Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 77b
כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק זֶה בַּקַּרְקַע נִקְנָה שְׁטָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף וּשְׁטָר וַחֲזָקָה
Traduction
This is like that which we learned in a mishna (167b): A scribe may write a bill of sale for the seller even if the buyer is not with him when the seller presents his request. In a case of this kind, once this buyer takes possession of the land the deed is acquired wherever it is. And this is that which we learned in another mishna (Kiddushin 26a): Property that does not serve as a guarantee, i.e., movable property, can be acquired together with property that serves as a guarantee, i.e., land, when the land is acquired by means of giving money, or by means of giving a document, or by means of taking possession. This shows that a bill of sale can be transferred without any act of acquisition performed for the document, and certainly through words, which presents a difficulty to Rav Ashi’s opinion.
Tossefoth non traduit
נקנה השטר בכל מקום שהוא. ואם תאמר והיכי מוכח מהכא דמילי במילי מיקנו הא הכא לא קנו שעבוד השטר דבלאו הכי שעבד נכסיו דמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ואין מועיל אלא לקנות שטר עצמו וי''ל דמשמע ליה בכל ענין בין החזיק בעדים בין בלא עדים שלא נשתעבדו נכסיו ובכל ענין קתני נקנה השטר בכל מקום שהוא אבל אכתי קשה דהיכי מוכח מהכא דמיקנו מילי במילי דהכא לא חזינן דמיקנו אלא לענין שטר מכר הכתוב בשם מוכר ללוקח ובההיא ודאי מהניא מסירה בלא כתיבה לכולי עלמא אבל מוכר או נותן שטר שיש לו על אחרים לעולם לא מקנו במילי במסירה לחודה עד שיכתוב ונראה לפרש דהכי פריך והא אגב מילי נינהו וקנין גרוע הוא דאפ''ה מקני בלא מסירה לקנות שעבוד שטר הכתוב בשמו א''כ אפילו בשטר שאינו כתוב בשמו תועיל מסירה בלא כתיבה כיון דשעבוד כל כך קל לקנות ומשני אגב שאני דאין אגב קנין גרוע דאלים קנין אגב כמסירה גמורה דהא אפי' דבר דאין נקנה בחליפין נקנה אגב קרקע וחשיב כמסירה ומשיכה והגבהה ורבינו שמואל מפרש דהשתא לא אסיק אדעתיה קנין אגב וס''ד דקני במה שנתרצה לו וקשה דא''כ אמאי איצטריך למימר כיון שהחזיק בקרקע נקנה כו' כיון שאינו קונה ע''י כך וי''ל דס''ד דלא נתרצה לו עד שיחזיק ומ''מ מילי נינהו כיון דקני ע''י מה שנתרצה:
אַגַּב שָׁאנֵי דְּהָא מַטְבֵּעַ דְּלָא נִיקְנֵי בַּחֲלִיפִין וְאַגַּב אַרְעָא נִיקְנֵי
Traduction
The Gemara answers: Acquiring a bill of sale by means of acquisition of land is different, as it is similar to acquisition through an item, not by means of words. The reason is that money, which cannot be acquired through symbolic exchange, a pro forma act of acquisition effecting the transfer of ownership of an item, nevertheless can be acquired by means of land.
כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא הֲווֹ לֵיהּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי זוּזֵי בֵּי חוֹזָאֵי אַקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא אַגַּב אַסִּיפָּא דְבֵיתֵיהּ כִּי אֲתָא נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תְּווֹךְ:
Traduction
This is like that incident where Rav Pappa had deposited twelve thousand dinars with bailees in Bei Ḥozai. He transferred ownership of the money in Bei Ḥozai to his agent Rav Shmuel bar Aḥa by means of the threshold of his house. The Gemara adds: When Rav Shmuel bar Aḥa came from Bei Ḥozai with the money, Rav Pappa was so happy that he was bringing him his money that he went out all the way until Tavakh to greet him.
