Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 59a
תְּנַן הַמַּזְחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי שַׁפִּיר
Traduction
We learned in the mishna: With regard to a gutter pipe, one does have the means to establish an acquired privilege for its use. Granted, according to the one who says those first two explanations, i.e., Shmuel and Rabbi Ḥanina, it is well. The distinction between the halakha with regard to a spout and that of a gutter pipe is clear: Since the gutter pipe is fixed in place, there is an acquired privilege, and it may not be moved or shortened.
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁאִם רָצָה לִבְנוֹת תַּחְתָּיו בּוֹנֶה מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ
Traduction
But according to Rav Yirmeya bar Abba, the one who says that the mishna means: If the owner of the field wishes to build beneath it he may build, what difference does it make to the owner of the gutter pipe if the owner of the field builds beneath it? Why would he have the right to prevent it?
הָכָא בְּמַזְחֵילָה שֶׁל בִּנְיָן עָסְקִינַן דְּאָמַר לֵיהּ לָא נִיחָא לִי דְּתִתְּרַע אֲשִׁיתַאי
Traduction
The Gemara answers: Here we are dealing with a gutter pipe that is made of stone and is built into the walls of the building, in a case where the owner of the gutter pipe said to the owner of the field: It is not amenable to me that you build beneath my gutter pipe, as my walls will weaken as a result.
Tossefoth non traduit
במזחילה של בנין עסקינן. אבל מרזב סתמו של עץ ואין עושין אותו של בנין וא''ת וליפלוג במזחילה עצמה בין של בנין לשל עץ וי''ל דניחא ליה במתניתין לאשמועינן במרזב דיש למקומו חזקה:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל צִינּוֹר הַמְקַלֵּחַ מַיִם לַחֲצַר חֲבֵרוֹ וּבָא בַּעַל הַגָּג לְסוֹתְמוֹ בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו דַּאֲמַר לֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ קַנְיָא לָךְ חָצֵר דִּידִי לְמִשְׁדֵּא בֵּיהּ מַיָּא לְדִידִי נָמֵי קְנֵי לִי מַיָּא דְּאִיגָּרָךְ
Traduction
Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a pipe from which water is draining into another’s courtyard and the owner of the roof comes to seal his drainage pipe, the owner of the courtyard can prevent him from doing so. As the owner of the field can say to him: Just as you have acquired my courtyard for the purpose of throwing your water into it, I have also acquired the water of your roof, and since I wish to use it, you may not seal the pipe.
אִיתְּמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר מְעַכֵּב רַבִּי חָמָא אָמַר אֵינוֹ מְעַכֵּב אֲזַל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי בֵּיסָא אֲמַר לְהוּ מְעַכֵּב קָרֵי עֲלֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק זֶה רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חָמָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי בֵּיסָא:
Traduction
It was stated that there is a dispute with regard to this issue, as Rabbi Oshaya says: The owner of the courtyard can prevent the owner of the roof from sealing the pipe, while Rabbi Ḥama, Rabbi Oshaya’s father, says: He cannot prevent it. Rabbi Oshaya went and asked Rabbi Ḥama’s father, Rabbi Bisa. Rabbi Bisa said to them: He can prevent it. Rami bar Ḥama read the verse about him: ''And if a man prevail against him that is alone, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken'' (Ecclesiastes 4:12), saying that this applies to Rabbi Oshaya, son of Rabbi Ḥama, son of Rabbi Bisa, three generations of Torah scholars in one family who knew one another and conversed with each other with regard to matters of halakha.
Tossefoth non traduit
והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כמה היו שהן ואבותיהם ואבות אבותיהם היו תלמידי חכמים ולא קאמר עליהם החוט המשולש אלא הכא היינו טעמא לפי ששלשתן ראו זה את זה והא דמזכיר ר' אושעיא קודם רבי חמא אביו במחלוקת לפי שהיה גדול יותר מדאי כדאמר (עירובין דף נג.) לבן של (ראשונים) כפתח [היכל] זה ר' אושעיא ואמר נמי ר' אושעיא בדורו כר''מ בדורו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו:
סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה הֵיכִי דָּמֵי סוּלָּם הַמִּצְרִי אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי כֹּל שֶׁאֵין לוֹ אַרְבָּעָה חֲווֹקִין:
Traduction
§ The mishna teaches that with regard to an Egyptian ladder, which is small and portable, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is an Egyptian ladder like? The members of the school of Rabbi Yannai say: It is any ladder that does not have four rungs.
חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה כּוּ' מַאי שְׁנָא גַּבֵּי סוּלָּם דְּלָא מְפָרֵשׁ וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי חַלּוֹן דִּמְפָרֵשׁ מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּסֵיפָא
Traduction
The mishna teaches that with regard to an Egyptian window, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is different with regard to an Egyptian ladder, that the mishna does not explain what it is, and what is different with regard to an Egyptian window, that the mishna does explain what it is? The Gemara answers: It was necessary for the mishna to state the definition of an Egyptian window according to the unattributed opinion of the mishna because it wants to cite the dissenting opinion of Rabbi Yehuda in the latter clause.
אָמַר רַבִּי זֵירָא לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה וְיָכוֹל לְמַחוֹת לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ חֲזָקָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת וְרַבִּי אִילְעָא אָמַר אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיָכוֹל לְמַחוֹת
Traduction
With regard to windows, Rabbi Zeira says: If one built a large window at a height that is lower than four cubits from the ground, he has the means to establish an acquired privilege for its use, and therefore, his neighbor can protest the initial construction of the window. If one built a large window at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, and therefore his neighbor cannot protest its construction. And Rabbi Ile’a says: Even if it is built at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, but nevertheless, his neighbor can protest its construction.
Tossefoth non traduit
למטה מד' יש לו חזקה. ר''ת מפרש דאיירי בחלון מצרית אבל בחלון צורי או שעשוי לאורה שהוא דבר קביעות אפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה והביא ראיה מדתניא לעיל (בבא בתרא דף כב:) החלונות בין מלמעלה בין מלמטה ד''א ותני עלה מלמטה שלא יעמוד ויראה אלמא אפי' למעלה מד' אמות יש לו חזקה כיון דהוי דבר קביעות ואומר רשב''א דאין נראה משם ראיה דאף על פי שהוא יותר מד' אמות לעומד בחוץ לעומד בפנים לא הוי למעלה מארבע אמות כגון שאותן חלונות בעלייה אי נמי מיירי כגון שיש לו עדים או שטר:
לֵימָא בְּכוֹפִין עַל מִדַּת סְדוֹם קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר כּוֹפִין וּמַר סָבַר אֵין כּוֹפִין
Traduction
The Gemara asks: Shall we say that they disagree with regard to whether there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom? Perhaps their dispute is with regard to a circumstance where one will not suffer any loss while another gains some benefit, and the former desires to prevent the latter from gaining the benefit, if the former is coerced into not being evil without reason and consequently allows the latter to derive the benefit, counter to the behavior of the residents of Sodom. One Sage, Rabbi Zeira, holds that there is coercion, and therefore the neighbor who does not suffer any damage from a high window cannot protest, and one Sage, Rabbi Ile’a, holds that there is no coercion.
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוֹפִין וְשָׁאנֵי הָכָא דַּאֲמַר לֵיהּ זִימְנִין דְּמוֹתְבַתְּ שַׁרְשִׁיפָא תּוּתָךְ וְקָיְימַתְּ וְקָא חָזֵית הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אֲמַר לֵיהּ עֲבֵיד לֵיהּ כְּרַבִּי אִילְעָא
Traduction
The Gemara rejects this: No, everyone agrees that there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom, and it is different here, as according to the opinion of Rabbi Ile’a this is not conduct characteristic of Sodom, as the neighbor can say to the one who constructed the window: There are times when you place a bench beneath yourself, and you stand and see into my home. Therefore, I can protest. The Gemara relates that there was a certain individual who came before Rabbi Ami and presented this precise scenario. Rabbi Ami sent him before Rabbi Abba bar Memel to ask for a ruling. Rabbi Abba bar Memel said to him: Act in accordance with the opinion of Rabbi Ile’a.
אָמַר שְׁמוּאֵל וּלְאוֹרָה אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה:
Traduction
Since the mishna cited a dispute with regard to the conditions under which an owner has acquired the privilege to use a window, the Gemara teaches that Shmuel says: And if a window was built for the purpose of enabling light to enter a dark room, then the owner of the window has the means to establish an acquired privilege for its use, whatever size it is, not only if it is a large window. And if the neighbor did not protest its construction, he cannot subsequently force the owner of the window to seal it.
מַתְנִי' הַזִּיז עַד טֶפַח יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה
Traduction
MISHNA: With regard to a projection emerging from the wall of one’s house, overhanging a courtyard, one has the means to establish an acquired privilege for its use if it protrudes at least as far as a handbreadth,
Tossefoth non traduit
עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות. אפילו בעל הגג בבעל החצר דאין לומר דוקא בעל החצר בבעל הגג אבל בעל הגג בבעל החצר לא יוכל למחות דהא קתני בסיפא פחות מטפח אין יכול למחות ומפרש רב הונא היינו בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות אלא על כרחך בטפח אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל החצר וטעמא דבטפח יכול לתלות דברים גדולים המכבידים על הכותל או אם יניח עליו כלי מלא מים וישפך ויתקלקל הכותל ובעל החצר יכול למחות משום היזק ראיה ולמאי דס''ד בגמרא למימר דרב יהודה לית ליה היזק ראיה מכל מקום כשישים כלי מלא מים פעמים שיפול ויטשטש כל החצר ופעמים שיפול על ראש בעל החצר ומיירי תוך ג' אבל אחר שהחזיק אין יכול למחות בעל החצר בבעל הגג ועוד יש לפרש דדוקא אחר ג' איירי ויכול למחות בעל הגג בבעל החצר ולא מטעם דפרישית אלא משום דיש לו תשמיש לבעל הגג על הזיז רוצה להשתמש בו כל שעה ולא יניח את בעל החצר להשתמש בו אבל בתוך ג' שלא החזיק אין יכול למחות בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות והוי כמו לרב הונא בפחות מטפח והא דמפליג בין טפח לפחות הא בהא תליא דבטפח דמהני ביה חזקה יכול למחות בבעל החצר אבל בפחות מטפח דלא הויא חזקה אין יכול למחות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source