Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 5b

''וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת'', וְאֵין ''שְׂאֵת'' אֶלָּא לְשׁוֹן גָּבוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַל [כָּל] הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל [כָּל] הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת'', וְאֵין ''סַפַּחַת'' אֶלָּא טְפֵילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם''.

Traduction

''And for a sore [se’et] and for a scab [sappaḥat]'' (Leviticus 14:56), and se’et means nothing other than elevated, as it is stated: ''And upon all the high mountains, and upon all the hills that are lifted up [nissaot]'' (Isaiah 2:14). And sappaḥat means nothing other than an appendage, as it is stated in the context of the curse given to the descendants of Eli: ''Put me [sefaḥeni], I pray of you, into one of the priests’ offices, that I may eat a morsel of bread'' (I Samuel 2:36). They will have to be joined with another priestly family to receive their priestly gifts. One can therefore interpret the verses discussing leprosy as teaching that one who initially is arrogant, se’et, will eventually become a sappaḥat, diminished in stature.

Rachi non traduit

ולשאת ולספחת. על ידי שמנשא עצמו בא לידי ספחת שאינו עיקר באנשים אלא נספח וטפל:

טפילה. דבר שאינו חשוב בעצמו אלא נטפל באחרים:

ספחני נא. אספני נא בנבואת בית עלי משתעי קרא אעמיד כהנים גדולים אחרים שיוציאו את כהני זרעך מגדולתם ויצטרכו לבקש מהם לאוספם ולקולטם אצלם:

אל אחת הכהונו'. באח' מן המשמרות:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים נְמוּכֵי הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה — שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ. מִנְחָה — שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה''. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה''.

Traduction

Rabbi Yehoshua ben Levi says: Come and see how great the lowly in spirit are before the Holy One, Blessed be He. For when the Temple was standing, a person would sacrifice a burnt-offering and the merit of a burnt-offering would be his; he would sacrifice a meal-offering and the merit of a meal-offering would be his. But with regard to one whose spirit is lowly, the verse ascribes him credit as if he had sacrificed all the sacrificial offerings, as it is stated: ''The sacrifices of God are a broken spirit'' (Psalms 51:19), indicating that one who is humble of spirit is regarded as if he offered all the ''sacrifices of God.'' And not only that, but his prayer is not despised by God, as it is stated at the end of that verse: ''A broken and contrite heart, O God, You will not despise.''

Rachi non traduit

שכר עולה בידו. ולא שכר קרבן אחר:

זבחי. כל הזבחים במשמע:

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַשָּׁם אוֹרְחוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים'', אַל תִּקְרֵי ''וְשָׂם'', אֶלָּא ''וְשָׁם דֶּרֶךְ''.

Traduction

And Rabbi Yehoshua ben Levi also says: Whoever appraises his ways in this world, i.e., whoever carefully considers all his actions before deciding on the proper mode of conduct, merits and sees the salvation of the Holy One, Blessed be He, as it is stated: ''And to him that orders his way aright [vesam derekh] will I show the salvation of God'' (Psalms 50:23). Do not read it as ''vesam,'' ''that orders''; rather, read it as vesham derekh, that appraises his way.

Rachi non traduit

השם אורחותיו. מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה:

[כֵּיצַד מְקַנֵּא לָהּ כּוּ'.] הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ, אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי זֶה, אַלְמָא דִּבּוּר סְתִירָה הוּא,

Traduction

§ The mishna teaches: How does he issue a warning to her in an effective manner? If he says to her in the presence of two witnesses: Do not speak with the man called so-and-so, and she nevertheless spoke with him, she is still permitted to engage in sexual intercourse with her husband. However, if after he told her not to speak with so-and-so, she entered into a secluded place and remained with that man for sufficient time to engage in sexual intercourse, she is forbidden to her home, i.e., to engage in sexual intercourse with her husband, from that moment until she undergoes the sota rite. The Gemara notes the apparent contradiction in the mishna: This matter itself is difficult: You said in detailing the wording of the warning that he said to her in the presence of two witnesses: Do not speak with the man called so-and-so, apparently indicating that speaking is tantamount to seclusion. Therefore, speaking with that man should result in the woman becoming forbidden to her husband.

