Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 109a
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, אִם מֵת – לֹא יִירָשֶׁנּוּ, וְיַחְזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ – לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים.
Traduction
The mishna continues: If the father stated in his vow that his son may not derive benefit from his property in his life and in his death, then even if the father then dies the son does not inherit from him, as the prohibition is still in effect. And instead of taking his inheritance, he returns his portion in the estate to his sons or to his brothers. And if he does not have sufficient funds to subsist without his inheritance, he borrows money in the amount of the value of his share in the inheritance and the creditors come and are repaid from his share.
Rachi non traduit
בחייו ובמותו. אם מת לא ירשנו:
ואם אין לו. מה יאכל לוה ואוכל ובעלי חוב באין ונפרעין מן הירושה את חלקו:
Tossefoth non traduit
ב''ח באין ונפרעין. אחר מיתה ואפילו בחייו הוי שרי בכה''ג כדאמרינן (נדרים דף מג.) המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואין לו מה יאכל ואיני יודע מה אעשה לו נותן לו ובא ונוטל מזה אלא לפי שזה אין רוצה שיהנה ממנו כלל בחייו ואין יכול לעשות תקנה אלא מדעתו והא דלא תני הכא ואם אין רוצה כדקתני רישא משום שהרי ודאי [אינו] רוצה או שמא דוקא אין לו מה יאכל שרי כדקתני גבי המודר הנאה מחבירו אבל אם יש לו מה יאכל אפי' [אינו] רוצה אין לו תקנה בכך וא''ת והיאך נפרע ממנו והא תנן בפרק אין בין המודר (נדרים דף לג.) המודר הנאה מחבירו שוקל לו שקלו ופורע לו חובו ופר''ת דדוקא במזונות אשתו אבל שאר חובות אסור לפרוע דודאי קא משתרשי ליה ואסור וה''נ משתרשי ליה וי''ל דלא דמי דהתם כיון שמתחייב למי שפרע בעבורו אם יפרע בחנם בעבורו א''כ מהנהו ואסור אבל הכא מה שבאים ב''ח ונפרעין מן הנכסים אין זה נהנה מן הנכסים וההיא דהולך אצל חנוני לא תקשה דהתם דרך מתנה מיירי שהחנוני נותן לזה פירות במתנה וחוזר ומקבל מזה מעות דרך מתנה אבל הא דאמר בפרק השותפין (נדרים דף מז:) קונם אשתי שאני נהנית לך כו' לוה וב''ח באין ונפרעין מבעל בשלמא קונם שאני נהנה לאשתי איכא למימר במזונות אשתו ואליבא דתנן אלא קונם שאני נהנה לך משמע שאומר לחבירו נמצא שהוא פורע חובו ויש לומר כגון שלוה הימנו על מנת שלא לפרוע דהשתא אין נהנה כלום במה שפורע חובו וא''ת וכי בשופטני עסקינן שילוה ע''מ שלא לפרוע וי''ל שהוא אוהבו שלא יניח מלפרוע בעבורו:
גְּמָ' אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ לְאַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: ''זֶה גֶּזֶל אָבִי''.
Traduction
GEMARA: With regard to the halakha written in the mishna that one who robs his father pays the principal and the additional one-fifth payment to the father’s heirs, Rav Yosef says: One may even put this money in a charity purse if he so chooses. Rav Pappa says: And when giving the money he must say: This is what was robbed from my father.
Rachi non traduit
גמ' ואפי' לארנקי של צדקה. אם אינו מוצא יורש לאביו למי ישיב יתן אותה לארנקי של צדקה ולא יעכבנו בידו:
וצריך שיאמר. כשהוא משיב לארנקי של צדקה זה גזל אבא:
אַמַּאי? נִמְחֲלֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ! מִי לָא תְּנַן: מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ? אַלְמָא בַּר מְחִילָה הוּא!
Traduction
§ The Gemara questions the mishna’s ruling that one who robs his father must return the stolen item to others even if he is the sole heir. Why must he do this? Let him forgive the debt to himself; as the heir, to whom payment is due, he should be able to forgive it. Didn’t we learn in a mishna (103a) that in the case of a robber who took a false oath claiming to be innocent and later admitted his liability: If the owner forgave him concerning the principal, but did not forgive him concerning the additional one-fifth payment, he need not pursue him to repay the remaining debt. Apparently, even the principal is subject to forgiveness, so why doesn’t he forgive the obligation to himself?
Rachi non traduit
ונמחליה לנפשיה. היכא דאין יורש אלא הוא וכולה שלו:
מי לא תנן מחל לו על הקרן. ולא מקיימא מצות השבה אלמא למיפק ידי גזילה בעינן והא נפקא ליה במחילה הכא נמי כיון דירושה קמיה נפלה נפק ליה מידי גזילה:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: This is not difficult. That mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, who says that this obligation can be forgiven, while this mishna, ruling that a son who robbed his father and is his sole heir cannot forgive the obligation to himself, is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who holds that this obligation cannot be forgiven.
