Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 41b
מִפְּנֵי הָאִיבּוּל.
Traduction
due to the mourning period she must observe for her deceased husband.
Rachi non traduit
מפני האיבול. אבילות. והאי כל הנשים יתארסו לאו למעוטי ארוסה לינשא דהתם כר' יהודה סבירא ליה דגבי הבחנה רבי יוסי מקיל טפי מרבי יהודה כדאמר בשלהי גמ' דארבעה אחין (לעיל יבמות דף לה.) אלא באבילות אתי לפלוגי עליה:
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא לֹא תִּתְיַיבֵּם: שֶׁמָּא יִהְיֶה הַוָּלָד בֶּן קַיָּימָא, וְקָא פָגַע בְּאִיסּוּר אֵשֶׁת אָח דְּאוֹרָיְיתָא. אֶלָּא לֹא תַּחְלוֹץ, אַמַּאי?
Traduction
GEMARA: The Gemara questions the mishna’s opening clause: Granted, she should not enter into levirate marriage, as she might already be pregnant, which would still not be noticeable during the first three months, and perhaps the baby will be viable. In that case it would emerge that she was never subject to the mitzva of levirate marriage, and therefore, if the yavam consummates a levirate marriage he will have encountered the Torah prohibition against engaging in relations with one’s brother’s wife. However, why should she not perform ḥalitza?
Rachi non traduit
גמ' אלא לא תחלוץ אמאי. ולאחר ג' אם אינה מעוברת תנשא או אם הפילה תנשא דהא חלצה:
Tossefoth non traduit
אמאי לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן. וא''ת דלמא לא תחלוץ משום שמא תסמוך על אותה חליצה לינשא לשוק וחיישינן שמא תמצא מעוברת ולד של קיימא וולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם וי''ל דלהא ליכא למיחש דתוך שלשה ודאי לא תנשא ולאחר ג' נמי אם תמצא מעוברת לא יבא לטעות ועוד שלא ישא אדם מעוברת חברו:
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת שְׁמָהּ חֲלִיצָה. וְלָאו מִי אוֹתְבִינֵּיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא?! לֵימָא מֵהָא נָמֵי תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא!
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that this mishna, which states that a pregnant woman should not perform ḥalitza, is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Yoḥanan, who said that a ḥalitza performed with a pregnant woman who later miscarries is considered a valid ḥalitza. The Gemara asks: But didn’t they already conclusively refute the opinion of Rabbi Yoḥanan one time previously from other sources? The Gemara rephrases the suggestion: Let us say that from this mishna as well there is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
לימא תיהוי תיובתיה דר' יוחנן. ומשום הכי לא תחלוץ שמא תפיל ותנשא בחליצה זו וחליצת מעוברת לא שמה חליצה:
ולאו מי אותביניה. בריש פירקין (יבמות דף לה:):
לימא מהא נמי תיהוי תיובתא. ונפקא מינה דאי מיתרצא קמייתא תיקום הך:
לָא, הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא: שֶׁמָּא יְהֵא וָלָד בֶּן קַיָּימָא, וְנִמְצֵאתָ אַתָּה מַצְרִיכָהּ כָּרוֹז לַכְּהוּנָּה.
Traduction
The Gemara deflects this suggestion: No, it is possible that in the mishna here, this is the reason that she may not perform ḥalitza: Perhaps the offspring will be viable, in which case although she performed the act of ḥalitza, it is entirely meaningless since it was completely unnecessary, and she would remain permitted to marry into the priesthood. However, this could lead to a problem: People might not realize that the ḥalitza she performed was meaningless, and they would think she is a ḥalutza who is prohibited from marrying a priest. It would therefore emerge that if you permit her to perform ḥalitza even though it is possible that she is pregnant, it could be that you will ultimately require a public announcement to be made for her to attest to the fact that the ḥalitza she performed was meaningless and she is in fact still permitted to marry into the priesthood.
וְנַצְרְכַהּ! דִּלְמָא אִיכָּא דְּהָוֵאי בַּחֲלִיצָה וְלָא הָוֵי בְּהַכְרָזָה, וּמַפְסְלוּהָ מִן הַכְּהוּנָּה.
Traduction
The Gemara wonders why this poses a problem: But why not let her perform ḥalitza even though it is possible she is pregnant, and then, if it becomes necessary, require a public announcement to be made for her? The Gemara explains why one should avoid having to rely on a public announcement: Perhaps there will be some people who are present at the ḥalitza but were not present at the public announcement, and those people will incorrectly disqualify her from marrying into the priesthood. To avoid this situation, the mishna rules that she should wait three months before performing ḥalitza.
תִּינַח אַלְמָנָה. גְּרוּשָׁה — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּמַפְסֵיד לַהּ מְזוֹנוֹת.
Traduction
The Gemara asks: This answer works out well with regard to a widow because as a widow she is currently still permitted to marry into the priesthood, but with regard to a divorcée, who is already prohibited from marrying into the priesthood, what is there to say; why shouldn’t she perform ḥalitza immediately? The Gemara provides an alternative reason to delay the ḥalitza: The reason is because by performing ḥalitza immediately she will forfeit the sustenance payments from her deceased husband’s estate, which she otherwise would have been entitled to for the first three months. Since she is not permitted to remarry during those three months, she will have no means of support. Therefore, she should wait until after three months have passed before performing ḥalitza.
Rachi non traduit
גרושה מאי איכא למימר. אמאי לא תחלוץ. אם היתה גרושה מאחר קודם שנשאה אחיו של זה דהא פסולה היא לכהונה וקיימא מאי איכא למימר אמאי לא תחלוץ:
משום מזוני. דאית לה כל שלשה מנכסי בעלה כדתניא בברייתא בשמעתין ואי חלצה לית לה מזוני ואיהי לא מצי מינסבא עד לאחר שלשה ומפסיד לה:
Tossefoth non traduit
משום דמפסיד לה מזוני. לפי טעם זה לא תחלוץ דמתני' עצה טובה קמ''ל:
תִּינַח נְשׂוּאָה. אֲרוּסָה גְּרוּשָׁה — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: This answer works out well with regard to a woman who was married to her previous husband and who is therefore entitled to sustenance payments, but with regard to a divorcée who was only betrothed to her previous husband, what is there to say? She is neither entitled to receive sustenance payments nor is she permitted to marry into the priesthood. Why, then, shouldn’t she perform ḥalitza immediately?
Rachi non traduit
ארוסה וגרושה. גרושה שנתארסה ומת בעלה ונפלה ליבום מן האירוסין תחלוץ בתוך שלשה דהכא לאו משום מזוני איכא דארוסה לית לה מזוני מבעל ולא משום כרוז לכהונה דהא פסולה היא משום גרושין קמאי:
Tossefoth non traduit
אלא ארוסה גרושה מאי איכא למימר. וא''ת לריש לקיש ארוסה כיון דלא מיעברא אמאי לא תחלוץ וי''ל דלר''ל גזרו ארוסה אטו נשואה אבל לר' יוחנן דנשואה גופה משום כרוז בעלמא ליכא למגזר ותימה דאמאי נקט גרושה דמארוסה גרידא הוה מצי למיפרך:
אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ: מַהוּ לַחְלוֹץ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה? אָמַר לוֹ: לֹא תַּחְלוֹץ. וְתַחְלוֹץ, וּמָה בְּכָךְ?
Traduction
The Gemara therefore provides an alternative reason to delay the ḥalitza: Rather, it is due to that which Rabbi Yosei stated, as it is taught in a baraita: There was an incident involving a certain man who came before Rabbi Yosei. The man said to him: What is the halakha with regard to performing ḥalitza within three months of the husband’s death? He said to him: She may not perform ḥalitza. He asked him: Let her perform ḥalitza; what would be the problem with that? Even if she is pregnant, no prohibition will have been transgressed.
Rachi non traduit
אלא משום דרבי יוסי. כל העולה ליבום כו' וזו הואיל ואינה עולה ליבום בתוך ג' כדאמרן לעיל שמא יפגע באשת אח אינה עולה השערה לפני הזקנים לחליצה. ולרבי יוחנן לא תיקשי דאי חלצה ודאי חליצה דהאי אינה עולה לחליצה לאו חליצה פסולה משמע שהרי כמה נשים שנינו חולצות ולא מתייבמות היכא דלא אפשר אלמא חליצה היא ומיהו היכא דאפשר לאמתוני עד שתראה ליבום משהינן:
קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: ''וְאִם לֹא יַחְפֹּץ'', הָא אִם חָפֵץ — יִבֵּם. כָּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם — עוֹלֶה לַחֲלִיצָה כּוּ'.
Traduction
To explain his ruling, Rabbi Yosei recited this verse about him: ''And if the man does not wish to take his yevama'' (Deuteronomy 25:7) in levirate marriage, then he must perform ḥalitza. By inference, the possibility of performing ḥalitza exists only in a case in which if he wishes he may consummate the levirate marriage. This teaches the principle that one who is eligible for levirate marriage is eligible for ḥalitza, and one who is ineligible for levirate marriage is ineligible for ḥalitza. This includes even a woman who is temporarily prohibited from marrying, e.g., a woman in the first three months following a previous marriage.
Tossefoth non traduit
קרא עליו המקרא הזה. וא''ת לר''ל תקשי ליה מרבי יוסי וי''ל דלר''ל נמי אינה חולצת תוך ג' משום דאינה עולה ליבום:
מֵתִיב רַב חִינָּנָא: הַסְּפֵקוֹת חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת.
Traduction
Rav Ḥinnana raised an objection from the following baraita: Those women whose status as a yevama is uncertain perform ḥalitza but may not enter into levirate marriage. According to this baraita, there are in fact cases in which a woman is eligible for ḥalitza but may not enter into levirate marriage.
Tossefoth non traduit
הספקות חולצות ולא מתיבמות. מההיא דבפ' שני (לעיל יבמות כג:) שקידש אחת מב' אחיות ואינו יודע איזו קידש ה''מ למיפרך אלא שהיה צריך להאריך אבל מההיא דריש ארבעה אחין (לעיל יבמות דף כו.) דחולצות ולא מתיבמות לא ה''מ למיפרך דלעולם אין לה לישב ולהתעגן אבל הכא יכולה להמתין עד שיתברר הספק כההיא דלעיל שיכולה להמתין עד אחר הג' ומיהו מההיא דספק קידושין דבפ''ד אחין (לעיל יבמות דף ל:) הוה מצי למפרך:
מַאי סְפֵקוֹת? אִילֵּימָא סְפֵק קִדּוּשִׁין — אַמַּאי לָא מִתְיַבְּמוֹת? תִּתְיַיבֵּם, וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם.
Traduction
The Gemara clarifies the case: What is the case of women whose status as a yevama is uncertain? If we say it is referring to a woman whose betrothal to her previous husband is uncertain, then why does she not enter into levirate marriage? Let her enter into levirate marriage, and there is no problem with that, because if the betrothal was never valid, then she is permitted to the yavam as she is not his brother’s wife; and if it was valid, then she is now obligated to enter into levirate marriage with him.
Rachi non traduit
אילימא ספק קידושין. כגון זרק לה אחיו קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה:
אמאי לא מתייבמת תתייבם. ממ''נ אי היא יבמתו שפיר מייבם ואי לאו קידושין הוו נכרית בעלמא נסיב:
Tossefoth non traduit
אילימא ספק קדושין תתייבם ואין בכך כלום. ולא בעי למימר שנולד ספק קידושין בערוה דהוי ספק אם היא צרת ערוה או לא דא''כ הוה ליה למימר הספיקות צרותיהן חולצות ולא מתיבמות ובספק גירושין ה''מ לאוקמי דלא מתיבמות שמא היא גרושת אחיו:
אֶלָּא לָאו, סָפֵק שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן קִידֵּשׁ. וְקָתָנֵי: חוֹלֶצֶת!
Traduction
Rather, is it not referring to a case of uncertainty in which a man betrothed one of two sisters and he does not know which one of them he betrothed? If that man then died childless, the yavam may not consummate the levirate marriage with either sister because it is possible that he will do so with the sister who was not betrothed to his brother, who is therefore forbidden to him as the sister of a woman who is bound to him by a levirate bond. This is in fact the case of the baraita, and the baraita teaches that she performs ḥalitza, even though she is not permitted to enter into levirate marriage.
Rachi non traduit
שקידש אחת משתי אחיות ואין יודע איזה מהן קידש. ומת שתיהן חולצות ולא מתייבמות דלא מצי לייבומי דלמא פגע באחות זקוקה. והא הכא דאינה עולה לייבום ועולה לחליצה ולא אמרי' תמתין עד שיבואו עדים ויבררו את יבמתו:
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר דְּהָא קִידֵּשׁ — בַּת חֲלִיצָה וְיִיבּוּם הִיא,
Traduction
The Gemara rejects the proof: How can these cases be compared? There, in the case of uncertainty, if Elijah were to come and say that the man betrothed this one of the sisters, then she would be eligible for ḥalitza and levirate marriage. It is clear, then, that fundamentally the sister who was betrothed is actually eligible for levirate marriage, and it is merely a lack of knowledge that prevents her from entering into it.
Rachi non traduit
הכי השתא התם. עולה לייבום היא אי הוה ידעינן לה אבל הכא אם יבא אליהו ויאמר לא מיעברא מי משגיחינן ביה ותתיבם:
הָכָא, אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר דְּהָא לָא אִיעַבַּרָה — מִי מַשְׁגְּחִ[ינַן] בֵּיהּ, וּ[מְ]יַבְּמִינַן לַהּ? הָא קְטַנָּה דְּלָאו בַּת אִיעַבּוֹרֵי הִיא, וַאֲפִילּוּ הָכִי צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
Traduction
However, here, with regard to a woman during the first three months following her previous marriage, if Elijah were to come and say that this woman is not pregnant, would one pay heed to him and would we allow the yavam to consummate levirate marriage? Certainly not, as is evident from the fact that a minor girl, who cannot become pregnant, must also wait three months. Evidently, the requirement to wait three months applies in all situations, even those in which the reason for the requirement is irrelevant. Therefore, by virtue of that decree the yevama is considered to be fundamentally ineligible for levirate marriage and similarly is ineligible for ḥalitza.
Rachi non traduit
הרי קטנה דלאו בת איעבורי היא כו'. הלכך לא חלצה. וכל הנך דאמרו רבנן חולצות ולא מתייבמות כגון אחות חלוצתו ואחות זקוקתו וספק צרת ערוה התם משום דלא אפשר הוא דאם כן לעולם תאסר הלכך כיון דמדאורייתא בת ייבום היא חלצה אבל הכא דאפשר לשהויי משהינן ויצא הדבר בהיתר:
Tossefoth non traduit
הא קטנה דלאו בת איעבורי. ואפילו למאן דלא גזר לקמן (יבמות דף מב:) קטנה אטו גדולה ה''מ לענין הבחנה בשאר נשים אבל לענין יבמה מודה:
תָּנוּ רַבָּנַן: יְבָמָה, שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים נִזּוֹנֶת מִשֶּׁל בַּעַל. מִכָּאן וְאֵילָךְ, אֵינָהּ נִזּוֹנֶת לֹא מִשֶּׁל בַּעַל וְלֹא מִשֶּׁל יָבָם.
Traduction
§ The Gemara mentioned that a yevama is supported from her deceased husband’s estate. It now proceeds to cite a baraita that teaches this halakha: The Sages taught: A yevama during the first three months following her husband’s death receives sustenance payments from the husband’s estate. This is because her previous marriage to him is the cause of her current unmarried state, since is it due to that marriage that she must first wait three months before remarrying. From this point forward, she does not receive sustenance payments, neither from the husband’s estate nor from the yavam, as he has not yet consummated a levirate marriage with her.
Rachi non traduit
שלשה חדשים הראשונים. שאינה יכולה להנשא מחמת בעלה:
נזונת משל בעלה. שכן כתב לה את תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל יומי מיגר ארמלותיך:
מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם. ואינה דומה לשאר אלמנה דהתם כל זמן שלא נשאת לאחר ואומרת מחמת פלוני בעלי שכבודו גדול עלי יש לה מזונות אבל הך אגידא ביבם לפיכך אין לה על נכסי בעל מזונות ולא משל יבם עד שתכנס לחופה:
עָמַד בַּדִּין וּבָרַח — נִזּוֹנֶת מָשָׁל יָבָם.
Traduction
The baraita continues: If the yavam was brought to judgment and it was decided that he was obligated to either consummate the levirate marriage with her or perform ḥalitza, and he ran away to avoid doing so, she receives sustenance payments from the estate of the yavam, which is his penalty for neglecting his duty.
Rachi non traduit
עמד בדין. שתבעתו בדין או כנוס או פטור וברח:
נזונת משל יבם. דקנסינן ליה:
Tossefoth non traduit
עמד בדין וברח. לאו בברח בשבילה איירי שרוצה לעגנה ואין רוצה לא לייבם ולא לחלוץ דהא בפרק בתרא דכתובות (דף קז:) פריך מינה לשמואל דחייש לצררי ואם בשבילה ברח אמאי אית לן למיחש לצררי אלא בברח מחמת מרדין או מחמת ממון איירי ולאו דוקא ברח דהוא הדין חלה דכיון דלא בשבילה ברח אלא מחמת אונס שאירע לו מה לי ברח מה לי חלה ובהדיא אמר בירושלמי בפרק אע''פ דה''ה חלה ולא כמו שפירש בקונטרס התם דוקא ברח אבל חלה לא והא דבעיא בריש כתובות (דף ב.) חלה מאי היינו שחלה מיד בהגעת זמן אבל הכא שחלה אחר שעמד בדין דהוה לו לכונסה לאלתר קודם שאירע לו אונס ונראה לר''י דוקא בנתרצה ליבום וברח אבל אם לא נתרצה אלא לחלוץ אין נראה שיתקנו לה חכמים מזונות מיבם כיון דאין סופו לייבם אלא לחלוץ ודוקא ברח תקנו לה מזונות משלו אבל לא ברח לא משום דלא שכיח שיאחר מליבם כיון דאיתיה קמן ונתרצה דמשום זמן מועט שרגיל לאחר לא תקנו לה מזונות ומיהו בפרק ד' אחין (לעיל יבמות דף כט:
ושם) משמע קצת דכי לא ברח נמי חייב במזונות דקאמר כשעמד בדין ופסקו לה מזונות משלו ואינו מזכיר כלל ברח אף על גב דהתם איירי בעבד בה מאמר כדפרישית לעיל לענין זה אין שום סברא לחלק בין עשה בה מאמר ללא עשה אלא כשיש שני יבמין דאי לא עשה מאמר לא זה ולא זה לא מחייב במזונות לא זה ולא זה אפילו נתרצה אחד מהם ליבם וברח ואצטריך התם לאוקמי בעבד בה מאמר משום דבענין אחר לא הוה מצי מיפר וקצת נראה דמחמת קנס שקנסוהו חכמים שלא כנסה תקנו לה מזונות דהא אין מעשה ידיה שלו כדאמר בפרק בתרא דכתובות (דף קז: ושם) אי משום מעשה ידיה לא משעבדא ליה ולמאי דפרישית דבשלא ברח אין לה מזונות אינו ראיה דמעשה ידיה אינו שלו דאין לחוש שמא אמר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך דאכתי לא משעבדא ליה עד שיברח ויפסקו לה מזונות ומיהו אר''י דלפירוש זה טפי הוי ליה למימר דלא מיחייב במזונותיה:
נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם קָטָן (מַאי)? מִיָּבָם לֵית לַהּ. מִבַּעַל מַאי?
Traduction
The Gemara asks: If she happened before her yavam who is a minor for levirate marriage, what is the halakha? From the yavam she does not have any right to sustenance payments because, as a minor, he is unable to consummate a levirate marriage, but as to payments from her husband’s estate, what is the halakha? Since his death placed her in a situation that forces her to remain in an unmarried state, does his estate have to take the responsibility of supporting her?
פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: אִית לַהּ, וְחַד אֲמַר: לֵית לַהּ, וְהִלְכְתָא: לֵית לַהּ, מִשְּׁמַיָּא קַנְסוּהּ.
Traduction
Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to this matter: One said she does have rights to sustenance payments, and the other one said she does not have any rights. And the halakha is that she does not have any rights to sustenance payments. This is because the husband is not considered to be responsible for her situation; rather, it is thought that she was penalized by Heaven.
תָּנוּ רַבָּנַן: יְבָמָה שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִים בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה — צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
Traduction
§ The Sages taught: In the case of a yevama with whom the brothers of her deceased husband performed ḥalitza within three months of her husband’s death, she still needs to wait three months before remarrying.
Rachi non traduit
צריכה להמתין. עד שיהיו לה ג' חדשים מיום מיתה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source