Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 174b
מַאי בֵּינַיְיהוּ
Traduction
The Gemara asks: What is the difference between the opinion of Rav Pappa and that of Rav Huna, son of Yehoshua, as both agree that the orphans are exempt from repaying the debt until they reach majority?
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה אִי נָמֵי דְּשַׁמְּתוּהוּ וּמִת בְּשַׁמְתֵּיהּ
Traduction
The Gemara answers: The difference between them is in a case where the one who owed the money, i.e., the deceased, admits explicitly just before his death that he did not yet repay any of his loan. Alternatively, there is a difference between them in a case where the court excommunicated the deceased for not cooperating with the court in repaying his debt, and he died while still in a state of excommunication, which demonstrates that the debt had not been repaid prior to his death. In both of these cases Rav Pappa would exempt the minor orphans from payment, as minors are not obligated to perform mitzvot, while Rav Huna, son of Yehoshua, would require them to repay the debt immediately, as there is no possibility that their father had repaid the debt.
שְׁלַחוּ מִתָּם שַׁמְּתוּהוּ וּמִת בְּשַׁמְתֵּיהּ הִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ
Traduction
The Sages of Eretz Yisrael sent a ruling from there to Babylonia: In a case where the court had excommunicated a debtor for not cooperating in repaying his debt, and the debtor died while still in a state of excommunication, the halakha is in accordance with the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, and the orphans must repay the debt immediately.
מֵיתִיבִי עָרֵב שֶׁהָיָה שְׁטַר חוֹב יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ אֵינוֹ גּוֹבֶה וְאִם כָּתוּב בּוֹ הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ גּוֹבָה
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita (Tosefta 11:15): A guarantor for a debt who has the promissory note for that debt in his possession, indicating that he has repaid the debt, and now seeks reimbursement from the debtor, cannot collect if the debtor has died and the obligation for the debt has fallen to his minor heirs. But if it is written by the creditor in the promissory note: I received repayment from you, the guarantor, then the guarantor can collect the debt from the minor heirs.
Tossefoth non traduit
ואם כתב בו התקבלתי. שכתב בעל חוב כן גובה בשלמא לרב הונא משכחת לה בשחייב מודה דליכא למיחש לצררי אלא לרב פפא היכי משכחת לה וא''ת אי בשחייב מודה אפי' לא כתב התקבלתי ויש לדחות דכי לא כתב התקבלתי להכי לא גבי מיתומים דחיישי' שמא לא גבה המלוה ממנו ומשני שאני התם דלהכי כתב ליה התקבלתי דליהוי כחיה אלים וליהוי כמלוה בשטר וכן גרס רבינו חננאל משכחת לה בשחייב מודה ומפרש כדפרישית דאלים משום דהוי בשטרא וקשיא לן דבערכין פ' שום היתומים (ערכין דף כב:
ושם) מוכח דאיירי רב הונא ורב פפא במלוה בשטר דפריך התם שום היתומים ל' יום בשלמא לרב הונא מוקי לה בשחייב מודה אלא לרב פפא במאי מוקי לה אמר לך רב פפא איבעית אימא בכתובת אשה משום חינא אבל בבעל חוב בשטר לא מצי מוקי לה אלא מיירי ודאי אפילו בשטר ועוד קשיא כיון דמוקי מילתיה במלוה על פה א''כ אפילו בני מיעבד מצוה נינהו נמי אין לגבות מהן דטוענין ליורש שפרע שהאב היה נאמן לומר פרעתי ואפילו גדולים נינהו פטורין מהאי טעמא ועוד מאי משני דלהכי כתב ליה התקבלתי דהוי כמלוה בשטר מה יש לו לכתיבת המלוה להועיל לערב לגבות מיתמי מאחר שהלוה לא כתב כלום והיה נראה לפרש דאם כתב בו התקבלתי גובה היינו אם כתב בשטר התקבלתי מן הערב שכך כתב הלוה גם לערב בתוך השטר ליפות כחו לדוחקו ולפטרו לשלם חובו למלוה אף אם לא יתבענו המלוה עדיין גובה בשלמא לרב