Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 10b
הָיְתָה אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו, וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו מֵאָבִיו, וּמֵת — זוֹ הִיא אִמּוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Traduction
If, however, his mother was a woman who was raped by his father and subsequently married his paternal brother, and the brother died, this is a case of his mother who exempts her rival wife. According to the opinion of the Rabbis this marriage is permitted, and even according to the opinion of Rabbi Yehuda the marriage is valid despite the transgression. Consequently, both the mother and her rival wife come before the son for levirate marriage. Since the mother is a forbidden relation to him, her rival wife is exempt as well.
Rachi non traduit
היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו. קידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:
וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָתֵנוּ ''חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה'', יֵשׁ לָנוּ לְהוֹסִיף שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּגוֹן זוֹ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: לְלֵוִי דַּאֲמַר ''דְּאִי'' נָמֵי קָתָנֵי — לִתְנֵי: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת בְּלֹא בָּנִים, דְּמִגּוֹ דְּאִיהִי אֲסוּרָה — צָרָתָהּ נָמֵי אֲסִירָא!
Traduction
And although the Sages taught in the mishna: Fifteen women, we must add a sixteenth case, for example, the situation described above. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: According to the opinion of Levi, who said that the mishna teaches even cases of: What if, which involve a transgression, let the mishna also teach the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, and then died childless. His betrothal is a transgression, as after ḥalitza the yevama is permanently forbidden to him. As, in this case, since she is forbidden to all the brothers, due to the ḥalitza performed by the deceased yavam, her rival wife is also forbidden. This is an additional case of a woman who exempts her rival wife.
Rachi non traduit
ללוי דאמר דאי נמי קתני. דהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:
וחזר וקדשה. וקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
ומת בלא בנים. ולו אשה אחרת:
דמיגו דהיא אסורה. לאחים דקיימא עלייהו בכרת לר''ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:
אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּצָרַת צָרָה.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: This example is not cited because the case does not include the possibility of a rival wife of a rival wife. All of the other cases listed in the mishna involve both rival wives and rival wives of rival wives. Here, however, this is impossible, as the same prohibition applies equally to all of the brothers, and therefore none of them may marry her.
Rachi non traduit
לפי שאינה בצרת צרה. דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:
Tossefoth non traduit
לפי שאינן בצרת צרה. הקשה הר''ר משה כהן לר''ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי''ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר''ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:
וְלֵימָא לֵיהּ: חַיָּיבֵי לָאוִין הִיא, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: And let Rabbi Yoḥanan say a different answer to Reish Lakish, as he could simply have pointed out that marriage to a woman who had performed ḥalitza is not a violation that incurs karet, neither for the one who performed the ḥalitza nor for his brothers if they marry her after he dies. Rather, it is an act for which they are liable for violating a regular prohibition, and those liable for violating a prohibition are obligated in ḥalitza and levirate marriage. In these cases the mitzva of levirate marriage still applies, and although the woman should be released by ḥalitza, she is not entirely exempt from levirate marriage, and therefore her rival wife is not exempt either.
Rachi non traduit
ולימא ליה. רבי יוחנן לר''ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר''ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:
וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו. כלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':
לִדְבָרָיו קָאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי — חַיָּיבֵי לָאוִין הֵם, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ. אֶלָּא לְדִידָךְ — חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת נִינְהוּ. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּצָרַת צָרָה.
Traduction
The Gemara responds that Rabbi Yoḥanan is speaking in accordance with the statement of Reish Lakish, as follows: According to my opinion your question is groundless, as they are liable for violating a prohibition, and those liable for violating a prohibition are obligated in ḥalitza and levirate marriage. However, according to your opinion, those brothers who marry a yevama who had performed ḥalitza are liable to receive karet, and therefore you must resolve the difficulty by saying that the mishna did not teach this case because it does not include the possibility of a rival wife of a rival wife.
אִיתְּמַר: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּא — אֵין חַיָּיב עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת,
Traduction
The Gemara discusses the dispute alluded to in the previous paragraph. It was stated: With regard to one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, Reish Lakish said: The brother who earlier performed ḥalitza is not liable to receive karet for returning to the yevama who performed ḥalitza [ḥalutza]. She is no longer forbidden as a brother’s wife, although she is forbidden by a regular prohibition.
