Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 92a

כֹּל קָלָא דְּבָתַר נִשּׂוּאִין לָא חָיְישִׁינַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וַאֲתַאי לְבֵי דִינָא וּשְׁרֵינַן, כְּקָלָא דְּקַמֵּי נִשּׂוּאִין דָּמֵי וְתִיתְּסַר, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

We are not concerned about any rumor after marriage. If a rumor spread about a woman after her marriage that she was forbidden to her husband, the court takes no notice of these reports. The Gemara answers: There is a novel aspect to this teaching: Lest you say that since she came to the court and they permitted her, the very fact that her case had to be discussed indicates that her status is not fully established, and consequently one might think that it should be considered like a rumor before marriage, and she should therefore be forbidden, Rav Ashi therefore teaches us that even in this case, once she is married the court takes no notice of unsubstantiated rumors.

Rachi non traduit

כל קלא דבתר נשואין. כגון כהן שנשא אשה ואח''כ יצא עליה קול גרושה או זונה:

כיון דאתאי לב''ד ושרינן לה. הואיל והוצרכה לבא לב''ד להתירה אלמא בחי הוה מספקינן ליה קודם נשואין והלכך כמי שיצא הקול מאותה שעה דמי קמ''ל:

Tossefoth non traduit

כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן. י''מ דוקא דיצא הקול שתחלת הנשואין היו באיסור דלקלא כי האי לא חיישינן דמדעבד נשואין מסתמא דיקו בה במלתא ושקר הוה אבל במאי דהוה אחר נשואין אסרינן שפיר בקלא ולפי זה אתי שפיר ההיא דרוכל דלעיל (יבמות דף כד:) ואר''י דאי איפשר לומר כן דבהדיא אמרינן בגיטין (דף פא. ושם) דבכל ענין לא חיישינן גבי כתב גט לאשתו והיא יושבת ומשמשתו תצא והדבר צריך בדיקה ופריך עלה והאמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן וההיא דרוכל דלעיל כדפי' לעיל (יבמות דף כד:

ד''ה אמר):

נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין תֵּצֵא וְכוּ'. אָמַר זְעֵירִי: לֵיתַהּ לְמַתְנִיתִין, מִדִּתְנַן בֵּי מִדְרְשָׁא. דְּתָנֵי בֵּי מִדְרְשָׁא: הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה, וּלְבַסּוֹף זָרְחָה — אֵין זוֹ הוֹרָאָה, אֶלָּא טָעוּת.

Traduction

§ The mishna further taught that if she married by permission of the court she must leave him, but she is exempt from bringing a sin-offering. On this issue, Ze’eiri said: The mishna is not accepted, and this is derived from what was taught in the study hall, as it was taught in a baraita in the study hall: If the court ruled that the sun had set at the conclusion of Shabbat, which means it is permitted to perform labor, and later the sun shone, this is not a ruling for which the court is to blame, but an error. Consequently, the court does not have to bring an offering for the unwitting communal sin. Rather, each individual is liable to bring a separate offering. Here too, although the woman married with the consent of the court, they did not issue a mistaken ruling of halakha but simply erred with regard to the facts. She is therefore an unwitting sinner and is liable to bring an offering.

Rachi non traduit

הורו בית דין ששקעה חמה. בשבת והתירו לעשות מלאכה:

אין זו הוראה. לסמוך עליה ולפטור יחיד שעשה על פיהם או אם עשו צבור על פיהם אין מביאין פר כשאר העלם דבר אלא כל אחד כשבה או שעירה שאין זה העלם דבר אלא טעות כסבורים שבא בעולם דבר שלא בא דהא לכ''ע גליא השתא דטעות הואי. והכא נמי דמתני' טעות היא כסבורים שמת והנה בא בעלה והכל רואים אלא אעד סמוך:

וְרַב נַחְמָן אָמַר: הוֹרָאָה הִיא.

Traduction

And conversely, Rav Naḥman said that the court’s permission is considered a ruling that renders them liable to bring an offering for an unwitting communal sin.

אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּדַע דְּהוֹרָאָה הִיא, דִּבְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עֵד אֶחָד לָא מְהֵימַן וְהָכָא מְהֵימַן, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּהוֹרָאָה הִיא. אָמַר רָבָא: תֵּדַע דְּטָעוּת הוּא, דְּאִילּוּ הוֹרוּ בֵּית דִּין בְּחֵלֶב וּבְדָם לְהֶיתֵּירָא, וַהֲדַר חֲזוֹ טַעְמָא לְאִיסּוּרָא, כִּי הָדְרִי וְאָמְרִי לְהֶיתֵּירָא — לָא מַשְׁגְּחִינַן בְּהוּ.

Traduction

Rav Naḥman said: You can know that her permission to marry is a ruling, as in the entire Torah one witness is not deemed credible, and yet here he is deemed credible. What is the reason for this? Is it not because it is considered a ruling, i.e., she does not rely on the witness but on the decision of the court? By contrast, Rava said that we can know that her permission to marry is an error. His reasoning is that had the court ruled with regard to forbidden fat or with regard to blood that it is permitted, and they went back and saw a reason to prohibit it, if they subsequently retract and say that it is permitted we take no notice of them. If they did not find a conclusive proof but merely offered a new argument, this claim does not cancel the earlier ruling that the substance is forbidden.

Rachi non traduit

תדע דהוראה היא. ע''י הוראת ב''ד היא ניסת ועלייהו תליא ולא אעד דהא בכל התורה עד אחד לא מהימן והכא מהימן דתורה לא האמינתו והם האמינוהו ועבדינן אפומייהו:

מאי טעמא לאו משום דהוראה היא. וכשהורו שחלב הקיבה מותר דאיעלם מינייהו וסמוך אדעתייהו. והכא נמי אדעתייהו הוא דסמוך דאמרי כל אשה דייקא ומינסבא ונמצא דטעו בהוראתן דהא לא דייקא ואינסבא:

חזו טעמא. טעם מובהק:

וכי הדר אמרי להיתירא. בטעם שאינו מובהק מי משגיחין בהו:

וְאִילּוּ, הֵיכָא דַּאֲתָא עֵד אֶחָד — שְׁרֵינָא. אֲתוֹ תְּרֵי — אֲסַרְנָא. כִּי הֲדַר אֲתָא עֵד אַחֲרִינָא — שָׁרֵינַן לַהּ. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּטָעוּת הוּא?!

Traduction

Whereas in the case of marriage, when one witness comes the court permits her, and when two witnesses subsequently come and testify that her husband is alive, they render her forbidden. When one other witness again comes forward, claiming that the husband is dead, they permit her. What is the reason for this? Is it not because it is considered an error of the court, as they did not issue their rulings based on their own reasoning but in reliance on the facts they had garnered from the witnesses? It is therefore considered a factual error, not a mistaken ruling.

Rachi non traduit

אתו תרי ואסרוה. הרי טעם ברור:

כי הדר אתא עד. אחד ואמר עכשיו מת שרינן לה:

מ''ט לאו משום. דאמרינן עד קמא אטעיין והאי בתראה מהימן דאי קמייתא הוראה היא דאדעתין סמכי מכי חזינן טעמא על ידי השנים הללו דלא אורינן שפיר היכי מצינן למיהדר לדעתין קמייתא:

וְאַף רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר דְּטָעוּת הוּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר, וְתָבִיא חַטַּאת שְׁמֵינָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּטָעוּת הוּא — מִשּׁוּם הָכִי מַתְיָא קָרְבָּן, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּהוֹרָאָה הִיא, אַמַּאי מַתְיָא קָרְבָּן?

Traduction

The Gemara adds: And Rabbi Eliezer also maintains that the ruling of the court is an error, as it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: If a woman married by permission of the court and it later turned out that her husband was alive, let the law pierce the mountain, i.e., the matter must be fully investigated. If it turns out that the ruling of the court is incorrect, it is nullified and she brings a choice sin-offering. Granted, if you say that it is an error, it is due to that reason that she must bring an offering. However, if you say it is a ruling, why does she bring an offering? It is the court that should be liable to bring an offering for its incorrect ruling.