דְּתַנְיָא: ''וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם'' – וְכִי יֵשׁ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא בְּגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר –
Traduction
Rabbi Yoḥanan explains: As it is taught in a baraita (Tosefta 10:16) that the verse states with regard to one who steals from one who then died: ''But if the man has no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt that is made shall be the Lord’s, even the priest’s'' (Numbers 5:8). The baraita asks: But is there any Jewish person who has no kinsmen? Since every Jew descends from Jacob our forefather, all Jews have relatives to inherit from them. Rather, it must be that the verse is speaking of robbery of a convert who never married or had children as a Jew, and in any case is no longer legally related to his gentile family; he has no heirs. In this situation the Torah instructs one who robbed from a now-deceased convert to return the stolen item to a priest.
Rachi non traduit
להשיב האשם. זה קרן של גזילה כדתניא לקמן בפרקין (בבא קמא דף קי.):
גואל. יורש:
וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים. אם אין לו בן או בת או אח יש לו קרוב עד יעקב אבינו הקרוב קרוב יורש:
אלא בגזל הגר. ונשבע לשקר דכתיב למעול מעל בה':
הֲרֵי שֶׁגָּזַל הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ; וְשָׁמַע שֶׁמֵּת הַגֵּר, וְהָיָה מַעֲלֶה כַּסְפּוֹ וַאֲשָׁמוֹ לִירוּשָׁלַיִם; וּפָגַע בְּאוֹתוֹ הַגֵּר, וּזְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוָה, וּמֵת – זָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיּוֹצִיא גְּזֵילוֹ מִתַּחַת יָדוֹ.
Traduction
The baraita continues: In the case of one who robbed a convert and took a false oath to him saying that he did not rob him, and then heard that the convert died; and he was bringing his money, for the principal and the additional one-fifth payment, and his guilt-offering up to Jerusalem to pay his debt to the priests and sacrifice his offering, and he encountered that same convert, who in fact had not died; and, instead of having the robber pay the money right away the convert established it as a loan for the robber, and then the convert died, leaving his property ownerless, as he had no heirs; this robber acquires all that is in his possession, as it is now a loan, not money to pay back the theft; this is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: The robber has no remedy until he will remove his stolen item from his possession.
Rachi non traduit
והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים. לכהנים כדכתיב האשם המושב לה' לכהן ואמרינן לקמן בשמעתין אשם זה קרן:
וזקפו עליו. גר במלוה נפק ליה מתורת גזילה ולכי מיית גר הוה ליה האי מוחזק וזכה מן ההפקר:
לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – לָא שְׁנָא לְנַפְשֵׁיהּ לָא שְׁנָא לַאֲחֵרִים, מָצֵי מָחֵיל; וּלְרַבִּי עֲקִיבָא – לָא שְׁנָא לַאֲחֵרִים וְלָא שְׁנָא לְנַפְשֵׁיהּ, לָא מָצֵי מָחֵיל.
Traduction
Rabbi Yoḥanan explains their respective opinions. According to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, there is no difference if the one to whom payment is due forgives the return of a stolen item to himself, such as in this case of a convert who died or in the case of the mishna where a son robbed his father who then died, and there is no difference if he forgives the return of a stolen item to others. In either case, he can forgive payment. And according to the opinion of Rabbi Akiva, there is no difference if the one to whom payment is due forgives the return of a stolen item to others and there is no difference if he forgives the return of a stolen item to himself. In either case, he cannot forgive payment.
Rachi non traduit
לא שנא לנפשיה. כגון הכא דמחיל ליה האי גברא גזל הגר לנפשיה וה''ה גוזל את אביו ונשבע לו ומת אביו דמחיל לנפשיה:
ול''ש לאחרים. נגזל לגוזל מצי מחיל ומתני' דקתני מחל לו על הקרן רבי יוסי הגלילי היא ואשמעינן לאחרים וה''ה לנפשיה היכא דנפק מידי גזילה כגון יורש או גזל הגר וקס''ד האי זקפו לאו דוקא כדמפרש ואזיל:
לר' עקיבא לא שנא כו'. ומתני' דקתני משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ר' עקיבא היא ולאשמועינן לנפשיה דלא מצי מחיל וה''ה לאחרים דאפילו מחיל ליה נגזל גופיה לאו מחילה היא:
וּלְרַבִּי יוֹסֵי – הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לֹא זְקָפוֹ בְּמִלְוָה, וְהַאי דְּקָתָנֵי ''זְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוָה'' – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲפִילּוּ זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה, אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיּוֹצִיא גְּזֵילָה מִתַּחַת יָדוֹ.
Traduction
Rabbi Yoḥanan continues his analysis: And according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, the same is true, i.e., the halakha would also be, that no liability would remain in the case of the convert even had he not established the robbery debt as a loan, as the robber could forgive the obligation to himself once the convert died. And the fact that the baraita teaches its halakha in a case where he established it as a loan for the robber is to convey to you the far-reaching nature of the opinion of Rabbi Akiva: That even if he established it as a loan for him, in which case it could be considered as though the robber had returned the stolen item and now has a standard loan debt, nevertheless, the robber has no remedy until he will remove his stolen item from his possession, so as to not benefit from his act of robbery.
