Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 22a

קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה

Traduction

Jealousy among teachers increases wisdom.

Tossefoth non traduit

קנאת סופרים תרבה חכמה. ולא גרסי' כמו שיש בספרים דאמר מר עזרא תיקן להם לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר דהא לא חשיב ליה במרובה (ב''ק דף פב.) גבי עשר תקנות שתיקן:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וּמוֹדֶה רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת דְּלָא מָצֵי מְעַכֵּב דְּאָמַר מָר עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מַחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהוּ תַּכְשִׁיטִין מְצוּיִין לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: And Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who said that townspeople can bar craftsmen who come from other cities, concedes with regard to perfume salesmen who travel from one town to another that the townspeople cannot prevent them from entering their town. As the Master said: Ezra instituted an ordinance for the Jewish people that perfume salesmen shall travel from town to town so that cosmetics will be available to Jewish women. Since this ordinance was instituted on behalf of Jewish women, the Sages ruled that these peddlers could not be barred from entering a town.

Rachi non traduit

ומודה רב הונא בריה דרב יהושע. אע''ג דאמר בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב מלהביא כאן ולמכור מודה הוא ברוכלין מוכרי בשמים המחזירין בעיירות להביא בשמים לנשים להתקשט בהן דלא מצו לעכב עלייהו רוכלי העיר:

וְהָנֵי מִילֵּי לְאַהְדּוֹרֵי אֲבָל לְאִקְּבוֹעֵי לָא וְאִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא אֲפִילּוּ לְאִקְּבוֹעֵי נָמֵי כִּי הָא דְּרָבָא שְׁרָא לְהוּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּלְרַב עוֹבַדְיָה לְאִקְּבוֹעֵי דְּלָא כְּהִלְכְתָא מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּרַבָּנַן נִינְהוּ אָתוּ לִטַּרְדוּ מִגִּירְסַיְיהוּ

Traduction

The Gemara continues: And this matter applies only to one who seeks to travel from town to town as a salesman. But if he wants to establish a shop, this ruling was not stated, and the townspeople can prevent him from doing so. And if he is a Torah scholar he may even establish a shop as a perfume salesman. This is like that incident in which Rava permitted Rabbi Yoshiya and Rav Ovadya to establish a shop not in accordance with the halakha. What is the reason for this ruling? The reason is that since they are rabbis, they are likely to be distracted from their studies should they be required to travel from place to place.

Rachi non traduit

לאהדורי. לחזר ולסבב במבואות העיר ובבתים על כל הרוצה לקנות ואחרי כן ישוב לעירו:

ואי צורבא מרבנן הוא. דטריד בגירסא ולא אורחיה לאהדורי אפי' לאקבועי נמי:

דלא כהלכתא. אלא לפנים משורת הדין:

הָנְהוּ דִּיקּוּלָאֵי דְּאַיְיתוֹ דִּיקְלָאֵי לְבָבֶל אֲתוֹ בְּנֵי מָתָא קָא מְעַכְּבִי עִלָּוַיְהוּ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא אֲמַר לְהוּ מֵעָלְמָא אָתוּ וּלְעָלְמָא לִיזַבְּנוּ וְהָנֵי מִילֵּי בְּיוֹמָא דְשׁוּקָא אֲבָל בְּלָא יוֹמָא דְשׁוּקָא לָא וּבְיוֹמָא דְשׁוּקָא נָמֵי לָא אָמְרִינַן אֶלָּא לְזַבּוֹנֵי בְּשׁוּקָא אֲבָל לְאַהְדּוֹרֵי לָא

Traduction

§ The Gemara relates: There were these basket sellers who brought baskets to Babylonia. The townspeople came and prevented them from selling there. The two parties came before Ravina for a ruling. Ravina said to them: The basket sellers came from outside the town, and they sell to those from outside the town, i.e., to guests who are not residents of the town. The Gemara comments: And this statement applies only on a market day, when people from other towns come to shop, but they may not sell their wares on non-market days. And even with regard to market days, we say so only with regard to selling in the market, but this halakha does not apply to circulating around the town.

