Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 139b

וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ

Traduction

and one who inherits the property of his wife after her death, i.e., the property is not returned to her family. Evidently, the husband does not have the status of a purchaser, as a purchaser must return the property to its original owner in the Jubilee Year.

Tossefoth non traduit

והיורש את אשתו. פי' בקונטרס ואי הוי לוקח מחיים גם לאחר מיתה לא פקע והוי לוקח ואין נראה דהא מחיים אין לו אלא פירות ונראה לר''י לפרש דמבעיא ליה אם בעל יורש הוי או לוקח הוי בין מחיים בין לאחר מיתה מדלא מפליג מידי ופשיט מדרבין דלכל הפחות הוי יורש לאחר מיתה כדקאמר מתה הבת אלמנתו נזונת מנכסיו אע''פ שהבעל יורשה אבל מחיים אין להוכיח מדבריו דהוי יורש אע''ג דקאמר נשאת הבת אלמנתו נזונת דהא אפילו הוי לוקח מחיים קאמר שפיר דנזונת שתוכל למכור הגוף מחיים והפירות לאחר מיתה כיון דבעל יורש הוי לכל הפחות לאחר מיתה ולהכי קא''ל אביי ואי לאו דשלח רבין לא הוה ידעינן דהוי יורש לאחר מיתה והתנן אלו שאין חוזרים ביובל הבכורה והיורש את אשתו אלמא דיורש הוי לאחר מיתה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְהַשְׁתָּא דִּשְׁלַח מִי יָדְעִינַן הָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה נִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וּמֵתָה הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת

Traduction

Rava said to him: And now that Ravin sent the letter, do we in fact know that the husband has the status of an heir? Doesn’t Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, say: In Usha they instituted an ordinance that in the case of a woman who sold her usufruct property, i.e., property that she alone owns and her husband benefits only from the profits, in her husband’s lifetime and then died, the husband repossesses it from the purchasers? Apparently the husband’s status is that of a purchaser, as a purchaser can appropriate his purchase from a later purchaser, whereas an heir does not inherit property that the person sold before he died.

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי בַּעַל שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ וְשַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ וְהֵיכָא דְּטָבָא לֵיהּ עֲבַדוּ לֵיהּ גַּבֵּי יוֹבֵל שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ מִשּׁוּם פְּסֵידָא דִידֵיהּ גַּבֵּי דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ מִשּׁוּם פְּסֵידָא דִידֵיהּ גַּבֵּי דְּרָבִין מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְּאַלְמָנָה שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ

Traduction

Rather, Rav Ashi says that the Sages equated the husband with an heir, and the Sages equated him with a purchaser. And they deemed him as whichever is better for him, based on the circumstances of the case. With regard to the Jubilee Year, the Sages equated him with an heir, due to his potential loss were he to be equated with a purchaser, as he would be obligated to return the property to his wife’s heirs. With regard to the case of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, where the wife sold the property, the Sages equated him with a purchaser, due to his potential loss were he to be equated with an heir. With regard to Ravin’s halakha, concerning the sustenance of the husband’s father-in-law’s widow, due to the potential loss of the widow, the Sages equated him with an heir.

Tossefoth non traduit

גבי יובל שויוהו רבנן כיורש. לאו דוקא נקט שויוהו רבנן דהא כיון דאית ליה דאינה חוזרת ביובל אית ליה דירושת הבעל דאורייתא דהכי אמר בבכורות (ד' נב:) וכן פי' בקונטרס אלא שויוהו רבנן בעי למימר הניחוהו להיות יורש ולא עשאוהו לוקח:

וְהָא גַּבֵּי דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְלָקוֹחוֹת וְשַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ

Traduction

The Gemara asks: But with regard to the case of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, there is a loss to the purchasers, from whom the husband appropriates the property, and nevertheless, the Sages equated him with a purchaser.

הָתָם אִינְהוּ אַפְסִידוּ אַנַּפְשַׁיְיהוּ כֵּיוָן דְּאִיכָּא בַּעַל לָא אִיבְּעִי לְהוּ לְמִיזְבַּן מֵאִיתְּתָא דְּיָתְבָא תּוּתֵי גַּבְרָא:

Traduction

The Gemara answers: There, the purchasers caused their own loss. Since they knew that there is a husband, they should not have purchased property from a wife living under the authority of her husband, removing it from the husband and his heirs.

