Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 76b

עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ

Traduction

until he pulls it, or until he rents its place. How, then, can the opinion of the first tanna of the baraita be ascribed to Rabbi Yehuda HaNasi?

לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כָּאן בְּסִימְטָא

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult; here, where Rabbi Yehuda HaNasi states that a ship is acquired through passing, he is referring to a ship situated in the public domain. Since a ship in the public domain cannot be acquired through pulling, which must be performed in a domain that is in one’s possession, it is acquired through passing. By contrast, there, in the first baraita, the ship is situated in an alleyway [simta], which is not the public domain, as both parties have the right to keep their possessions there. A ship in this location must be acquired through pulling.

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְהָא בָּתְרָיְיתָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵימָא סֵיפָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה וְאִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִמַּאן אָגַר וְתוּ מְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִי קָנְיָא וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מְסִירָה קוֹנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם מְשִׁיכָה קוֹנָה בְּסִימְטָא וּבְחָצֵר שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם

Traduction

The Gemara asks: To what case did you interpret that last baraita to be referring? It was interpreted as referring to the public domain. If so, say the latter clause of the baraita: And the Rabbis say that the buyer does not acquire it until he pulls it or until he rents its place. The Gemara asks: But if the ship is situated in the public domain, from whom can he rent the place? And furthermore, does pulling in the public domain effect acquisition? But don’t Abaye and Rava both say with regard to the different methods of acquisition: Passing effects acquisition in the public domain or in a courtyard that does not belong to either of the parties; pulling effects acquisition in an alleyway or in a courtyard that belongs to both of the parties; and lifting effects acquisition in every place, even in the seller’s domain.

Tossefoth non traduit

במאי אוקימתא ברה''ר אימא סיפא. וא''ת דמשמע דאי מיירי בסימטא ניחא ואמאי כיון דידע מילתא דאביי ורבא תקשי ליה היכי מהניא מסירה בסימטא לפירוש ר''י וי''ל דאי מיירי בסימטא ניחא דפליגי רבי ורבנן אי מהניא מסירה בסימטא או לא ואביי ורבא כרבנן אבל אי מיירי ברשות הרבים לא הוו לא כרבי ולא כרבנן דאפילו רבי מודה דמשיכה קניא:

ואי ברה''ר ממאן אוגיר. תימה לרשב''א ואי בסימטא נמי ממאן אגרה וי''ל דאפשר לאוקמה ברשות של שניהם:

מַאי עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה נָמֵי דְּקָאָמַר וּמַאי עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ דְּקָאָמַר הָכִי קָאָמַר עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְסִימְטָא וְאִם רְשׁוּת בְּעָלִים הִיא לָא קָנָה עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ

Traduction

The Gemara answers: What does the baraita mean when it says: Until he pulls it, and what does it mean when it says: Until he rents its place? This is what it is saying: The buyer does not acquire the ship until he pulls it from the public domain into an alleyway. And if the ship is located in the domain of some other owner, the buyer does not acquire it until he rents its place from the owner.

Tossefoth non traduit

ה''ק [כו'] אי ברשות בעלים היא לא קני עד שישכור. מה שפירש בקונטרס דרשות בעלים היינו רשות מוכר אין נראה לרשב''א דהא משמע לא קנה במסירה עד שישכור את מקומה מכלל דלרבי קני במסירה וברשות מוכר פשיטא דלא קנה במסירה דדוקא בחצר שאינה של שניהם קאמרי אביי ורבא דקניא מסירה ונראה לרשב''א לפרש דרשות בעלים לאו רשות מוכר קאמר אלא כלומר אי רשות שיש לה בעלים היא כמו חצר שאינה של שניהם וכן לר''י:

לֵימָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי כְּרַבִּי

Traduction

The Gemara asks: Shall we say that Abaye and Rava state their opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, not that of the Rabbis? The baraita indicates that only Rabbi Yehuda HaNasi maintains that one can acquire ownership by means of passing in the public domain.

אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דְּאָמַר לֵיהּ לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר לֵיהּ לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי

Traduction

Rav Ashi said: The Rabbis agree that it is possible to effect acquisition in the public domain through the act of passing. Therefore, if it is a case where the seller says to him: Go take possession and thereby effect acquisition, so too he can effect acquisition through the act of passing, and does not need to pull it. Here the Rabbis disagree with Rabbi Yehuda HaNasi, as we are dealing with a case where the seller says to him: Go pull and thereby effect acquisition of it.

מָר סָבַר קְפִידָא וּמָר סָבַר מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ

Traduction

Rav Ashi elaborates: One Sage, the Rabbis, holds that the seller is particular about the method by which the item is acquired, and therefore it can be acquired only through pulling. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that the seller is merely indicating the manner to him, i.e., he advises him to use this act of acquisition but he does not mind if the buyer prefers to perform a different act of acquisition.

