Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 84a
דְּאָמַר לֵיהּ אִילּוּ לָא אוֹנִיתַן לָא הֲוָה מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ הַשְׁתָּא דְּאוֹנִיתָן מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ וְתַנָּא תּוּנָא יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת לוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא מוֹכֵר
Traduction
the buyer can say to the seller: If you had not exploited me, you would not be able to renege on the sale, and I would receive the profit. Now that you have exploited me, can you renege on the sale and benefit? And similarly, the tanna of the mishna also taught: If the seller sold him wheat while claiming that the wheat was good, and it is found to be bad, the buyer can renege on the sale. This implies that the buyer can renege but not the seller, even in a situation where the seller would want to renege on the sale, e.g., if the item became more expensive.
Tossefoth non traduit
אי לאו דאוניתן לא הדרת בך. וא''ת ביתר משתות דקיימא לן דבטל מקח ואפילו המאנה יכול לחזור אמאי לא אמר נמי התם אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות וי''ל לפי שהוא רחוק מן המקח יותר מדאי וכאילו לא מכר כלל שאין ראוי מקח כזה להתקיים וריב''ם פי' דאפילו ביתר משתות אין המאנה חוזר בו אלא כשהמתאנה תובע אונאתו כיון שתובע יותר משתות דהוי ביטול מקח הוי מקח טעות ויכול גם המאנה לחזור בו אבל אם המתאנה אינו תובע אונאתו ורוצה להחזיק המקח כמו שקנה אין סברא שיוכל המאנה לחזור בו דמצי א''ל אי לאו דאוניתן כו' כמו בשתות:
ותנא תונא יפות ונמצאו רעות. שוה בשוה איירי ומאי קא משמע לן שיוכל לוקח לחזור בו ולא מוכר פשיטא אלא הא קא משמע לן דאפילו הוקרו אחרי כן אין המוכר יכול לחזור:
וְאָמַר רַב חִסְדָּא מָכַר לוֹ שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שָׁלֹשׁ מִי נִתְאַנָּה מוֹכֵר מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא לוֹקֵחַ דְּאָמַר לֵיהּ אִילּוּ לָא אוֹנִיתַן לָא הֲוָה מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ הַשְׁתָּא מָצֵית הָדְרַתְּ בָּךְ וְתַנָּא תּוּנָא רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא לוֹקֵחַ
Traduction
And similarly, Rav Ḥisda says: If he sold him an item that was worth six dinars for five dinars, and its price was reduced and its value now stood at three dinars, who was exploited in this case? The seller; therefore, the seller, but not the buyer, can renege on the sale. The reason is that the seller can say to him: If you had not exploited me, you would not be able to renege on the sale. Now that you have exploited me, can you renege on the sale? And similarly, the tanna of the mishna also taught: If the seller sold him bad wheat and it is found to be good, the seller can renege on the sale, but not the buyer.
Tossefoth non traduit
והוזלו ועמדו על שלש. ה''מ למימר על ד' דהוי נמי ביטול מקח אלא איידי דנקט לעיל שהוקרו שנים נקט נמי שהוזלו שנים:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִיתִין הִיא אִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אָמֵינָא דִּלְמָא דְּרַב חִסְדָּא תַּרְוַיְיהוּ מָצוּ הָדְרִי בְּהוּ וּמַתְנִיתִין הָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ
Traduction
The Gemara asks: What is Rav Ḥisda teaching us? It is all already taught in the mishna. The Gemara answers: If the halakha were derived from the mishna alone, I would say that perhaps in the cases brought by Rav Ḥisda, both the buyer and the seller are able to renege on the sale. The reason is that this is a case of exploitation, as the item was sold for more than its value, and therefore as long the buyer can renege on the sale, the sale is not complete. Consequently, as the seller lost out as well, he can also renege on the sale. And as for the mishna, it comes to teach us that if the seller said that he is selling good wheat and it is found to be bad, the buyer can renege on the sale, as this is considered a case of exploitation.
Tossefoth non traduit
מאי קא משמע לן רב חסדא היינו מתניתין. דע''כ מתניתין להכי הוא דאתא דאי לאו הכי מאי קא משמע לן וכי תימא אע''ג דלא קא משמע לן מידי יש לו לשנות כי היכי דקתני יפות ונמצאו יפות ואע''ג דהוקרו והוזלו אלף פעמים ברשות לוקח הוקרו והוזלו שלגמרי נתקיים המקח לאלתר וי''ל דאי רישא חידוש הוה ניחא הא דנקט סיפא אע''ג דפשיטא כדי למנות ארבע מדות אבל אי ברישא נמי ליכא חידוש א''כ בחנם הזכיר במתניתין כל דין יפות ורעות:
אי ממתניתין ה''א דרב חסדא תרוייהו מצו הדרי בהו. בהוקרו והוזלו ומתניתין היינו טעמא ביפות ונמצאו רעות דלוקח מצי הדר ביה ולא מוכר אע''פ שהוקרו משום דאם בא מוכר לחזור א''ל לוקח לא נתאניתי אע''פ שאמר יפות יודע היה שהן רעות דטוב טוב יאמר המוכר אבל במוכר לו שוה חמש בשש והוקרו דרב חסדא לא שייך למימר הכי ולכך יכול לחזור בו אפי' מוכר וסיפא מתניתין דרעות ונמצאו יפות דמוכר מצי הדר ביה ולא לוקח אע''פ שהוזלו משום דא''ל מוכר לא נתאניתי יודע הייתי שהן יפות אע''פ שהיית אומר דרעות הן דרע רע יאמר הקונה אבל מכר לו שוה שש בחמש והוזלו יכול לחזור בו אפילו לוקח דלא שייך למימר הכי כן פ''ה בשם רש''י ועוד פר''י בע''א דלרב חסדא מצו הדרי תרוייהו דממתניתין ליכא למשמע מידי דאפשר דמתניתין איירי דלא הוקרו ולא הוזלו וכי תימא מאי קא משמע לן איצטריך סד''א דיפות ונמצאו רעות לא יוכל לחזור בו אפילו לוקח שיודע שהן רעות אע''פ שהמוכר אמר שהן יפות דטוב טוב יאמר המוכר וכענין זה יש לפרש סיפא:
דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה:
Traduction
It is necessary to teach this, as it might enter your mind to say that this is not a case of exploitation because it is written: ''It is bad, it is bad, says the buyer; but when he is gone his way, then he boasts'' (Proverbs 20:14). In other words, it is the usual manner of sellers to praise their merchandise, while buyers disparage it. Therefore, the mishna teaches that the buyer can renege on the sale if the item was found to be bad, and the seller can change his mind if it was found to be good.
שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה כּוּ' אָמַר רַב פָּפָּא מִדְּקָתָנֵי לְבָנָה שְׁמַע מִינַּהּ הַאי שִׁמְשָׁא סוּמַּקְתִּי הִיא תֵּדַע דְּקָא סָמְקָא צַפְרָא וּפַנְיָא וְהַאי דְּלָא קָא חָזֵינַן כּוּלֵּיהּ יוֹמָא נְהוֹרִין הוּא דְּלָא בָּרִי
Traduction
§ The mishna teaches that if the seller said that he was selling reddish-brown [sheḥamtit] wheat and it is found to be white, both the seller and the buyer can renege on the sale. The Gemara assumes that sheḥamtit means the color of the sun [ḥama]. Therefore, Rav Pappa said: From the fact that the mishna teaches: White, in contrast to sheḥamtit, and there are two types of wheat, one white and the other red, conclude from the mishna that this sun is red, not white. Know that this is the case, as it reddens in the morning and evening. And the reason that we do not see the red color all day is because our eyesight is not strong and we cannot discern the redness of the sun.
Tossefoth non traduit
האי שימשא סומקתי היא. פי' ה''ר מנחם דנפקא מיניה לנודר מן האדום:
מֵיתִיבִי וּמַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמוּקָּה מִן הַצֵּל וְהָתָם לָבָן הוּא כְּמַרְאֵה חַמָּה וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה כְּמַרְאֵה חַמָּה דַּעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל וְלֹא כְּמַרְאֵה חַמָּה דְּאִילּוּ הָתָם לָבָן וְהָכָא אָדוֹם
Traduction
The Gemara raises an objection to this claim: With regard to a verse that speaks of leprosy: ''And, behold, if its appearance is deeper than the skin'' (Leviticus 13:30), the Sages explain: This means that it is like the appearance of the sun, which is deeper than the shadow. But there, leprosy is white and yet it is likened to the sun. The Gemara answers: There, it means that it has an appearance like the sun in certain respects, but it is not like the appearance of the sun in all respects. It is like the appearance of the sun in that it is deeper than the shadow, and it is not entirely like the appearance of the sun, as there the leprous spot is white, and here the sun is red.
וּלְמַאי דִּסְלֵיק דַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא הָא קָא סָמְקָא צַפְרָא וּפַנְיָא בְּצַפְרָא דְּחָלְפָא אַבֵּי וַורְדֵי דְּגַן עֵדֶן בְּפַנְיָא דְּחָלְפָא אַפִּתְחָא דְגֵיהִנָּם וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אִיפְּכָא:
Traduction
The Gemara asks: And according to that which entered our mind initially, that the sun is white, doesn’t it redden in the morning and evening? The Gemara answers: In the morning it becomes red as it passes over the site of the roses of the Garden of Eden, whose reflections give the light a red hue. In the evening the sun turns red because it passes over the entrance of Gehenna, whose fires redden the light. And there are those who say the opposite in explaining why the sun is red in the morning and the evening, i.e., in the morning it passes over the entrance of Gehenna, while in the evening it passes over the site of the roses of the Garden of Eden.
Tossefoth non traduit
בצפרא חלפא אבי וורדי דג''ע. ומשמע דג''ע במזרח הוא ואפילו למאי דאמר איפכא הוי במזרח כדפ''ה וכן משמע במדרש דארץ כוש במזרחו של עולם כדכתיב (בראשית ב':
י''ג-י''ד) הוא הסובב את כל ארץ כוש וזה הנהר יוצא מעדן א''כ עומד במזרח מסתמא והא דאמר בבראשית רבה בפ''כ שרוח מזרחית קולטת היא קלטה אדם הראשון כדכתיב (שם ג) ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וגו' קלטה קין כדכתיב וישב בארץ נוד קדמת עדן משמע דאדם הראשון וקין במזרחו של עולם היו ושם אנו עומדים א''כ ג''ע היה במערב העולם צריך לומר דמזרח דקרא היינו קדם של עולם שאצל ג''ע והיינו קדמת עדן קדם העולם שאצל גן עדן והא דאמר בב''ר שרוח מזרחי קולטת היינו רוח מזרחי של עולם ולא של גן עדן:
יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי הִיא וְלָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא
Traduction
§ The mishna teaches: If the seller sold wine and it is found to be vinegar, both the seller and the buyer can renege on the sale. The Gemara suggests: Shall we say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and not in accordance with the opinion of the Rabbis? As it is taught in a baraita:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source