Tossefoth non traduit
רב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי. לפי ספרים דגרסי בהגוזל (ב''ק דף קד:
ושם) דהוה מסיק קשה דהיכי קנינהו ניהליה ואנן נמי היכי כתבינן הרשאה אמלוה הא אמר בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנב.) מתנת שכיב מרע שכתב בה קנין ארכבה אתרי ריכשי כו' הרי היא כמתנת שכיב מרע שאם אמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני משמע דבריא לא מצי למיקני הלואה אפי' בקנין דהתם בקנין איירי וליכא למימר דהתם מיירי בהלואת מטבע שאינו נקנה בחליפין דא''כ בחנם נקט הלואה דהוה ליה למימר מטבעותי לפלוני ועוד דאמרי' התם (דף קמח.) למימרא דסבר רב נחמן מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע דליתא כו' והאמר רב נחמן שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני כו' ומשני הואיל ויורש יורשה אי נמי במעמד שלשתן הוה ליה למימר דאיתא בבריא אפילו בהלואה דמטבע אגב קרקע ואור''ת דתקנת חכמים היא לענין הרשאה שיוכל לעשות שליח אפילו בהרשאת מלוה אע''ג דאין יכול להקנותה:
אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין וְלֹא אֶת הָאַנְתִיקֵי וְכוּ' מַאי אַנְתִיקֵי אָמַר רַב פָּפָּא עִיסְקָא דִּבְגַוַּוהּ:
Traduction
§ The mishna teaches that when one sells a ship he has sold various other items; but he has not sold the slaves, nor the packing bags, nor the antikei. But when one said to the buyer: You are purchasing the ship and all that it contains, all of these are sold as well. The Gemara asks: What is the meaning of antikei? Rav Pappa said: It means the merchandise that is on the ship. This merchandise is not sold together with the ship.
מַתְנִי' מָכַר אֶת הַקָּרוֹן לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן מָכַר אֶת הַצֶּמֶד לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר מָכַר אֶת הַבָּקָר לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַדָּמִים מוֹדִיעִין כֵּיצַד אָמַר לוֹ מְכוֹר לִי צִימְדָּךְ בְּמָאתַיִם זוּז הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַדָּמִים רְאָיָה:
Traduction
MISHNA: One who sold a wagon [hakkaron] has not sold the mules that pull the wagon. Similarly, if one sold the mules, he has not sold the wagon. One who sold a yoke [hatzemed] has not sold the oxen, and one who sold the oxen has not sold the yoke. Rabbi Yehuda says: The sum of money indicates what one has sold. How so? If the buyer said to the seller: Sell me your yoke for two hundred dinars, since it is a known matter that a yoke is not sold for two hundred dinars he clearly intended to purchase the oxen as well. And the Rabbis say: The sum of money is not proof.
גְּמָ' תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מָכַר אֶת הַקָּרוֹן מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת וְהָא אֲנַן לֹא מָכַר תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אִיסְמְיַיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא תִּיתַּרְגֵּם מַתְנִיתָיךְ בַּאֲדוּקִין בּוֹ:
Traduction
GEMARA: Rav Taḥlifa, from the West, i.e., Eretz Yisrael, taught a baraita before Rabbi Abbahu. If one sold a wagon, he has sold the mules together with it. Rabbi Abbahu asked: But didn’t we learn in the mishna that he has not sold the mules? Rav Taḥlifa said to him: Should I erase this baraita, as it is incorrect? Rabbi Abbahu said to him: No, do not erase it; you should explain that your baraita is referring to a case where the mules are fastened to the wagon. In that situation, one who purchases the wagon receives the mules as well.
מָכַר אֶת הַצֶּמֶד לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר וְכוּ' הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּקָרוּ לְצִימְדָּא צִימְדָּא וּלְבָקָר בָּקָר פְּשִׁיטָא צִימְדָּא זַבֵּין לֵיהּ בָּקָר לָא זַבֵּין לֵיהּ וְאֶלָּא דְּקָרוּ לֵיהּ נָמֵי לְבָקָר צִימְדָּא כּוּלֵּיהּ זַבֵּין לֵיהּ
Traduction
The mishna teaches: One who sold a yoke has not sold the oxen; and the Rabbis and Rabbi Yehuda disagree over whether the sum of money proves exactly what was sold. The Gemara analyzes their disagreement: What are the circumstances? If we say that the mishna is referring to a place where they call a yoke: Tzimda, and they call oxen: Bakar, it is obvious that he sold him a yoke and did not sell him the oxen. But if the mishna is referring to a place where they also call oxen: Tzimda, then the seller sold him everything.
לָא צְרִיכָא בְּאַתְרָא דְּקָרוּ לֵיהּ לְצִימְדָּא צִימְדָּא וּלְבָקָר בָּקָר וְאִיכָּא נָמֵי דְּקָרוּ לְבָקָר צִימְדָּא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר הַדָּמִים מוֹדִיעִין וְרַבָּנַן סָבְרִי אֵין הַדָּמִים רְאָיָה וְאִי אֵין הַדָּמִים רְאָיָה לֶיהֱוֵי בִּיטּוּל מִקָּח
Traduction
The Gemara explains: No, their dispute is necessary in a place where they call a yoke: Tzimda, and call oxen: Bakar, but there are also those who call oxen: Tzimda. Since it is unclear what is meant by the term: Tzimda, Rabbi Yehuda holds that the sum of money indicates whether he purchased a yoke or oxen, and the Rabbis hold that the amount of money does not serve as proof. The Gemara asks: But if the amount of money does not serve as proof, then in a case where the buyer paid two hundred dinars and received only a yoke, let the transaction be nullified.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source