Rachi non traduit
ה''ה אפי' לא זקפן. הלכך יורש את אביו נמי אע''ג דלא זקפו עליו במלוה ולא יצא מתורת גזילה בחיי אביו כיון דמת אביו ונפלו נכסים לפניו מחיל לנפשיה ולקמן (בבא קמא קט ע''ב) פריך א''כ גזל הגר דנפיק לכהנים היכי משכחת לה:
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: אִי הָכִי, לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – לַשְׁמְעִינַן לְנַפְשֵׁיהּ, וְכָל שֶׁכֵּן לַאֲחֵרִים! לְרַבִּי עֲקִיבָא – לַשְׁמְעִינַן לַאֲחֵרִים דְּלָא מָצֵי מָחֵיל, וְכָל שֶׁכֵּן לְנַפְשֵׁיהּ דְּלָא מָצֵי מָחֵיל!
Traduction
Rav Sheshet objects to this interpretation of the baraita: If so, then according to the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, let the mishna on 103a, which indicates that one can forgive the principal payment of a robbery, teach us instead that the robbery victim can forgive the obligation to himself, and it would be understood that all the more so one can forgive the obligation to others. And according to the opinion of Rabbi Akiva, which Rabbi Yoḥanan explains to be the opinion stated in the mishna here, let it teach us that one cannot forgive the obligation to others, and it would be understood all the more so with regard to the robber, that he cannot forgive the obligation to himself.
אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא וְהָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּמָצֵי מָחֵיל – לַאֲחֵרִים, אֲבָל לְנַפְשֵׁיהּ – לָא מָצֵי מָחֵיל. אֶלָּא אַמַּאי זָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ? מִשּׁוּם דִּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה.
Traduction
Rather, Rav Sheshet said: That mishna and this mishna are both in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili. When Rabbi Yosei HaGelili is saying that one can forgive the return of a stolen item, he meant specifically forgiving the obligation to others, but he cannot forgive the obligation to himself. The Gemara asks: But if that is the halakha, why did this one who robbed a convert who subsequently died acquire all that is in his possession? Because the convert established it as a loan for him, and henceforth it is no longer considered stolen property, but a standard loan debt.
Rachi non traduit
הא והא ר' יוסי. הא דאמר בזקפו במלוה דכיון דאפקה גר גופיה דהוה נגזל מתורת גזילה דהוי כמוחל לאחרים הוי מחילה ולכי מיית קנייה האי הלכך מחל לו על הקרן דמתני' ר' יוסי היא דאי לרבי עקיבא בעי השבה משלו כדקתני אין לו תקנה עד שיוציא גזילה וסיפא נמי רבי יוסי היא דמודי רבי יוסי לנפשיה דלא מצי מחיל כיון דלא אפקיה נגזל מתורת גזילה:
Tossefoth non traduit
אלא אמר רב. ששת הא והא ר' יוסי הגלילי. וא''ת ואמאי לא מוקי מתני' כר' עקיבא ומודה דלאחרים מצי מחיל ולנפשיה לא מצי מחיל ובזקפו עליו במלוה הוא דפליג עליו רבי עקיבא ארבי יוסי דלא חשיב ליה זקיפה כמו מחילה דאחריני וי''ל דרב ששת סבר כיון דמחילה דאחריני מועלת זקפו נמי מועיל לכ''ע וכיון דאמר ר' עקיבא דזקפו במלוה אינו מועיל א''כ ודאי ס''ל דמחילת אחרים נמי אינו מועיל הלכך לא מתוקמא מתני' כר' עקיבא דקתני במתניתין מחל לו את הקרן משמע דמחילת אחריני מועלת ורבא דמוקי לה כרבי עקיבא סבר דזקפו במלוה אינו מועיל כלום לכ''ע אי לא מצי מחיל לנפשיה הלכך רבי יוסי דקאמר זכה הלה במה שבידו ע''כ משום דסבר דמצי מחיל לנפשיה הלכך מתני' לא מיתוקמא כוותיה אלא כרבי עקיבא ומודה רבי עקיבא דלאחריני מצי מחיל והשתא הא דנקט זקפו במלוה להודיעך כחו דרבי עקיבא דאפי' זקפו במלוה לא מצי מחיל לנפשיה כיון דליכא מחילה דאחריני:

רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא; כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מָצֵי מָחֵיל – לְנַפְשֵׁיהּ, אֲבָל לַאֲחֵרִים – מָצֵי מָחֵיל.
Traduction
The Gemara offers a different explanation. Rava said: That mishna and this mishna are both in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. When Rabbi Akiva says that he cannot forgive the return of a stolen item he meant specifically forgiving the obligation to himself, as in the case of the convert, but he can forgive the obligation to others.
Rachi non traduit
רבא אמר הא והא רבי עקיבא. דלרבי יוסי לנפשיה נמי מצי מחיל דזקפו לאו דוקא וכי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל לנפשיה הוא דקאמר דאע''ג דגר זקפו כיון דלא מחיל מחילה גמורה לא נפקא ליה מתורת גזילה אבל נגזל לגזלן מודה ר' עקיבא דמחיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source