Baba Batra
Daf 35a
דְּרַב אָמַר יַחְלוֹקוּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי הָתָם לֵיכָּא לְמֵיקַם עֲלַהּ דְּמִילְּתָא הָכָא אִיכָּא לְמֵיקַם עֲלַהּ דְּמִילְּתָא
Traduction
as Rav said: In that case, they should divide the property between them, and Shmuel said: It is decided based on the discretion [shudda] of the judges. Why in the seemingly equivalent case of a dispute where there is no evidence for either litigant did Rav Naḥman rule that whoever is stronger prevails? The Gemara answers: There, in the case of the two deeds, it will not be possible for the court to clarify the matter in the future, and therefore, the court issues a ruling according to the information they currently have. Here, in the case of Rav Naḥman, it may be possible for the court to clarify the matter in the future, if one of the litigants was to bring witnesses supporting his claim.
Tossefoth non traduit
רב אמר יחלוקו. לההוא לישנא דמפרש בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צד. ושם ד''ה לימא) דטעמא דרב משום דסבר כר''מ דאמר עדי חתימה כרתי ולכך יחלוקו אפילו איכא עדי מסירה שנמסר לאחד קודם כיון דמתוך החתימה אין ניכר מי קודם כדמוכח בריש כל הגט (גיטין דף כד:) דתנן כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה ודייק הא גדולה מצי מגרש ביה ומוקי לה בעדי מסירה ור''א אבל לר' מאיר אפי' גדולה לא מצי מגרש אע''ג דאיכא עדי מסירה כיון דאין ניכר מתוך עדי החתימה ומיירי במתנה או במכר שקונה בשטר אבל אם קונה בכסף או בחזקה או בחליפין דאין השטר עומד אלא לראיה מודה רב דאמרינן שודא דאין צריך שיהא ניכר מתוך עדי החתימה כיון דאין אלא לראיה לאותו לשון לא פריך מרב הכא דהתם בדין הוא של שניהם כיון דביום אחד נחתמו אלא משמואל פריך ולפר''ת דפי' שודא דדייני מה שירצה הדיין יעשה אתי שפיר דהכא נמי בזה אומר של אבותי שייך שודא דדייני אבל לפ''ה שמפרש שודא למי שנראה לדיין שהיה אוהבו יותר קשה דבזה אומר של אבותי לא שייך שודא ויש לדחוק ולפרש שיתנו הדיינים למי שנראה אמיתי בדברים יותר ועוד דלההוא לישנא דמי שהיה נשוי (כתובות דף צד:
ושם) דמוקי פלוגתא דרב ושמואל אליבא דר''א וס''ל לרב דחלוקה עדיפא אתי שפיר דפריך מרב ואותו לשון הוא עיקר כדמוכח התם מברייתא:
ושמואל אמר שודא דדייני. היינו כר''א דאמר עדי מסירה כרתי דלר''מ לא הוה אמר שודא ונראה דהא דאמר בפרק מי שהיה נשוי (שם) כתב לאחד ומסר לאחר לזה שמסר לו קנה אע''פ ששטר הא' נכתב קודם ונראה דהיינו דוקא שנכתבו ביום אחד הלכך הקודם במסירה זכה הואיל ואין ניכר מתוך השטר הא' שקדם אבל נכתב בב' ימים לזה שנכתב תחלה קנה שניכר מתוך החתימה שזה נכתב קודם אע''פ שמסר לזה מתחלה קנה דאח''כ כשמסר גם לזה זכה משעת חתימה דה''ק אביי בפ''ק דב''מ (דף יג.) עדיו בחתומיו זכין לו והשתא אתי שפיר דהא שמואל סבר הכא כר''א ובפ''ק דב''מ דחיק גמרא לאוקומי שמואל כאביי ועוד דבפ' זה בורר (סנהדרין דף כח:) גבי ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי משמע דסבר אביי כר' אלעזר דפריך ארב יוסף דקאמר זיל אקנייה בעדי מסירה כר''א ופריך אביי והא מודה ר''א במזויף מתוכו שהוא פסול וזהו דוחק דאליבא דרב יוסף קאמר וליה לא סבירא ליה:
שודא דדייני. נראה לר''ת למי שירצה הדיין ליתן ולא כפ''ה שיאמדו דעתו של נותן דהא בסוף פ''ק דגיטין (דף יד:
ושם ד''ה וכאן) גבי הולך מנה לפלוני קאמר מה שירצה שליח יעשה וקרי ליה התם שודא ובפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עד. ושם ד''ה שודא) נמי אמר נאמן הדיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי בד''א כשבעלי דינין עומדים לפניו אבל אין בעלי דינין עומדים לפניו אינו נאמן ופריך וניהדר ונידייניה ומשני בשודא דדייני ואי כפ''ה אכתי ניהדר לאמוד דעתו של נותן ובהדיא בירושלמי אמר לאיזה מהן שירצו ב''ד להחליט מחליטים וא''ת א''כ יתן למי שיתן לו שכר וי''ל דכל דיינא דמקבל אגרא לאו דיינא הוא ומה שפר''ח דקבלה בידינו דלא אמרינן שודא אלא במקרקעי אין נראה לר''י דהא גבי הולך מנה לפלוני גבי שליח מייתי לה בספ''ק דגיטין (דף יד:
ושם) עוד פירש דדוקא דיין מומחה עושה שודא דהא רב ששת גברא רבה הוה ואמר ליה רב נחמן מר לאו דיינא הוא גביה אימיה דרמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא בפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צד:):
וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי יָלְדָה וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יָלְדָה יַחְלוֹקוּ
Traduction
The Gemara asks: And in what way is this case different from that which we learned in a mishna (Bava Metzia 100a): With regard to one who exchanges a cow for a donkey and the cow calved, and similarly one who sells his Canaanite maidservant and she gave birth, and this one, i.e., the seller, says: She gave birth before I sold either the cow or maidservant, and the offspring belongs to me; and that one, i.e., the buyer, says: She gave birth after I purchased her and the offspring belongs to me, the ruling is that they should divide the value of the newborn. In that case, the court is not able to clarify the matter, so they should rule that whoever is stronger prevails.
Tossefoth non traduit
ומאי שנא מהא דתנן המחליף פרה בחמור כו'. אין להוכיח מכאן דהלכה כסומכוס מדפריך מיניה דעד כאן לא פליגי עליה התם בהשואל (ב''מ דף ק.) אלא משום דאזלינן בתר חזקה דממונא ומוקמינן בחזקת מרה קמא הא לאו הכי מודו דיחלוקו ובהמוכר את הבית (לקמן בבא בתרא דף סג. ושם) גבי האומר תנו חלק לפלוני מנכסי וכו' דמייתי מסומכוס ופ''ה דטעמא משום דחלק מספקא ליה אי הוי משהו או פלגא וממון המוטל בספק חולקין א''כ משמע דהלכה כסומכוס ויש לדחות דטעמא לאו משום ספיקא כדפירש הקונטרס אלא משום דחלק הוי רביע ונראה דאין הלכה כסומכוס אע''ג דבכמה מקומות סתם לן תנא כוותיה דהא סבר שמואל כרבנן כדאמרינן בריש הפרה (ב''ק דף מו. ושם) אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין כו' משמע זו ולא ס''ל אף על גב דמוכח בפרק בית כור (לקמן בבא בתרא דף קה. ושם) דאיכא זו דס''ל מיהו סתם זו לא ס''ל ועוד דקאמרינן התם (ב''ק דף מו.) אי נמי זה כלל גדול בדין הוא לכי הא דהמוכר שור לחבירו ונמצא נגחן כו' משמע זה כלל גדול אפי' במוכר שור לחבירו אמרינן דהמוציא מחבירו עליו הראיה כ''ש בפלוגתא דסומכוס ורבנן דסבר שמואל המוציא מחבירו ע''ה וכן בפרק השואל (ב''מ דף קב:
ושם ד''ה ובא) קאמר דשמואל מספקא ליה אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ומתניתין (דף קב: ושם) דקתני באחד ששכר מרחץ בציפורי בי''ב זהובים לשנה מדינר זהב לחדש ובא מעשה לפני רשב''ג ור' יוסי ואמרו יחלוקו את חדש העבור ומוקי שמואל בבא באמצע החדש אבל בתחלת החדש כולו למשכיר בסוף חדש כולו לשוכר אלמא סבר כרבנן דאזלי בתר חזקה דלסומכוס בכל ענין יחלוקו ורב נחמן סבר נמי כרבנן דקאמר התם דקרקע בחזקת בעליה קיימא ואפילו בא בסוף החדש כולו למשכיר ואפילו אפיך מיפך ועל כרחך היינו טעמא דסבר כרבנן ומתניתין דהתם אוקי כסומכוס דלא תקשי ליה מתניתין וכרב נחמן קיימא לן בדיני ובהדיא פסקינן כוותיה בפ' המקבל (ב''מ דף קי.) גבי ההוא שטרא דהוה כתיב ביה. שנים סתמא ואע''ג דקיימא לן כרשב''ג במשנתנו ה''מ בסתמא אבל הכא דפליג רב נחמן לא:
הָתָם לְהַאי
Traduction
The Gemara answers: There, in the case of the exchange, for this one, i.e., the buyer,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source