Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 36b

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ — לְעוֹלָם לֹא קָנָה עַד שֶׁיֹּאמַר ''פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִרְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶם בְּמַתָּנָה וְיִרָשׁוּם''.

Traduction

Reish Lakish and Rabbi Yoḥanan dispute whether one must state that the receipt of the portions should be considered as a gift with regard to each recipient, or whether stating it with regard to one of them is enough to indicate that it is true for all. And Reish Lakish said: The inheritors will only ever acquire the portions as defined by the owner of the possessions once he says: So-and-so and so-and-so shall inherit such and such a field and such and such a field that I have given to them as a gift, and they shall inherit them, i.e., he must state explicitly for each recipient that their receipt of the portions should be considered a gift. Rava ruled that in this dispute as well, the halakha is in accordance with Reish Lakish.

Rachi non traduit

לעולם לא קנה כו'. לא אמתניתין פליג אלא התם ביש נוחלין פליגי אמוראי בדיוקא דמתני' דכי אתא רבין אמר ירש פלוני שדה פלוני ותנתן שדה פלוני לפלוני רבי יוחנן אמר קנה אפילו האי דירושה דמדאדכר לשון מתנה בהאי שטר צואה לחד מינייהו כולהו נמי מתנה נינהו ור''ל אמר לעולם לא קנה ההוא דירושה דאמרינן להאי הוה מתנה ולהאי ירושה עד שיאמר כו' דתיקו לשון מתנה אתרוייהו:

Tossefoth non traduit

ואמר ריש לקיש לעולם לא קנה כו'. אע''ג דרבא גופיה קאמר ביש נוחלין (ב''ב דף קל.) דהלכה כרבי יוחנן בן ברוקה מ''מ נפקא מינה דהלכה כר''ל לענין אחר שאין ראוי ליורשו:

וְאִידַּךְ, דִּתְנַן: הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ, הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר — מִפְּנֵי שֶׁנְּתָנָן לַבֵּן, וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר — מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב — מְכוּרִין עַד שֶׁיָּמוּת הוּא, מָכַר הַבֵּן — אֵין לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב.

Traduction

And the other dispute concerns that which we learned in a mishna: In the case of one who writes a bill transferring ownership of all of his possessions to his son stating that the transfer should take effect immediately so that the son should gain the rights to use the possessions after his death, then although the father retained for himself the right to use the possessions until his death, he is unable to sell the possessions due to the fact that he gave them to the son, and the son is unable to sell the possessions due to the fact that they are still in the father’s possession. If the father sold the possessions, then they are sold to the extent that the purchaser may use them until the father dies. If the son sold the possessions during his father’s lifetime, the purchaser does not receive any rights to use the possessions until the father dies.

Rachi non traduit

לאחר מותו. שכתב מהיום ולאחר מיתה ואין לאב בהן אלא אכילת פירות בחייו:

מכר האב מכורין. לאכול הלוקח פירות כל ימי חיי האב שזכה בזכות שהיה לו לזה בהן:

וְאִיתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ.

Traduction

And an amoraic dispute was stated in the case in which the son sold the possessions during the father’s lifetime, and then the son died during the father’s lifetime, following which the father died as well. Rabbi Yoḥanan said: The purchaser does not acquire anything, and Reish Lakish said: The purchaser does acquire the possessions.

Rachi non traduit

ומת הבן בחיי האב רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח. אפילו לכשימות האב דקנין פירות שהיה לו לאב בנכסים הללו כקנין הגוף דמי ואין מכירת הבן מכירה ומתניתין דקתני אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב הא כשימות האב יש לו התם דמית האב בחיי הבן ונתקיימה המתנה ומה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו אבל מת הבן לא בא זכות לידו:

Tossefoth non traduit

ורבי יוחנן אמר לא קנה לוקח. וא''ת לרבי יוחנן אפי' לא מת הבן בחיי האב נמי לא ליקני דהוי כמו (ב''מ טז.) מה שאירש מאבא מכור לך כיון דאלים קנין פירות כקנין הגוף וי''ל דלגבי הכי לא אלים קנין פירות לבטל לגמרי קנין הגוף דבן וכיון דלבסוף אתיא שדה לידי דבן חשיב מכר:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ — קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי.