Tossefoth non traduit

התם אינהו אפסידו אנפשייהו כו'. תימה דבפרק מי שהיה נשוי (כתובות ד' צה:) אמר אביי נכסי לך ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ואוקימנא בידא דלוקח ופריך התם מאי שנא מהא דתנן דיעשו פשרה ביניהם ומשני התם אית להו פסידא לכולהו הכא לוקח הוא דאית ליה פסידא פי' וכיון דאיכא פסידא דלוקח שויוהו רבנן בעל כיורש ואין מוציא מיד לוקח והשתא האמר הכא דאיהו דאפסיד אנפשיה דלא ה''ל למיזבן מאתתא דיתבא תותי גברא לפי שהבעל יוציא מידו וכ''ת התם לא אפסיד אנפשיה שהוא סבור שלא יטול הבעל ממנו לפי שאחריך יוציא מידו מ''מ הרי יודע דיחזרו חלילה ויצטרכו לעשות פשרה וירויח הבעל ואור''י דהתם לא אפסיד אנפשיה לפי שסבור שיעשה פשרה עם אחריך ולא יגבה הבעל כלום וא''ת מ''ש מהא דאמר התם לעיל נכסי לך ואחריך לפלוני עמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין לאחריך במקום בעל כלום אלמא אע''ג דאיכא פסידא לאחריך הוי בעל לוקח וי''ל דמתנה שאני דאין כל כך פסידא אם לא יקבל במתנה וא''ת דאמר בריש המפקיד (ב''מ ד' לה. ושם) שמו לה לאשה ואנסיבא או שמו מינה ואנסיבא בעל לוקח הוי ולא מיהדר כו' אע''ג דאיכא פסידא ללוה לא מיהדר ליה ארעא אע''פ דשומא הדרא לעולם וי''ל כיון דבדין לא הדר אלא משום ועשית הישר והטוב לא חשיב כל כך פסידא עוד מקשים דאמר בהחובל (ב''ק ד' פט. ושם) כי אתו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב אמרו תקנת אושא מתני' היא העבד והאשה פגיעתן רעה אחרים שחבלו בהם חייבים והם שחבלו באחרים פטורין ואי ס''ד ליתא לתקנת אושא תזבין נכסי מלוג ותיתיב ליה משמע הא איתא לתקנת אושא לא ליתיב ליה ולא מידי ואמאי הא לא תקנו רבנן דהוי לוקח אלא היכא דליכא פסידא לאחריני אבל הכא איכא פסידא דנחבלים וי''ל דהוה מצי למפרך ולטעמיך אלא דבלאו הכי פריך שפיר ולרשב''א נראה דלא קשה מידי דהא כיון דתקינו רבנן דבעל מוציא מיד הלקוחות לטובתו היכא דליכא פסידא לאחריני לא פלוג ותקנו דבכ''מ שאשה מוכרת הבעל מוציא אפילו במקום שחבלה באחרים דאיכא פסידא דאחריני כיון דלא שכיחא מלתא שיהא פסידא דאחריני לכך לא פלוג רבנן ובכל מקום מוציא:

הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ נוֹחֲלִין

Traduction

MISHNA: In the case of one who died and left behind both sons and daughters, when the estate is large the sons inherit the estate and the daughters are provided with sustenance from it according to the stipulations of the deceased’s marriage contract with their mother. With regard to a small estate, which is insufficient to provide for both the sons and the daughters, the daughters are provided with sustenance. And if the sons, who receive in this case neither inheritance nor sustenance, have no other means with which to support themselves, they go and request charity at the doors. Admon says, rhetorically: I lost out just because I am male? Rather, he holds that the sons also receive sustenance. Rabban Gamliel said: I see as correct the statement of Admon.

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ נְכָסִים מוּעָטִין הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים אַדְמוֹן אוֹמֵר בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן:

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: And how large must the estate be in order for the sons to inherit it? Rav Yehuda says that Rav says: Large enough to provide sustenance from it for both these, the sons, and those, the daughters, for twelve months. Rav Yehuda continues: When I said this ruling before Shmuel, he said: That is the statement of Rabban Gamliel bar Rabbi Yehuda HaNasi. But the Rabbis say: The estate must be large enough to provide sustenance from it for both these and those until the time that the daughters reach their majority, at age twelve and six months, as indicated in the marriage contract.

Tossefoth non traduit

מתני'. והבנות יזונו. מה שהזכיר רשב''ם בהדי מזונות פרנסה אין נראה לריב''ן דהא מזונות היינו אכילה ושתיה ופרנסה היינו מלבושין וצרכי הנשואין ותרי מילי נינהו כדאמר [בפ' מציאת האשה] (כתובית ד' סח:) מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות וקתני נמי הבנות נזונות ומתפרנסות וכן בכמה דוכתי משמע דתרי מילי נינהו:

אמר ר''ג רואה אני את דברי אדמון בכתובות (ד' קט.) אמר כ''מ שאמר ר''ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו א''ל רבא לרב נחמן אפי' בבריתא כו' מכל ההיא סוגיא משמע דהלכה כאדמון ותימה דהכא בגמרא כולה שמעתא כרבנן דאדמון ודלא כהלכתא דא''ר (יוסי) א''ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים וכו' ובעיא נמי דר' ירמיה מר' אבא הויא אליבא דרבנן ואמר נמי בסוטה (ד' כא.) היכי דמי רשע ערום א''ר (יוסי) א''ר יוחנן זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים ור''ח וה''ג ורב אלפס פסקו כרבנן דאדמון דשמעתין דהכא כוותיהו אזלא ור''ת אומר דאדמון לא פליג ארבנן אלא שמתמיה על התקנה שתקנו נכסים מועטין אבל מ''מ כרבנן ס''ל ולא משמע מדקאמר ר''ג רואה אני את דברי אדמון [ועיין תוספות כתובות קח: סד''ה אדמון]:

גְּמָ' וְכַמָּה מְרוּבִּין אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי אַמְרִיתָא קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ

Traduction

This was also stated by other amora’im: When Ravin came from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rabba bar bar Ḥana who says that Rabbi Yoḥanan says: Any estate that is large enough to provide sustenance from it for both these and those until the time that the daughters reach their majority is a large estate; less than that, this is a small estate.

אִיתְּמַר נָמֵי כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּל שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ הֵן מְרוּבִּין פָּחוֹת מִכָּאן הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָטִין

Traduction

The Gemara asks: And if there is not enough to provide for these and those until the daughters reach their majority,

וְאִי לֵיכָּא לְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source