Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 25b
לְאַכְסַדְרָה הוּא דּוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסוּבֶּבֶת וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה חַמָּה אֵצֶל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית נִכְפֶּפֶת וְעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עוֹלָם לְקוּבָּה הוּא דּוֹמֶה וְרוּחַ צְפוֹנִית מְסוּבֶּבֶת וְכֵיוָן שֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית מַקֶּפֶת וְחוֹזֶרֶת אֲחוֹרֵי כִיפָּה
Traduction
is similar to a partially enclosed veranda [le’akhsadra], enclosed on three sides, and the northern side of the world is not enclosed with a partition like the other directions. The sun begins its revolution in the east and passes to the south and the west, and once the sun reaches the northwestern corner it turns around and ascends throughout the night above the sky to the east side and does not pass the north side. And Rabbi Yehoshua says: The world is similar to a small tent [lekubba], and the north side is enclosed with a partition as well, but once the sun reaches the northwestern corner it emerges from this small tent, and circles and passes behind the dome, i.e., outside the northern partition, until it reaches the east.
Rachi non traduit
לאכסדרה. שאין לה דופן רביעית:
אינה מסובבת. במחיצה:
למעלה מן הרקיע. ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע:
לקובה. אהל שכולו מוקף:
לקרן מערבית צפונית. בלילה שהחמה לעולם מהלכת רוח צפונית בלילה ומן המערב היא פונה לצפון שכך הילוכה מן המזרח לדרום מן הדרום למערב וממערב לצפון:
ומחזרת אחורי כיפה. דרך חלון:
שֶׁנֶּאֱמַר הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן וְגוֹ' הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בַּיּוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן בַּלַּיְלָה סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב שֶׁפְּעָמִים מְסַבַּבְתָּן וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּן
Traduction
As it is stated: ''The sun also rises and the sun goes down, and hastens to its place, where it rises again. It goes toward the south, and turns about to the north; round and round goes the wind, and on its circuits the wind returns'' (Ecclesiastes 1:5–6). The verse is understood as describing the sun’s movements, as follows: ''It goes toward the south'' during the day, ''and turns about to the north,'' on the outside of the firmament, at night. ''Round and round goes the wind [ruaḥ] and the wind returns again to its circuits''; as the word ruaḥ can also mean direction or side, Rabbi Yehoshua explains that these are the face of the east and the face of the west. Sometimes, in the short winter days, the sun turns about them without being seen, and sometimes, in the long summer days, it traverses them visibly.
Rachi non traduit
הולך אל דרום. היקף היום קרוי הילוך שהוא בתוך החלל ואת היקף הלילה קרוי סיבוב שהוא מקיף בחוץ וביום לעולם מהלכת בדרום אפילו ביום קצר אינו מהלך פחות מרוח דרומית:
וסובב אל צפון בלילה. אף בלילה קצרה של תקופת תמוז אינו סובב פחות מרוח צפונית:
פעמים מהלכתן. ביום ארוך של תקופת תמוז שהיא יוצאה בקרן צפונית מזרחית ושוקעת בקרן מערבית צפונית:
פעמים סובבתן. ביום קצר שהיא יוצאה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית ומהלכת בלילה ג' רוחות:
הוּא הָיָה אוֹמֵר אֲתָאן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִן הַחֶדֶר תָּבֹא סוּפָה זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית וּמִמְּזָרִים קָרָה זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית
Traduction
The baraita continues: He would say. Before continuing its citation, the Gemara interjects: In this statement, we arrive at the opinion of Rabbi Eliezer that the world is like a partially enclosed veranda. The Gemara resumes its citation of the baraita: There is proof from a verse that the north side is open: ''Out of the chamber comes the storm''; this is the southern side that forms a room with the other two sides. ''And cold out of the dispersed parts'' (Job 37:9); this is the northern side, which is open, and from which a cold wind comes. ''By the breath of God ice is given''; this is the western side. ''And the breadth of the waters is straitened'' (Job 37:10); this is the eastern side, from which the rains come.