Traduction

The Gemara explains their reasoning: Rabbi Yoḥanan said that the purchaser does not acquire anything, because he holds that the ownership of the rights to an item and its produce is tantamount to the ownership of the item itself, i.e., the actual title to it. Since the father retained the rights to use the possessions until his death, as long as he lives he is considered to hold the title to them. Therefore, the son’s sale can be effective only after the father’s death, at which point the son becomes the title owner. However, if the son dies first, then since he never gained the title to the items, his sale can never come to fruition.

Tossefoth non traduit

קנין פירות כקנין הגוף דמי. מה שהתקינו באושא דאשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה דהבעל מוציא מיד הלקוחות לרבי יוחנן לא איצטריך וכן משמע בהחובל (ב''ק דף פח:
ושם) דמסיק תקנת אושא לר''ל א''נ קנין הגוף דאשה עדיף שאין לבעל פירות אלא מכחה ועוד דאין לבעל פירות אלא בתקנתא דרבנן וה''ר יעקב דאורליינ''ש תירץ דאיצטריך תקנתא דאושא להיכא דכתב לה דין ודברים אין לי בפירות נכסייך:

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָנָה לוֹקֵחַ — קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי.

Traduction

And Reish Lakish said: The purchaser does acquire the possessions, as Reish Lakish holds that the ownership of the rights to an item and its produce is not tantamount to the ownership of the item itself, i.e., the actual title to it. Therefore, although the father is still alive, the son immediately gains the full title to the possessions, which he may sell to someone else. Nevertheless, since the father retains the rights to use the possessions, the purchaser may use the possessions he acquired only when the father dies.

אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא כּוּ'. תָּנָא: מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ — יוֹצִיא בְּגֵט.

Traduction

§ The mishna states that if a yavam consummates a levirate marriage with his yevama while she is pregnant, if it emerges that the offspring is not viable then he may maintain her as his wife because his intercourse with her was a valid consummation of levirate marriage. An opposing opinion is taught in a baraita: In the name of Rabbi Eliezer they said: He must send her out with a bill of divorce. Although it emerged that the levirate marriage took effect, since at the time he consummated the levirate marriage it was prohibited to do so because the yevama was pregnant, he is therefore penalized and required to separate from her.

Rachi non traduit

תנא משום ר''א כו'. ר' אליעזר פליג אסיפא דמתני' וקאי אאין הולד של קיימא יקיים וקאמר איהו אע''פ שאין הולד של קיימא קנסינן ליה דיוציא בגט משום דנכנס לספק איסור אשת אח ואע''ג דהשתא איגלאי מילתא דייבום מעליא הואי ומיהו בגט בלא חליצה סגי:

אָמַר רָבָא: רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא דַּאֲמַרַן.

Traduction

Rava said: Rabbi Meir and Rabbi Eliezer said the same thing, i.e., they both expressed the same opinion that if one marries a woman whom he is prohibited from marrying, he is penalized and required to divorce her, even if the reason for the prohibition no longer applies. Rabbi Eliezer’s opinion was expressed in this ruling we have just stated.

Rachi non traduit

דבר אחד. דר''מ נמי קניס את הנושא מעוברת חברו ומינקת חברו לגרשה. אשה שמת בעלה והיא מעוברת או מניקה אסורה להנשא עד עשרים וארבעה חדש שכן תינוק יונק:

רַבִּי מֵאִיר דְּתַנְיָא: לֹא יִשָּׂא אָדָם מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ, וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ. וְאִם נָשָׂא — יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצִיא, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לִכְנוֹס — יִכְנוֹס.

