Vayedaber

לְמִשְׁמֶרֶת יְדַעְיָה, מַהוּ?

Traduction

the value of one peruta for each priest on the priestly watch of Jedaiah, which had fewer priests, what is the halakha?

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּיַהֲבֵיהּ לִידַעְיָה בְּמִשְׁמֶרֶת יְדַעְיָה – הָא אִית בֵּיהּ!

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances with regard to which Rava raised his dilemma? If we say that the dilemma is raised in a case where he gave the money to the priestly watch of Jedaiah, during the time of the Temple service of the priestly watch of Jedaiah, there would be no dilemma. There is in this payment enough value for each priest to receive one peruta.

לָא צְרִיכָא, דְּיַהֲבֵיהּ לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִּיהוֹיָרִיב. מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָאו מִשְׁמַרְתּוֹ הוּא – וְלָא כְּלוּם הוּא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ מֵעִיקָּרָא – לִידַעְיָה קָאֵי? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara explains: No, it is necessary to raise the dilemma in a case where he gave it to the Jedaiah priestly watch during the time of the Temple service of the priestly watch of Joiarib; in that case, what is the halakha? The Gemara explains the two possibilities: Do we say that since it is not during Jedaiah’s priestly watch, it is nothing, i.e., it is not a fulfillment of the mitzva to return the stolen item? Or perhaps we say that since it was not fit for the Joiarib priestly watch, as it was of insufficient value, from the outset it stands ready for the Jedaiah priestly watch, and by giving it to them he fulfilled the mitzva? The Gemara comments: The question shall stand unresolved.

Tossefoth non traduit

או דלמא כיון דלא חזי ליהויריב לידעיה קאי. ויכול להביא אשם מיד וליתבה לפני יהויריב להתכפר אע''פ שהכסף נתון לידעיה כדקתני בפירקין נתן את הכסף ליהויריב והאשם לידעיה יצא:

בָּעֵי רָבָא: כֹּהֲנִים, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר?

Traduction

Rava raises another dilemma: With regard to priests, what is the halakha concerning whether they may divide among themselves the restitution for robbery of a convert, with some priests taking a larger share in exchange for taking a smaller share in the restitution for another robbery of a convert? In other words, can the priests arrange that one priest or several priests will receive the restitution for one robbery and another priest or several priests will receive the restitution for a different robbery another time?

מִי אָמְרִינַן: ''אָשָׁם'' קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא – מָה אָשָׁם אֵין חוֹלְקִין אָשָׁם כְּנֶגֶד אָשָׁם, אַף גֶּזֶל אֵין חוֹלְקִין גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר; אוֹ דִּלְמָא, גֶּזֶל הַגֵּר מָמוֹנָא הוּא?

Traduction

He explains the two possibilities: Do we say that the Merciful One labeled the stolen item with the term ''guilt,'' and therefore, just as with a guilt-offering the priests may not divide portions of a guilt-offering, with some priests taking a larger share in exchange for taking a smaller share in other portions of a guilt-offering, but rather all priests of the watch share in the sacrificial flesh, so too with the restitution for robbery: The priests may not divide the restitution for robbery of a convert, with some priests taking a larger share in exchange for taking a smaller share in the restitution for another robbery of a convert? Or perhaps the restitution for robbery of a convert paid to priests is not in fact an offering, but it is monetary restitution, and monetary restitution may be divided in this manner among the priests?

הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ''אָשָׁם'' קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא – אָמַר רָבָא: כֹּהֲנִים אֵין חוֹלְקִין גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר. מַאי טַעְמָא? ''אָשָׁם'' קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא.

Traduction

Rava then resolves it himself: The Merciful One labeled the stolen item with the term ''guilt,'' so it may not be divided in this manner. Rav Aḥa, son of Rava, teaches it explicitly as a ruling, and not as a dilemma and solution, that Rava says: Priests may not divide the restitution for robbery of a convert with some priests taking a larger share in exchange for taking a smaller share in the restitution for another robbery of a convert. What is the reason? The Merciful One labeled the stolen item with the term ''guilt.''

Rachi non traduit

אין חולקים. מנחות כנגד מנחות וקרבן כנגד קרבן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו נפקא לן בקדושין (דף נג.) ובמנחות פרק אלו מנחות (מנחות דף עג.):

בָּעֵי רָבָא: כֹּהֲנִים בְּגֶזֶל הַגֵּר – יוֹרְשִׁין הָווּ, אוֹ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ?