Rachi non traduit
אתאן לר' אליעזר. שאמר לאכסדרה דומה:
וממזרים קרה זו רוח צפונית. שהדופן מוזרת ופרוצה:
Tossefoth non traduit
וממזרים. פי' רוח צפונית שכותל שלה מושלך כלומר שאינה מסובבת לרבי אליעזר:
וְהָאָמַר מָר רוּחַ דְּרוֹמִית מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים לָא קַשְׁיָא הָא דְּאָתְיָא מִטְרָא בְּנִיחוּתָא הָא בִּשְׁפִיכוּתָא
Traduction
The Gemara asks: But doesn’t the Master say that the southern wind raises showers and causes herbs to grow? The Gemara answers that this is not difficult: This is referring to rain that falls gently, which waters plants and brings growth; that is referring to a downpour of rain that causes damage.
Rachi non traduit
והאמרת רוח דרומית מעלה רביבים. וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה מים:
הא דאתיא מטרא בניחותא. בא מן הדרום וכי אתיא בשפיכותא בא מן המזרח כדכתיב מים במוצק:
אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב וְכֵן הוּא אוֹמֵר הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס
Traduction
Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: ''Out of the north comes gold'' (Job 37:22)? This is the northern wind, which devalues gold by causing a drought that raises the price of grain. And, in addition, it says: ''You who lavish gold out of the bag'' (Isaiah 46:6).
אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הוּגְשְׁמָה רוּחַ דְּרוֹמִית שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאל וְלֹא שָׂבֵעוּ וּכְתִיב צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם
Traduction
§ Rafram bar Pappa says that Rav Ḥisda says: From the day the Temple was destroyed the southern wind has not brought rain, as it is stated in the description of the destruction of the Temple: ''He decrees on the right and there is hunger, and consumes on the left and they are not satisfied'' (Isaiah 9:19). This means that God decreed that the southern wind, which is called right, shall bring famine with it. And it is written: ''North and right, You have created them'' (Psalms 89:13). This proves that the term right means south.
Rachi non traduit
לא הוגשמה רוח דרומית. שהיתה רגילה להביא רביבים טובים:
וכתיב צפון וימין. אלמא ימין הוא דרום וכתיב ביה רעב:
Tossefoth non traduit
וכתיב צפון וימין וכו'. דויגזור על ימין איכא למימר דבימין ושמאל של אדם מיירי (הג''ה. ועוד נראה שמא מקרא קמא אין להוכיח שבדרום ימין ולא נאמר איפכא. ע''כ הג''ה):
וְאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב
Traduction
And Rafram bar Pappa says that Rav Ḥisda says: From the day the Temple was destroyed, the rains no longer descend from the good storehouse, as it is stated: ''The Lord will open to you His good storehouse, the skies, to give the rain of your land in its season'' (Deuteronomy 28:12). In a time when the Jewish people perform God’s will, and the Jewish people are settled in their land, rain descends from the good storehouse. In a time when the Jewish people are not settled in their land, rain does not descend from the good storehouse.
Rachi non traduit
את אוצרו הטוב. וסיפא לתת מטר ארצך:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים יַדְרִים וְשֶׁיַּעֲשִׁיר יַצְפִּין וְסִימָנָיךְ שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְעוֹלָם יַדְרִים שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם מִתְעַשֵּׁר שֶׁנֶּאֱמַר אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד
Traduction
Rabbi Yitzḥak says: One who wishes to become wise should face south, and one who wishes to become wealthy should face north. And your mnemonic for this is that in the Temple the Table, which symbolized blessing and abundance, was in the north, and the Candelabrum, which symbolized the light of wisdom, was in the south of the Sanctuary. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: One should always face south, as once he becomes wise he will subsequently also become wealthy, as it is stated with regard to the Torah: ''Length of days is in her right hand; in her left hand are riches and honor'' (Proverbs 3:16).