Rachi non traduit

יקוב הדין את ההר. בניסת ע''פ ב''ד לא אמרינן ע''פ ב''ד הוא ומפטרא אלא הולכין אחר עומק הדברים ואמרינן טעותא הוא דאעד סמוך ותביא חטאת שמינה:

וְדִלְמָא קָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָחִיד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין חַיָּיב?! אִם כֵּן, מָה ''יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר''.

Traduction

The Gemara asks: But perhaps Rabbi Eliezer maintains that an individual who acted by ruling of the court is also liable to bring an offering, and this is why he obligates her to bring an offering, despite the fact that she went ahead with the consent of the court. The Gemara refutes this suggestion: If so, what need is there for the special mention of the rationale: Let the law pierce the mountain? He should simply have said that she is liable to bring an offering. Rather, Rabbi Eliezer evidently maintains that in general an individual does not have to bring an offering for a sin he committed based on the ruling of a court. Here, however, she must bring a sin-offering because there was an error with regard to the facts.

Rachi non traduit

א''כ מאי יקוב כו'. מדתני הכי משמע דאי לא מעיינין בה שפיר לפום ריהטא הוה פטר לה:

הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא כּוּ'. מַאי ''קִלְקְלָה''? רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: זִינְּתָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.

Traduction

§ The mishna taught that if the court instructed her to marry, and she went and ruined herself, she is liable to bring an offering. The Gemara asks: What is the meaning of: Ruined herself? Rabbi Eliezer says: She engaged in licentious sexual relations with a man, i.e., intercourse not for the purpose of marriage. Rabbi Yoḥanan said: It means that she married in a prohibited manner, e.g., a widow to a High Priest, or a divorcée or a yevama who had performed ḥalitza [ḥalutza] to a common priest.

מַאן דְּאָמַר זִינְּתָה — כָּל שֶׁכֵּן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. מַאן דְּאָמַר אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, אֲבָל זִינְּתָה — לָא. מַאי טַעְמָא — [דְּאָמְרָה] אַתּוּן הוּא דְּשַׁוִּיתוּן פְּנוּיָה.

Traduction

The Gemara elaborates: According to the one who says that she engaged in licentious sexual relations, she is all the more so liable to bring an offering if she is a widow who had sexual relations with a High Priest, as she performed an act prohibited by Torah law. Conversely, according to the one who says that the mishna is speaking of a widow who engaged in relations with a High Priest, it is only in that case that she must bring an offering; however, if she engaged in licentious sexual relations she is not liable to bring an offering. What is the reason? As she can say: It is you who deemed me unattached, and although my behavior was unseemly, I may live with whomever I choose as a single woman.

Rachi non traduit

כל שכן אלמנה לכהן. דלהכי לא שריוה:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה, כְּגוֹן: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט — חַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר,

Traduction

The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: If the court ruled that she may marry, and she went and ruined herself, for example a widow who engaged in intercourse with a High Priest, or a divorcée or a ḥalutza who engaged in intercourse with a common priest, she is liable to bring an offering for each and every sexual act, as each is a separate transgression. This is the statement of Rabbi Elazar.

Rachi non traduit

על כל ביאה וביאה. קסבר רבי אלעזר ביאות מחלקות וטעמא במס' כריתות (דף טו.):

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן אֶחָד עַל הַכֹּל. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאִם נִשֵּׂאת לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם — שֶׁחַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הוֹאִיל וְגוּפִין מוּחְלָקִין.

Traduction

And the Rabbis say that she brings one offering for all of them, as she performed them all in a single lapse of awareness. And the Rabbis concede to Rabbi Elazar that if a married woman married in error, e.g., to five people, that she is liable to bring an offering for each and every one of them, since they are separate bodies. She is obligated to bring an offering for each separate man with whom she engaged in sexual relations.