Rachi non traduit

דיקולאי. מוכרי סלים ויש אומרים מוכרי יורות:

ולעלמא ליזבנן. יומא דשוקא הוה והרבה באין ממקום אחר לקנות מן השוק לפיכך אין בני העיר מעכבין גם על המוכרים להביא אומנותם ולמכור לנקבצים לשוק:

Tossefoth non traduit

מעלמא אתו ולעלמא ליזבנן. מכאן משמע דביומא דשוקא היה מותר להלוות לבני אדם הבאים ממקומות שם לשוק לנכרים דאתו מעלמא אבל לבני המקום לא ודוקא בשוקא אבל לאהדורי לא:

הָנְהוּ עָמוֹרָאֵי דְּאַיְיתוֹ עַמְרָא לְפוּם נַהֲרָא אֲתוֹ בְּנֵי מָתָא קָא מְעַכְּבִי עִלָּוַיְהוּ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא אָמַר לְהוּ דִּינָא הוּא דִּמְעַכְּבִי עֲלַיְיכוּ אֲמַרוּ לֵיהּ אִית לַן אַשְׁרַאי אֲמַר לְהוּ זִילוּ זַבְּנוּ שִׁיעוּר חַיּוּתַיְיכוּ עַד דְּעָקְרִיתוּ אַשְׁרַאי דִּידְכוּ וְאָזְלִיתוּ

Traduction

The Gemara further relates: There were these wool sellers who brought wool to the city of Pum Nahara. The townsfolk came and prevented them from selling it. The two parties came before Rav Kahana for a ruling. Rav Kahana said to them: The halakha is that they may prevent you from selling your wares. The wool sellers said to him: We have debts to collect in the city, and we must sell our wares in the meantime to sustain ourselves until we are paid. Rav Kahana said to them: Go and sell the amount needed to sustain yourselves until you have collected your debts, and then leave.

Rachi non traduit

עמוראי. מוכרי צמר:

אית לן אשראי במתא. מכרנו באמנה וצריכים אנו לשהות כאן עד שנגבה חובות שלנו ואם אין אנו מוכרין סחורותינו במה נתפרנס:

עד דעקריתו. שתעקרו חובותיכם מן הלוקחים מכם באשראי:

רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַיְיתִי גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרָבָא פּוֹק חֲזִי אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא נַקֵּיט לֵיהּ שׁוּקָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אַדָּא בַּר אַבָּא פּוֹק תְּהִי לֵיהּ בְּקַנְקַנֵּיהּ

Traduction

§ The Gemara relates: Rav Dimi of Neharde’a brought dried figs on a ship to sell them. The Exilarch said to Rava: Go and see; if he is a Torah scholar, reserve the market for him, i.e., declare that he has the exclusive right to sell dried figs. Rava said to his student Rav Adda bar Abba: Go and smell his jar, i.e., determine whether or not Rav Dimi is a Torah scholar.

Rachi non traduit

נקיט ליה שוקא. הכרז שלא ימכור איש בעיר גרוגרות אלא הוא:

תהי ליה בקנקניה. הריח לו בקנקנו אם יין הוא אם חומץ כלומר בדקהו בהלכות אם תלמיד חכם הוא אם לאו. ריח היין כשמריחין אותו אם טוב הוא קרי תהי כדאמרינן בת תיהא במסכת ע''ז (דף סו:) וכן בכתובות (דף קה.) קרנא הוה תהי באמברא דחמרא:

Tossefoth non traduit

אמר ליה רבא לרב אדא בר אבא. כן גריס רבינו חננאל ולא גרסי' בר אהבה דאותו היה בימי רבי כדאמרינן בקדושין (דף עב:
ושם) היום ישב רב אדא בר אהבה בחיקו של אברהם אבינו:

נְפַק [אֲזַל] בְּעָא מִינֵּיהּ פִּיל שֶׁבְּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית וֶהֱקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי מַהוּ לָא הֲוָה בִּידֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מָר נִיהוּ רָבָא טְפַח לֵיהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ בֵּין דִּידִי לְרָבָא אִיכָּא טוּבָא מִיהוּ עַל כָּרְחָךְ אֲנָא רַבָּךְ וְרָבָא רַבָּה דְרַבָּךְ

Traduction

Rav Adda bar Abba went and asked Rav Dimi a question: With regard to an elephant that swallowed a wicker basket and excreted it intact along with its waste, what is the halakha? Is the vessel still susceptible to ritual impurity or is it considered digested and not susceptible to impurity? An answer was not available to Rav Dimi. Rav Dimi said to Rav Adda bar Abba: Is the Master Rava, i.e., are you Rava, as you have asked me such a difficult question? Rav Adda bar Abba struck him on his shoe in a disparaging way and said to him: There is a great difference between me and Rava; but I am perforce your teacher, and Rava is your teacher’s teacher.

Rachi non traduit

כפיפה מצרית. סל נצרים של ערבה:

מהו. מי חשוב כמעוכל והוה ליה ככלי גללים ואין מקבל טומאה עוד:

א''ל. רב דימי לרב אדא:

מר ניהו רבא. אתה הוא רבא לפי ששמע על רבא שהוא גדול העיר וסבור שהוא זה:

טפח ליה בסנדליה. הכהו על סנדלו במקל דרך שחוק כשם שמכין למי שאינו חשוב:

Tossefoth non traduit

פיל שבלע כפיפה מצרית. בפ' ר' ישמעאל (מנחות דף סט. ושם ד''ה פיל) איתא להך בעיא דהכא ומסיק התם למאי אי למבטל טומאתו תנינא כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאה אלא בשינוי מעשה וקאמר לא צריכא דבלע הוצין ועבדינהו כפיפה אי הוי עיכול והוי ככלי גללים או לא והכא בלע הוצין בעא מיניה דאי כפיפה שלימה אמאי לא הוה בידיה מתני' היא וקשיא לר''ת א''כ אמאי לא נקיטו ליה שוקא הא בעיא זו לא איפשיטא התם וי''ל דמ''מ הוה ליה לאיתויי הנך ראיות דמייתי התם ודחי להו:

לָא נַקִּטוּ לֵיהּ שׁוּקָא פְּסוּד גְּרוֹגְרוֹת דִּידֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר לֵיהּ חֲזִי מָר מַאי עֲבַדוּ לִי אֲמַר לֵיהּ מַאן דְּלָא שַׁהֲיַיהּ לְאוֹנִיתָא דְּמַלְכָּא דֶּאֱדוֹם לָא נְשַׁהֲיַיהּ לְאוֹנִיתָיךְ דִּכְתִיב כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַסִּיד

Traduction

Based on this exchange, Rav Adda bar Abba decided that Rav Dimi was not a great Torah scholar, and therefore he did not reserve the market for him, and Rav Dimi lost his dried figs, as they rotted. Rav Dimi came before Rav Yosef to complain, and said to him: The Master should see what they did to me. Rav Yosef said to him: He Who did not delay retribution for the humiliation of the King of Edom should not delay His response to your humiliation, but should punish whoever distressed you, as it is written: ''So says the Lord: For three transgressions of Moab, indeed for four I will not reverse for him, because he burned the bones of the King of Edom into lime'' (Amos 2:1).

