Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 5b
מִקְּרָא קַמָּא. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ''צִיצִית תַּעֲשֶׂה לָּךְ'', ''גְּדִילִים'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
Traduction
they learn this from the first verse, which permits a mixture of diverse kinds of wool and linen in ritual fringes. As for the previous claim that in the opinion of the Rabbis the phrase ''wool and linen'' is not superfluous and therefore there is no cause to derive from the juxtaposed verses, the answer is as follows: If so, that no homiletical interpretation can be derived from this source, let the verse say only: You shall make fringes for yourself. Why do I need the expression ''twisted fringes'' (Deuteronomy 22:12)? Conclude from this that this phrase is free, i.e., a homiletical interpretation can be derived by the juxtaposition of verses due to this superfluous phrase.
Rachi non traduit
מקרא קמא. דכלאים בציצית. ודקאמרת לרבנן דלא אייתר להו צמר ופשתים מנא להו דכלאים בציצית שרי דליתי עשה ודחי לא תעשה:
א''כ. דלאו לאפנויי לכתוב ציצית כו':
הַאי לְשִׁיעוּרָא הוּא דַּאֲתָא: גְּדִיל — ''שְׁנַיִם'', ''גְּדִילִים'' — אַרְבָּעָה: עֲשֵׂה גְּדִיל וּפוֹתְלֵהוּ מִתּוֹכוֹ!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: This term, ''twisted fringes,'' comes to teach the measure of ritual fringes, i.e., the requisite number of strings for the fringes, as it is taught: Twisted fringe, in the singular, indicates that it is entwined, which requires at least two strings. Consequently, when the verse says ''twisted fringes'' in the plural, it is referring to four strings. This means that one must prepare a twisted fringe and double it over from the middle, so that there are eight strings. Consequently, the term ''twisted fringes'' is not superfluous at all.
Rachi non traduit
לשיעורא אתא. למנין חוטין:
גדיל שנים. אי אפשר לעשות גדיל בפחות משני חוטין:
גדילין ארבע. חוטין דמיעוט גדילין שנים וכתיב (במדבר ט''ו:ל''ח) ונתנו על ציצית הכנף פתיל אמרה תורה עשה מהנך ארבע חוטין גדיל אחד דהוו להו ח' חוטין כשתוחבן בכנף הבגד:
ופותלהו מתוכו. שיהיו תלויין פתילין שלא יעשה כולו גדיל אלא קצת גדיל וקצת ענף:
Tossefoth non traduit
גדילים ארבעה. במנחות (ד' מב.) אמר דבעי תמניא חוטין ותימה מנלן שכופל כל אחד ואחד לשנים שמא יקשור כל אחד בראשו בטלית ואי הוה מפרשינן עשה גדיל ופותלהו מתוכו היינו שעושה אותו כעין פתילה וכופלין באמצע הוה ניחא אבל בקונט' פי' פותלהו מתוכו היינו שני שלישי ענף שלא יעשה הכל גדילים:
אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז'', ''צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
Traduction
The Gemara responds: If so, that this phrase is not extraneous at all, and therefore it cannot be used as a homiletical interpretation by the juxtaposition of verses, let the verse say merely: You shall not wear diverse kinds [sha’atnez]. Why do I need the verse to add the phrase ''wool and linen together''? Conclude from this that this phrase is free, and a homiletical interpretation can be derived from the juxtaposition of verses.
וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְתוֹכֵף שְׁתֵּי תְכִיפוֹת — חִיבּוּר, וּתְכִיפָה אַחַת — אֵינוֹ חִיבּוּר! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''לֹא תִלְבַּשׁ צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו'', ''שַׁעַטְנֵז'' לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי.
Traduction
The Gemara raises a further difficulty: And still, it is necessary for the verse to state ''wool and linen together'' to teach another halakha concerning diverse kinds: When one combines a woolen garment with a linen garment, if he stitches two stitches with a needle, this is considered attachment, but a single stitch is not attachment. This halakha is derived from the term ''together,'' which indicates that they are attached as one. The Gemara answers: If so, let the Merciful One write: You shall not wear wool and linen together. Why do I need the verse to add the phrase ''diverse kinds''? Conclude from this that this phrase is free.
Rachi non traduit
תכיפה. פויינ''ט שתוחב תחיבה אחת במחט וחיבר כלאים בגד צמר ובגד פשתים יחד אינו חיבור בפחות משתי תכיפות להכי כתיב יחדיו עד שיחברם יחד יפה:
Tossefoth non traduit
ואכתי מיבעי לי' לתוכף תכיפה אחת דאין חיבור. בלאו הכי מיבעי לי' דאי לאו יחדו ה''א דאסור ללבוש צמר ופשתים אע''פ שאין מחוברים כלל זה עם זה:
וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ, עַד שֶׁיְּהֵא שׁוּעַ טָווּי, וְנוּז! אֶלָּא: כּוּלַּהּ מִ''שַּׁעַטְנֵז'' נָפְקָא.
Traduction
The Gemara comments: And still, it is necessary for the verse to state ''diverse kinds [sha’atnez],'' as this is interpreted as an acronym that teaches that the halakha of diverse kinds applies only when it is smooth combed [shoa], spun [tavui] as a thread, and attached [noz], but without these characteristics the connection is not considered diverse kinds. Rather, the Gemara explains that the entire interpretation is derived from the term ''diverse kinds.'' Since the Torah uses the highly distinctive word ''sha’atnez,'' in addition to functioning as the above acronym it serves as the source of the verbal analogy with the term in the verse: ''Neither shall there come upon you a garment of diverse kinds [sha’atnez] mingled together'' (Leviticus 19:19), from which it may be inferred that a positive mitzva overrides a prohibition.
Rachi non traduit
שוע טווי ונוז. מן התורה אינו חייב עד שיהי' הצמר והפשתן מתוקן יחד היטב במסרק:
שוע. לשון חלק שמתרגמינן שעיע (בראשית כז):
נוז. ארוג:
כולה משעטנז נפקא. דאי לאפנויי לחוד נכתוב לא תלבש כלאים צמר ופשתים ומדאפיק רחמנא בלשון שעטנז דרוש ביה נמי הא:
Tossefoth non traduit
עד שיהא שוע טווי ונוז. אין לפרש כמו שפי' ריב''ן שוע וטווי יחד צמר ופשתים א''כ כלאים בציצית היכי משכחת לה שהרי צריך שיהיו ב' חוטין של תכלת צמר לבדו בלא פשתן אלא שוע כל אחד לבדו ונוז נמי אר''ת דאין לפרש דהיינו אריג כדפי' בקונט' דמאי שנא שוע וטווי דהוי כל אחד לבדו ונוז קאי אצמר ופשתים יחד ועוד דבנדה פרק האשה (ד' סא:) גבי האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימא דעמרא כו' ופריך ואימא או שוע או טווי או נוז ולפי' הקונט' בלא נוז אי אפשר שיהא כלאים ואין לומר דהכי פריך ואימא או שוע ונוז או טווי ונוז או נוז לחודיה דא''כ דבנוז לחודיה סגי שוע וטווי דכתב רחמנא למה לי אלא נראה לר''ת דנוז היינו שזור ונוז נמי כל אחד לבדו ועל שעטנז של צמר לבד ושל פשתים לבד הזהיר הכתוב שלא יעשה מהם בגד ביחד ומיחדו נפקא והר' רבי יצחק הלבן הקשה לו מהא דתנן במס' כלאים (פ''ט מ''ח) אין חייבין משום כלאים אלא על טווי וארוג שנאמר שעטנז שוע טווי ונוז אלמא דנוז היינו ארוג ואר''ת דע''כ לאו למדרש כל שעטנז קאתי מדלא קאמר אלא על שוע טווי וארוג ולא מייתי שעטנז אלא משום טווי ונוז לחודיה אבל אריג מיחדו נפקא:
כולה משעטנז נפקא. מדכתיב שעטנז ולא כתיב כלאים שמעינן שוע וטווי ונוז ומדלא כתיב שוע וטווי ונוז בהדיא שמעינן דלאפנויי קאתי למידרש סמוכין ואם תאמר ודלמא לכדרבא לחוד קאתי למדרש סמוכין דצמר ופשתים פוטרים אף שלא במינן ומנלן דאתא למישרי כלאים ויש לומר דהכי משמע דלא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו גדילים תעשה לך מהם והכי איתא בפ' שני נזירים (נזיר ד' נח. ושם) וא''ת והיכי ילפינן בעלמא מהכא שאני כלאים דהותרו מכללו אצל בגדי כהונה ואר''י דהתם נמי משום דאתי עשה דבגדי כהונה ודחי לאו דכלאים ואין זה הותר מכללו ומיהו אי לאו כלאים מבגדי כהונה לא הוה מצי למילף בעלמא משום דמצותו בכך ובענין אחר אי אפשר לקיים מצותו כמו שפירשתי לעיל דלא ילפינן מאשת אח ועוד דצורך עבודה שאני וא''ת אדילפינן מכלאים בציצית דדחי נילף משריפת קדשים דלא דחי כדדרשינן פ' כיצד צולין (פסחים פג:) דאין שריפת קדשים דוחה יו''ט מוהנותר ממנו עד בקר (שמות י''ב:

י') בא הכתוב ליתן בקר שני לשריפתו וי''ל דשאני התם דלא בטלה מצותו בכך ויכול לשורפו אחר יו''ט ומ''מ אי לאו דבקר שני לא הייתי מחלק וה''א דדחי ומיהו קשה לקמן (יבמות דף ו:) גבי שריפת בת כהן קאמר או אינו אלא בשבת דהוה גמרינן מכלאים בציצית דלדחי אי לאו לא תבערו אפי' לא תעשה שיש בו כרת דמה לי חומרא רבה ומה לי חומרא זוטא והתם כיון דיכול להמתין עד למחר נילף מיניה שריפת קדשים וי''ל דהתם נמי אי אפשר להמתין שיש לה לידון מיד ולשרוף שלא יענו הדין ושלא ישתכחו הדברים וא''ת ולמה לן קרא למילף מכלאים בציצית נילף משריפת קדשים מדאיצטריך התם לומר קרא דלא דחי משום דיכול להמתין מכלל דבעלמא דחי ואר''י דהתם איצטריך קרא שלא תאמר דדחי משום דאפילו אוכל נפש שרי ולמ''ד נדרים ונדבות אין קריבין בי''ט לא איצטריך הכא קרא אלא אליבא דמ''ד קריבין:
אַשְׁכְּחַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא, לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת — הֵיכָא אַשְׁכְּחַן דְּדָחֵי דְּאִיצְטְרִיךְ ''עָלֶיהָ'' לְמֵיסְרַהּ?
Traduction
§ The Gemara returns to the issue of a mitzva overriding a prohibition: We have found that a positive mitzva overrides a regular prohibition. However, where do we find that a positive mitzva overrides a prohibition that includes karet, as the phrase ''with her'' is necessary to prohibit her? It was mentioned previously that the superfluous phrase ''with her'' teaches that the mitzva of levirate marriage does not override the prohibition against taking a wife’s sister. However, why is this necessary? Why would it have been assumed that a positive mitzva is so powerful that it overrides even a prohibition that is punishable by karet?
וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִמִּילָּה: מָה לְמִילָה, שֶׁכֵּן נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת!
Traduction
And if you suggest an answer and say: Let us derive this claim from the mitzva of circumcision, as there is a positive mitzva to perform circumcision on the eighth day of the boy’s life even on Shabbat, and this mitzva overrides the prohibition against performing labor on Shabbat, which is punishable by karet, one could respond: What about the fact that circumcision is an extremely important and severe positive mitzva, as thirteen covenants were established over it? The term ''covenant'' is mentioned thirteen times in the chapter of circumcision (Genesis, chapter 17).
Rachi non traduit
ממילה. שדוחה עשה שלה לא תעשה דשבת שיש בה כרת:
שלש עשר' בריתות. אמורים בפרשת מילה:
מִפֶּסַח: מָה לְפֶסַח שֶׁכֵּן כָּרֵת!
Traduction
The Gemara adds: And if you say it is derived from the slaughter of the Paschal lamb, which overrides Shabbat and is therefore a positive mitzva that overrides a prohibition punishable by karet, this too can be rejected: What about the fact that the Paschal lamb is different, as it is a positive mitzva that is so severe that its neglect entails karet for those who do not bring it, unlike all other positive mitzvot?
Rachi non traduit
מפסח. שדוחה שחיטתו את השבת:
מִתָּמִיד: מָה לְתָמִיד שֶׁכֵּן תָּדִיר!
Traduction
The Gemara offers yet another suggestion: Perhaps it is derived from the daily offering, which was slaughtered every day, even on Shabbat. This is a positive mitzva that overrides the prohibition against performing labor on Shabbat, which is punishable by karet. The Gemara rejects this claim as well: What about the fact that the daily offering is special in that it is frequent? Since the mitzva of the daily offering is performed every day, it is perhaps especially important, whereas a positive mitzva that applies only at certain times might not be powerful enough to override a severe prohibition.
מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי מִתַּרְתֵּי: מֵהֵי תֵּיתֵי? מִמִּילָה וּפֶסַח — שֶׁכֵּן כָּרֵת! מִפֶּסַח וְתָמִיד — שֶׁכֵּן צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ.
Traduction
The Gemara says: Clearly, the principle cannot be derived from any single one of these cases. However, let it be derived from two of these cases combined together, by analyzing their common features. The Gemara asks: From which two cases can it be derived? If one would say that it can be derived from circumcision and the Paschal lamb, the factor common to both is their particular severity, as their neglect entails karet. If one would seek to derive this from the Paschal lamb and the daily offering, these have a different common factor, as both are a requirement of the altar in the Temple, not for personal benefit.
Rachi non traduit
שכן צורך גבוה. למזבח. תאמר בעשה דייבום דליכא כל הני:
מִמִּילָה וְתָמִיד — שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ לִפְנֵי הַדִּבּוּר, וְאַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוָה. וּמִכּוּלְּהוּ נָמֵי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן לִפְנֵי הַדִּבּוּר!
Traduction
Likewise, if one would suggest deriving the principle from circumcision and the daily offering, this too must be rejected, as both of these mitzvot were known by the Jewish people before the word of God was revealed at Mount Sinai. And this is according to the opinion of the one who said that the burnt-offering brought by the Jewish people in the desert was the daily offering. And moreover, from all of these together, i.e., circumcision, the Paschal lamb, and the daily offering, it is also not possible to derive a conclusion, as all three of these were known before the word of God was revealed. If so, no principle can be derived from these three mitzvot.
Rachi non traduit
מילה ותמיד שכן ישנן לפני הדבור. לפני מתן תורה:
ואליבא דמ''ד. במס' חגיגה (ד' ו.):
עולה שהקריבו ישראל במדבר. דכתיב (שמות כ''ד:ה') ויעלו עולות עולת תמיד הוה:
Tossefoth non traduit
ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדיבור. וא''ת ונילף משאר קרבנות דדחי שבת כדדרשינן בפ' כיצד צולין (פסחים עז. ושם) מבמועדו ואפי' עומר ושתי הלחם כדדרשינן התם ואר''י דחשיבי התם כולהו תדיר כיון דהוי בכל שנה ואיכא למיפרך על מילה ושאר קרבנות שכן תדיר ובש''ס לא חש לדקדק כל כך דה''נ לא מסיק מידי למ''ד עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הוה:

אֶלָּא, אִיצְטְרִיךְ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא תֵּיתֵי מִכִּבּוּד אָב וָאֵם.
Traduction
§ Rather, the Gemara suggests an alternative explanation: The inference from ''with her'' is necessary, as were it not for this inference it might be assumed that the mitzva of levirate marriage overrides the prohibition against marrying one’s wife’s sister despite the fact that this prohibition incurs karet, since it could enter your mind to say that this halakha is derived from the mitzva of honoring one’s father and mother.
Rachi non traduit
סד''א. אי לא כתיב עליה לדרשא תיתי עשה ודחי לא תעש' שיש בו כרת מכיבוד אב ואם:
דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא כִּבּוּד אָב וָאֵם דּוֹחֶה שַׁבָּת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ'', כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי.
Traduction
As it is taught in a baraita: One might have thought that honoring one’s father and mother overrides Shabbat; therefore, the verse states: ''You shall fear every man his mother and his father and you shall keep My Shabbatot, I am the Lord your God'' (Leviticus 19:3). The baraita explains the derivation from the verse: All of you, both parent and child, are obligated in My honor, and therefore honoring one’s parents does not override the honor of God, Who commanded the Jewish people to observe Shabbat.
Rachi non traduit
כולכם. אתה ואביך ואמך חייבים בכבודי. מאני ה' דריש ליה:
Tossefoth non traduit
כולכם חייבין בכבודי. מאני ה' דסיפא דקרא קדריש וא''ת ומנלן דקאי טפי אשבתות מכבוד אב ואם וכן בסמוך גבי מקדש וי''ל דכבוד הקב''ה הוי טפי בשמירת שבת מבשאר מצות דמעיד על המקום שברא העולם כדאמר בעירובין (דף סט:) ובחולין (דף ה.) דמחלל שבת ככופר במעשה בראשית ועוד אני ה' משמע דקאי אמורא דכתיב באב ואם ובמקדש כלומר מוראי למעלה ממוראכם כדאמר במדרש והתקדשתם והייתם קדושים יכול כמוני ת''ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם וא''ת ולמה לי קרא בכבוד אב ואם דלא דחי שבת דבלאו קרא נמי לא דחי שהוא ואביו מוזהרין על השבת כדאמר בפ''ק דקידושין (ד' לא.) גבי אביו אומר השקני ואמו אמרה השקני הנח כיבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבין בכבוד אביך וכן אביך אומר השקני ומצוה לעשות הנח כבוד אביך ועשה מצוה שאתה ואביך חייבין לעשות מצוה וי''ל דמהכא ילפינן התם:
מַאי לָאו דַּאֲמַר לֵיהּ: שְׁחוֹט לִי, בַּשֵּׁל לִי, וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ'', הָא לָאו הָכִי — דָּחֵי? לָא —
Traduction
The Gemara analyzes this baraita: What, is it not referring to a situation where his father said to him: Slaughter for me, cook for me, or any other labor prohibited on Shabbat on pain of karet? And the reason that the Merciful One specifically writes: ''Keep My Shabbatot,'' is to warn against violating the prohibition against performing labor on Shabbat, a transgression which incurs karet, for the purpose of honoring one’s parents. It may therefore be inferred that if that was not so, the positive mitzva would override Shabbat. It is therefore possible to deduce from here that in general, positive mitzvot override even prohibitions that entail karet. The Gemara rejects this proof: No,
Rachi non traduit
שחוט לי. דהוי אב מלאכה שחייבין עליה כרת:
Tossefoth non traduit
טעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי. פירוש דמהכא ילפינן דבעלמא דחי דלא איצטריך הכא למכתב דלא דחי דמהיכא תיתי דמפסח ומילה ותמיד לא אתי דמה לכבוד אב ואם שכן הכשר מצוה ועוד דאדרבה נילף ממקדש והבערת בת כהן דלא דחי והא דקתני יכול יהא כיבוד אב ואם דוחה שבת דמשמע דאי לאו קרא ה''א דדחי לאו דוקא אלא כלומר אפילו את''ל דדחי הא כתיב אני ה' כדפי' לעיל גבי שומע אני ואם תאמר היכי מוכח מהכא דבעלמא דחי ואיצטריך עליה למיסר דהשתא קרא דהכא לא איצטריך לגופיה אלא לאשמועינן דבעלמא דחי נימא עליה להיתירא והשתא איצטריך קרא דהכא לגופיה ולא נילף מעשה דייבום וי''ל דאפי' נימא דעליה להיתירא לא איצטריך קרא דהכא דלא מצינו למילף מעשה דייבום דמה לכבוד אב ואם שכן הכשר מצוה ועוד אדרבה ממקדש והבערת בת כהן הוה ילפי' דלא דחי ועוד מייבום ליכא למילף דבשבת איכא סקילה אע''ג דבעריות נמי איכא בחמותו וכלתו שריפה וסקילה כי נימא עליה להיתירא לא נימא אלא באחות אשה ודכוות' דליכא סקילה ושריפה דלא הוקשו להיתירא אלא לאיסורא וכן סבר רבא לפר''י (לעיל יבמות ד' ג) וא''ת אכתי הא איצטריך לגופיה דסד''א דהואיל והוקש כבודם לכבוד המקום לידחי כדאמר בסוף אלו מציאות (ב''מ דף לב.) דה''א אי לאו קרא לידחי ל''ת ועשה מהאי טעמא וי''ל דעשה ול''ת דקיל ה''א דלידחי אבל ל''ת שיש בו כרת לא ה''א דדחי ולהכי ל''ת ועשה ליכא למידק הא בעלמא דחי כדדייק אלא תעשה שיש בו כרת דדוקא ל''ת שיש בו כרת דבלאו קרא ה''א דלא דחי איכא למידק הא בעלמא דחי וא''ת וכיון דהשתא בעי למימר דבעלמא דחי ל''ת שיש בו כרת כ''ש דלידחי בעלמא ל''ת ועשה וא''ל דאה''נ דא''כ ה''ל למיפרך אלא הא דקי''ל דאין עשה דוחה ל''ת ועשה נגמר מהכא דדחי כדפרי' לעיל (יבמות דף ה.) וי''ל דהשתא דילפינן דבעלמא דוחה ל''ת שיש בו כרת ע''כ גרע מל''ת ועשה דאי אפשר שידחה עשה ל''ת ועשה דמאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה והא דהוה בעי למימר בסוף אלו מציאות (ב''מ דף לב.) דעשה דכיבוד לידחי ל''ת ועשה היינו משום דעדיף דהוקש כבודם לכבוד המקום וא''ת אי בעלמא דחי א''כ קרא דכלאים בציצית למה לי ויש לומר דאיצטריך לכדרבא ולתנא דבי רבי ישמעאל נמי איצטריך דלא נדרוש הכנף מין כנף דוקא צמר לצמר ופשתים לפשתים ועוד ס''ד דלא לידחי עשה דציצית לאו דכלאים שאין שוה בנשים למ''ד נשים פטורות מציצית ולעיל דהוה בעי למילף מעשה דמצורע דלידחי עשה את ל''ת (ועשה) משמע דבעי למילף מהתם אפילו כלאים בציצית ע''כ אכתי לא אסיק אדעתיה שיש חילוק בין שוה בכל עד דפריך ליה ובפ' שני נזירים (נזיר ד' נח. ושם) דיליף לגמרי בעלמא מראשו איכא למימר סבר דנשים חייבות בציצית וא''ת ראשו למה לי כיון דדחי אפילו לאו שיש בו כרת וי''ל דאיצטריך לאשמעינן דהקפת כל הראש שמה הקפה ומפסח ומילה ותמיד לא קשיא מידי אמאי איצטריך קרא כיון דבעלמא דחי דס''ד למילף לענין שבת מכיבוד אב ואם דלא דחי וה''א דבשבת לא דחי אע''ג דבעלמא דחי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source