Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 83a

לֵיתַהּ לְמַתְנִיתִין מִקַּמֵּי בָּרַיְיתָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס — בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הוּא, וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם זָכָר אִם נְקֵבָה.

Traduction

The mishna here, which states that according to Rabbi Yosei a priest who is a hermaphrodite enables his wife to eat teruma, is not to be relied upon in the presence of a baraita that teaches otherwise. As it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: A hermaphrodite is a creature unto himself, and the Sages did not determine whether he is a male or a female. He is consequently prohibited from marrying a woman, and if he does so he does not enable her to eat teruma.

Rachi non traduit

ליתא למתני'. דקתני לר' יוסי אנדרוגינוס מאכיל את אשתו בתרומה:

מקמי ברייתא. דקתני לר' יוסי ספיקא הוא:

Tossefoth non traduit

בריה בפני עצמה כו'. אר''י דהאי בריה לא הוי פירושו כגון בריה שבמקומות אחרים שאינו ספק אלא בריה דקאמר הכא היינו שהוא ספק כדקאמר ולא הכריעו בו כו' וכן משמע בהמפלת (נדה דף כח.) דאמר רב טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם אין שורפין עליו את התרומה ראו לובן ואודם כאחת שורפין עליו את התרומה אלמא בהדיא משוי ליה רב ספיקא והיינו ע''כ כר' יוסי דברייתא דלר' יוסי דמתני' זכר הוא וקשה דבתוספתא דבכורים (פ''ב) מסיים בהך ברייתא דשמעתין אבל טומטום אינו כן אלא או ספק איש או ספק אשה מכלל דאנדרוגינוס לא הוי ספק אלא אינו לא איש ולא אשה ועוד מדלת''ק דר' יוסי דתוספתא דבכורים הוי אנדרוגינוס ספק ומטמא באודם כנשים ובלובן כאנשים מכלל דלר' יוסי לא הוי ספק ואר''י דהתם ה''פ אבל טומטום אינו כן כמו אנדרוגינוס שהוא ספק מחמת שהוא בריה משונה משום שיש לו זכרות ונקבות והוא ספק לעולם אבל טומטום אינו כן אלא ספק שהוא איש ודאי או אשה ודאית אלא שהוא מכוסה ואין ניכר ואם קדש ונקרע ונמצא זכר אגלאי מילתא דמתחלה היה זכר ודאי וכן אם נתקדשה ונמצאת נקבה ור' יוסי לא פליג אתנא קמא אלא לפרושי טעמא דתנא קמא קאתי אע''ג דקתני ר' יוסי אומר אי נמי כולה ר' יוסי היא ותני שרבי יוסי אומר ועי''ל דפליג אמאי דקאמר תנא קמא (שם) הריני נזיר שזה איש ואשה פירוש שניהם בין איש בין אשה הרי זה נזיר ועלה פליג ר' יוסי שאין חשוב איש ואשה אלא או זה או זה ות''ק סבר שחשוב שניהם במקצת כאיש ובמקצת הוא כאשה וקאמר נמי ת''ק הריני נזיר שאין זה לא איש ולא אשה הרי זה נזיר לפי שאין זה לא איש גמור ולא אשה גמורה:

אַדְּרַבָּה לֵיתַהּ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! מִדְּשַׁבְקֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְבַר זוּגֵיהּ — שְׁמַע מִינַּהּ הֲדַר בֵּיהּ.

Traduction

The Gemara asks: On the contrary, say that the baraita is not to be relied upon in the presence of the mishna here, as baraitot are generally considered less authoritative than mishnayot. The Gemara answers: From the fact that Rabbi Yosei left his colleague, Rabbi Shimon, as the mishna’s ruling is attributed to both Rabbi Yosei and Rabbi Shimon whereas the teaching of the baraita is reported only in the name of Rabbi Yosei, learn from this that Rabbi Yosei retracted his original opinion that he had maintained together with Rabbi Shimon and reached a different conclusion.