הונא בריה דרב יהושע ניחא דאיהו חייש לצררי והכא ליכא למיחש לצררי דכיון שכתב גם לערב התקבלתי ועשאו כמלוה לתבעו מעצמו אין רגיל להתפיס צררי למלוה אבל ברישא אינו גובה משום דחייש לצררי דלמא אתפסיה למלוה ואע''פ שיש ערב וזה אין לחוש בכתב לו התקבלתי דלמא אתפסיה צררי לערב שאין רגילות להתפיס ליה צררי כדאמרינן לקמן דבעובד כוכבים ליכא למיחש לצררי אלמא אין מתפיס לערב דאם כן ניחוש שמא התפיס לערב ואפילו למאן דפריך אדרבה כו' אי לאו דאתפיס צררי לערב לא הוה מקבל לערב כדפי' בקונטרס הכא מיהא לא מתפיס לא למלוה ולא לערב אלא לרב פפא קשיא הא לאו בני מיעבד מצוה נינהו שאני התם דלהכי כתב לו התקבלתי שיהא לו כח לגבות מן היתומים ושעבד נכסיו לזה ויש לו כח לזה מיהו קשה לר''י מן התוספתא דקתני ואם כתב בו בע''ח ולשון בו משמע כפירוש ר''ח ויש לפרש קצת לפירוש ר''י כי הלוה מכל מקום כתב לו כך אבל הבעל חוב צוה לכתוב לו כדי שיהא הערב קבלן גמור והא דאמר מצוה על היתומין לפרוע חובת אביהן פירש ר''י דהיינו במלוה על פה ובמקום שלא נשארו קרקעות מאביהן כי אם מטלטלין ולא כייפינן ליתמי עבור כן אפי' היו גדולים כדמוכח פרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) גבי קטינא דאביי דמדקטריף בעל חוב אלמא גדולים היו והא דפסקינן לקמן מלוה על פה גובה מן היורשים היינו במקרקעי דומיא דאינו גובה מן הלקוחות:
בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה אֶלָּא לְרַב פָּפָּא קַשְׁיָא
Traduction
The Gemara explains the objection: Granted, according to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, you find a case where the minor heirs would be required to repay the debt, such as when the one who owed the money, i.e., the deceased, admits explicitly just before his death that he did not yet repay the loan. But according to the opinion of Rav Pappa, who maintains that minor heirs never have to repay their father’s debts, it is difficult. What is the case discussed in the baraita?
שָׁאנֵי הָתָם לְהָכִי טְרַח וּכְתַב לֵיהּ הִתְקַבַּלְתִּי
Traduction
The Gemara answers: It is different there, as it is for this reason that the creditor troubled himself and wrote for the guarantor: I received repayment from you. Once the creditor writes this in the promissory note, it attains the status of a promissory note of the guarantor held directly against the debtor, and even Rav Pappa agrees that a debt that is recorded in a promissory note can be collected from the deceased’s property immediately, even from the minor heirs.
הָהוּא עָרְבָא דְּגוֹי דְּפַרְעֵיהּ לְגוֹי מִקַּמֵּי דְּלִתְבְּעִינְהוּ לְיַתְמֵי אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרָאֵל אֲבָל גּוֹי כֵּיוָן דְּבָתַר עָרְבָא אָזֵיל לָא חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי
Traduction
The Gemara relates: There was a certain guarantor who had guaranteed a loan given by a gentile, who repaid the gentile creditor before the gentile creditor claimed repayment from the orphans who survived the debtor. The guarantor now sought reimbursement from the orphans. Rav Mordekhai said to Rav Ashi: This is what Avimi of Hagronya said in the name of Rava: Even according to the one who says that we are concerned for the possibility that the deceased may have given bundles of money to the creditor before his death, this statement applies only in the case of a Jewish creditor. But in the case of a gentile creditor, since according to gentile law he is entitled to go directly to a guarantor, we are not concerned for the possibility that the deceased may have given bundles of money. The debtor would not repay the gentile before the loan is due, as the latter has the right to collect directly from the guarantor, and would thereby receive double payment.