Tossefoth non traduit
החולץ ליבמתו וחזר וקדשה. וליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור''ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור''ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה''ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:
וְהָאַחִין — חַיָּיבִין עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת. עַל הַצָּרָה, בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִים — חַיָּיבִין עַל הַצָּרָה כָּרֵת.
Traduction
And the brothers who did not actually perform the ḥalitza are liable to receive karet for having relations with a ḥalutza. In their case, the woman retains her status as a forbidden brother’s wife even after the ḥalitza. With regard to the rival wife of the ḥalutza, although she too is released from the levirate bond, since the act of ḥalitza itself was not performed with her, both the brother who performed the ḥalitza and the other brothers are liable to receive karet for having relations with the rival wife, as she retains her forbidden status as a brother’s wife.
Rachi non traduit
על הצרה. אם היתה לה צרה ונפטרה בחליצתה של זו דכתיב בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים ואותה צרה חמורה לעמוד על כולן באיסור אשת אח בכרת שנפטרה מהן כדמפרש טעמא:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִין אֵינָן חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת, וְלֹא עַל הַצָּרָה כָּרֵת. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר קְרָא: ''אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה'', כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה — שׁוּב לֹא יִבְנֶה.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: Neither he nor the other brothers are liable to receive karet, neither for the ḥalutza nor for having relations with the rival wife. The Gemara explains: What is the rationale of Reish Lakish? The verse states with regard to one who performs ḥalitza with his yevama: ''Who does not build up his brother’s house'' (Deuteronomy 25:9), which teaches that since he did not build his brother’s house by entering into levirate marriage, opting instead for ḥalitza, he shall never build it again. This statement is understood not only as a negative description of events, but also as a prohibition against marrying this woman at any point in the future.
אִיהוּ הוּא דְּקָאֵי בְּ''לֹא יִבְנֶה'', אֲבָל אֶחָיו — כִּדְקָיְימִי קָיְימִי.
Traduction
However, it is the man who performed the act of ḥalitza who stands liable to receive punishment for violating this prohibition of: Does not build up, i.e., the prohibition against marrying his ḥalutza. For him the prohibition involving karet has been replaced by the regular prohibition of: Who does not build up his brother’s house. However, with regard to his brothers, where they stood before, they stand now. In other words, just as before the mitzva of levirate marriage applied to them this woman was forbidden to them as a brother’s wife, once the obligation of levirate marriage has been removed they remain bound by the same prohibition. Consequently, she is forbidden to the brothers on pain of karet.
Rachi non traduit
כדקיימי קיימי. באיסור אשת אח:
Tossefoth non traduit
איהו הוא דקאי בלא יבנה. אי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה''נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר''ל קם ליה בכרת:

וַעֲלֵהּ דִּידַהּ, הוּא דְּקָאֵי בְּ''לֹא יִבְנֶה'', הָא צָרָה — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא.
Traduction
And furthermore, only with regard to her, the ḥalutza, does he stand liable for: Does not build up, but as for the rival wife, who did not perform ḥalitza, where all the brothers stood before, they stand now. Just as before her rival wife performed ḥalitza she was forbidden on pain of karet, the same applies after the ḥalitza, both for the man who performed ḥalitza and his brothers.
וְרַבִּי יוֹחָנָן: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא אִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְהַשְׁתָּא קָאֵי עֲלַהּ בְּכָרֵת?
Traduction
And Rabbi Yoḥanan claims: Is there anything of this kind in halakha? After all, at the outset, before the ḥalitza, if this brother wanted he could perform ḥalitza, and if that brother wanted he could perform ḥalitza, and if he wanted he could perform ḥalitza with this woman and if he wanted he could perform ḥalitza with that woman. All the deceased brother’s wives were included in the levirate obligation of marriage or ḥalitza, and therefore the prohibition proscribing a brother’s wife was negated for all of them at that time. And now, after the ḥalitza, they stand to incur karet for having relations with her? How can the prohibition proscribing a brother’s wife return after it was nullified by the death of the childless brother?