Traduction

§ Rava raises a dilemma: What is the status of priests with regard to the restitution for robbery of a convert? Are they considered heirs of the convert or are they recipients of gifts?

Rachi non traduit

יורשין. הגר הן או מקבלי מתנות גבוה הן:

לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח. אִי אָמְרַתְּ יוֹרְשִׁין הָווּ – הַיְינוּ הַאי דְּיָרְתִי מוֹרֵית. וְאִי אָמְרַתְּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ – מַתָּנָה קָאָמַר רַחֲמָנָא דְּנִיתֵּיב לְהוּ, וְהָא לָא קָא יָהֵיב לְהוּ מִידֵּי – דְּעַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference? The Gemara answers: The difference would be in a case where one robbed a convert of leavened bread, and then Passover elapsed over it, rendering it an item from which one is prohibited to derive benefit and therefore valueless. If you say that the priests are heirs, this is what they inherit: Only that which the robber bequeaths to them, and the priests receive the valueless leavened bread as is. And if you say that they are recipients of gifts, it is a gift that the Merciful One is saying that the robber should give to them, and this robber is not giving them anything, for it is merely dust. Therefore, the robber should have to pay the priests what the value of the bread had been at the time of the robbery.

Rachi non traduit

היינו האי דירתי. ירושה זאת נפלה להן והרי היא לפניהן שאילו היה הגר קיים היה זה אומר לו הרי שלך לפניך:

Tossefoth non traduit

למאי נ''מ לגזל חמץ ועבר עליו הפסח. תימה אמאי לא פשיט ליה מדידיה דאמר לעיל גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל אחד ואחד לא יצא אלמא מקבלי מתנות הווא] דאי יורשין הוו אמאי לא יצא מאי דשבק להון אבוהון יהב להון ונראה דבחד מנהון גרסינן רבה:

רַב זְעֵירָא בָּעֵי הָכִי: אֲפִילּוּ אִם תִּימְצֵי לוֹמַר מְקַבְּלֵי מַתָּנָה הָווּ, הָא – לָא אִיבַּעְיָא לַן, דְּהַהִיא מַתָּנָה אָמַר רַחֲמָנָא דְּנִיתֵּיב לְהוּ.

Traduction

Rav Zeira raises the dilemma like this: Even if you say that they are recipients of gifts, this question, i.e., whether a robber of leavened bread over which Passover then elapsed fulfills the mitzva to return the stolen item even in this devalued state, is not our dilemma, as this is certainly a fulfillment of the obligation. For this stolen item is the gift with regard to which the Merciful One states in the Torah that the robber should give it to the priests.

Rachi non traduit

רב זעירי בעי לה. הכי אפילו אם תמצי לומר מקבלי מתנות הוו הא לא מבעיא לן דהא מתנה. יהיב להו רחמנא. והרי הן לפניהן:

אֶלָּא כִּי קָמִבַּעְיָא לַן – כְּגוֹן שֶׁנָּפְלוּ לוֹ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת בְּגֶזֶל הַגֵּר. [מִי] מִחַיְּיבִי לְאַפְרוֹשֵׁי מִינַּיְיהוּ מַעֲשֵׂר, אוֹ לָא?

Traduction

Rav Zeira continues: Rather, when we have a dilemma whether the priests are considered as heirs or as recipients of gifts, the practical difference arises in a case where ten animals came into the priest’s possession for payment of robbery of a convert. The dilemma is: Are they obligated to separate tithe from them, or not?

Rachi non traduit

כגון שנפלו לו. לכהן:

יוֹרְשִׁין הָווּ – דְּאָמַר מָר: קָנוּ בִּתְפִיסַת הַבַּיִת – חַיָּיבִין; אוֹ דִלְמָא מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ – וּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ וְהַנִּיתָּן לוֹ בְּמַתָּנָה – פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. מַאי?

Traduction

The Gemara explains the two possibilities: Perhaps they are heirs, in which case they will be obligated, for the Master said in a mishna (Bekhorot 56b) that if heirs acquired animals in the jointly held property of the estate, i.e., the heirs jointly owned the animals as the inheritance had yet to be divided, they are obligated to separate tithes from animals born to those animals, and the same will apply to the priests. Or perhaps they are recipients of gifts, and we learned in a mishna (Bekhorot 55b): One who purchases an animal or one who has an animal given to him as a gift is exempt from the obligation to separate the animal tithe, and the same will apply to the priests. What is the halakha in this case?