Rachi non traduit
ידרים. בתפלתו יחזיר פניו לדרום:
וסימניך. שלא תחליף:
וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב דְּמַצְדֵּד אַצְדּוֹדֵי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַב אָשֵׁי כְּגוֹן אַתּוּן דְּיָתְבִיתוּ בִּצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַדְרִימוּ אַדְרוֹמֵי וּמְנָא לַן דְּבָבֶל לִצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָיְימָא דִּכְתִיב מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
Traduction
The Gemara asks: But Rabbi Yehoshua ben Levi says that the Divine Presence is in the west. How, then, can one pray facing south? The Gemara explains that one should turn aside slightly, so that he faces southwest. Rabbi Ḥanina said to Rav Ashi: An individual such as you, who lives to the north of Eretz Yisrael, should face south when you pray. And from where do we derive that Babylonia is located to the north of Eretz Yisrael? As it is written in a prophecy concerning the destruction of Jerusalem by the Babylonians: ''Out of the north evil shall break forth upon all the inhabitants of the land'' (Jeremiah 1:14).
Rachi non traduit
דמצדד אצדודי. מעט לצד דרום:
אדרימו. שתהיו פונים לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם וגו' (מלכים א ח':מ''ח):
מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְכוּ' תָּנָא רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי הַרְחֵק חַרְדָּלֶךָ מִן דְּבוֹרַיי הַרְחֵק דְּבוֹרֶךָ מִן חַרְדָּלַיי שֶׁבָּאוֹת וְאוֹכְלוֹת לִגְלוּגֵי חַרְדָּלַיי:
Traduction
§ The mishna teaches that one must distance from vegetables the water in which flax is steeped, and distance mustard from bees. A Sage taught that Rabbi Yosei permits one not to do so in the case of mustard because he can say to the beekeeper: Before you tell me: Distance your mustard from my bees, I can tell you: Distance your bees from my mustard, as they come and eat my mustard plants. In other words, you are also causing damage to my property. Since they each cause damage to the other, neither can force his neighbor to move.
Rachi non traduit
עד שאתה אומר לי. שאני מזיק ועלי להרחיק את עצמי אני אומר לך שאתה מזיק:
לגלוגי חרדליי. פרחי חרדליי:
מַתְנִי' מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וּבְחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד אִם הַבּוֹר קָדְמָה קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים וְאִם אִילָן קָדַם לֹא יָקוֹץ סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם לֹא יָקוֹץ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:
Traduction
MISHNA: One must distance a tree twenty-five cubits from a cistern, and in the case of a carob and of a sycamore tree, whose roots extend farther, one must distance the tree fifty cubits. This is the halakha whether the cistern or tree is located above or to the side of the other. If the digging of the cistern preceded the tree, the owner of the tree cuts down the tree and the owner of the cistern pays him money. And if the tree preceded the cistern the owner of the tree need not cut down the tree. If it is uncertain whether this came first or that came first, the owner of the tree need not cut down the tree. Rabbi Yosei says: Even if the cistern preceded the tree, the owner of the tree need not cut down the tree. This is due to the fact that this one digs in his own property, and that one plants in his own property.
Rachi non traduit
מתני' חרוב ושקמה. שרשיהם מרובים:
בין מלמעלה. שאחד מהן מלמעלן בגובה שיפוע הר והשני בשפולו:
בין מן הצד. בקרקע שוה:
ונותן דמים. דכיון דברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד:
גְּמָ' תָּנָא בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה בִּשְׁלָמָא בּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה קָא אָזְלִין שָׁרָשִׁין מַזְּקִי לַהּ לְבוֹר אֶלָּא בּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה אַמַּאי אָמַר רַבִּי חַגָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי מִפְּנֵי שֶׁמַּחְלִידִין אֶת הַקַּרְקַע וּמַלְקִין קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל בּוֹר:
Traduction
GEMARA: The Gemara discusses the mishna’s statement that a tree must be distanced if it is above a cistern. A Sage taught: This is the halakha whether the cistern is below and the tree is above, or whether the cistern is above and the tree is below. The Gemara asks: Granted, if the cistern is below and the tree is above, it will cause damage, as the roots extend and damage the cistern when they breach its walls. But if the cistern is above and the tree is below, why should he have to distance the tree, considering that the roots extend downward? Rabbi Ḥagga says in the name of Rabbi Yosei: He must distance the tree because its roots form holes in the ground and ruin the floor of the cistern.
Rachi non traduit
גמ' שמחלידין. לשון חלדה דהלכות שחיטה (חולין דף לב.) שמהלכת מתחת לקרקעית הבור:
Tossefoth non traduit
תנא בין שהבור למעלה ואילן למטה כו'. איצטריך לאיתויי הך אע''ג דבמתני' נמי תנן בין מלמעלן בין מלמטן מ''מ דאי ממתני' הוה אמינא דאחרוב ושקמה קאי דעלה קאי קמ''ל ברייתא בכל אילן (הגה''ה. ולספרים דלא גרסינן במתני' בין מלמטן אתי שפיר דאי ממתני' הוה אמינא בין מלמעלן אאילן קאי ולא אבור משום דלא תקשי אלא בור מלמעלה ואילן מלמטה אמאי כדפריך אברייתא. עד כאן הגה''ה):
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לְאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִידֵיהּ
Traduction
Rabbi Yosei says: Even if the cistern preceded the tree, the owner of the tree need not cut down the tree. This is due to the fact that this one digs in his own property, and that one plants in his own property. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Rav Ashi said: When we were studying in the study hall of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yosei concedes with regard to one’s arrows, i.e., one must distance his activities from his neighbor if his actions will cause immediate damage to his neighbor, even if he is acting on his own property.
Rachi non traduit
הלכה כר' יוסי. שעל הניזק להרחיק את עצמו:
בגירי דיליה. היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו של מזיק כההיא דאמרי' בהבית והעלייה (ב''מ דף קיז.) הנהו בי תרי חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית מעזיבה וכל אימת דמשי ידיה נפלי עליה דתתאי דכשנופלין מידו ממש על התחתון קרי ליה גירי דיליה וכי פסקי והדר נפלי לא קרי ליה גירי דיליה:
פָּאפִּי יוֹנָאָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר הֲוָה בְּנָה אַפַּדְנָא הֲווֹ הָנָךְ עָצוֹרֵי בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּכִי הֲווֹ דָּיְיקִי שׁוּמְשְׁמֵי הֲוָה נָיְידָא אַפַּדְנֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִילֵיהּ
Traduction
The Gemara relates that a man called Pappei Yona’a was poor and became wealthy. He built a mansion [appadna] on his land. There were these sesame seed pressers in his neighborhood who would work, and when they would press the sesame seeds their activity would shake his mansion. He came before Rav Ashi to complain. Rav Ashi said to him: When we were studying in the study hall of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yosei concedes with regard to one’s arrows. Here too, because the sesame seed pressers cause immediate damage they must distance themselves.
Rachi non traduit
פאפי יונאה. כך שמו על שם מקומו:
עצורי. עוצרי שומשמין לעשות שמן:
בגירי דיליה. והכא נמי מידיהם הוא בא לו שמכח מכותיהם הוא מרעיד:
Tossefoth non traduit
עני והעשיר הוה. רבותא נקט שהיה עני ולא איבעי לאסוקי אדעתייהו שיבנה האפדנא אפי' הכי הוזקקו להרחיק משום דהוו גירי דידהו אף על גב דסמך בהיתר אין צריך להרחיק אפי' בגירי דיליה כדתניא (לעיל בבא בתרא דף כ:) אם היה רפת בקר קודמת לאוצר מותר וה''ה חנות של נחתומים וצבעין ואין חילוק בין דירה לשאר לפי המסקנא אומר ר''ת דהכא היינו טעמא משום דלא קביעא תשמישייהו כל כך כי הנך דלעיל (הג''ה. ועוד דהכא משום דבאיסור סמך דכל מרא דמחי מרפי לארעא. ע''כ הג''ה):
וְכַמָּה
Traduction
The Gemara asks: And how much must the mansion shake for the owner to have the right to compel the sesame seed pressers to distance themselves?
Rachi non traduit
וכמה. תנוד אפדנא דבעי ארחוקי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source