Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 141a
אֶלָּא לְאַבָּיֵי מַאי נִיזּוֹן כְּבַת וּלְטַעְמָיךְ לְרָבָא מַאי יוֹרֵשׁ כְּבֵן אֶלָּא רָאוּי לִירַשׁ וְאֵין לוֹ הָכָא נָמֵי רָאוּי לִזּוֹן וְאֵין לוֹ:
Traduction
But according to the opinion of Abaye, what does it mean that the tumtum is sustained as a daughter, since Abaye maintains that the tumtum does not have the rights of a daughter? The Gemara responds: And according to your reasoning, even according to Rava, what does it mean that a tumtum inherits as a son, since Rava concedes that the tumtum and sons do not actually inherit anything? Rather, the baraita means that it is fitting for the tumtum to inherit but he does not actually inherit. Here too, with regard to sustenance, according to Abaye, the baraita means that it is fitting for the tumtum to be sustained, but he is not actually sustained.
Tossefoth non traduit
אלא לאביי מאי ניזון כבת. וא''ת מאי קושיא היא לאביי נימא דברייתא סברה דטומטום לא הוה בריה אלא ספק ולהכי ניזון כבת ואליבא דמתניתין דוקא קאמר אביי דאפי' כבת לא שקיל משום דמתניתין סברה כרבן שמעון בן גמליאל דבריה הוי כדמוכח סיפא ולהכי מוקי רישא נמי כרבן שמעון בן גמליאל וי''ל דגמרא רוצה ליישב דברי אביי אפילו כרב חסדא דאית ליה בבכורות (דף מא:
ושם) דטומטום הוי ספק לדברי הכל והא דקאמר רבן שמעון בן גמליאל אין קדושה חלה עליו היינו דוקא קדושת פיו שאמר אם זכר עולה ואם נקבה שלמים וטעמא משום דסבר שלא נתכוין אלא לזכר הידוע בודאי ולנקבה הידועה בודאית ולא לטומטום והא דקאמר התם עלה בגמרא אפילו בקדושה אימא לא מיתפיס משום דקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים ואי ספיקא הוי ולא בריה כי קדשי בהוייתן מאי הוי כיון דהוי זכר גמור או נקבה למה לא יקדש בהוייתה ההיא סוגיא כרבי [יוסי] דאית ליה בסוף הערל (יבמות דף פג. ושם) דבריה הוא אבל לרב חסדא קדושת אמו חלה עליו וראוי לעולה אם הוא זכר ונקבה לזבחי שלמים ואביי גופיה איירי בבכורות (דף מב:
ושם) על מלתא דריש לקיש דאמר טומטום דאדם הוי ספק לכולי עלמא ואפשר דאביי סבר הכי דאם איתא דסבר אביי דפליגי תנאי בטומטום אי הוה בריה או ספק טפי הוה ליה לאוקומי מתני' רישא כרבנן וסיפא כרבן שמעון בן גמליאל כמו שהעמיד רבא ממה שדחק לומר דוחין אותו ואין לו ועוד איכא למימר דלישנא דמתני' דקתני דוחין אותו דמשמע דהוי ספק ולהכי לא מצי לשנויי דמתניתין אתיא כמאן דאמר דטומטום הוי בריה וא''ת מכל מקום מאי פריך לאביי מברייתא נימא דמתניתין כרבן שמעון בן גמליאל דאמר דדעת אדם אזכר ודאי הידוע ואנקבה ידועה ודאית וברייתא כרבנן דפליגי התם ארבן שמעון בן גמליאל וסברי דקדושת פיו חלה על טומטום כשמתנה על זכר ונקבה ויש לומר דנראה לגמ' דסבר אביי דאפי' רבנן דפליגי התם ארבן שמעון בן גמליאל מודו הכא דאין דעתו של אדם קרובה להקנות אלא לזכר ולנקבה ודאי ודוקא גבי הקרבה הוא דפליגי כיון דטומטום ראוי להקרבה דעתו נמי אטומטום דאי הוי סבר אביי דפליגי נמי הכא לא היה דוחק מתני' לפרש דוחין אותו ואין לו דטפי הוה מסתבר לאוקומי בתרי תנאי מלפרש הכי אלא ודאי סבר אביי דכ''ע מודו הכא ורבא פליג עליה וסבר דפליגי רבנן נמי הכא ומוקי רישא כרבנן אבל אין לומר דלרבא נמי אתיא רישא דדוחין אותו ויש לו אפי' כרבן שמעון בן גמליאל אע''ג דאין דעתו של אדם אלא על זכר ידוע ועל נקבה ידועה מ''מ רישא דאיירי בתנאי בית דין במזון הבנות שאני דאם כן מה היה לו להזכיר רבן שמעון בן גמליאל הוי לו לחלק בהדיא אותן חלוקים ולומר דלא דמיא רישא לסיפא אלא ודאי אין לחלק דחכמים לא תקנו אלא לפי דעת האדם דמתנה כך כדמשמע לישנא דמתני' (כתובות דף נא.) לא כתב לה חייב מפני שהוא תנאי בית דין ולכך חייב כאילו כתב לה והכי משמע בריש נערה (כתובות דף מג.) ד דעת אדם תקנו מזון הבנות דקאמר התם לענין זילותא אלמנתו עדיפא ליה לענין הרווחה בתו עדיפא ליה:
ולטעמיך לרבא מאי יורש כבן. תימה מאי קושיא היא לרבא לימא דיורש כבן היינו מה שיתר על מזון הבנות עד שיבגרו ואותו המותר יהיה לטומטום כמו לבנים כדאמר לעיל בשלמא לרבא יורש כבן בנכסים מועטים וי''ל דלישנא דיורש כבן משמע דיורש גמור הוא כבן בשאר נכסים ואפילו ישאר שם הרבה:
הָאוֹמֵר אִם יָלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר וְכוּ' לְמֵימְרָא דְּבַת עֲדִיפָא לֵיהּ מִבֵּן וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ וְאֵין הַעֲבָרָה אֶלָּא עֶבְרָה שֶׁנֶּאֱמַר יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to one who says: If my wife gives birth to a male the offspring shall receive one hundred dinars, if she in fact gave birth to a male, the offspring receives one hundred dinars. If he says: If my wife gives birth to a female the offspring shall receive two hundred dinars, if she in fact gave birth to a female, the offspring receives two hundred dinars. The Gemara asks: Is this to say that for him a daughter is preferable to a son? But this seems to contradict what Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: With regard to anyone who does not leave behind a son to inherit from him, the Holy One, Blessed be He, is filled with wrath upon him, as it is stated: ''If a man dies, and has no son, then you shall cause his inheritance to pass [veha’avartem] to his daughter'' (Numbers 27:8). The term ha’avara means nothing other than wrath, as it is stated: ''That day is a day of wrath [evra]'' (Zephaniah 1:15).
לְעִנְיַן יְרוּשָּׁה בֵּן עֲדִיף לֵיהּ לְעִנְיַן הַרְווֹחָה בִּתּוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ
Traduction
The Gemara resolves the contradiction: With regard to the matter of inheritance, for him a son is preferable to a daughter, as a son bears his name and retains his ancestral heritage within his father’s tribe, but with regard to the matter of providing for his offspring’s comfort, for him his daughter is preferable to his son, as a son is more capable of coping for himself and the daughter needs more support.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר הָכָא בִּמְבַכֶּרֶת עָסְקִינַן וְכִדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים אִיכָּא דְּאָמְרִי דִּמְרַבְּיָא לְאַחֶהָא וְאִיכָּא דְאָמְרִי דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא אָמַר רַב חִסְדָּא וּלְדִידִי בְּנָתָן עֲדִיפָן לִי מִבְּנֵי
Traduction
And Shmuel said: Here we are dealing with a mother who is giving birth for the first time, and this is in accordance with the statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda says: If one gives birth to a daughter first, it is a good sign for sons. There are those who say that this is because she raises her brothers, i.e., helps in their upbringing, and there are those who say that this is because the evil eye does not have dominion over the father. Rav Ḥisda said: And as for myself, I prefer daughters to sons.
Tossefoth non traduit
לדידי בנתן עדיפן לי מבני. פי' בקונטרס שלא נתקיימו לו בנים ואין נראה דהרבה בנים היו לו כדאשכחן (לעיל בבא בתרא ח.) ר''נ בר ר''ח (לעיל בבא בתרא ז:) מר ינוקא ומר קשישא בני ר''ח (ע''ז יא:) רב חנן בר ר''ח וכן רב מרי ורב פנחס בני ר''ח בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיז.) אלא נראה לר''י דלהכי קאמר בנתן עדיפן לי מבני לפי שהיו חתניו גדולי הדור רבא (ורב מרי בר חמא) ומר עוקבא בר חמא:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא
Traduction
The Gemara adds: And if you wish, say: In accordance with whose statement is this mishna in which preference is given to the daughter? It is in accordance with the statement of Rabbi Yehuda.
הֵי רַבִּי יְהוּדָה אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה דְּבַכֹּל דְּתַנְיָא וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בַּת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת וּבַכֹּל שְׁמָהּ אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַתָּא נָמֵי לָא חַסְּרֵיהּ רַחֲמָנָא לְאַבְרָהָם דַּעֲדִיפָא מִבֵּן מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ
Traduction
The Gemara asks: Which statement of Rabbi Yehuda is this referring to? If we say it is referring to the statement of Rabbi Yehuda with regard to the term ''with everything [bakkol],'' that is difficult. The Gemara cites Rabbi Yehuda’s statement. As it is taught in a baraita: ''And Abraham was old, well stricken in age; and the Lord had blessed Abraham with everything [bakkol]'' (Genesis 24:1). Rabbi Meir says: The blessing was that he did not have a daughter. Rabbi Yehuda says: The blessing was that he had a daughter, and her name was Bakkol. Evidently, Rabbi Yehuda understands the birth of a daughter to be a blessing. The Gemara explains the difficulty: Say that you heard Rabbi Yehuda explain that the blessing was that the Merciful One did not even deprive Abraham of a daughter, in addition to his sons. Did you hear him say that a daughter is preferable to a son?