Rachi non traduit

דלא שהייה. שלא נמנע מלהפרע:

לאוניתא. אונאת בושתו:

דמלכא דאדום. אע''פ שהוא אדומי:

על שרפו. מחמת בזיון:

נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא רַב יוֹסֵף אָמַר אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ דַּאֲנָא לַטְיִיתֵיהּ רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ דְּאַפְסֵיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידִי אַבָּיֵי אָמַר אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ דַּאֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן אַדִּמְגָרְמִיתוּ גַּרְמֵי בֵּי אַבָּיֵי תּוּ אִכְלוּ בִּישְׂרָא [שַׁמִּינָא] בֵּי רָבָא וְרָבָא אָמַר אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ [דְּכִי הֲוָה אָזֵיל לְבֵי טַבָּחָא לְמִשְׁקַל אוּמְצָא] אָמַר לְהוּ לְטַבָּחֵי אֲנָא שָׁקֵילְנָא בִּישְׂרָא מִיקַּמֵּי שַׁמָּעֵיהּ דְּרָבָא דַּאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינֵּיהּ

Traduction

The Gemara reports that Rav Adda bar Abba died. Rav Yosef said: I punished him, i.e., I am to blame for his death, as I cursed him. Rav Dimi from Neharde’a said: I punished him, as he caused my loss of dried figs. Abaye said: I punished him, i.e., he was punished on my account because he did not exhibit the proper respect for me. As Rav Adda bar Abba said to the Sages: Instead of gnawing the bones in the school of Abaye, you would do better to eat fatty meat in the school of Rava, i.e., it is preferable to study with Rava than with Abaye. And Rava said: I punished him, as when he would go to the butcher to buy a piece of meat, he would say to the butchers: I will take meat before Rava’s servant, as I am greater than he is.

Rachi non traduit

דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי. שהיה רגיל לומר לתלמידים עד שאתם הולכים אצל אביי לגרם עצמות כלומר ללמוד שלא לשובע:

תו אכלו כו'. בואו ולמדו הלכות צהובות מרווחות אצל רבא:

שמעיה דרבא. שלוחו לקנות בשר:

Tossefoth non traduit

אנא ענישתיה. כל אחד מהן היה מתאונן שעל ידו מת רב אדא משום דאמרינן בשבת בפ' שואל (שבת דף קמט:) כל מי שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב''ה שנאמר (משלי י''ז:
כ''ו) גם ענוש לצדיק לא טוב אלא רע וכתיב (תהילים ה':ה') לא יגורך רע. ר''י:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק רֵישׁ כַּלָּה הֲוָה כָּל יוֹמָא מִיקַּמֵּי דְּנֵיעוּל לְכַלָּה מַרְהֵיט בַּהֲדֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַבָּא לִשְׁמַעְתֵּיהּ וַהֲדַר עָיֵיל לְכַלָּה

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: I punished him, i.e., he was punished because of me, as Rav Naḥman bar Yitzḥak was the head of the kalla lectures, the gatherings for Torah study during Elul and Adar. Rav Naḥman bar Yitzḥak would teach the students immediately following the lesson taught by the head of the academy. Every day, before he went in for the kalla lecture, he reviewed his lecture with Rav Adda bar Abba, and then he would enter the study hall for the kalla lecture.

Rachi non traduit

ריש כלה. דורש ברבים בשבתות:

הָהוּא יוֹמָא נַקְטוּהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב אַדָּא בַּר אַבָּא מִשּׁוּם דְּלָא הֲווֹ בְּסִיּוּמָא אֲמַרוּ לֵיהּ אֵימָא לַן הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא דְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה הֵיכִי אַמְרִינְהוּ רָבָא אֲמַר לְהוּ הָכִי אָמַר רָבָא וְהָכִי אָמַר רָבָא אַדְּהָכִי נְגַהּ לֵיהּ [לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק] וְלָא אָתֵי רַב אַדָּא בַּר אַבָּא

Traduction

On that day Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, seized Rav Adda bar Abba, because they had not been present at the conclusion of Rava’s lecture. They said to him: Tell us how Rava stated these halakhot of animal tithe. Rav Adda bar Abba said to them: Rava said this and Rava said that. Meanwhile, it grew late for Rav Naḥman bar Yitzḥak, and Rav Adda bar Abba had not yet arrived.