Rachi non traduit

הא גופא קשיא אמרת כיצד מקנא לה אמר לה בפני שנים כו'. קס''ד אמר לה כו' היינו פירושא דכיצד מקנא לה אמר לה בפני שנים כו' ואשמועינן דזהו הקינוי:

אלמא דיבור סתירה היא. אפי' מדברת עמו בשוק סתירה חשיב לה מדקאמר זה הקינוי דאי לאו דסתירה הוא ולא מיתסרא בה מאי קינוי איכא ולמה לי דמתרה בה:

Tossefoth non traduit

הא גופא קשיא. תימה לרבי אמאי לא נקט הכא לישנא דריש מס' מכות (דף ב.) כיצד העדים נעשים זוממין כיצד אין העדים נעשים זוממין מבעי ליה הכא נמי הוה ליה למימר הכי כיצד מקנא לה כיצד אין מקנא לה מבעי ליה והתם מתרץ שפיר אבל הכא אפילו לפי התירוץ הוה ליה למיתני כיצד אין מקנא לה ונראה דלהכי לא פריך הכא משום דמצי למימר אל תדברי דרישא פירושו סתירה דהיינו קינוי גמור ואתי שפיר לישנא דכיצד מקנא לה ולא קשיא מידי אלא רישא לסיפא וה''פ הכא אלמא פירוש דמתני' דדיבור סתירה הוא מדקתני כיצד מקנא ולשון נקי הוא כדתנן בפרק קמא דכתובות (דף יג.) ראוה מדברת ומפרש בגמ' מאי מדברת נסתרה א''כ תיקשי סיפא דקתני דיברה עדיין מותרת לביתה ואי פירוש דדיבור דמתניתין סתירה אמאי מותרת אלא דיבור ממש הוא ולפי הירושלמי משמע דבעי לתרוצי דדיבור דרישא סתירה אלא דנקט לשון נקי והכי איתא התם סוף דבר שתדבר עמו הא אם נסתרה עמו ולא דברה אין סתירתה כלום פירוש בתמיה דבורה אתא מימר לך אפי' דברה עמו ולא נסתרה עדיין מותרת לביתה לשון נקי הוא מתני' פי' דיבור דרישא לשון נקי מיהו דסיפא אית לן למימר על כרחך דיבור ממש:

וַהֲדַר תָּנֵי: דִּיבְּרָה עִמּוֹ — עֲדַיִין מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, אַלְמָא דִּבּוּר לָא כְּלוּם הוּא!

Traduction

But then the mishna teaches: If she nevertheless spoke with him, she is still permitted to her home, i.e., to engage in sexual intercourse with her husband, and if she is the wife of a priest she is still permitted to partake of teruma, apparently indicating that speaking is nothing. Therefore, issuing a warning to her not to speak with a particular man should not qualify as an effective warning.

Rachi non traduit

והדר תני. דכי עברה על התראתו ודברה עמו מותרת לביתה:

עדיין מותרת לביתה. לשמש ביתה לשון תשמיש הוא:

אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ''אַל תְּדַבְּרִי'' וְדִבְּרָה, ''אַל תְּדַבְּרִי'' וְנִסְתְּרָה — וְלֹא כְּלוּם. ''אַל תִּסָּתְרִי'' וְדִבְּרָה עִמּוֹ — עֲדַיִין מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וּמוּתֶּרֶת לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טוּמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

Traduction

Abaye said an explanation: This is what the mishna is saying: If he said to her: Do not speak with so-and-so, and she later spoke with him; or if the husband said to her: Do not speak with so-and-so, and she later secluded herself with him, it is nothing, as this was not an effective warning. Similarly, if he said to her: Do not seclude yourself with so-and-so, and then she spoke with him without secluding herself with him, she is still permitted to her home, i.e., her husband, and she is still permitted to partake of teruma. However, if after he issued a warning to her not to seclude herself with someone, she entered with that man into a secluded place and remained there with him for a period of time sufficient for defilement, then she is forbidden to her home, i.e., her husband, and forbidden to partake of teruma.