Tossefoth non traduit

ומר סבר מראה מקום הוא לו. וא''ת אביי דחשיב לקמן בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסה.) רבן שמעון בן גמליאל (ורשב''א) כולהו סבירי להו מראה מקום הוא לו אמאי לא חשיב רבי בהדייהו וי''ל דלא חשיב אלא השנויין במשנה ולרשב''א נראה משום דאיכא למידחי דפליגי במסירה אי קניא בסימטא או לא:

אָמַר רַב פָּפָּא הַאי מַאן דִּמְזַבֵּין לֵיהּ שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ קְנִי הוּא וְכָל שִׁעְבּוּדָא דְּבֵיהּ אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וַאֲמַרִית לֵיהּ טַעְמָא דִּכְתַב לֵיהּ הָכִי הָא לָא כְּתַב לֵיהּ הָכִי לָא קָנֵי

Traduction

§ The Gemara returns to the issues of acquiring promissory notes. Rav Pappa says: One who sells a promissory note to another must write to him: Acquire it and all liens on property that are contained within it. Rav Ashi said: I stated this halakha before Rav Kahana, and I said to him the following analysis: The reason the buyer acquires it is that the seller wrote this for him. This indicates that if he did not write this for him, the buyer does not acquire the monetary rights recorded in the promissory note.

Tossefoth non traduit

אמר רב פפא האי מאן דמזבין שטרא כו'. אומר רשב''א דאין להביא ראיה דסבר רב פפא דאין אותיות נקנות במסירה דדלמא סבר רב פפא דצריך להביא ראיה ולהכי צריך לכתוב שיהיה לו לראיה ולא משום דאין נקנה במסירה ומיהו אי רב פפא אמר דצריך לכ''ע דלרבי נמי דאותיות נקנות במסירה צ''ל לו קני וכל שעבודא דאית ביה יש להביא ראיה שאין הלכה כרבי דתניא בפרק האיש מקדש (קדושין דף מז:
ושם) התקדשי לי בשטר חוב ר''מ אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת ומפרש דפליגי בדרבי דר''מ אית ליה דרבי דאותיות נקנות במסירה ורבנן לית להו דרבי ואבע''א דכ''ע לית להו דרבי והכא בדרב פפא קא מיפלגי דאמר רב פפא האי מאן דזבין מידי לחבריה צריך למכתב ליה כו' ומדלא קאמר דכ''ע אית להו דרבי ש''מ דאין הלכה כרבי אבל אי לא אמר למילתיה אלא אליבא דחכמים דאמרי עד שיכתוב וימסור אבל לרבי דאמר במסירה לחודה קני כיון שמיקל בקנין קני נמי אע''ג דלא אמר ליה קני לך וכל שעבודיה אין ראיה משם דלא מצי למימר דכולי עלמא אית להו דרבי דתו לא הוה מצי למימר דקמיפלגי בדרב פפא ומיהו אכתי נראה לרשב''א שיש לדקדק מדקאמר בתר הכי דכולי עלמא אית להו דרב פפא והכא בדשמואל קא מיפלגי ואי הלכה כרבי הו''ל למימר דכ''ע לית להו דרב פפא דכיון דרב פפא לא איירי אלא לרבנן ואין הלכה כמותן אלא ודאי הלכה כרבנן דאין אותיות נקנות במסירה ומיהו גם זה נראה לרשב''א לדחות דאי הוה אמר דכ''ע לית להו דרב פפא הוה משמע דדברי רב פפא אינם אמת ודברי רב פפא הן אמת אליבא דרבנן:

קני לך איהו וכל שעבודיה. בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמז:
ושם) משמע דמכירת שטר לא הוי אלא מדרבנן דקאמר התם אמר רבא אמר רב נחמן מתנת שכיב מרע אינה אלא מדרבנן ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן אע''ג דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאין יכול למחול אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דאין יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן אמאי אין יכול למחול אלמא מוכר שטר מדיכול למחול הוי מדרבנן והאי דאיצטריך בפרק הזהב (ב''מ דף נו:) למעט שטרות מאונאה היינו שמצא שטר לאחר יאוש ומוכרו לבעליו ביוקר או לווה וקנה בלא שטר ונותן לו דמים על מנת שיכתוב לו שטר ואם תאמר אמאי לא קני מדאורייתא גם שעבוד הקרקע הכתובה בו דהא קרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה ואפילו בלא מסירת שטר חוב יקנה ויש לומר דכמו שאינו יכול להקדישו כדמוכח בפרק כל שעה (פסחים דף לא.) כיון שהקרקעות אינם ברשותו כך אינו יכול להקנותן מן התורה והא דלא תקינו רבנן שיוכל להקדישן כמו שתקנו שיכול להקנותן לפי שאין הקדש כל כך צורך ומיהו אור''ת דיש לדחות ההיא דמי שמת דהכי פריך אא''ב דאורייתא משום הכי אין יכול למחול שאין כאן יורש אחר דמקבל מתנה הוא היורש דמתנת שכיב מרע דריש ביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קמז.) מקראי דירושה מוהעברתם יש לך העברה אחרת שהיא כזו ולעולם מכירת שטר איכא למימר דהוי מדאורייתא ומכל מקום צריך טעם שפיר דאמאי לא הוי קנין גמור ויכול לומר לו הלוה לאו בעל דברים דידי את ויקנה לגמרי שלא יוכל עוד למחול כיון דאקני ליה שעבוד הקרקעות בשטר:

וְכִי לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ אָמַר לִי אִין לָצוֹר וְלָצוֹר

Traduction

Rav Ashi asks: Why, then, did he purchase the promissory note? But does he require it to tie around the mouth of his flask as a stopper? Clearly, he purchased the document for the purpose of collecting the debt recorded in it. Rav Pappa said to me: Yes, it is possible that he purchased the promissory note in order to tie it around his flask. Since the owner did not transfer ownership of the obligation recorded in the promissory note, the buyer acquires only the paper itself.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source