Rachi non traduit

דלא הוו בסיומא. יש אומרים שלא היו בעצה כשנעשה רב נחמן ריש כלה ויש אומרים דלא הוו בסיומא דפירקא דרבא דדריש בשבת הרגל הלכות האמורות בפרק אחרון של בכורות:

שמעתתא דמעשר בהמה. בפרק אחרון דבכורות ורבא אמרינהו בסופא דפירקא:

אתו רבנן. תלמידי הישיבה הבאים לשמוע:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק קוּם דִּנְגַהּ לַן לְמָה יָתֵיב מָר אֲמַר לְהוּ יָתֵיבְנָא וְקָא מְנַטְּרָא לְעַרְסֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא אַדְּהָכִי נְפַק קָלָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא וּמִסְתַּבְּרָא דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק עַנְשֵׁיהּ:

Traduction

The Sages said to Rav Naḥman bar Yitzḥak: Arise and teach us, as it is late for us. Why does the Master sit and wait? Rav Naḥman bar Yitzḥak said to them: I am sitting and waiting for the bier of Rav Adda bar Abba, who has presumably died. Meanwhile, a rumor emerged that Rav Adda bar Abba had indeed died. The Gemara comments: And so too, it is reasonable to conclude that Rav Naḥman bar Yitzḥak punished him, i.e., he died as a result of Rav Naḥman bar Yitzḥak’s statement, as the unfortunate event occurred just as he announced that Rav Adda bar Abba’s bier was on its way.

Rachi non traduit

נטרנא ערסיה דרב אדא. אני מצפה כאן שיביאו את מטת רב אדא שמת:

מַתְנִי' מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ לֹא יִסְמוֹךְ לוֹ כּוֹתֶל אַחֵר אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת הַחַלּוֹנוֹת בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין כְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת:

Traduction

MISHNA: One whose wall was close to the wall of another may not build another wall close to the neighbor’s wall unless he distances it four cubits from the wall of the neighbor. And one who desires to build a wall opposite the windows of a neighbor’s house must distance the wall four cubits from the windows, whether above, below, or opposite.

Rachi non traduit

מתני' לא יסמוך לכותל חבירו כותל אחר אלא אם כן כו'. מפרש בגמ':

והחלונות. מי שהיו לו חלונות פתוחים לחצר חבירו והוחזק בדבר זה שלש שנים ובא בעל החצר לבנות שם כותל צריך לשער ד' אמות:

בין מלמעלן. אם בא להגביה יגביה כותלו ד' אמות מן החלונות:

בין מלמטן. אם בא לבנותו נמוך צריך להשפילו מן החלונות ד' אמות וטעמא מפרש בגמ':

בין מכנגדן. צריך להרחיקו מהן ד' אמות:

גְּמָ' וְקַמָּא הֵיכִי סָמֵיךְ אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר

Traduction

GEMARA: The Gemara comments: Before addressing the construction of the second wall, one could ask: And with regard to the first man, how did he place his wall close to the neighbor’s wall in the first place? Rav Yehuda said that this is what the tanna is saying:

Tossefoth non traduit

וקמא היכי סמיך. ס''ד דבנפל איירי שכן משמע הלשון דקתני מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ומשני רב יהודה הכי קאמר הבא לסמוך כו' ומתני' הכי פירוש' מי שהיה גבול כותלו סמוך לכותל חבירו ורבא פריך דכותל קתני ולא גבול וא''ת לרבא דאמר בריש פירקין דאסור לסמוך קמא היכי סמך ואפילו לפי' ר''ת דלמסקנא שרי רבא לכולהו לסמוך לבד מבור מ''מ אמאי לא פריך מהכא דהוי רישא אלא ממשרה וירק דהוי סיפא וי''ל דלא אסר רבא לסמוך אלא מילתא דמגופיה אתי היזק אבל הכא הכותל אינו מזיק כלום אלא שגורם למעט הדוושא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source