Rachi non traduit

קנו. יתומים שקנו בהמות:

בתפיסת הבית. כלומר נפלו להן בהמות בירושה עד שלא חלקו:

הלוקח. לקח עשרה טלאים שלא נתעשרו מן השוק:

פטור. ובמסכת בכורות מפרש טעמא:

תָּא שְׁמַע: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וְכוּלָּן נִיתְּנוּ בִּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל, וּבְרִית מֶלַח.

Traduction

The Gemara answers: Come and hear a resolution to this dilemma from a baraita (Tosefta, Ḥalla 2:7–10): Twenty-four priestly gifts were given to Aaron and to his sons, and all of them were given with a derivation from a generalization, and a detail, and a generalization; and with a covenant of salt. The verses in the book of Numbers, chapter 18, detail the gifts of the priesthood. The first verse (18:8) is written in general terms, followed by verses listing the actual gifts (9–18), followed by a final verse written in general terms. The method of interpreting verses written in this manner is one of the thirteen hermeneutical principles. Additionally, the phrase: ''Covenant of salt,'' is written in the final verse (18:19), and is referring to all of the gifts of the priesthood.

Rachi non traduit

בכלל ופרט וכלל. לכל קדשי בני ישראל לך נתונים למשחה כלל וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש פרט כל מתנה בפני עצמה וכל תרומת קדשים חזר וכלל והדר כתיב ברית מלח עולם הוא וגו' בסוף הפרשה (במדבר יח):

Tossefoth non traduit

בכלל ופרט וכלל וברית מלח. הך שמעתא מפורש. בפרק הזרוע (חולין דף קלג:):

כָּל הַמְקַיְּימָן – כְּאִילּוּ מְקַיֵּים כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וּבְרִית מֶלַח, כָּל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם – כְּאִילּוּ עוֹבֵר עַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וּבְרִית מֶלַח.

Traduction

This serves to teach that anyone who fulfills the mitzva of giving the gifts of the priesthood is considered as if he fulfills the entire Torah, which is interpreted using the principle of a generalization, and a detail, and a generalization; and as if he has brought all of the offerings, concerning which there is a covenant of salt. And anyone who violates the mitzva of giving the gifts of the priesthood is considered as if he violates the entire Torah, which is interpreted using the principle of a generalization, and a detail, and a generalization; and as if he has not brought all of the offerings, concerning which there is a covenant of salt.

Rachi non traduit

כל המקיימן כאילו קיים. כל התורה כולה שניתנה לדרוש בכלל ופרט וכלל וכאילו קיים כל הקרבנות שניתנה בהן ברית מלח:

וְאֵלּוּ הֵן: עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים. עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ – חַטַּאת בְּהֵמָה, וְחַטַּאת הָעוֹף, וְאָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת.

Traduction

The baraita continues: And these are the twenty-four gifts: There are ten in the Temple, and four in Jerusalem, and ten in the boundaries of Eretz Yisrael. The ten gifts that the priests consume only in the Temple are an animal sin-offering; and a bird sin-offering; and a definite guilt-offering; and a provisional guilt-offering; and communal peace-offerings, i.e., lambs offered on Shavuot; and a log of oil that accompanies the guilt-offering of a recovered leper; and the surplus of the omer, i.e., what remains of the measure of barley brought as a communal offering on the sixteenth of Nisan; and the two loaves, i.e., the public offering of two loaves from the new wheat offered on Shavuot; and the shewbread; and the leftovers of grain-offerings, after the priests have offered the required handful.

Rachi non traduit

עשר במקדש. נאכל לפנים מן הקלעים:

ארבע בירושלים. בכל העיר:

ועשר בגבולים. בערי ארץ ישראל:

אשם ודאי. חמשה הן גזילות מעילות שפחה חרופה נזיר ומצורע וחד חשיב להו:

אשם תלוי. בא על ספק כרת שלא נודע לו שעבר ודאי שיביא חטאת:

וזבחי שלמי צבור. כבשי עצרת שנקראו שלמים כדכתיב (ויקרא כ''ג:כ') ושני כבשים בני שנה וקדשי קדשים הן כדכתיב (שם) קדש יהיו לה' לכהן ונאכלים לפנים מן הקלעים:

