Daf 126b
אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי הוּא נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם אִישׁ פְּלוֹנִי בְּכוֹר הוּא אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא קָאָמַר
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אַף אֵינוֹ נִידּוֹן כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְּאָמַר קְרָא כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה
אָמַר רַבִּי אַמֵּי טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם דְּאָמַר קְרָא וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה
וְדִלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא גְּמִירִי בּוּכְרָא דְאַבָּא מַסֵּי רוּקֵּיהּ בּוּכְרָא דְאִמָּא לָא מַסֵּי רוּקֵּיהּ
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר לֵיהּ מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר אֲמַר לֵיהּ מְנָא יָדְעַתְּ אֲמַר לֵיהּ דְּכִי הֲווֹ אָתוּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ אֲמַר לְהוּ זִילוּ לְגַבֵּי שִׁכְחַת בְּרִי דְּבוּכְרָא הוּא וּמַסֵּי רוּקֵּיהּ
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אֲמַר לֵיהּ מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר אֲמַר לֵיהּ מְנָא יָדְעַתְּ דַּהֲוָה קָרֵי לֵיהּ אֲבוּהּ בּוּכְרָא סַכְלָא דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא דְּכָל בּוּכְרָא דְאִמָּא נָמֵי בּוּכְרָא סַכְלָא קָארוּ לֵיהּ
מָר סָבַר לֹא עָשָׂה כְּלוּם בְּפַלְגָא וּמָר סָבַר בְּכוּלְּהוּ
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
לא עשה כלום בפלגא. פירש הקונטרס בחלק פשיטותו וכל שכן בחלק פשיטות אחין ואין נראה דחלק פשיטותו פשיטא דמכר כדקאמר לעיל מה חלק פשוט אע''ג דלא אתי לידיה אלא נראה דלא עשה ולא כלום בפלגא היינו בחלק פשיטות אחין אבל חלק בכורה מכר וכל שכן חלק פשיטותו ומר סבר לא עשה ולא כלום בכולהו לא חלק בכורה ולא חלק פשיטות אחין אך תימה דלמאן דאמר לא עשה ולא כלום בפלגא היינו בחלק פשיטות אחין מאי קא משמע לן רבא וכי על חלק אחין הוצרכו לישאל:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה הָתָם יָדְעָה וְקָא מָחֲלָה הָכָא לָא קָא מָחֵיל
דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וּתְנָאוֹ בָּטֵל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּים
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
הרי זו מקודשת ותנאו בטל. מפורש בריש אע''פ (כתובות דף נו. ד''ה הרי):
גְּמָ' לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה הָאָמַר בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּים
הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר דְּבָרָיו קַיָּימִין וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה לֹא אָמַר כְּלוּם כָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף מִשּׁוּם מַתָּנָה דְּבָרָיו קַיָּימִין:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר לֹא יִטּוֹל פִּי שְׁנַיִם אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה
מָר זוּטְרָא מִדְּרִישְׁבָּא פְּלַג בְּצַנָּא דְפִלְפְּלֵי בַּהֲדֵי אַחִין בְּשָׁוֶה אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ הוֹאִיל וִיתַּרְתָּה בְּמִקְצָת וִיתַּרְתָּה בְּכָל הַנְּכָסִים כּוּלָּן:
שְׁלַחוּ מִתָּם בְּכוֹר שֶׁמָּכַר קוֹדֶם חֲלוּקָּה לֹא עָשָׂה כְּלוּם אַלְמָא אֵין לוֹ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה וְהִלְכְתָא יֵשׁ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה
Tossefoth (non traduit)
Tossefoth
והלכתא יש לבכור קודם חלוקה. אע''ג דקיימא לן כרבנן כדפסק רב פפא דאין בכור נוטל פי שנים במלוה כרבנן דאמרי חלק בכורה עד דאתי לידיה מודו רבנן דיש לו לבכור קודם חלוקה כפ''ה דהוי שפיר ראוי לתת לו שמשעה שמת האב היה ראוי לתת לו ומיהו מכל מקום אין נוטל פי שנים בשבח דלא מלתת לו ממעטינן לה אלא מימצא לו ממעטינן דבעי מצוי ומוחזק למעוטי ראוי מלוה ושבח ומלתת לו גלי לן מדקרייה מתנה דרשינן מימצא לו מצוי ומוחזק ואי לא ימצא לו לא הוה דרשינן מלתת לו פרט לראוי וכן משמע ההיא דספרי דבי רב דמימצא לו ממעטינן שבח ולעולם אית להו לרבנן דיש לו לבכור קודם חלוקה והא דאמרינן ואם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי לא הוי טעמא משום דיש לו קודם חלוקה דאפי' אין לו לבכור יכול לומר איני נוטל ואיני נותן דלא משום שרוצה להסתלק מן הבכורה לגמרי שלא יוכל לחזור ולתבעה קאמר אלא הכי קאמר להו איני נוטל וכל זמן שלא נטלתי לא תוכלו לתבעני כלום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source