור שדחף את חבירו לבור [ואמרינן] בתם בעל השור משלם רביע ובעל הבור פטור מפני שזה הפילו ובמועד בעל השור משלם חצי ובעל הבור פטור אלמא כי ליכא לאשתלומי מבעל השור לא משתלם מבעל הבור ואע''פ שבו נמצא הנזק ופשיטא דאינו גובה מבשרן כנגד אימוריהן:

Tossefoth non traduit

אי אליבא דרבנן. פי' בקונט' אי אליבא דרבנן דפליגי עליה דרבי נתן בפ' הפרה (לקמן בבא קמא נג. ושם) גבי שור שדחף חבירו לבור ואמר [בתם] דבעל השור משלם מחצה ובעל הבור פטור אלמא כי ליכא לאשתלומי מבעל השור לא משתלם מבעל הבור ואע''ג שבו נמצא ההיזק ופשיטא דאין גובה מבשרו כנגד אימורין עכ''ל משמע מפירושו שהשור עושה כל ההיזק ובעל הבור אין עושה כלום הלכך שור מועד משלם נזק שלם ותם חצי נזק ולכך לא מצי למידק אלא מתם ולא ממועד וכן פי' בהדיא לקמן בפ' הפרה (שם ד''ה את) וז''ל אבל רבנן בתר מעיקרא אזלי וסברי דבעל השור כוליה הזיקא קעביד הלכך במועד בעל השור משלם נ''ש ובתם משלם חצי נזק (ובעל השור) ופלגא מפסיד וקשה לר''י היכי דייק דאין גובה מבשרם כנגד אימוריהן מדלא משתלם מבעל הבור כלום בתם שמפסיד פלגא דהתם משום שהבור לא עשה ההיזק כלל אבל בשלמים שהבשר עשה כמו כן היזק כיון דליכא לאשתלומי מאימורין משתלם מן הבשר דעל כרחך ס''ל השתא שנים שהזיקו האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה הזיקא עבד כיון דלא אסיק אדעתיה טעמא דתורא בבירך אשכחתיה דאי כל חד וחד פלגא הזיקא עבד למה ישלם בתם לרבי נתן בעל הבור שלשה חלקים דהיינו יותר ממה שהזיקו ובלא טעם אין לנו לומר כדמוכח בהפרה ועוד מנא ליה לגמרא דלרבנן בתם משלם בעל השור מחצה ובעל הבור פטור דלמא בתם בעל השור משלם מחצה ובעל הבור משלם מחצה ורבנן דאמרי ובעל הבור פטור איירי במועד ונראה לר''י דרבנן דאמרי בעל השור חייב ובעל הבור פטור היינו דבעל השור משלם מחצה במועד ובתם רביע ובעל הבור פטור לגמרי שלא חייב הכתוב בור אלא היכא דנפל ממילא דכתיב ונפל שמה שור אבל אם אחרים מפילים אותו בבור פטור בעל הבור והכא ה''פ הא אמרי כי ליכא לאשתלומי מבעל הבור לא משתלם מבעל השור אע''ג דס''ל האי כולא הזיקא עבד והאי כו'. ופשיטא דאין גובה מבשרן כנגד אימוריהן ומאי קמ''ל רבי אבא וא''ת מנליה דהא דקאמרי רבנן ובעל השור חייב לאו היינו דחייב הכל וי''ל דאי הוו פליגי רבי נתן ורבנן בתשלומי השור הוה להו לפרש ומדלא פירשו ש''מ מודו לרבי נתן בהא ועוד דאם איתא דמחייבי רבנן הכל לבעל השור ה''ל לר' נתן למימר דאין משלם אלא מחצה:

וְאִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נָתָן – הָא אָמַר: כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי!

Traduction

And if it is in accordance with the opinion of Rabbi Natan, doesn’t he say: Whenever the full cost of the damage cannot be recovered from this one, it is recovered from that one, i.e., since the owner of the ox pays only a quarter of the damages, the remaining sum can be recovered from the owner of the pit. So too, in this case, since the injured party cannot collect payment from the sacrificial portions, he should be able to recover that loss from the meat portions of the one who brought the offering, in contrast to the ruling of Rabbi Abba.