Traduction

Where was Rabbi Meir’s opinion expressed? As it is taught in a baraita: A man may not marry a woman who is pregnant with the child of another man, nor a woman who is nursing the child of another man. And if he transgressed and married her, he is penalized for violating the prohibition, and he must divorce her with a bill of divorce, and he may never take her back; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: He must send her out, and when the time comes in which it is permitted to marry her, i.e., after the child is weaned, he may then marry her again.

Rachi non traduit

ולכשיגיע זמנו לכנוס. לסוף כ''ד חדש יכנוס:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִמַּאי? דִּלְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָפָגֵע בְּאִיסּוּר אֵשֶׁת אָח דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל הָתָם דְּרַבָּנַן — כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ!

Traduction

Abaye said to him: From where do you deduce that they are of one opinion? Perhaps that is not so, as it is possible that Rabbi Eliezer states his ruling only here, in the case of a yavam who consummated a levirate marriage with his yevama while she was still pregnant, due to the fact that by doing so he risks the possibility that the offspring will be viable, in which case he encounters the Torah prohibition against engaging in relations with one’s brother’s wife. However, there, in the case where one married a woman who is pregnant with the child of another man, which is a rabbinic prohibition, it is possible that he holds in accordance with the opinion of the Rabbis who argue with Rabbi Meir.

Rachi non traduit

באיסור אשת אח. כלומר שהיקל להכנס לספק אשת אח שיש לו בנים דדלמא הוי ולד של קיימא הלכך קנסינן ליה:

אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרַבָּנַן, וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָה, אֲבָל הָכָא מִדְּאוֹרָיְיתָא — מִפְרָשׁ פָּרְשִׁי מִינַּהּ.

Traduction

Alternatively, it is also possible that Rabbi Meir states his ruling only there, in the case where one married a woman who is pregnant with the child of another man, due to the fact that doing so is a violation of a rabbinic prohibition, and therefore it is possible that this is one of the cases in which the Sages reinforced their pronouncements with greater severity than prohibitions of Torah law so that people would not treat them lightly. However, here, in the case of a yavam who consummated a levirate marriage with his yevama while she was still pregnant, where there was a risk of transgressing a prohibition written in the Torah, since people are generally careful to distance themselves from a Torah prohibition, there is no need to further penalize someone who nevertheless transgressed.

Rachi non traduit

אלא [משום] דרבנן. דמעוברת חברו מדרבנן היא וקא מזלזלי בה ומשום הכי קנסוהו דלא ליתי אחרינא למיעבד הכי:

אבל הכא. יבמה מעוברת דאורייתא היא ובדילי מינה ולא בעי למיקנסיה להאי אטו אחריני:

Tossefoth non traduit

חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. וההיא דהזהב (ב''מ נה:) גבי חמשה חומשין דלא עשו אלא כשל תורה משום דלא איצטריך לחיזוק והכא גבי איסורא הוא דקניס ר''מ אבל גבי ממונא כגון כתובה לא עשו חיזוק אפי' כשל תורה דקאמר ר''מ בפ' אע''פ (כתובות נו:
ושם) כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא בדרבנן תנאו קיים וקצת תימה אי רבנן דהכא היינו ר' יהודה הא סבירא ליה גבי כתובה דעשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וי''ל דבמילתא דשכיחא עבדו חיזוק אבל הכא מילתא דלא שכיחא היא שישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו:

אָמַר רָבָא, וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים: יוֹצִיאָהּ בְּגֵט. אָמַר מָר זוּטְרָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: ''יוֹצִיא'', וְלָא קָתָנֵי: ''יַפְרִישׁ''. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rava said: According to the statement of the Rabbis who dispute Rabbi Meir and require one who married a pregnant woman to send her out, the intention is that he must send her out with a bill of divorce and not merely separate from her. Mar Zutra said: The language the Rabbis used is also precise, as they teach: He must send her out, and they do not teach: He must separate himself from her. Conclude from here that Rava’s claim is correct.