אֲמַר לֵיהּ אַדְּרַבָּה אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְישִׁינַן לִצְרָרֵי הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרָאֵל אֲבָל גּוֹיִם כֵּיוָן דְּדִינַיְיהוּ בָּתַר עָרְבָא אָזְלִי אִי לָאו דְּאַתְפְּסֵיהּ צְרָרֵי מֵעִיקָּרָא לָא הֲוָה מְקַבֵּל לֵיהּ:
Traduction
Rav Ashi said to Rav Mordekhai: On the contrary, even according to the one who says that we are not concerned for the possibility that the deceased may have given bundles of money, this statement applies only in the case of a Jewish creditor. But in the case of a gentile creditor, since according to gentile law they are entitled to go directly to a guarantor, no guarantor would accept upon himself to guarantee such a loan if the debtor had not given bundles of money as collateral to the gentile creditor from the outset.
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הֶעָרֵב לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ [וְכוּ'] מֹשֶׁה בַּר עַצְרִי עָרְבָא דִּכְתוּבְּתַהּ דְּכַלָּתֵיהּ הֲוָה רַב הוּנָא בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן הֲוָה וּדְחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא אָמַר אַבָּיֵי לֵיכָּא דְּנֵיזִיל דְּנַסְּבֵיהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא דִּנְגָרְשַׁהּ לִדְבֵיתְהוּ וְתֵיזִיל וְתִגְבֵּי כְּתוּבָּה מֵאֲבוּהּ וַהֲדַר נַהְדְּרַהּ
Traduction
§ The mishna teaches: And so Rabban Shimon ben Gamliel would say: If there is a guarantor for a woman for her marriage contract, and her husband is divorcing her, the husband must take a vow prohibiting himself from deriving any benefit from her so that he can never remarry her. The Gemara relates an incident pertaining to this ruling: Someone named Moshe bar Atzari was a guarantor for the marriage contract of his daughter-in-law, guaranteeing the money promised by his son in the event of death or divorce. His son, named Rav Huna, was a young Torah scholar, and was in financial straits. Abaye said: Is there no one who will go advise Rav Huna that he should divorce his wife, and she will go and collect her marriage contract from Rav Huna’s father, and then Rav Huna should remarry her?
אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְהָא יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אַטּוּ כֹּל דִּמְגָרֵשׁ בְּבֵי דִינָא מְגָרֵשׁ
Traduction
Rava said to Abaye: But didn’t we learn in the mishna that when a husband divorces his wife in such circumstances he must take a vow prohibiting himself from deriving any benefit from her, thereby precluding the possibility of remarriage? Abaye said to him: Is that to say that everyone who divorces his wife divorces her in a court? Rav Huna could be advised to divorce his wife outside the court, in which case he could do so without being forced to take the prescribed vow.
Tossefoth non traduit
אטו כל דמגרש כו'. שמא יפרע בלא ב''ד ובלא הדרה:
לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּכֹהֵן הוּא אָמַר אַבָּיֵי הַיְינוּ דְאָמְרִי אִינָשֵׁי בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא
Traduction
Ultimately, it was revealed that this Rav Huna was a priest, who may not marry a divorcée, even his own ex-wife. Abaye’s suggestion was therefore not an option for him. Upon hearing this, Abaye said: This is in accordance with the adage that people say: Poverty follows the poor.
וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי וְהָא אָמַר אַבָּיֵי אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
Traduction
The Gemara asks: But did Abaye really say this? Would he really encourage giving such advice? But doesn’t Abaye himself say: Who is a cunning, wicked person? This is one who provides advice to sell property in accordance with the ruling of Rabban Shimon ben Gamliel. As taught elsewhere (Ketubot 95b), if one says: My property is hereby bequeathed to you, and after you die it will pass to so-and-so, Rabban Shimon ben Gamliel rules that the first recipient can sell the property, which would thereby deprive the second recipient from receiving it. Abaye said that giving advice to someone to pursue such action, though it is legally sound, is considered wicked. Here as well, why would he give advice to Rav Huna to divorce his wife only in order to force his father to pay the marriage contract?
בְּנוֹ שָׁאנֵי וְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן שָׁאנֵי
Traduction
The Gemara answers: When dealing with one’s son it is different. It is not considered wickedness to force a father to give money to his own son. Moreover, when dealing with a Torah scholar it is different. It is not considered wickedness to procure money for a Torah scholar, because the money enables him to pursue his studies.
וְהָא עָרֵב הוּא [וְקַיְימָא לַן] עָרֵב דִּכְתוּבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד קַבְּלָן הֲוָה
Traduction
The Gemara asks another question with regard to this incident: But wasn’t Moshe bar Atzari a guarantor? And we maintain, as the Gemara will soon note, that a guarantor for a marriage contract does not become obligated to pay. The Gemara answers: He was an unconditional guarantor.
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר קַבְּלָן דִּכְתוּבָּה אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְבַעַל מִשְׁתַּעְבַּד שַׁפִּיר אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִי אִית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד אִי לֵית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
Traduction
The Gemara objects: This works out well according to the one who says that an unconditional guarantor for a marriage contract becomes obligated to pay it even if the husband has no property of his own at the time of the marriage. According to this opinion all is well. But according to the one who says: If the husband has his own property the unconditional guarantor becomes obligated to pay, but if the husband does not have his own property he does not become obligated, what is there to say? Rav Huna obviously did not have any property of his own. Why, then, was his father held responsible for paying his marriage contract according to this latter opinion?
אִיבָּעֵית אֵימָא מִיהְוֵי הֲוָה לֵיהּ וְאִישְׁתְּדוּף וְאִיבָּעֵית אֵימָא אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ
Traduction
The Gemara answers: If you wish, say that Rav Huna had property when he got married, so that his father’s guarantee took effect, but it became blighted, i.e., it was ruined or lost in the interim. And if you wish, say instead: A father, vis-à-vis his son, sincerely obligates himself to guarantee his marriage contract, even when the son has no property of his own.
דְּאִיתְּמַר עָרֵב דִּכְתוּבָּה דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד קַבְּלָן דִּכְתוּבָּה וְעָרֵב דְּבַעַל חוֹב פְּלִיגִי מָר סָבַר אִי אִית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה מִשְׁתַּעְבַּד אִי לֵית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד וּמָר סָבַר בֵּין אִית לֵיהּ וּבֵין לֵית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד
Traduction
The Gemara elaborates on the issue under discussion. This is as it was stated: Everyone agrees that a standard guarantor for a marriage contract does not become obligated to pay the marriage contract, and everyone agrees that an unconditional guarantor for a creditor, i.e., for a loan, becomes obligated to repay the loan. With regard to an unconditional guarantor for a marriage contract and a standard guarantor for a creditor, the Sages disagree. One Sage holds that if the debtor or husband has his own property, these guarantors become obligated for the guarantees they have undertaken, but if he does not have his own property the guarantor does not become obligated. And one Sage holds that whether the debtor or husband has property or does not have property, the guarantor becomes obligated to pay it.