ולוג שמן של מצורע. מה שנשאר בלוג מיציקה לכף כהן של השמאלית נאכל לכהנים דתניא במנחות (דף עג.) ובזבחים (דף מד:) לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע דהוא נמי קרוי קרבן דכתיב והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן וסמיך ליה לקרא קמא בקדש הקדשים תאכלנו בויקח קרח:

מותר העומר. מנחת העומר נקמצת ושיריה נאכלים וכל המנחות קדשי הקדשים הן כדכתיב לא (תאכל עליו חמץ) וגו':

ושירי מנחות. כל מנחות הנקמצות מנחת נדבה ומנחת חוטא ומנחת סוטה:

וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם – הַבְּכוֹרָה, וְהַבִּיכּוּרִים, וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, וְעוֹרוֹת קֳדָשִׁים.

Traduction

The baraita continues: And the four gifts that the priests consume anywhere in Jerusalem: The firstborn of kosher animals; and the first fruits; and the portions separated for the priests from the thanks-offering and the nazirite’s ram; and hides of consecrated animals.

Rachi non traduit

הבכורה. בכור תם נאכל בכל העיר וכן הבכורים צריכין חומה כדכתיב (דברים י''ב:ז') ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם וגו' ואמר מר תרומת ידך אלו בכורים מכות (דף יז.):

והמורם מתודה. חזה ושוק וארבע חלות מארבע מינים שבה חלות ורקיקין חמץ ורבוכה וכתיב (ויקרא ז':י''ד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לכהן הזורק וגו':

והמורם מאיל נזיר. זרוע בשלה וחלה ורקיק וחזה ושוק של שלמים בכלל תודה הוא דתודה שלמים אקרי והנך תרתי תודה ואיל נזיר משום דדמיין להדדי חשיב להו בחדא כדאמר בשחיטת חולין בפרק הזרוע:

ועורות קדשים. עורות עולה וחטאות ואשמות אבל קדשים קלים עורותיהן לבעלים כדאמר בזבחים פרק טבול יום (זבחים דף קג.) ומש''ה קא חשיב להו בהדי הנך דבירושלים למעוטי דאין נחשבים בהדי הנך דגבולים דהני עורות לא מתייהבי להו אלא בירושלים ובהדי הנך דבמקדש לא חשיב אלא הנהו דאי נפקי חוץ לקלעים מפסלי ביוצא:

וַעֲשָׂרָה בַּגְּבוּלִין: תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר, וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, וּשְׂדֵה חֲרָמִים, וְגֶזֶל הַגֵּר.

Traduction

The baraita continues: And ten gifts that the priests consume anywhere in the boundaries of Eretz Yisrael: Teruma, i.e., the portion of the produce designated for the priest; and teruma of the tithe, which the Levite separates from the tithe he receives and gives to a priest; and ḥalla, i.e., the portion of dough of the five main grains designated for the priest; and the first of the sheared wool; and the gifts of non-sacrificial, slaughtered animals, namely, the right foreleg, the cheeks, and the maw; and money given for the redemption of the firstborn son; and a sheep or goat given as redemption of the firstborn donkey; and a consecrated ancestral field the priests receive in the Jubilee Year; and a dedicated field; and payment for robbery of a convert who died without heirs.

Rachi non traduit

ושדה אחוזה. שהקדישוה בעליה ולא גאלה ומכרה גזבר כשהלוקח מחזירה ביובל מתחלקת לכהנים:

ושדה חרמים. ישראל שהחרימו שדיהן:

וגזל הגר. נמי קרי ליה מתנת גבולין שאם נתנו לכהן המשמר חוץ לירושלים יצא ואיל אשמו יעלה לירושלים להקריב:

Tossefoth non traduit

וגזל הגר. תימה אמאי חשיב גזל הגר מעשרה בגבולין דכי היכי דאמר רבא החזירו בלילה ולחצאין לא יצא דאשם קרייה רחמנא ה''נ אם החזירו בגבולין לא יצא כדין אשם:

וְקָא קָרֵי מִיהַת ''מַתָּנָה'' – שְׁמַע מִינַּהּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ! שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara infers from the wording of the baraita: And this baraita, in any event, labels the payment for robbery of a convert a gift. The Gemara suggests: Conclude from this baraita that the priests who receive it are considered recipients of gifts, and not heirs. The Gemara affirms: Conclude from it that this is so.

נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר [וְכוּ']. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, כֶּסֶף מְכַפֵּר מֶחֱצָה. דְּאִי לָא מְכַפֵּר, הֲוָה אָמֵינָא: מַהְדַּר לְיוֹרְשִׁין. מַאי טַעְמָא? אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא יְהַב לֵיהּ.

Traduction

§ The mishna teaches: If he gave the money to the members of the priestly watch and then died before they sacrificed his guilt-offering, the heirs cannot remove the money from the priests’ possession. Abaye said: Learn from this mishna that monetary restitution for the robbery atones for half of the sin, for if it does not atone at all, and atonement is not achieved until the guilt-offering is sacrificed, I would say that in the case of robbery of a convert, if the guilt-offering is not brought the priest returns the money to the robber’s heirs. What is the reason I would say this? Because he did not give the money to the priests with this intention of giving the money and not achieving atonement at all, and it would be a mistaken transaction.

Rachi non traduit

אדעתא דהכי. דלא תיהוי ליה כפרה:

Tossefoth non traduit

כסף מכפר מחצה. מכאן נראה דכהן אין יכול למחול כיון דהוי כפרה:

אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין – דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא אַפְרְשַׁהּ! אָמְרִי: חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דִּלְמִיתָה אָזְלָא.

Traduction

The Gemara asks: If that is so, it would follow that a sin-offering whose owners have died, leaving no one to bring the offering, should be transferred to non-sacred status, as the robber did not separate the animal as an offering with this intention of its not being sacrificed to atone for his sin. The Sages say in response: In the case of a sin-offering whose owners have died, the Sages learned this halakha through tradition that the animal is left to die.

Rachi non traduit

תיפוק לחולין. ולא תיזל למיתה:

אֶלָּא מֵעַתָּה, אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו לִיפּוֹק לְחוּלִּין – דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא אַפְרְשֵׁיהּ! אָשָׁם נָמֵי הִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ – כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה, בְּאָשָׁם רוֹעֶה.

Traduction

The Gemara asks: If that is so, a guilt-offering whose owner has died should be transferred to non-sacred status, as the owner did not separate the animal as an offering with this intention of it not being sacrificed to atone for his sin. The Gemara answers: With regard to a guilt-offering, the Sages also learned this halakha through tradition: Any occurrence that, if it occurs with regard to a sin-offering the animal is placed in isolation for it to die, if it occurs with regard to a guilt-offering the animal is left to graze until it develops a blemish precluding its use as an offering, at which point it can be redeemed.

Rachi non traduit

באשם רועה. עד שיומם וימכר ויפלו דמיו לקיץ המזבח עולה לשם ועורה לכהנים זה מדרש דרש יהוידע הכהן בשקלים (דף ט:) ובתמורה (דף כג:) וכל זמן שהוא תם אין יוצא לחולין לימכר לפיכך ירעה והוא מעצמו אין יכול להשתנות מאשם לעולה:

אֶלָּא מֵעַתָּה, יְבָמָה שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי מוּכֵּה שְׁחִין תִּיפּוֹק בְּלָא חֲלִיצָה, דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לֹא קִדְּשָׁה עַצְמָהּ! הָתָם אֲנַן סָהֲדִי

Traduction

The Gemara asks: If that is so, then in the case of a woman whose husband died childless [yevama], who happened before her late husband’s brother who was afflicted with boils to enter levirate marriage with him, should go out free to marry without being required to perform the ritual through which the yavam frees the yevama of her levirate bonds [ḥalitza]. For she did not betroth herself to this man’s deceased brother with this intention of having a levirate bond with a man afflicted with boils. The Gemara answers: There, it is clear to us

Tossefoth non traduit

דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה. נראה דבנפלה מן האירוסין איירי דאי מן הנישואין ודאי מקדשה נפשה כדי שתהא נשואה לבעלה דמשום אחר מיתת בעלה לא מסקא אנפשה מלהיות נשואה אלא מן האירוסין איירי דמקדושין אין לה שום טובה וא''ת אדם שקנה מחבירו שום דבר ונתקלקל יבטל המקח דאדעתא דהכי לא קנה וי''ל דהתם לאו בלוקח לחודיה תליא מילתא אלא כמו כן בדעת מוכר ומוכר אקנה ליה אדעתא דהכי אבל הכא דקדושין בדידה קיימא והוא אינו חושש היאך דעתה להתקדש וכן גבי מקדיש נמי בדידיה קאי וכן נותן הגזל בדידיה קאי:
[וע' בתוספות כתובות מז: