Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 87b

וְהָתְנַן הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּהּ הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה

Traduction

But didn’t we learn in a mishna (Terumot 11:8): If one poured oil or wine of teruma from one vessel to another and turned the vessel on its side and drained out the last bits of liquid inside, this is teruma and must be given to the priest? This indicates that the last remnants of the liquid in the vessel belong to the one who receives the oil or wine, not the owner, i.e., the seller. Why, then, does the mishna here teach that the last remnants belong to the seller?

Tossefoth non traduit

והתנן הרכינה ומיצה הרי היא של תרומה. תימה אמאי הוי של תרומה והא אינו חייב לתרום אלא אחד מן נ' א''כ כמו אותן מדות של חולין תהיה של תרומה ושל חולין היו בלא הרכינה ומיצה וי''ל דכשקרא שם על אותה מדה גמר. בדעתו שתהיה כולה תרומה עם המיצוי ודוקא בתרומה אמר הרכינה ומיצה הוי תרומה אבל לענין מעשרות לא דהמרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלין:

אֲמַר לֵיהּ הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָּהּ:

Traduction

Rav Yitzḥak bar Avdimi said to Rabbi Elazar: But wasn’t it stated with regard to that mishna that Rabbi Abbahu says: Due to of the despair of the owner, who relinquishes his right to such a small amount of wine or oil, the Sages touched upon it and ruled that any remnants extracted from the vessel belong to the seller? By contrast, with regard to teruma, which is forbidden to non-priests, the despair of the buyer is irrelevant, and therefore anything that remains in the vessels is teruma.

Tossefoth non traduit

משום יאוש בעלים נגעו. הוי מצי לשנויי דהוי תרומה משום דאין ברירה דכשקרא שם אין ידוע איזה יהא למטה:

וְהַחֶנְווֹנִי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַטִּיף וְכוּ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה אַרֵישָׁא קָאֵי וּלְקוּלָּא אוֹ דִלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי וּלְחוּמְרָא

Traduction

§ The mishna teaches: And a storekeeper is not obligated to drip three drops. Rabbi Yehuda says: If the sale occurs on Shabbat eve as nightfall arrives, one is exempt from dripping these three drops. A dilemma was raised before the Sages: Is Rabbi Yehuda referring to the first clause of the mishna, and if so his ruling is lenient, as the mishna states that one must drip three drops and he states that on Shabbat eve one is exempt from doing so? Or perhaps he is referring to the latter clause and is stringent, as the mishna teaches that a storekeeper is always exempt, whereas Rabbi Yehuda rules that this is the halakha only on Shabbat eve?

תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה חֶנְווֹנִי פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁחֶנְווֹנִי טָרוּד:

Traduction

The Gemara answers: Come and hear a resolution of this dilemma, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: On Shabbat eve at nightfall a storekeeper is exempt because the storekeeper is busy. This proves that Rabbi Yehuda was referring to the latter clause of the mishna, i.e., he exempts the storekeeper from dripping the drops only on Shabbat eve.

מַתְנִי' הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְווֹנִי וּפוֹנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ וּמָדַד לוֹ בְּאִיסָּר שֶׁמֶן וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִיסָּר שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִיסָּר חֶנְווֹנִי חַיָּיב רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְווֹנִי לְתוֹכָהּ שֶׁחֶנְווֹנִי פָּטוּר:

Traduction

MISHNA: With regard to one who sends his son to a storekeeper with a pundeyon, a coin worth two issar, in his hand, and the storekeeper measured oil for him for one issar and gave him the second issar as change, and the son broke the jug and lost the issar, the storekeeper must compensate the father, as he gave the jug and coin to one who is not halakhically competent. Rabbi Yehuda exempts him from liability, as he holds that the father sent his son in order to do this, i.e., to bring back the jug and coin. And the Rabbis concede to Rabbi Yehuda with regard to a case when the jug is in the hand of the child and the storekeeper measured the oil into it that the storekeeper is exempt if the child breaks the jug.

גְּמָ' בִּשְׁלָמָא בְּאִיסָּר וָשֶׁמֶן בְּהָא פְּלִיגִי דְּרַבָּנַן סָבְרִי לְאוֹדוֹעֵי שַׁדְּרֵיהּ וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ שַׁדְּרֵיהּ אֶלָּא שָׁבַר צְלוֹחִית אֲבֵדָה מִדַּעַת הִיא

Traduction

GEMARA: Granted, with regard to the issar and the oil, one can explain that they disagree over this matter: As the Rabbis hold that the father sent his son to inform the storekeeper that he needed oil but did not intend for the storekeeper to send the oil with the boy. For this reason, if the storekeeper gave the child the oil he is liable for its loss. And Rabbi Yehuda holds that he sent his son so that the storekeeper would send him back with the oil, and therefore the storekeeper is exempt from liability. But if the child broke the jug, why do the Rabbis hold that the storekeeper is responsible for it? It is a deliberate loss on the part of the father, as he entrusted the jug to his young son, who is not responsible enough to care for it.

Tossefoth non traduit

אלא צלוחית אבדה מדעת היא. ואע''ג דפונדיון נמי אבדה מדעת היא שמשלחו ביד תינוק מ''מ כיון שהפונדיון של בעל הבית נשאר ביד החנווני אינו פוטרו עד שיביאו לידו שוה פונדיון שמן ואיסר ואם היה מחזיר אותו פונדיון עצמו לתינוק הכי נמי דהוה פטור:

אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא הָכָא בְּבַעַל הַבַּיִת מוֹכֵר צְלוֹחִיּוֹת עָסְקִינַן וּכְגוֹן שֶׁנְּטָלָהּ חֶנְווֹנִי עַל מְנָת לְבַקְּרָהּ וּכְדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הַנּוֹטֵל כְּלִי מִן הָאוּמָּן עַל מְנָת לְבַקְּרוֹ וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ חַיָּיב

Traduction

Rav Hoshaya said: Here we are dealing with a proprietor who sells jugs, and the father sent his son with a jug in case the store owner might want to buy it. And this is a case where the storekeeper took the jug in order to examine it, and the ruling is in accordance with a statement of Shmuel. As Shmuel says: With regard to one who takes a vessel from a craftsman in order to examine it and buy it if he chooses, and an accident occurred while it was in his possession and it broke, he is liable to pay restitution for the vessel. He has the halakhic status of a borrower, and therefore he bears financial responsibility for the loss.

Tossefoth non traduit

וכגון שנטלה חנווני על מנת לבקרה כדשמואל כו'. וסיפא דקתני ומודים חכמים לרבי יהודה בזמן שהצלוחית ביד תינוק דפטור לאו דוקא ביד תינוק אלא אפי' נטלה נמי ע''מ שלא לבקרה:

הלוקח כלי מבית האומן ע''מ לבקרו ונאנס בידו חייב. לכאורה נראה דחייב משום דחשיב כשואל דס''פ ד' נדרים (נדרים דף לא.) מפרש טעמא דשמואל דקסבר הנאת לוקח היא היינו כשואל שכל ההנאה שלו ועוד דבפ' האומנין (ב''מ דף פ:) גבי הא דאמר רב חסדא לא שנו הא דקתני שלחה ומתה חייב אלא כשהחזיר' בתוך ימי שאלתה אבל לאחר ימי שאלתה פטור ומסיק אמימר דמסתברא דפטור משואל וחייב כנושא שכר הואיל ונהנה מהנה תניא כוותיה [דאמימר] הלוקח כלי מבית האומן כו' ונאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר פירוש לכך פטור בחזרה כשנאנסו שאינו אלא שומר שכר ומדמייתי מינה אההיא דהחזירה לאחר ימי שאלתה משמע דהא דקתני נאנסו בהליכה חייב דהוי מטעם שואל א''כ מילתיה דשמואל נמי הוי מטעם שואל דהא מההיא ברייתא מייתי בנדרים (שם:) סייעתא לשמואל מיהו רש''י פירש בב''מ (שם) דנאנסו בהליכה חייב משום דחשיב כלוקח ומ''מ מייתי מינה שפיר אההיא דאמימר כי היכי דחשיב ליה ברייתא נושא שכר בחזרה אע''פ שבטל המקח משום דעד השתא היה כלוקח הכי נמי שואל אחר שכלו ימי שאלתה הוי שומר שכר כיון שנהנה בשאלה עד עכשיו וכן נראה לר''י דחשיב לוקח ומייתי ראיה מההיא דלקמן דאייתי קרי לפום נהרא דאמר רב כהנא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ואי שואל הוי אמאי לא יוכל להקדיש מה שהשאיל ביד אחרים כמו שהמשכיר יכול להקדיש כדאמרי' בפ' האומר משקלי עלי (ערכין דף כא. ושם) ואין נראה לרשב''א ראיה דהתם לא על מנת לבקרם נטלם אלא על מנת לקנות מיד ולכך אין יכול המוכר להקדישו והשיב לו ר''י דמשמע שנטלם כדי לבקרם מדמייתי ליה אדשמואל ואין להקשות אי שואל הוי אמאי לא פטור החנווני כשנטלה על מנת לבקרה והחזירה ליד התינוק דכלתה שאלתו כיון שהחזירה למקום שלקחה דהא אמר בסמוך לרבי יהודה שואל שלא מדעת שואל הוי החזירה ליד התינוק פטור דהתם ודאי הוי שואל שלא מדעת אינו חייב להחזירה אלא למקום שנטל אבל הכא דשואל מדעת הוא חייב להחזיר ליד בעלים:

לֵימָא דִּשְׁמוּאֵל תַּנָּאֵי הִיא אֶלָּא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָכָא בְּחֶנְווֹנִי מוֹכֵר צְלוֹחִיּוֹת עָסְקִינַן וְאַזְדָּא רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ

Traduction

The Gemara asks: Shall we say that the opinion of Shmuel is subject to a dispute between tanna’im? Since Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis, his opinion evidently differs from that of Shmuel. Rather, Rabba and Rav Yosef both say that the disagreement in the mishna should be explained as follows: Here, we are dealing with a storekeeper who sells jugs, and the father sent his son to buy from him a jug filled with oil. And Rabbi Yehuda follows his line of reasoning, as explained above, that the father sent his son to bring back the merchandise, and the Rabbis follow their line of reasoning, that the father sent the son to inform the storekeeper what he needed, but not to carry it back.

אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְווֹנִי לְתוֹכָהּ שֶׁחֶנְווֹנִי פָּטוּר וְהָא אָמְרַתְּ לְאוֹדוֹעֵי שַׁדְּרֵיהּ אֶלָּא אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן

Traduction

The Gemara asks: If that is so, say the last clause: The Rabbis concede to Rabbi Yehuda in a case when the jug was in the hand of the child, and the storekeeper measured the oil into it, that the storekeeper is exempt. Why would the Rabbis rule that the storekeeper is exempt? But you said that the father sent his son only to inform the storekeeper of his order, but he did not intend for the storekeeper to give anything to his son. Rather, Abaye bar Avin and Rabbi Ḥanina bar Avin both say that the disagreement in the mishna should be explained as follows: With what are we dealing here?

Tossefoth non traduit

אי הכי אימא סיפא ומודים חכמים לר' יהודה כו'. ורבה ורב יוסף סברי כו' בזמן שהצלוחית ביד התינוק דהיינו שהביאה מבית אביו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source