Rachi non traduit

מדשבקיה רבי יוסי לר' שמעון בן זוגיה. דאיירי בהדיה במתני' ואיירי בברייתא לחודיה ש''מ הדר ביה ולאו תנאי היא דתימא סמי תנא דברייתא מקמי תנא דמתני' דאי תנאי היא תרוייהו הוה תני להו נמי בברייתא ומפיך לדרבי שמעון כדאפכא לדרבי יוסי:

Tossefoth non traduit

רבי יוסי לבר זוגיה כו'. תימה דלמא הדר ביה מברייתא לגבי ר' שמעון דמתניתין:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֵיתַהּ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין. אַדְּרַבָּה, לֵיתָא לְמַתְנִיתִין מִקַּמֵּי בָּרַיְיתָא, דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּחָיֵישׁ לִיחִידָאָה! הָנֵי מִילֵּי, כִּי לָא מִתְעַקְרָא מַתְנִיתִין, אֲבָל כִּי מִתְעַקְרָא מַתְנִיתִין — לָא חָיֵישׁ.

Traduction

And Shmuel said the reverse: The baraita is not to be relied upon in the presence of the mishna here. The Gemara asks: On the contrary, say that the mishna here is not to be relied upon in the presence of the baraita, as we have heard that Shmuel takes into consideration even an individual dissenting opinion appearing in a baraita. The Gemara answers: This applies only when the mishna itself is not thereby uprooted, as the baraita merely adds to it. But when the mishna is uprooted by a contrary statement taught in a baraita, he does not take it into consideration.

Rachi non traduit

דחייש ליחידאה. דאמר שמואל בהחולץ (לעיל יבמות דף מא.) הלכה כרבי יהודה בשומרת יבם שקדש אחיו את אחותה ומהכא אמרינן לה במס' מגילה בפ' הקורא (מגילה דף יח:):

Tossefoth non traduit

כי מתעקרא מתני' לא חייש. ואע''ג דכמה משניות סוברות דאנדרוגינוס ספק בפ' אם לא הביא (שבת דף קלד:) ובהמפלת (נדה דף כח. ושם) ובפרק על אלו מומין (בכורות דף מא. ושם) מ''מ לר' יוסי אנדרוגינוס הוא זכר שהמשנה היא עיקר מן הברייתא ומ''מ דייק שפיר לקמן דאנדרוגינוס לשמואל זכר הוא אע''ג דכמה משניות סברי דספיקא הוי דאם איתא דסבר כהנהו משניות לא היה אומר דליתא לברייתא דכיון שתופס אותה סברא עיקר היה לו לומר דברייתא היא עיקר שאומרת כן לרבי יוסי:

אָמְרִי בֵּי רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס וּבְהַרְכָּבָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּקוֹשִׁי וּבְקִידּוּשׁ.

Traduction

The Sages of the school of Rav said in the name of Rav that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, both with regard to the halakha of a hermaphrodite and with regard to the halakha of grafting. And Shmuel says: The halakha is in accordance with his opinion with regard to the laws of protracted labor and forfeiture.

Rachi non traduit

הלכה כרבי יוסי. דמתני' ואמרי בי רב היינו רב הונא כדלקמן ופליג אדאמרן לעיל אליבא דרב ליתא למתניתין ובהרכבה לקמן מפרש לה וכן קושי וקידוש ובכולהו איירי רבי שמעון בהדיה הלכך מסתברא דאדר' יוסי דבמתני' קאי דאיירי רבי שמעון בהדיה:

Tossefoth non traduit

הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס. פירש בקונטרס דכרבי יוסי דמתניתין פסק דבכל הנך מילי דחשיב הכא אנדרוגינוס הרכבה וקושי וקידוש כולם משניות הם ואיירי ר' שמעון בהדי רבי יוסי ש''מ דאאנדרוגינוס דמתני' קאי ועוד דאמרי בי רב היינו רב הונא ושמעי' ליה לרב הונא דאמר לקמן משמיה דרב אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משני מקומות ופליגי אדאמרן לעיל אליבא דרב דליתא למתני' מדקאמר דליתא משמע דסבר כברייתא כדמדקדק לקמן אדשמואל דסבר כר' יוסי דמתני' מדקאמר ליתא לברייתא וההיא דהמפלת סבר רב נמי כר' יוסי דברייתא גבי טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם והשתא אמוראי נינהו ואליבא דרב:

אַנְדְּרוֹגִינוֹס — הָא דַּאֲמַרַן. הַרְכָּבָה — דִּתְנַן: אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב — יַעֲקוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים — שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

Traduction

The Gemara clarifies: The halakha of a hermaphrodite is that which we just said, that he is considered a creature unto himself (Rabbeinu Ḥananel). The halakha of grafting is as we learned in a mishna (Shevi’it 2:6): One may not plant, or sink the shoot of a vine into the ground, or graft a shoot onto a tree on the eve of the Sabbatical Year less than thirty days before Rosh HaShana, lest it take root in the seventh year. And if he planted or sank or grafted, he must uproot it. Rabbi Yehuda says: Any graft that does not take root in three days will never take root, and therefore it is prohibited to plant only for three days before the start of the Sabbatical Year. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say that it takes two weeks for a plant to take root.

Rachi non traduit

יעקור. דקא קלטה בשביעית דאין הרכבה קולטת בפחות משלשים יום:

וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁלֹשִׁים — צָרִיךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת — צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וּשְׁלֹשִׁים.

Traduction

And Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: According to the first tanna, who says thirty days, he means that thirty days are required for the tree to take root and another thirty days are required for the addition to the Sabbatical Year, as the prohibitions of the Sabbatical Year apply already during the last thirty days of the sixth year. It is consequently prohibited to plant sixty days before Rosh HaShana. And similarly, according to Rabbi Yehuda, who says three days, he means that three days are required for the tree to take root and another thirty days are required for the addition to the Sabbatical Year. And so too, according to Rabbi Yosei and Rabbi Shimon, who say two weeks, they mean that two weeks are required for the tree to take root and another thirty days are required for the addition to the Sabbatical Year. Rav rules on this matter in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.

Rachi non traduit

צריך שלשים ושלשים. כדי שתקלוט שלשים לפני שביעית דכל שלשים לפני שביעית כשביעית דמו דנפקא לן מבחריש ובקציר תשבות במשקין בית השלחין (מ''ק ג:):

ג' ול'. ג' לקליטה שתקלוט קודם זמן האיסור:

Tossefoth non traduit

לדברי האומר שלשים צריך ל' ושלשים. פר''ת דלאו אשביעית קאי דלענין נטיעה ליכא תוספת שביעית לאסור נטיעה הנקלטת בתוספת שביעית אלא לענין ערלה קאמר וה''ק לדברי האומר שלשים לקליטה צריך לגבי ערלה שלשים ושלשים ואר''י דסוגיא דפ''ק דר''ה (דף י:
ושם) מוכחת כן גבי הא דתניא אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ר''ה עלתה לו שנה ומותר לקיימן בשביעית כו' ודייק התם דלא מיתוקמא כרבי אליעזר דאמר שלשים יום בשנה חשובים שנה משום דלדידיה שלשים ושלשים בעי ומוקי לה כרבי מאיר דאמר יום אחד בשנה חשוב שנה דיום שלשים עולה לכאן ולכאן ואם איתא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה אשביעית קאי שפיר מיתוקמא ההיא דאחד הנוטע כר' אליעזר ולא הזכיר התנא אלא שלשים שנחשבים שנה ואותן שלשים של קליטה לא הזכיר כמו שבמתני' דאין נוטעים דמייתי הזכיר ל' של קליטה ושייר שלשים של התוספת הנחשבין שנה:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּקוֹשִׁי וְקִידּוּשׁ. קוֹשִׁי — דִּתְנַן:

Traduction

And Shmuel said that the halakha is ruled in accordance with the opinion of Rabbi Yosei with regard to protracted labor and proscription as well. The Gemara explains: What is the case of protracted labor? As we learned in a mishna (Nidda 36b): Ordinarily a woman who experiences a flow of blood on three consecutive days during a time of the month when she does not expect to experience menstrual bleeding is rendered ritually impure as a zava. However, if she experiences such bleeding while she is in protracted labor, the bleeding is attributed to her labor, and she is governed by the halakhot of a woman after childbirth.

Tossefoth non traduit

קידוש דתנן כו'. אע''ג דפסקי' בהגוזל (ב''ק דף ק. ושם) כי הך דר' מאיר דדאין דינא דגרמי מ''מ אפשר דהלכה כר' יוסי בהא דקאמר לא קידש ואפשר דר' יוסי מודה לר' מאיר דאם קידש דחייב באחריותו והתם לא מייתי אלא דמהכא שמעינן דדאין דינא דגרמי ולענין דינא דגרמי הוא דפסקינן כותיה בעלמא אבל הכא הלכה כר' יוסי דלא קידש:

כַּמָּה יְהֵא קִישּׁוּיָהּ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אוֹ אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּיהּ חָדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

Traduction

The tanna’im disagree about the question: How long is a woman’s period of protracted labor? For what period of time prior to her giving birth is the bleeding attributed to her labor? Rabbi Meir says: It is up to forty or fifty days before she delivers. Rabbi Yehuda says: Her month suffices for her, i.e., it is from the beginning of the month in which she gives birth. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: Protracted labor does not last for more than two weeks. Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei in this case.

Rachi non traduit

כמה יהא קישויה. דקיי''ל (נדה דף לו:) בנדה דאורייתא המקשה בתוך י''א שבין נדה לנדה ורואה דם ג' ימים רצופים מחמת צער וולדה אינה באה לידי זיבה להיות צריכה ספירת ז' נקיים כיולדת בזוב אלא ימי טומאת לידה כיולדת גרידתא דתניא (שם) כי יזוב זוב דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד וכמה יהא קישויה דאמרי' מחמת ולד הוא אפילו מ' או חמשים יום קודם לידה:

דייה חדשה. חדש תשיעי שהיא יולדת בו ופעמים שאין יותר מיום או יומים כגון שילדה בב' בחדש אין הולד מטהר אלא דמים שראתה מר''ח ואילך שאין באה על ידו לזיבה אם לא ראתה ג' ימים רצופים קודם ר''ח דקסבר ר' יהודה שיפורא גרים (שופר שבית דין תוקעים לקידוש גורם הקשוי) ופעמים שהוא מטהר את כל החדש כגון אם ילדה בסופו ואין הטהרה אלא מזיבה אבל מנדה אינו מטהרה בימי נדה ואם שפתה מן הצער סמוך ללידה יום אחד אף מזיבה לא טהרה והרי היא יולדת בזוב וצריכה ז' נקיים דאגלאי מלתא דצער קמא לאו מחמת ולד הוה:

קִידּוּשׁ — דִּתְנַן: הַמְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:

Traduction

What is this halakha of proscription? As we learned in a mishna (Kilayim 7:4): If one causes his grapevine to overshadow the grain of another, he has proscribed it, rendering it forbidden as a food crop in a vineyard, and he bears financial responsibility for it, i.e., he must compensate the other individual for the loss of the produce that has been rendered forbidden. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say:

Rachi non traduit

קידש. לשון פן תקדש (דברים כ''ב:ט'). אסר תבואת חברו וחייב לשלם:

Tossefoth non traduit

המסכך. הוא הדין הזורע כההוא עובדא דמייתי רבי יוסי בסיפא אלא נקט המסכך משום רבותא דרבי מאיר דאף במסכך אסור:

רבי יוסי אומר כו'. בסיפא מייתי רבי יוסי מעשה באחד שזרע כרמו של חברו והתיר רבי עקיבא אם בזריעת תבואה דהוי כלאים דאורייתא התיר אם כן הא דאמר בהקומץ זוטא (מנחות דף טו. ושם) מעשה באחד שזרע כרמו של חברו סמדר ואסרו חכמים את הזרעים והתירו הגפנים ומשמע דבשאר זרעים דהוו דרבנן איירי אבל בקנבוס ולוף או ה' המינים שהם כלאים דאורייתא היו אוסרים גם הגפנים שאינן של זרוע אם כן לא אתיא ההיא דמנחות כרבי יוסי אף על גב דפסיק שמואל כותיה אלא כרבנן ורב הונא אמר רב אמר נמי בסמוך דאין הלכה כרבי יוסי והא דלא מוקי התם כרבי יוסי ונימא דהתירו הגפנים אפילו בכלאים דאורייתא היינו משום דקסבר דלרבי יוסי אפילו זרעים מותרים דכיון דמן התורה אין אדם אוסר בכלאים דבר שאינו שלו אין כאן כלאים והכל מותר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source