Rachi non traduit

ולדברי חכמים. דאמרי לכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס מיהו עד שיגיע הזמן יוציא בגט ולא סגי ליה בהפרשה בעלמא:

דקתני יוציא. וחכמים אומרים יוציא:

Tossefoth non traduit

ולא קתני יפריש. והא דתני בסוטה בפ' ארוסה (סוטה דף כד. ושם) גבי מעוברת חברו ומינקת חברו יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן לשון הפרשה משמע הכי ומשמע הכי אבל יוציא לא משמע אלא בגט א''נ התם שקינא לה ונסתרה לא חיישינן שיבא עליה כיון דאסירא ליה מדאורייתא ולא בעיא גט והר''ר יוסף מאורליינ''ש הורה מטעם זה באחד שקידש מינקת חברו שלא להצריך גט אלא הפרשה בעלמא (אפילו לרבי מאיר) כיון דבלאו הכי אסורה ליה דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ודוקא בנשא הוא דאמר הכא דבעיא גיטא אע''ג דבקדש תוך ג' וברח אי לאו דערוקיה מסתייה היה צריך ליתן גט במעוברת ומינקת חבירו לא החמירו ואין נראה דמאי חומרא דכלה בלא ברכה ממינקת חבירו דתרוייהו מדרבנן וקצת היה מדקדק ר''י מהא דתניא התם (כתובות דף ס.) מינקת שמת בעלה הרי זו לא תארס ולא תנשא ואם כשאירס צריך ליתן גט לא איצטריך תו למימר לא תנשא ומיהו י''ס דגרסי לא תנשא ולא תארס ואיכא למימר דזו אף זו קתני ואפילו גרסינן לא תארס ולא תנשא מצי למימר דנקט ולא תנשא משום רבי יהודה דאפילו לינשא שרי בתר י''ח חדש ובשאלתות דרבי אחאי בפרשה וירא (סימן יג) כתוב גבי מעוברת ומינקת חברו דהיכא דעבר וקדיש מפקיע לה בגט מיניה ואפילו אי הוה כהן מפסדינן לה מיניה:

אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב הוֹשַׁעְיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: הָתָם תְּנַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁשָּׁהָא בְּאָדָם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ נֵפֶל. הָא לָא שְׁהָא — סְפֵיקָא הָוֵי.

Traduction

Rav Ashi said to Rav Hoshaya, son of Rav Idi: We learned in a baraita there that Rabban Shimon ben Gamliel says: Any human baby that survives for thirty days after its birth is not to be considered a stillbirth. Rather, the baby is considered to be viable, and so the wife of the baby’s father is never subject to any obligation of levirate marriage. But, by inference, were it not to survive for thirty days, there would be uncertainty whether the baby was viable or not.

Rachi non traduit

התם תנן וכו'. משום דקבעי למבעי הכא מאי:

כל ששהה שלשים יום. משנולד חי שלשים יום:

באדם אין נפל. להכי נקט באדם דתני סיפא ובבהמה ח' ימים:

אינו נפל. ופוטר את אמו מן החליצה:

ספיקא הוא. וחולצת ולא מתייבמת. ודוקא אי מספקא לן אי כלו לו חדשיו אי לא אבל אי קים לן דכלו לו חדשיו תנן במסכת נדה (דף מג:) תינוק בן יומו פוטר מן הייבום:

Tossefoth non traduit

הא לא שהא ספיקא הויא. לא כמו שפי' הקונטרס דבפיהק ומת ולד איירי דבהא אפילו רבנן מודו בפיהק ומת דנפל הוא אלא כשנפל מן הגג או אכלו ארי איירי כדאמר בס''פ ר' אליעזר דמילה (שבת דף קלו. ושם) והתם פסקינן כרשב''ג וא''ת ואמאי לא אזלינן בתר רוב נשים דולד מעליא ילדן ואר''י דחיישינן למיעוט מצוי כזה כמו במים שאין להם סוף (לקמן יבמות קכא.) דאשתו אסורה וגוסס שאין מעידים עליו להשיא אשתו אע''ג דשמא התם משום ערוה החמירו מ''מ כיון דמיעוט של נפלים מצוי מחמירים ביה ומחמירים נמי שלא לאכול בהמה תוך ח' ימים כדאמרינן בס''פ ר' אליעזר דמילה (ג''ז שם) ומיהו לענין אבילות לא החמירו שיש להקל באבלות כדאמר בפ' יש בכור (בכורות מט.) הכל מודים לענין אבלות שאין מתאבלים דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל והא דתנן במסכת שמחות הספקות אוננים ומתאבלים עליהם נראה דבספק בן ט' לראשון או ז' לאחרון איירי דגנאי הדבר שלא יתאבלו לא זה ולא זה מאחר שודאי קרוב לאחד:

וְאִיתְּמַר: מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְעָמְדָה וְנִתְקַדְּשָׁה,

Traduction

And an amoraic dispute was stated in the case in which the only offspring of a man died during the first thirty days of its life, and the widow, under the misconception that she was exempt from any obligation of levirate marriage, arose and was betrothed.

Rachi non traduit

מת בתוך שלשים. בן היבמה ונתקדשה לשוק בחזקת שפטורה משום בנה:

Tossefoth non traduit

מת בתוך שלשים יום כו'. נראה דהכי גרסי' ולא כרש''י דגריס בפ' ר''א דמילה (שבת קלו. ושם) מת בסוף שלשים יום כיון דבפרק יש בכור (בכורות מט. ושם) אמרינן דיום ל' כשלפניו מה לי ביום שלשים מה לי תוך שלשים ולמה ליה למינקט ביום שלשים טפי ומיהו בה''ג כתב דביום שלשים אפי' פיהק ומת לרבנן לא הוי נפל דדוקא תוך שלשים הוא דאמר בשבת (ג''ז שם) פיהק ומת לד''ה מת הוא משמע דגרסינן הכא מת ביום שלשים דאי לאו הכי מנין היה להם חילוק זה ועוד יש מקיים גירסא זאת אפילו בנפל מן הגג או אכלו ארי וביום שלשים דוקא סמכי ארבנן ושמא לענין אבילות נמי חשיב בר קיימא:

רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אִם אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל הִיא — חוֹלֶצֶת, וְאִם אֵשֶׁת כֹּהֵן הִיא — אֵינָהּ חוֹלֶצֶת.

Traduction

Ravina said in the name of Rava: If she became the wife of an Israelite, i.e., the man who betrothed her was not a priest, then she performs ḥalitza with the yavam due to the uncertainty whether or not the offspring was viable, and then they may remain married. But if she became the wife of a priest, she does not perform ḥalitza with him because if she were to do so, she would become a ḥalutza and would therefore be prohibited from remaining married to her husband, who is a priest. Therefore, in this case, in order to allow her to remain married to her husband, the Sages did not require her to be concerned for the possibility that the offspring was not viable.

Rachi non traduit

אם אשת ישראל היא. אם זה שקדשה ישראל הוא שאם תחלוץ מן היבם לאחר קדושין לא תיאסר על בעלה חולצת:

ואם זה שקדשה כהן הוא. שאם תחלוץ תיאסר עליו אינה חולצת וסמכינן אולד:

רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ — חוֹלֶצֶת.

Traduction

The Gemara cites a different version of Rav’s opinion: Rav Mesharshiyya said in the name of Rava: Both this woman and that woman perform ḥalitza, even though by doing so, if she was betrothed to a priest, she would become forbidden to him.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב מְשַׁרְשְׁיָא:

Traduction

Ravina said to Rav Mesharshiyya:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source