Rachi non traduit

קרבן אחד על הכל. הואיל ולא נודע לה בינתיים והויא לה כאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד:

מַתְנִי' הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעְלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: חִילּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

Traduction

MISHNA: With regard to a woman whose husband and child went overseas, and witnesses came and said to her: Your husband died and afterward your child died, she does not require levirate marriage, as she had a child when her husband died. And for this reason she married another man. And if afterward they said to her that the matters were reversed, i.e., the child died before the husband, which means that she did require levirate marriage, she is therefore a yevama who married a stranger without ḥalitza and she must consequently leave her second husband. And with regard to the first child, the one born before they heard about the reversal, and the last one, born after they realized who actually died first, each of these children is a mamzer.

Rachi non traduit

מתני' ואחר כך מת בנך. ולא הוזקקה לייבום ונשאת לשוק:

ראשון ואחרון. מפרש בגמ':

ממזר. וכר''ע מיתוקמא דאמר (לעיל יבמות דף מט.) יש ממזר מחייבי לאוין:

Tossefoth non traduit

ואמרו לה מת בעליך והדר מת בנך כו' הולד הראשון והאחרון ממזר. אמר ר''י דראשון היינו לפני שמועה והאחרון אחר שמועה כי ההיא דסיפא כדמפרש בגמ' דאין לפרש דלמסקנא דגמ' הוי דהכא מבעל ראשון ומבעל אחרון דהיינו מיבם דקנסו נמי לאוסרה איבם דהא ע''כ האי ממזר דהכא מדאורייתא קאמר כמו שאפרש ומיבם לא הוי ממזר מדאורייתא אפילו לר''ע דמשוי זנות יבמה כזנות דאשת איש לאוסרה איבם דאפילו אשת איש לא מיתסרא מדאורייתא ע''י טעות ואפילו מדרבנן לא מיתסרא איבם הכא למאי דמוקי לה לקמן (יבמות דף צד.) בתרי ותרי ובעידי הזמה וגט נמי לא בעי' מאותו מן השוק אם מתחלה נשאת בשני עדים כמו שהיתה מותרת לבעל אם היה קיים:

אָמְרוּ לָהּ: מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִיךְ, וְנִתְיַיבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: חִילּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר. אָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעְלִיךְ וְנִיסֵּת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: קַיָּים הָיָה וָמֵת — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן — מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן — אֵינוֹ מַמְזֵר.

Traduction

Conversely, if they said to her: Your child died and afterward your husband died, and she therefore entered into levirate marriage, and afterward they said to her that the matters were reversed, which means she married her husband’s brother when there was no obligation of levirate marriage, she must leave her husband, and the first child and the last one are each a mamzer. If they said to her: Your husband died, and she married, and afterward they said to her that he was alive at the time of her marriage and he later died, she must leave the second husband. And the first child, born when her original husband was still alive, is a mamzer, and the last one, born after his death, is not a mamzer.

Rachi non traduit

קיים היה. כשניסת:

הולד הראשון. שהיה לה בעודנו חי:

אָמְרוּ לָהּ: מֵת בַּעְלִיךְ, וְנִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט — לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: ''וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ'' — וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ.

Traduction

If they said to her: Your husband died, and she became betrothed to another man, and afterward her husband came, she is permitted to return to him, as betrothal alone does not render her forbidden to her husband. Furthermore, although the last man, i.e., her betrothed, gave her a bill of divorce, he has not thereby disqualified her from marrying into the priesthood. She was never his wife, for the betrothal was invalid, and a bill of divorce given to the wife of another man does not disqualify her. This was taught by Rabbi Elazar ben Matya: The verse states with regard to priests: ''Neither shall they take a woman divorced from her husband'' (Leviticus 21:7), which indicates: And not one who was divorced from a man who is not her husband, e.g., the second man in this case.

גְּמָ' מַאי רִאשׁוֹן וּמַאי אַחֲרוֹן? אִילֵּימָא רִאשׁוֹן — לִפְנֵי שְׁמוּעָה, וְאַחֲרוֹן — לְאַחַר שְׁמוּעָה, לִיתְנֵי: הַוָּלָד מַמְזֵר!

Traduction

GEMARA: The Gemara asks a question with regard to the first section of the mishna: What is the meaning of first child and what is the meaning of last child in this context? If we say that the first means the one born before her hearing that the report was erroneous, and the last means the one born after she heard, let him teach simply: The offspring is a mamzer, as there is no difference between the two cases.

מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אָמְרוּ לָהּ מֵת בַּעְלִיךְ וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ קַיָּים הָיָה וּמֵת, הָרִאשׁוֹן מַמְזֵר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר — תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

Traduction

The Gemara explains that because the tanna wanted to teach in the latter clause: If they said to her your husband died, and she married, and afterward they said to her that he was alive and he later died, the first child is a mamzer and the last one is not a mamzer, he also taught in the first clause: The first and the last are each a mamzer, despite the fact that in this case it makes no difference whether the child was born before or after she heard.

תָּנוּ רַבָּנַן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַמְזֵר מִיְּבָמָה. וְלֵימָא: אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין!

Traduction

§ The Sages taught: This mishna is the statement of Rabbi Akiva, who would say that betrothal does not take effect for those liable for violating regular prohibitions, and therefore the child of a yevama who transgressed a prohibition by marrying someone else is a mamzer. However, the Rabbis say that there is no mamzer from a yevama. The Gemara asks: And let the Rabbis say, as a principle: There is no mamzer from those liable for violating regular prohibitions.

Rachi non traduit

גמ' אין ממזר מיבמה. שנשאת לשוק בלא חליצה הואיל וליתה עליה אלא בלאו:

Tossefoth non traduit

אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה. וא''ת הא משמע בגיטין דאפי' לרבנן הוי ממזר מיבמה לשוק דבפרק הזורק (גיטין דף פ:
ושם) בעי הש''ס אמשנה דכל עריות שאמרו צרותיהן מותרות נישאו אין זינו לא לימא תיהוי תיובתא לרב המנונא ובנישואין דוקא משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים או דלמא נישאו וה''ה זינו ומסייע לרב המנונא א''כ בעי למימר דההיא משנה אתיא כרבנן דלר' עקיבא הא ודאי אסורה ליבם אפילו מאן דלית ליה דרב המנונא כדמוכח בסוטה בפרק היה מביא (סוטה דף יח: ושם) ובההיא משנה קתני כל הדרכים האלו בה אלמא הוי ממזר לרבנן מיבמה ואר''י דהתם הוי ממזר מדרבנן משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה אבל מתני' משמע ליה דהוי ממזר מדאורייתא מדקתני סיפא אמרו לה מת בעליך ונשאת כו' והאחרון אינו ממזר ואי רישא ממזר מדרבנן האחרון אמאי אינו ממזר דכי היכי דקנסוה גבי בעל ה''נ קנסי לה לגבי בועל דאפילו אחר שמת בעלה או גירשה אסור בה והולד ממזר ממנו ואי מיירי בנשאת בעדים ולכך לא קנסוה א''כ ברישא למה קנסו לגבי יבמה ואין להקשות כיון דלרבנן נמי הוי ממזר מיבמה מדרבנן היכי קאמר לעיל סוף פ''ק (דף טו: ושם) בני צרות מעיד אני לכם שהם כהנים גדולים אפי' לב''ש שהיו בני יבמה לשוק דהתם שלא נשאת בטעות אלא בהוראת ב''ד ואין עומדת לצאת כלל דלא שייך טעמא דמיחלפא באשה אלא דוקא בנשאת בטעות שעומדת לצאת ובירושל' מוקי לההיא דגיטין כר' עקיבא ואמר ר''י דירושל' אתי כלישנא קמא דרב גידל דבסמוך דאמר יבמה קדושין ונשואין אין בה דנשואין נמי לא אסרי לה איבם דלית ליה דרב המנונא וכיון דבמזיד בזנות לא מיתסרא בנשואי שוגג נמי לא גזרו וליכא למגזר שמא יאמרו חלץ זה ונשא זה נמצא מחזיר חלוצתו דהא אפילו באשה לא חיישינן להכי אלא משום קנס דהא בנתקדשה מותרת לחזור לו ולא חיישינן להכי משום דלא קנסינן לה ולא חיישינן נמי להאי לישנא דמיחלפא באשה שהלך בעלה למדינת הים ולהאי לישנא על כרחך ההיא דהזורק (גיטין דף פ: ושם) כר''ע והא דאמר לקמן (יבמות דף צד.) בסוגיא דעד אחד ביבמה מהו לר' עקיבא איצטריך דס''ד הואיל ואמר רבי עקיבא יש ממזר מיבמה חיישינן לקלקולא (ודייקא) משמע דלרבנן ליכא קלקולא בנשאת לשוק בשמועת טעות לאו משום דרב המנונא ולאו משום דמיחלפא ע''כ ההיא סוגיא לא אתיא כסתמא דהש''ס דגיטין אלא כלישנא קמא דרב גידל וכירושלמי אי נמי פשיטא להו כיון דרגילה ההוא דסניא ליה טפי מדרחמא ליה סברא דלא חיישינן אלא אקלקולא דאורייתא אע''ג דבעלמא חיישינן אקלקולא דרבנן תדע דהא מסיק דאפילו לקלקולא דאורייתא לא חיישינן הלכך אין תימה אי לא איצטריך ליה לאשמועינן דאקלקולא דרבנן לא חיישינן ונראה לר''י כתרי לישני בתראי דרב גידל דהולד ממזר לרבנן כסוגיא דגיטין (דף פ: ושם) אע''ג דליתא לדרב המנונא כדאמרינן בסוטה (דף יח: ושם) מ''מ מטעם דמחלפא הוי ממזר מדרבנן ואפילו אם תמצא לומר דהלכתא כלישנא קמא דרב גידל וכירושלמי דלרבנן לא הוי ממזר מ''מ תצא וכן פסק ר''ח ורב אלפס דאפי' יש לה כמה בנים תצא ואפי' לרבנן וכן יש בירושלמי דמוקי מתניתין דגיטין כר''ע אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה אבל לצאת תצא ובשיש לה בנים איירי דהא קאמר התם תצא מזה ומזה ושלשה עשר דבר בה ודלא כה''ג דמחלקי בין יש לה בנים לאין לה בנים ויש ספרים שכתוב בהם לקמן כל לשון ה''ג:

הַאי תַּנָּא — הָךְ תַּנָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא הוּא, דְּאָמַר: מֵחַיָּיבֵי לָאוִין דִּשְׁאֵר הָוֵי מַמְזֵר, מֵחַיָּיבֵי לָאוִין גְּרִידִי — לָא הָוֵי מַמְזֵר. אָמַר רַב יְהוּדָה

Traduction

The Gemara answers: This tanna called the Rabbis is in fact another tanna citing the opinion of Rabbi Akiva, who claims that Rabbi Akiva said that a child born from those liable for violating prohibitions proscribing sexual relations with close relatives is a mamzer, but one born from those liable for violating regular prohibitions, i.e., a prohibition that does not involve a family relationship, such as the prohibition that ''the wife of the dead man shall not be married outside of the family to one not of his kin'' (Deuteronomy 25:5), is not a mamzer. Rav Yehuda said

Rachi non traduit

האי תנא. וחכ''א אין ממזר מיבמה אלמא סבירא להו דיש חייבי לאוין שהולד ממזר מהן תנא דבי ר''ע היא דאיכא תנא בפר' החולץ (לעיל יבמות מט.) אליבא דר''ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין דשאר דמחמת קורבה כגון אנוסת אביו לר' יהודה דאמר קאי עלה בלאו בפ' נושאין (לקמן יבמות צז.) וכגון נושא את חלוצתו דקאי עלה בלא יבנה (דברים כה) ולאו דקורבא הוא הוי ממזר:

מחייבי לאוין גרידי. כגון יבמה לשוק ודומה לה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source