וְהִלְכְתָא עָרֵב בֵּין אִית לֵיהּ וּבֵין לֵית לֵיהּ מִשְׁתַּעְבַּד בַּר מֵעָרֵב דִּכְתוּבָּה דְּאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ לְבַעַל לָא מִשְׁתַּעְבַּד מַאי טַעְמָא מִצְוָה הוּא דַּעֲבַד וְלָאו מִידֵּי חַסְּרֵהּ
Traduction
And the halakha is that a guarantor becomes obligated to pay, whether the debtor has his own property or does not have property. This is to the exclusion of a guarantor for a marriage contract, in which case even if the husband has his own property he does not become obligated to pay. What is the reason for this? The intention of the guarantor is to perform the mitzva of facilitating a marriage by encouraging the woman to consent to the marriage as a result of his involvement, but he does not truly intend to obligate himself. And furthermore, in contrast to a guarantor for a loan, where the creditor stands to suffer a loss if he is not repaid, the woman does not suffer any concrete loss, as the husband does not borrow money from the woman. Therefore, the level of commitment of the guarantor in this case is lower. Accordingly, the Sages instituted that the guarantor does not become responsible for payment of the marriage contract from his own property.
Tossefoth non traduit
בר מערב דכתובה. דאף על גב דאית ליה לא משתעבד ומילתיה דרשב''ג מיירי באבא לגבי ברא דמשעבד נפשיה (הג''ה. ותימה למורי אמאי לא פריך ממתניתין):
אָמַר רַב הוּנָא שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי נֶאֱמָן חֲזָקָה אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ
Traduction
§ Rav Huna says that a person on his deathbed who consecrated all his property to the Temple treasury, and then says: So-and-so has one hundred dinars in my possession, i.e., I owe one hundred dinars to so-and-so, is deemed credible, and the money is to be repaid to that person. The reason for this is that there is a presumption that a person does not collude against the Temple treasury. He would not lie about owing money to someone, thereby causing a loss to the Temple treasury.
Tossefoth non traduit
שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי כו'. קשה לר''י הא דבעי פ' מי שמת (לעיל בבא בתרא דף קמח:) שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו מהו תפשוט מהכא דאם עמד אינו חוזר דאי חוזר חוזר (נמי) [כמו] במתנתו וא''כ פשיטא דנאמן ומאי קנוניא שייך והלא היה יכול לחזור בו מיד ונראה לר''י דמיירי בשכיב מרע שהקדיש כשהיה בריא את נכסיו ואמר השתא נמי מנה לפלוני בידי נאמן והאי דנקט שכיב מרע משום דדוקא השתא מהימן כדאמרינן בפרק שום היתומים (ערכין דף כג.) ובפ' שבועת הדיינים (שבועות דף מב:) דאין אדם חוטא ולא לו אבל בבריא ודאי חיישינן:
מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן וְכִי אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל בָּנָיו דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין לֹא אָמַר תְּנוּ אֵין נוֹתְנִין אַלְמָא אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת בָּנָיו
Traduction
Rav Naḥman objects to this ruling: And does a person collude against his children? Of course not. Yet, as Rav and Shmuel both say that in the case of a person on his deathbed who says: So-and-so has one hundred dinars in my possession, only if he says explicitly: Give him the money, the children give it, but if he did not say explicitly: Give him the money, the children do not give it. The person on his deathbed is not assumed to be telling the truth about owing the money unless he explicitly instructs that the money be given. Apparently, then, it is assumed that a person is prone to make false statements so as not to make his sons appear sated, i.e., wealthy. A person on his deathbed may falsely claim that he is in debt in order to dispel the notion that his children are wealthy heirs.
Tossefoth non traduit
אדם עשוי שלא להשביע את בניו. והיינו בשלא תבעוהו ואמר מעצמו אבל תבעוהו והודה חייב כדאמר לקמן בשמעתין דטעמא דלהשביע את בניו לא שייך התם ומשטה אני בך נמי לא טענינן אף על גב דבריא אי לא טעין טענינן ליה דאין אדם משטה בשעת מיתה כדאמרינן בסמוך והא דאדם עשוי כו' אמר רבי דמשמע אפי' לא טעין טענינן ליה דאמר בזה בורר (סנהדרין דף כט:
ושם) ההוא דקרו ליה קב רשו אמר מאן מסיק בי אלא פלניא ופלניא תבעוהו לדינא קמיה דרב נחמן אמר אדם עשוי כו' משמע דרב נחמן הוה טעין ליה הכי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source