Rachi non traduit

ואי אליבא דרבי נתן הא אמר כי ליכא לאשתלומי. מבעל השור משתלם מבעל הבור דאמר בתם בעל השור משלם רביע ובעל הבור שלשה חלקים ובמועד בעל השור משלם מחצה ובעל הבור מחצה והכא נמי אמאי אינו גובה מבשרן כנגד אימוריהן הא הכא נמי תרוייהו אזיק חלק גבוה וחלק הדיוט וספרים דכתיב בהן אע''ג דאיכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי שבשתא היא דהתם לא מצינו לאוקמי הכי:

אִי בָּעֵית אֵימָא: רַבִּי נָתָן, אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבָּנַן.

Traduction

The Gemara explains: If you wish, say Rabbi Abba’s ruling is in accordance with Rabbi Natan, and if you wish, say his ruling is in accordance with the Rabbis.

אִיבָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן – הָנֵי מִילֵּי בִּתְרֵי גוּפֵי, אֲבָל בְּחַד גּוּפָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ''מִכֹּל הֵיכָא דְּבָעֵינָא – מִשְׁתַּלַּמְנָא''.

Traduction

The Gemara explains: If you wish, say Rabbi Abba’s ruling is in accordance with the Rabbis, as one might have thought that this matter, the ruling of the Rabbis, applies only where the damage is caused by two bodies, such as an ox and a pit. But where the damage is caused by one body, as in the case of damage caused by an animal consecrated as a peace-offering, the injured party can say to the owner of the animal: From anywhere that I want to, I will recover my losses, and accordingly, the injured party could collect the full cost of the damage from the meat portions of the one who brought the offering. Therefore, it is necessary for Rabbi Abba to teach that this is not the halakha.

Rachi non traduit

הני מילי. דלא אמרינן כי ליכא לאשתלומי מהאי לישתלם מהאי:

בתרי גופי. כגון שור ובור:

אבל בחד גופא. אי לא אשמעינן ר' אבא דאינו גובה מאימוריהן הוה אמינא דמצי א''ל מכל היכא דבעינא משתלמנא:

אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי נָתָן – הָתָם הוּא דַּאֲמַר לֵיהּ בַּעַל שׁוֹר לְבַעַל הַבּוֹר: ''אֲנָא תּוֹרַאי בְּבֵירָךְ אַשְׁכַּחְתֵּיהּ; מַאי דְּלֵית לִי לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַיְאךְ – מִשְׁתַּלַּימְנָא מִינָּךְ'';

Traduction

And if you wish, say Rabbi Abba’s ruling is in accordance with Rabbi Natan: It is only there that the owner of the damaged ox can say to the owner of the pit: Since I found my ox in your pit, ultimately you bear responsibility for any damage, and therefore whatever I cannot recover from the other one, i.e., the owner of the ox, I will recover from you.

Rachi non traduit

התם הוא דאמר ליה בעל השור. ההרוג לבעל הבור:

אנא תוראי בבירך אשכחתיה. מת הלכך כל הנזק עליו מה דאית לי לאשתלומי מבעל השור משתלימנא אם תם הוא משלם רביע דאפילו הזיקו הוא לבדו לא היה משלם אלא חצי נזק ועכשיו שיש אחר עמו ישלם רביע והשאר משתלימנא מינך:

Tossefoth non traduit

אנא תוראי בבירך אשכחתיה. ודוקא גבי בור קאמר דמשלם אע''ג דכל חד וחד כולא הזיקא עבד שייך לחלק בין שור לבור מהאי טעמא ומיהו כיון דידע טעם דתוראי בבירך אשכחתיה מצי למסבר נמי דכל חד וחד פלגא דהזיקא עבד כדאמרינן בהפרה (שם) ושם אפרש בע''ה: