Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 3b
לְמַעוֹטֵי דְּרַב וּדְרַב אַסִּי. לְרַב וּלְרַב אַסִּי לְמַעוֹטֵי מַאי?
Traduction
The Gemara answers that these enumerations come to exclude those additions of Rav and of Rav Asi. Rav added the rival wife of a woman suspected by her husband of adultery [sota], while Rav Asi added the rival wife of an aylonit. The Gemara asks: And according to the opinion of Rav and according to the opinion of Rav Asi, the enumeration of the mishna comes to exclude what?
Rachi non traduit
דרב ודרב אסי. דאמר רב צרת סוטה אסורה שאם זינתה אשתו ולו אשה אחרת ומת בלא בנים שתיהן פטורות ורב אסי אמר צרת אילונית אסורה שאם היה נשוי אילונית ואשה אחרת ומת בלא בנים שתיהן פטורות ותרוייהו בפירקין (דף יא.):
Tossefoth non traduit
למעוטי דרב ודרב אסי. וא''ת לימעט תרוייהו ממנינא דרישא דכיון דתנן ט''ו נשים ליכא למימר שייר וממעטי כולהו מדלא קתני להו כדאמר בפ''ק דקדושין (דף טז:) וכ''ת תנא ושייר והא ארבעה קתני וי''ל דהכא לא מצי למיתנינהו כדמסיק לפי שאינן בצרת צרה וליכא למעוטי מדלא קתני להו אלא מייתורא דמתני' וטעמא דרב אסי ודפליג עליה אפרש לקמן בע''ה:
אִי סְבִירָא לְהוּ דַּהֲדָדֵי — חֲדָא לְמַעוֹטֵי צָרַת מְמָאֶנֶת, וַחֲדָא לְמַעוֹטֵי צָרַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ.
Traduction
The Gemara responds: If each maintains in accordance with the opinion of the other, then one enumeration of the mishna comes to exclude the rival wife of a wife who performed refusal. If the deceased brother had two wives, one of whom was a minor, and she refused the yavam, her rival wife is prohibited from levirate marriage with him. However, the latter is not entirely exempt and must perform ḥalitza. And the other one comes to exclude the rival wife of the wife of one who remarries his divorcée, i.e., a woman who was illicitly remarried by her former husband after she had been married to another man.
Rachi non traduit
צרת ממאנת. הרי שהיה לאחיו יתומה קטנה ואשה אחרת ומת ומיאנה הקטנה ביבם זה היא וצרתה אסורה לו ומתני' אשמעי' דאף ע''ג דאסירא עליה לא מיפטרה מחליצה דהך איסורא מדרבנן היא כדאיתא בפירקין גזירה משום צרת בתו ממאנת:
מחזיר גרושתו. אחיו שגירש אחת משתי נשיו ונשאת לאחר ועבר והחזירה לאחר מיתת בעלה ומת בלא בנים שתיהן אסורות להתייבם ואשמועינן מיעוטא דמתני' דחליצה בעיא:
וְאִי לָא סְבִירָא לְהוּ דַּהֲדָדֵי — חֲדָא לְמַעוֹטֵי דְּחַבְרֵיהּ, וַחֲדָא לְמַעוֹטֵי אוֹ צָרַת מְמָאֶנֶת, אוֹ צָרַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ.
Traduction
And if Rav and Rav Asi do not each maintain in accordance with the opinion of the other, then one enumeration comes to exclude the opinion of the other, as they do not agree that the halakha stated by the other should be included in the mishna, and the other one comes to exclude one of the above suggestions, either the rival wife of a wife who performed refusal or the rival wife of the wife of one who remarries his divorcée.
לְרַב וּלְרַב אַסִּי, לִיתְנִינְהוּ?
Traduction
The Gemara asks: If so, according to the opinion of Rav and according to the opinion of Rav Asi, let the tanna teach these cases. Since in their opinions there are more than fifteen women to whom the principle of the mishna applies, why weren’t they all stated by the tanna of the mishna? The Gemara answers: They were not taught because they do not completely fit all of the halakhic rulings here.
Rachi non traduit
ליתנינהו. לסוטה ואילונית בהדי הנך דמתני' הואיל ופוטרות צרותיהן:
לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּצָרַת צָרָה.
Traduction
The Gemara elaborates: This is because they do not involve the case of a rival wife of a rival wife. With regard to the fifteen women listed, the discussion of the mishna concerning rival wives and rival wives of rival wives is appropriate. However, the two cases cited by Rav and Rav Asi do not leave room for such deliberations, as both a sota and an aylonit are exempt and forbidden equally to all of the brothers, because their prohibition does not result from a familial relation to one of the living brothers but from a personal issue relating to the women themselves. Since none of the brothers may marry her rival wife, there is no possibility of a rival wife of a rival wife, and consequently these cases were omitted from the mishna’s list of fifteen women.
Rachi non traduit
לפי שאינן בצרת צרה. דכל הנך דמתני' איכא למיתני הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני כו' שהרי אינה ערוה אלא לזה אבל לאחיו השני ראויות הן ואם ייבם אפי' את הצרה ולו אשה אחרת ומת ונפלו לפני זה פטורה אף הנכרית מפני שהיא צרת צרתה של בתו אבל בסוטה ואילונית ליכא למיתני הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני דהא על כל האחין היא אסורה ושהאיסור בא לה מכח קדושי בעלה הראשון וכולן שוין בהן:
Tossefoth non traduit
לפי שאינן בצרת צרה. וא''ת דמשכחת לה צרת צרה לענין בועל שנשאת לאחיו ולו אשה אחרת ומת בלא בנים דפוטרת צרתה מן הבועל דלענין בועל נמי טומאה בה כמו לענין בעל ואם הלכה הצרה ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת כשם שהיא פטורה כך צרתה פטורה וי''ל דכיון דלגבי בעל לא משכחת צרת צרה אין לנו להחמיר בטומאה דגבי בועל יותר מטומאה דגבי הבעל ועוד אר''י דדוקא בטומאה דכתיב גבי בעל הוי כעריות דכתיב בלשון לאו לא יוכל בעלה וגו' (דברים כ''ד:
ד') אבל בבועל לא כתיב לאו אלא ונסתרה והיא נטמאה (במדב' ה) והא דפריך לקמן (יבמות ד' יא:) נבעלה טומאה כתיבה בה ונסתרה והיא נטמאה דמשמע דמהאי לחודיה דריש טומאה כתיב בה כעריות מצית למימר דלמאי דמשני למיקם עלה בלאו לא סגי בההוא דונסתרה והיא נטמאה:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי — דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרוֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ''. ''עָלֶיהָ'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?
Traduction
§ After analyzing the order and language of the mishna, the Gemara discusses the halakhot themselves. From where are these matters, that if one’s forbidden relative comes before him for levirate marriage he is prohibited from marrying her or her rival wife, derived? It is as the Sages taught with regard to the verse: ''And you shall not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her nakedness, with her in her lifetime'' (Leviticus 18:18). What is the meaning when the verse states the apparently superfluous phrase: ''With her''?
Rachi non traduit
מנה''מ. דערוה וצרתה וצרת צרתה לעולם פטורות:
עליה מה תלמוד לומר. לכתוב לגלות ערותה בחייה ותשמע נמי שבחיי אשתו נאסרת עליו אחותה ולאחר מיתה מותרת:
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ בְּאַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, נֶאֱמַר כָּאן ''עָלֶיהָ'' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''עָלֶיהָ'',
Traduction
The baraita explains: Since it is stated with regard to the wife of a deceased brother: ''Her brother-in-law will have intercourse with her'' (Deuteronomy 25:5), I would derive that when the verse speaks of the mitzva of levirate marriage, it includes even any one of those with whom relations are forbidden, as mentioned in the Torah. Therefore, one derives a verbal analogy: It is stated here, with regard to a wife’s sister: ''With her,'' and it is stated there, with regard to a levirate marriage: ''With her.''
Rachi non traduit
שומע אני. אפי' נפלה לפניו לייבום אחת מן העריות תתייבם:
מָה לְהַלָּן בִּמְקוֹם מִצְוָה, אַף כָּאן בִּמְקוֹם מִצְוָה, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''לֹא תִקָּח''.
Traduction
The baraita explains the verbal analogy. Just as there, a levirate marriage involves the performance of a mitzva, so too, here, the statement ''uncover her nakedness with her'' includes the performance of a mitzva, and the Merciful One states in the Torah: ''You shall not take.'' The phrase ''with her'' teaches that even in a case where there is an obligation of levirate marriage, the Torah prohibition proscribing forbidden relatives remains in force.
וְאֵין לִי אֶלָּא הִיא, צָרָתָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לִצְרוֹר''. וְאֵין לִי אֶלָּא צָרָתָהּ, צָרַת צָרָתָהּ מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לִצְרוֹר'', וְלֹא ''לָצוֹר''.
Traduction
The baraita continues: And I have derived only that she, his wife’s sister, is exempt from levirate marriage; from where do I derive that her rival wife is also exempt? The verse states: ''To be a rival to her'' (Leviticus 18:18), which indicates that not only is she prohibited, but so too is her rival wife. And I have derived only her rival wife; from where is it derived that the rival wife of her rival wife is also exempt? The verse states: ''To be a rival [litzror],'' using the full spelling with a double reish, and not latzor; this indicates that there are several rival wives, one after another.
Rachi non traduit
לצרור. צרות הרבה משמע מדלא כתיב לצור:
וְאֵין לִי אֶלָּא אֲחוֹת אִשָּׁה, שְׁאָר עֲרָיוֹת מִנַּיִין? אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיוּחֶדֶת — שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם; אַף כֹּל שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת — אֲסוּרָה לַיָּבָם.
Traduction
And I have derived from this verbal analogy only that the mitzva of levirate marriage does not apply to a wife’s sister. From where is it derived that the same applies to the other women with whom relations are forbidden? You can say as follows: Just as the case of a wife’s sister is specific in that she is a forbidden relative, and this is a prohibition for whose intentional violation, i.e., for intentional sexual relations with her, one is liable to receive karet, and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, and she is prohibited to the yavam in levirate marriage; so too, with regard to all women with whom relations are forbidden by a prohibition for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, they are prohibited to the yavam in levirate marriage.
Rachi non traduit
זדונה כרת. בפרשת עריות (ויקרא י''ח:כ''ט) כתיב בתר כולהו ונכרתו הנפשות העושות וכל שזדונו כרת שגגתו חטאת כדיליף בפירקין (דף ט.):
וְאֵין לִי אֶלָּא הֵן, צָרוֹתֵיהֶן מִנַּיִין? אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיוּחֶדֶת — שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם, וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה; אַף כֹּל שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם — צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם.
Traduction
The baraita continues: And I have derived only the cases of those women themselves with whom relations are forbidden; from where is it derived that their rival wives are also exempt from levirate marriage? You can say as follows: Just as a wife’s sister is specific in that she is a forbidden relative and this is a prohibition for whose intentional violation one is liable to receive karet, and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, and she is prohibited to the yavam in levirate marriage, and her rival wife is likewise prohibited; so too, any woman with whom relations are forbidden and this is a prohibition for whose intentional violation one is liable to receive karet, and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, and this woman is one who is forbidden to the yavam, her rival wife is likewise forbidden. The baraita concludes: From here the Sages stated that fifteen women exempt their rival wives and the rival wives of their rival wives from ḥalitza and from levirate marriage forever.
Rachi non traduit
ט''ו נשים. תו ליכא עריות בכרת חוץ משש עריות של משנתינו שאין בהם צד ייבום לעולם:
Tossefoth non traduit
מה אחות אשה מיוחדת כו'. וא''ת מה לאחות אשה שכן בידו לרבות כדפריך בפ' הבא על יבמתו (לקמן יבמות דף נד. ושם) וי''ל דאהיקש דר' יונה דסוף שמעתין (דף ח.) סמיך:

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ צָרוֹתֵיהֶם אֲסוּרוֹת?
Traduction
§ One might have thought that I should include in this principle even the six women with whom relations are forbidden that are more severe than these, i.e., one’s mother, his father’s sister, and so on, as stated in a later mishna (13b), since they too are forbidden by a prohibition entailing karet. This would mean that their rival wives should likewise be prohibited to enter into levirate marriage with this yavam as forbidden rival wives.
Rachi non traduit
יכול שאני מרבה כו'. שנשואות לאחרים שיהו צרותיהן אסורות לינשא לזה:
Tossefoth non traduit
יכול שאני מרבה אף שש עריות חמורות מאלו. המ''ל יכול שאני מרבה אף שלא במקום מצוה:
אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וְאֶפְשָׁר לִינָּשֵׂא לָאַחִים, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם, וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה; אַף כֹּל שֶׁהִיא עֶרְוָה, וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת, וְאֶפְשָׁר לִינָּשֵׂא לָאַחִים, וַאֲסוּרָה לַיָּבָם — צָרָתָהּ אֲסוּרָה.
Traduction
In response, you can say: Just as a wife’s sister is specific in that she is a forbidden relative and this is a prohibition for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, and yet she is permitted to marry one of the brothers but she is prohibited to the yavam in levirate marriage, and her rival wife is likewise prohibited in levirate marriage; so too, with regard to any woman with whom relations are forbidden and this is a prohibition for whose intentional violation one is liable to receive karet and for whose unwitting violation one is liable to bring a sin-offering, and who is permitted to marry one of the brothers but she is prohibited to the yavam in levirate marriage, her rival wife is also prohibited in levirate marriage.
יָצְאוּ שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, הוֹאִיל דְּאִי אֶפְשָׁר לִינָּשֵׂא לָאַחִים — צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת, שֶׁאֵין צָרָה אֶלָּא מֵאָח.
Traduction
This excludes the six women with whom relations are forbidden by a more severe prohibition than those, since they may not marry the brothers, i.e., they are forbidden to all of the brothers. One’s mother may never marry his brother, either because she is also that brother’s mother, or because she is his father’s wife. Consequently, their rival wives are permitted, as the halakha with regard to a rival wife applies only due to the brother. In other words, the prohibition against marriage to the rival wife of a forbidden relative is applicable only in instances of levirate bonds. When the levirate bond does not take effect at all, the rival wife is not forbidden.
Rachi non traduit
שאין צרה אלא מאח. הואיל ופטרה הכתוב מזיקתו הרי היא עליו באיסור אשת אח שיש לה בנים שהיא בכרת דכתיב ערות אשת אחיך אבל בעלמא לא רמי' איסור אשת אח עלה ושריא ליה:
אַזְהָרָה שָׁמַעְנוּ, עוֹנֶשׁ מִנַּיִין? אָמַר קְרָא: ''כִּי כָּל (אִישׁ) אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ'''.
Traduction
The baraita adds: We have learned the warning concerning this prohibition that the yavam may not marry his forbidden relative from the verse: ''And you shall not take a woman to her sister, to be a rival to her, to uncover her nakedness, with her in her lifetime'' (Leviticus 18:18). From where is the punishment that he incurs if he transgresses and marries her derived? The verse states: ''For whoever shall do any of these abominations, the souls that do them shall be cut off from among their people'' (Leviticus 18:29).
Rachi non traduit
עונש מניין. אם ייבם ערוה או צרתה:
טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''עָלֶיהָ'', הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲחוֹת אִשָּׁה מִיַּיבְּמָה, מַאי טַעְמָא? דְּאָמְרִינַן: אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה?!
Traduction
§ Up until this point, the Gemara has cited the baraita that interprets the biblical basis for the halakha of the mishna. The Gemara further analyzes the foundational principles of this topic. The reason that these women are exempt from levirate marriage is that the Merciful One writes ''with her,'' from which it may be inferred that if that was not so, I would say that a wife’s sister enters into levirate marriage with her sister’s husband. What is the reason that one would have assumed that this is the case? It is as we say, in accordance with a principle, that a positive mitzva comes and overrides a prohibition. In this case, the positive mitzva to enter into levirate marriage overrides the prohibition against marrying one’s wife’s sister.
Rachi non traduit
ה''א אחות אשה מייבמת. מייבם:
מאי טעמא. והלא בכרת קאי עלה:
דאתי עשה. דייבום:
ודחי את לא תעשה. דמקרא ילפינן דאתי עשה ודחי ל''ת כדמפרש ואזיל:
Tossefoth non traduit
טעמא דכתב רחמנא עליה הא לאו הכי הוה אמינא אחות אשה מייבמת. ותימה לר''י דמנא ליה הא נימא דאי לאו עליה נמי אחות אשה לא מתייבמת דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת ואיצטריך עליה למיסר לאשמעינן דבעלמא דחי דכה''ג. אמר לקמן טעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי וכ''ת דאשומע אני דברייתא קפריך דמשמע לישנא דאי לאו עליה ה''א דדחי א''כ מאי משני רבא בסוף מסקנא ערוה גופיה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה ל''ת שיש בו כרת אלא ע''כ שומע אני לאו דוקא והכי קאמר אם ת''ל דדחי הא כתיב עליה ומיהו עיקרא לאו להכי אתא ואר''י דאי בעלמא אין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת לא ה''ל לתנא למדרש עליה לאיסורא ולא יצטרך לגופיה אלא לאשמעינן דבעלמא דחי אלא ה''ל למידרש להיתירא נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן באחות אשה אף כאן באחות אשה ואמר רחמנא יבמה יבא עליה דמסתבר טפי למדרש הכי ולאוקמי קרא לגופיה אלא ודאי סבר האי תנא עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת ולא צריך קרא להיתירא ולהכי דריש ליה לגופיה לאיסורא ורב אשי דפריך לקמן (יבמות דף ח:) ממאי דהאי עליה לאיסורא דילמא להיתירא ארבא דמסיק דאין עשה דוחה ל''ת שיש בו כרת פריך כמו שפי' ר''י ברבי מאיר אבל כל כמה דס''ד דדחי לא מצי למיפרך הכי ורבא לא הוה צ''ל אלא להיתירא לא מצית אמרת דא''כ לגלות ערותה דחדא היכי משכחת לה כדמשני לקמן אקושיא דרב אשי דעיקר דקדוק הש''ס הוא מכח דלא דריש להיתירא אלא לפי דעתו של מקשה היה פשוט דעשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת השיב לו רבא האמת דאינו כן:

אֵימַר דְּאָמְרִינַן אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה — לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא, לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת מִי דָּחֵי? וְתוּ: לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא מְנָלַן דְּדָחֵי —
Traduction
The Gemara asks if that principle is applicable in this case. One can say that we said that a positive mitzva comes and overrides a prohibition only when there is a prohibition for which one is punished by lashes alone. However, with regard to a prohibition that includes the punishment of karet, does a positive mitzva override it? This prohibition is more severe than a regular one, and therefore perhaps a positive mitzva does not override it. And furthermore, with regard to a prohibition for which one is punished by lashes alone, from where do we derive that a positive mitzva overrides it?
Tossefoth non traduit
לא תעשה שיש בו כרת מי דחי. וא''ת ואמאי לא ילפינן דלידחי מעשה דייבום דדחי לא תעשה דכרת דאשת אח וכ''ת דהיינו הא דקאמר לקמן (יבמות דף ז.) אלא איצטריך סד''א תיתי אחות אשה במה מצינו מאשת אח דא''כ היכי דחי עלה מי דמי התם חדא איסורא הכא תרי איסורי הא לא מפלגינן בשום מקום וילפינן מכלאים בציצית אפי' תרי איסורי היכי בעי למילף ועוד דלקמן כי בעי למילף מפסח תמיד ומילה לא פרכינן הכי ועוד דשביק הש''ס אשת אח דקאי בה ולא מסיק לה אלא לבסוף ועוד דחדא איסורא מיהא נילף מאשת אח אלא על כרחך לקמן לאו בכל דוכתי בעי למילף מאשת אח קאתי אלא דוקא אחות אשה כדמסיק טעמא הואיל ואישתרי אישתרי ולהכי קאמר תיתי אחות אשה מאשת אח ולא קאמר תיתי מאשת אח כדאמר בכל הני דלקמן תיתי ממילה תיתי מכיבוד אב ואינו מזכיר אחות אשה משום דלמילף בכל דוכתין קאתי ואומר ר''י דמאשת אח לא מצי למילף בעלמא דלידחי עשה לא תעשה שיש בו כרת דשאני אשת אח דמצותו בכך ואי אפשר בענין אחר לקיים מצות יבום דאל''כ בטלה מצות יבום אבל מכלאים בציצית ילפי' שפיר בעלמא דאי לא מקיימת מצות תכלת בפשתי' מקיימת בצמר ואפ''ה דחי וכן וגלח את כל שערו דמצורע מיקיים בשער דהיתר דכל שערו קרינא ביה כמו כל מלאכה לא תעשו דשבת דלא קאי אלא אמלאכות דלא דחו שבת א''נ כל שערו ממש ובנמרטו פאת ראשו וזקנו וכן כל הני דמייתו מיקיימי בדוכתא אחריתי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source