Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 94a
נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי חִטִּין
Traduction
must give him the value of wheat of equal volume to the pebble that he removed. Had he not removed the pebble, the owner would have sold his wheat together with the pebble, all for the price of wheat. Accordingly, the removal of the pebble effectively caused the owner a small loss. It is apparent from this ruling that when selling produce, a buyer accepts upon himself that a quantity of dirt may be mixed in.
Tossefoth non traduit
נותן לו דמי חטין. פי' ריב''ם דהיינו כר''ש דאמר (ב''ק צח:) דבר הגורם לממון כממון דמי דמחייב בגזל חמץ ועבר עליו הפסח [ובא אחר ושרפו] ולר''י נראה דאתי אפי' כרבנן דהתם ודאי לאו כממון דמי שאינו שוה לשום אדם כלום אלא לגזילה ליפטר בו אבל הכא הוי כאילו גזל חטין עצמן שהוא מוכר צרורות לכל אדם כמו חטין ולא דמי לשורף שטרותיו של חבירו דהתם ניירא בעלמא הוא דקלא ליה ולא את החוב:
קִטְנִית רוֹבַע עַפְרוּרִית פָּחוֹת מֵרוֹבַע
Traduction
The Gemara answers: With regard to legumes, one accepts a quarter-kav per se’a, but with regard to dirt, he accepts less than a quarter-kav.
וְעַפְרוּרִית רוֹבַע לָא וְהָא תַּנְיָא הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ חִטִּין מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע קִטְנִית לִסְאָה שְׂעוֹרִים מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע נִישּׁוֹבֶת לִסְאָה עֲדָשִׁים מְקַבֵּל עָלָיו רוֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה
Traduction
And is it so that he does not accept a quarter-kav of dirt? But isn’t it taught in a baraita: With regard to one who sells produce to another, if he sells him wheat, the buyer accepts upon himself that a quarter-kav of legumes may be present in each se’a of wheat purchased. When purchasing barley, he accepts upon himself that a quarter-kav of chaff may be present in each se’a purchased. When purchasing lentils, he accepts upon himself that a quarter-kav of dirt may be present in each se’a purchased.
מַאי לָאו הוּא הַדִּין לְחִטִּים וְלִשְׂעוֹרִין שָׁאנֵי עֲדָשִׁים דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ
Traduction
The Gemara asks: What, is it not that just as the baraita rules with regard to lentils, the same is true for wheat and for barley? The Gemara answers: No, lentils are different, because they are dug up from the ground and dirt can easily get mixed in. Lentils often contain a higher percentage of dirt than do wheat and barley, which are harvested rather than dug up.
אֶלָּא טַעְמָא דַעֲדָשִׁים דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ אֲבָל חִטֵּי וּשְׂעָרֵי לָא תִּפְשׁוֹט מִינַּהּ חִטֵּי וּשְׂעָרֵי דְּעַפְרוּרִית לָא מְקַבֵּל
Traduction
The Gemara suggests: But according to this, the only reason that a buyer accepts that dirt may be present in lentils but not in wheat and barley is that lentils are dug up from the ground, whereas wheat and barley are not. If so, resolve the dilemma from this baraita and conclude that when purchasing wheat and barley, a buyer does not accept that a quarter-kav of dirt may be present in each se’a.
לְעוֹלָם חִטֵּי וּשְׂעָרֵי מְקַבֵּל עַפְרוּרִית עֲדָשִׁים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּמִיעְקָר עָקְרִי לְהוּ יוֹתֵר מֵרוֹבַע נָמֵי לְקַבֵּל קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara rejects this: Actually, perhaps when purchasing wheat and barley as well, a buyer accepts that a quarter-kav of dirt may be present in each se’a, but it was necessary for the baraita to state the halakha specifically with regard to lentils. This is because it might enter your mind to say that since lentils are dug up from the ground, the buyer would also accept even more than a quarter-kav of dirt. Therefore, the baraita teaches us that this is not the case.
אָמַר רַב הוּנָא אִם בָּא לְנַפּוֹת מְנַפֶּה אֶת כּוּלּוֹ אָמְרִי לַהּ דִּינָא וְאָמְרִי לַהּ קִנְסָא
Traduction
§ Rav Huna says: If the buyer comes to sift the produce to check if there is more than the acceptable proportion of impurities and he finds that there is too much, he sifts all of it and returns all the impurities to the seller, not just the amount in excess of a quarter-kav per se’a. The seller must instead provide produce that is free of any impurities. Some say that this is the strict halakha, and some say that it is a penalty.
אָמְרִי לַהּ דִּינָא מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי אַפֵּירֵי שַׁפִּירֵי יָהֵיב וְרוֹבַע לָא טָרַח אִינִישׁ יוֹתֵר מֵרוֹבַע טָרַח אִינִישׁ וְכֵיוָן דְּטָרַח טָרַח בְּכוּלֵּיהּ
Traduction
The Gemara elaborates: Some say that this is the strict halakha, as one who gives money for produce gives it for good-quality produce containing no impurities at all. Even so, where there is just a quarter-kav of impurities per se’a, a person will not take the trouble to sift the grain to remove the impurities; instead, he accepts the small quantity of impurities that are present. By contrast, where there is more than a quarter-kav of impurities per se’a, a person will take the trouble to sift the grain to remove the impurities, and once he takes the trouble to sift the grain, he does not stop once he reduces the proportion of impurities to a quarter-kav per se’a; rather, he takes the trouble to sift all of it. Accordingly, once he has sifted out the impurities, he never agrees to accept any quantity of impurities, and so the seller must take back all the impurities.
וְאָמְרִי לַהּ קִנְסָא רוֹבַע שְׁכִיחַ יוֹתֵר לָא שְׁכִיחַ וְאִיהוּ הוּא דְּעָרֵיב וְכֵיוָן דְּעָרֵיב קַנְסוּהוּ רַבָּנַן בְּכוּלֵּיהּ
Traduction
And some say it is a penalty. They understand that it is usual for a quarter-kav of impurities to be present in each se’a of produce, and so it is presumed that a buyer accepts that quantity. More than a quarter-kav is unusual, and consequently the seller is suspected of having deceitfully mixed additional impurities into the produce that he sold. And since the seller deceitfully mixed in impurities, the Sages penalized him by requiring him to pay for all of the impurities present, even those which he did not add.
(סִימָן כֹּל תְּרֵי שְׁטָרֵי דְּרָאבִין בַּר רַב נַחְמָן אוֹנָאָה וְקַבְּלָנוּתָא)
Traduction
The Gemara presents a mnemonic for the cases it will cite: All two documents of Ravin bar Rav Naḥman are exploitation and a contract.
מֵיתִיבִי כָּל סְאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוֹבַע מִמִּין אַחֵר יְמַעֵט סַבְרוּהָ דְּרוֹבַע דְּכִלְאַיִם כְּיוֹתֵר מֵרוֹבַע דְּהָכָא וְקָא תָנֵי יְמַעֵט
Traduction
The Gemara raises an objection to Rav Huna’s ruling from a mishna (Kilayim 2:1): With regard to any se’a of seeds that contains a quarter-kav or more of seeds of a different kind, before sowing such seeds one must reduce the quantity of the other kind of seeds in the mixture so as not to violate the prohibition against growing a mixture of diverse kinds (see Leviticus 19:19). The Gemara explains: It can be assumed that the presence of a quarter-kav of seeds of a different kind per se’a with regard to the prohibition of diverse kinds is as problematic as more than a quarter-kav of impurities per se’a with regard to a sale, as discussed here, and therefore, since the mishna teaches with regard to diverse kinds only that one must reduce the additional amount, but not that one is required to remove all the seeds of a different kind, it follows that the same is true in the case of a sale, and the seller should not have to take back all of the impurities. This contradicts Rav Huna’s ruling.
Tossefoth non traduit
סאה שיש בה רובע ימעט. פי' ר''ש ימעט ואח''כ יזרענו א''נ אם נזרעו ולא נשרשו עדיין ימעט אבל אם נשרשו אין להם תקנה שכבר נשרשו ונאסרו בהשרשה ואין נראה דלשון ימעט משמע שכבר נשרשו ור' יוסי נמי דקאמר יבור משום דמיחזי כמקיים כלאים וקודם שנזרעו לא מיחזי כמקיים כלאים ועוד דבפרק קמא דמ''ק (דף ו. ושם) מייתי לה בהדיא על זרעים המחוברים אלא דנראה דמיירי הכא במחוברים לקרקע ומה שפירש דאם נשרשו אין להם תקנה אגב חורפיה לא עיין דלא אמר הכי פרק כל שעה (פסחים דף כה.) אלא גבי כלאי הכרם אבל כלאי זרעים מותרין הן באכילה ובהנאה כדמשמע פרק כל הבשר (חולין דף קטו.) דפריך אלא מעתה כלאי זרעים ליתסרו דהא כל שתיעבתי לך הוא ומשני מה בהמתך היוצא ממנה מותר אף שדך כן ואלישנא דקנסא פריך דקתני ימעט ולא קנסינן פחות מרובע אטו רובע אבל אלישנא דדינא לא מצי פריך דלא דמי דהתם משום דטפי מרובע לא מחיל כו' כדפירש ר''ש גופיה דה''מ לשנויי הכי ומיהו יש ליישב דפריך נמי אלישנא דדינא שפיר דכל שדרך בני אדם להסיר כלאים הוי אם לא הסירם ולכך הואיל ודרך בני אדם כשבאין לנפות מנפין הכל בכלאים נמי ליהוי כלאים עד שיסיר הכל מכל מקום ללישנא דקנסא מיושב טפי והוי מצי לשנויי דסבר כר' יוסי דאמר יבור אלא רוצה להעמיד כדברי הכל:
לֹא רוֹבַע דְּכִלְאַיִם כִּי רוֹבַע דְּהָכָא דָּמֵי
Traduction
The Gemara deflects the challenge: No, this assumption is not necessarily correct; perhaps the presence of a quarter-kav of seeds of a different kind per se’a with regard to diverse kinds is comparable to a quarter-kav of impurities per se’a with regard to a sale, as discussed here, and both are considered acceptable levels of admixture.
אִי הָכִי אַמַּאי יְמַעֵט מִשּׁוּם חוּמְרָא דְכִלְאַיִם
Traduction
The Gemara asks: If it is so that a quarter-kav of seeds of a different kind per se’a is acceptable, why does the mishna teach that one must reduce the quantity of seeds of a different kind? The Gemara answers: The requirement is a rabbinic decree due to the severity of the prohibition of diverse kinds.
אִי הָכִי
Traduction
The Gemara challenges this answer: If so,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source