Rachi non traduit
ור' יוחנן. אמר לך מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי אח חליץ ואי בעי האי אח חליץ שהרשות ביד כולן ולענין צרתה נמי מעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא משום דחליץ חד לחדא קאי על צרה בכרת וכן אחיו על כולהו בכרת:
אֶלָּא, אִיהוּ שְׁלִיחוּתָא דְאַחִים קָעָבֵיד, אִיהִי שְׁלִיחוּתָא דְצָרָה קָעָבְדָה.
Traduction
Rather, he who performs ḥalitza performs the agency of the other brothers, and therefore he also releases her from the levirate bond of his brothers. Similarly, she who performs ḥalitza performs the agency of the rival wife, as the ḥalitza of one wife serves to release the other one as well. Consequently, it is as though all of the brothers released all of the wives, and there is no longer any prohibition that incurs karet.
Rachi non traduit
האי שליחותא דידהו עבד. דמעיקרא היה הרשות ביד כולן וכן היא שליחותא דצרה עבדה וכי היכי דהוא עלה בלא יבנה כן על צרתה בלא יבנה וכן האחים על שתיהם:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, הַיְינוּ דִּצְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין.
Traduction
§ The Gemara cites the ensuing discussion between the two disputing Sages. Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from a baraita: In the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, and then died, she requires ḥalitza from one of the brothers. Granted, this makes sense according to my opinion, as I say that brothers who marry a ḥalutza are liable only for violating a prohibition, and that is why she requires ḥalitza from the other brothers. The principle is that a woman with whom relations are forbidden by a regular prohibition that does not incur karet may not enter into levirate marriage, but she must undergo ḥalitza.
אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי צְרִיכָה חֲלִיצָה?
Traduction
However, according to your opinion that the penalty of karet does apply here, why does she require ḥalitza at all? The penalty of karet indicates that the betrothal did not take effect at all, and therefore she is not bound to the brothers with regard to the requirement of ḥalitza.
Rachi non traduit
אמאי צריכה חליצה. נהי נמי דקידושין תפסי בה דאיהו לא קאי עלה בכרת מיהו כשמת תיפטר ותצא מן האחים משום ערוה הואיל ובכרת היא עלייהו:
וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: עָמַד אֶחָד מִן הָאַחִין וְקִדְּשָׁהּ, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. וְאִי חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, אַמַּאי אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם?
Traduction
Reish Lakish answered: And according to your reasoning, how would you state and explain the latter clause of the baraita: If one of the brothers arose and betrothed her, she has no claims on him, i.e., the marriage does not take effect at all and she does not require a bill of divorce from him? But if the brothers are liable only for violating a prohibition, why does she have no claim on him? After all, in cases of regular prohibitions a betrothal is valid. According to my opinion that these brothers are liable to receive karet the matter is clear, as the betrothal is invalid. This indicates that there is a contradiction between the first and latter clauses of the baraita. How, then, can Rabbi Yoḥanan cite a proof from an apparently flawed baraita?
Rachi non traduit
עמד אחד מן האחין וקדשה. שלא קדשה החולץ אלא אחד מן האחין:
אין לה עליו כלום. דאין קידושין תופסין לו בה ואינה צריכה הימנו גט דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: סֵיפָא אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. וְלִיתְנֵי: לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵין לוֹ עָלָיו כְּלוּם!
Traduction
Rav Sheshet said in resolution of this contradiction: In the latter clause of the baraita we have come to a different opinion, that of Rabbi Akiva, who said: Betrothal with those who are forbidden as they are liable for violating a prohibition is not valid. In Rabbi Akiva’s opinion there is no difference between regular prohibitions and prohibitions that incur karet in this regard, as in both cases the betrothals are invalid. The Gemara raises a difficulty: But if the first clause of the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, while the latter clause is in accordance with a different opinion, let the mishna teach explicitly: According to the statement of Rabbi Akiva she has no claims on him, as this represents a different opinion.
Rachi non traduit
סיפא אתאן לרבי עקיבא. ורישא רבנן ומיהו חייבי לאוין הוא דברי הכל:
Tossefoth non traduit
וליתני לר''ע אין לו עליו כלום. תימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר''ג ולא פריך ולימא לדברי ר''ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source