Tossefoth non traduit
בת היה לו ובכל שמה. וא''ת ולמה לא השיאה ליצחק למ''ד בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) דבן נח מותר באחותו וי''ל דשמא קטנה היתה ולא רצה עדיין להשיאה ליצחק אי נמי מהגר היתה לו ולא משרה ולכך לא רצה להשיאה ליצחק:
אֶלָּא הָא רַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא מִצְוָה לָזוּן אֶת הַבָּנוֹת וְקַל וָחוֹמֶר לַבָּנִים דְּעָסְקִי בַּתּוֹרָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִצְוָה לָזוּן אֶת הַבָּנִים וְקַל וָחוֹמֶר לִבָּנוֹת דְּלָא לִיתַּזְלָן
Traduction
The Gemara proposes another of Rabbi Yehuda’s statements: Rather, it is referring to this other statement of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: One is not halakhically obligated to provide sustenance for his children beyond the age of six. Nevertheless, it is a mitzva to provide sustenance for the daughters. And one can infer a fortiori that it is certainly a mitzva to provide for sons, who are engaged in the study of the Torah; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: It is a mitzva to provide sustenance for the sons. And one can infer a fortiori that it is certainly a mitzva to provide for daughters, so that they not be disgraced by having to beg for their livelihood. This indicates that with regard to providing sustenance for one’s children, Rabbi Yehuda gives preference to the daughters.
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה הַזָּכָר נוֹטֵל שִׁשָּׁה דִּינָרִין וְהַנְּקֵבָה נוֹטֶלֶת שְׁנֵי דִּינָרִין בְּמַאי
Traduction
§ The mishna discusses a case where one stipulated that if his wife gives birth to a male the offspring shall receive one hundred dinars, and if she gives birth to a female the offspring shall receive two hundred dinars. The mishna states that if she gave birth to both a male and a female, the male receives one hundred dinars and the female receives two hundred. The Gemara asks: But with regard to that which is taught in a baraita (Tosefta 9:4): If she gave birth to a male and a female, the male receives six dinars of gold, which are equivalent to one hundred fifty dinars of silver, and the female receives two dinars of gold, equivalent to fifty dinars of silver, with what situation is this baraita dealing?
Tossefoth non traduit
זכר נוטל ששה ונקבה שנים היכי משכחת לה. דליכא למימר דמיירי כגון שאמר ילדה זכר נוטל ששה ונקבה שנים דא''כ הוה ליה למנקט כמו במשנתינו ילדה זכר נוטל מאתים ונקבה מנה:
אָמַר רַב אָשֵׁי אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא בִּמְסָרֵס דְּאָמַר זָכָר תְּחִלָּה מָאתַיִם נְקֵבָה אַחֲרָיו וְלָא כְּלוּם נְקֵבָה תְּחִלָּה מָנֶה זָכָר אַחֲרֶיהָ מָנֶה וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה וְלָא יָדְעִינַן הֵי מִינַּיְיהוּ נְפַק בְּרֵישָׁא זָכָר שָׁקֵיל מָנֶה מִמָּה נַפְשָׁךְ אִידַּךְ מָנֶה הָוֵה מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק וְחוֹלְקִין
Traduction
Rav Ashi said: I said this halakha before Rav Kahana, and he explained it as teaching about one who inverted the stipulations of his gift. The baraita is referring to one who said: If a male is born first he will receive two hundred dinars, and if a female is born after him she will receive nothing. And if a female is born first she will receive one hundred dinars, and if a male is born after her he will receive one hundred dinars. And the mother gave birth to a male and a female, but we do not know which of them emerged from the womb first. In this case, the male takes one hundred dinars, as whichever way you look at it, this sum is due to him. The other one hundred dinars are property of uncertain ownership and are divided equally between the male and female.
Tossefoth non traduit
אידך מנה הוי ממון המוטל בספק לרבנן דאמרי (ב''ק מו.) המוציא מחבירו עליו הראיה הוי הכל בחזקת הזכר שהוא יורש. לאחר מיתה אי נמי אפילו כרבנן ואיכא לאוקומה בחיי האב שאין הזכר מוחזק יותר מן הנקבה:
וְהָא דְּתַנְיָא יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אָמַר רָבִינָא בִּמְבַשְּׂרֵנִי
Traduction
The Gemara asks: And with regard to that which is taught in another baraita: If she gave birth to a male and a female, he receives only one hundred dinars, how can you find these circumstances? Ravina said: This is referring to one who said: I shall give a certain sum to whoever informs me.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source