Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 136b
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא קָנָה לוֹקֵחַ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָנָה לוֹקֵחַ
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: The purchaser did not acquire the property, and Reish Lakish says: The purchaser acquired the property.
Tossefoth non traduit
רבי יוחנן סבר לא קנה לוקח. תימה אם כן אמאי אצטריך תקנת אושא דאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה דלא עשתה ולא כלום (לקמן בבא בתרא דף קלט:) וי''ל דמיירי כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בפירות נכסיך ובפירות פירותיך ולא כתב בנכסיך דא''כ היה מכרה קיים כדאמר בהכותב (כתובות דף פג. ושם) אי נמי התם קנין פירות דבעל דלא הוי אלא מדרבנן ולא מצרכי לכתוב מהיום ולא הוי כקנין הגוף לכך אצטריך תקנת אושא:
לא קנה לוקח. פי' ריב''ם ויחזרו ליורשי הבן ולא יוכלו לקוחות לומר אביך זבין ואת מפקת כדאמרינן בסוף מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קנט. ושם ד''ה ולימרו) דאף על גב דהכא לא שייך טעמא דלקמן משום שיאמר הבן אנא מכח אבא דאבא קאתינא דא''כ יקחו אחי האב חלקם כיון שאינו בא מכח אביו אלא מכח זקינו אלא היינו טעמא שיחזרו ליורשי הבן משום דבמיתת הבן נפלו נכסים לפני בנו וכשמת זקינו קנאם הבן בקבר ממילא ואחר כך ירשם בן הבן וקשה דאמר בסמוך מהו דתימא אביו אפילו לגבי בריה נפשיה עדיפא ליה ולא יקחו הלקוחות במיתת האב והלא אם המקח בטל לא יחזרו לאב כי אם ליורשי הבן ויש לומר דשפיר קרי ליה בן בנו נפשיה לגבי לוקח ולא דמי לנכסיי לך ואחריך לפלוני ואחרי אחריך לפלוני דאם מת שני בחיי ראשון יחזרו נכסים ליורשי ראשון ולא אמר כיון שהקנה הגוף לשלישי לבסוף הוי כנופל לפניו במיתת השני שהרי לא הקנה לו כלום עד אחר שיזכה שני ואפי' לרב ענן דאמר לעיל (בבא בתרא דף קכה:) לירתיי ולא לירתי ירתיי דלדידיה אם אמר נכסיי לך ואחריך לפלוני אם מת שני לא יחזרו ליורשי שני לא דמי להכא דיותר יש לו לראשון בנכסים מלאב דהתם אם מכר ראשון כל הנכסים מכורים לעולם דהלכתא כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אין לשני אלא מה ששייר ראשון אבל הכא אין האב יכול למכור אלא עד שימות לכך יחזרו ליורשי הבן והתם ליורשי ראשון:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Traduction
The Gemara explains their reasoning: Rabbi Yoḥanan says that the purchaser did not acquire the property because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like ownership of the item itself. Even though the property itself did not belong to the father, it is as though the father owned the property, because all of the produce belonged to him in practice. Therefore, the son’s sale can take effect only after the father’s death. If the son dies first, since he never attained ownership, his sale can never come to fruition.
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָנָה לוֹקֵחַ קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Traduction
And Reish Lakish says: The purchaser acquired the property, because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like ownership of the item itself. Therefore, the father’s rights do not prevent the son, who owns the property itself, from selling it, and eventually the purchaser receives full rights to it.
וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְפֵירוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא
Traduction
The Gemara asks: But didn’t they already engage in a dispute concerning this issue one time? As it was stated: With regard to one who sells his field for just its produce, meaning that he retains ownership over the field itself and he sells the rights to all of its produce to someone else, Rabbi Yoḥanan says: The purchaser brings first fruits from this field to the Temple and recites the verses in the Torah associated with the bringing of the first fruits, in which he thanks God for: ''The land that You, Lord, have given me'' (Deuteronomy 26:10). And Reish Lakish says: The purchaser brings the first fruits, but he does not recite the verses, since it is not his field.
Tossefoth non traduit
מביא ואינו קורא. פי' בקונטרס מביא משום דאדמתך קרינא ביה ואינו קורא דלא קרינא ביה מן האדמה אשר נתתה לי ותימה דאי קרינא ביה אדמתך קרינא ביה נמי מן האדמה אשר נתתה לי ונראה שתקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות אבל קריאה לא מדאמרינן בהמוכר את הספינה (לעיל בבא בתרא דף פב.) משום דמיחזי כשיקרא או משום דאתי לאפקועי מתרומה ומעשר:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא קָסָבַר קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Traduction
The Gemara explains the reason behind the dispute: Rabbi Yoḥanan says he brings the first fruits and recites the verses because he maintains that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself. Even though the field itself does not belong to him, it is as if he acquired the field because all of the produce belongs to him in practice. And Reish Lakish says that he brings the first fruits and does not recite the verses because he holds that ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like the ownership of the item itself. Why was it necessary for them to engage in a dispute concerning this issue twice?
אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי הָכָא אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ אַחוֹלֵי אַחֵיל קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara answers: It was necessary for the dispute to be stated also in the context of one who sells his father’s property and then dies. This is because Rabbi Yoḥanan could have said to you that although in general ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself, here it was necessary to emphasize this principle, because it might enter your mind to say that with regard to a father and son, the father presumably waived his rights in the property itself. Rabbi Yoḥanan teaches us that even in this case, the father’s ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is considered to be like the ownership of the item itself.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי הָכָא אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא כֹּל לְגַבֵּי נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בְּרֵיהּ נַפְשֵׁיהּ עֲדִיפָא לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
And Rabbi Shimon ben Lakish could have said that although in general ownership of the rights to use an item and the profits it engenders is not considered to be like the ownership of the item itself, as one who sells the produce of his field retains full ownership of the land itself, here it was necessary to emphasize this principle, as it might enter your mind to say that in any sale concerning oneself, even vis-à-vis his son, one grants preference to himself. Accordingly, if one grants the property itself to his son, reserving the rights to the produce for himself, he retains the rights to the property itself as well. Reish Lakish teaches us that he does not retain the rights to the property.
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי וְאַחֲרָיו יִירַשׁ פְּלוֹנִי מֵת רִאשׁוֹן קָנָה שֵׁנִי מֵת שֵׁנִי קָנָה שְׁלִישִׁי
Traduction
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from a baraita (Tosefta 8:4): If one states: My property will go to you after my death for your use during your lifetime, and after you die, so-and-so will inherit the property, and after the one who inherits after you dies, so-and-so will inherit the property, in this case, when the first recipient dies, the second acquires it, and when the second dies, the third acquires it.
מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן יַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן
Traduction
If the second dies during the lifetime of the first, the property returns after his death to the heirs of the first, and does not go to the third designated recipient, as his right was to inherit it from the second, who never received it.
וְאִם אִיתָא לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן מִיבְּעֵי לֵיהּ
Traduction
And if it is so that ownership of the rights to use an item and the profits is not considered to be like ownership of the item itself, the baraita should have stated that the property returns to the heirs of the giver, as the first and second recipients received only the right to use the property and enjoy its profits during their lifetimes, after which it was designated to be transferred to others. Therefore, in a case where the transfer does not apply, the property should return to the possession of the one who owns the property itself, namely the giver and his heirs.
אֲמַר לֵיהּ כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא בְּבָבֶל אַחֲרֶיךָ שָׁאנֵי וְכֵן רָמֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְאָמַר אַחֲרֶיךָ שָׁאנֵי
Traduction
Reish Lakish said to him: Rav Hoshaya already interpreted in Babylonia that a case of after you, i.e., where the owner said to the recipient: After you die so-and-so will inherit the property, is different, as the giver intended to grant full ownership of the property to the first recipient as well, including both the rights to the produce and the property itself. And Rabba bar Rav Huna also raised this contradiction before Rav, and Rav said in response: After you, is different.
וְהָתַנְיָא יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita that if the second designated recipient dies before the first, after the death of the first the property returns to the heirs of the giver?
Tossefoth non traduit
והתניא יחזרו נכסים ליורשי נותן. פירש בקונטרס וקשה לר' יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ומשני תנאי היא דפליגי בקנין פירות אי הוי כקנין הגוף או לא ואין נראה דהרבה תנאים מצינו דפליגי בקנין פירות בהדיא יותר מאלו גבי מוכר עבדו על מנת שישמשנו שלשים יום בחזקת הבתים (לעיל בבא בתרא דף נ. ושם) ועוד דלדבריו לא גרסינן אלא אחריך תנאי היא ונראה דלר''ל פריך דשני אחריך שאני והכי פריך אי אמרת בשלמא דאחריך לא שאני אלא ההיא ליחזרו ליורשי ראשון הוי טעמא משום דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי כר''י א''ש דמצינו הרבה תנאים דפליגי בהכי אלא אי אמרת דההיא דיחזרו ליורשי ראשון סברא נמי בעלמא דלאו כקנין הגוף דמי והכא משום דאחריך שאני והתניא יחזרו ליורשי נותן והא אין סברא לומר דסבירא ליה דאחריך לאו כלום דלא מצינו פלוגתא בהכי ומשני אלא אחריך תנאי היא כלומר לעולם קמייתא נמי כריש לקיש ואחריך נמי תנאי היא כדמייתי דפליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל באחריך דרבי סבר אחריך לאו כלום היא ולא הקנה לו אלא פירות ורשב''ג סבר אחריך שאני והשתא הוי כולהו כריש לקיש והלכתא כותיה:
(גליון נראה דמייתי שפיר תנאי דע''כ באחריך פליגי אפי' לר''י ולא בקנין פירות אי הוי כקנין הגוף אי לאו דהא טעמא דרשב''ג אין לו לשני אלא מה ששייר הראשון ע''כ משום דאמר אחריך דמשום קנין פירות גרידא פשיטא דלא היה יכול למכור כמו האב דאינו יכול למכור. ע''כ):
(רש''א)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source