Rachi non traduit

אמר אביי הכי קאמר. אמר לה לאו פירושא דכיצד מקנא לה הוא אלא תרתי קתני וה''ק אמר לה אל תדברי ונסתרה או דברה אע''פ שעברה על קינוייו אצל דיבור או אם דברה עמו אחר קינוי גמור דאל תסתרי עדיין באחת משתי אלו מותרת לבעלה אבל עברה על קינוייו אצל סתירה כגון שאמר לה אל תסתרי ונכנסה עמו לבית הסתר כו':

אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה. עד שתשתה ולקמן בפ' כשם שהמים בודקין (סוטה דף כח.) יליף מונטמאה ונטמאה שלש פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה:

וְאִם מֵת חוֹלֶצֶת. אַמַּאי? תִּתְיַיבֵּם נָמֵי יַבּוֹמֵי?

Traduction

§ The mishna teaches that after a woman who was warned by her husband not to seclude herself with another man, nevertheless secludes herself with another man, she becomes forbidden to her husband, and if her husband dies childless before she drank the bitter water, she performs ḥalitza with her late husband’s brother and does not enter into levirate marriage. The Gemara asks: Why must she perform ḥalitza? Let her enter into levirate marriage. After all, although she secluded herself with the other man after the warning, there is only an unverified suspicion of adultery. Why should it be prohibited for her to enter into levirate marriage with her deceased husband’s brother, the yavam?

Rachi non traduit

ואם מת בלא בנים. עד שלא השקה:

חולצת ולא מתייבמת. בגמרא מפרש טעמא:

אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר קְרָא: ''וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר''. לְאִישׁ אַחֵר, וְלֹא לַיָּבָם.

Traduction

Rav Yosef said: With regard to a man who divorces his wife because: ''He has found some unseemly matter about her'' (Deuteronomy 24:1), i.e., he suspects her of sexual impropriety, the verse states: ''And she departs out of his house, and goes and becomes another man’s wife'' (Deuteronomy 24:2). It is inferred from this that she is free to marry another man, but she is not permitted to marry the yavam. The yavam is not considered ''another man,'' as he takes the place of his brother.

Rachi non traduit

ויצאה מביתו. לעיל מיניה כתיב כי מצא בה ערות דבר וגו' ויצאה מביתו וגו' לאיש אחר למה לי למכתב אי למשרייה לאנסובא על ידי גט כריתות לכתוב ויצאה מביתו והיתה לאיש למה לי למכתב לאחר אלא למעוטי יבמה היכא דלא גרשה בעל אחר שמצא בה ערות דבר והכי משתמעי קראי כי מצא בה ערות דבר יגרשנה בספר כריתות ויצאה מביתו כלומר ובכל צד שתצא מביתו בין ע''י גירושין בין ע''י מיתה אם באת לינשא לאיש אחר תנשא ולא ליבם שאינו אחר אצל נשואין של זו שמכח נשואי ראשון היא נזקקת לו:

Tossefoth non traduit

לאחר ולא ליבם. אין להקשות מפרק האשה שנפלו לה נכסים (כתובות דף פא.) בשמעתין דשומרת יבם דפריך התם והא בעינן לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי אמר רב אשי יבם כמו אחר דמי דלענין לשון תנאי ב''ד שוייה כאחר אבל באחר דקרא אין האח בכלל והכי נמי משמע בפרק אין מקדישין (ערכין דף כה:) דקתני אם מכר את השדה לאיש אחר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר איש הרי אח אמור הא מה אני מקיים לאחר לאחר ולא לבן דמשמע טעמא דכתיב איש הא לאו הכי לא הוי אח בכלל אחר וכ''ש גבי יבם דבא מכח נשואי אחיו דלאו אחר הוא והכי אמרינן נמי בפ''ק דקידושין (דף יג:) אמר קרא פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי אימא מאן אחר יבם ומשני דיבם לא מקרי אחר אבל קשיא מפרק האומר (קדושין דף סז:) דנפקא לן מהכא בפרק האומר דלא תפסי קדושין באחות אשה אימר דאיצטריך קרא דוקא ליבם משום דרמיא עליה ליבומי כדאמרי' בשמעתין ואכתי אחות אשה מנלן ועוד תקשה דהכא אע''ג דכתיב איש אחר ממעטינן יבם ובערכין מרבינן יבם מאיש וממעטינן בן מאחר וא''ת מאיש ממעטינהו בפ' האומר (ג''ז שם) קרובים ומלאחר יבם סוף סוף ואיש אחר יקחנה מאי דרשת ביה:

לאחר ולא ליבם. אי קשיא והא האי קרא בסוטה ודאי ע''י עדים כתיב דילפינן דבר דבר מממון בסוף מסכת גיטין (דף צ.) וסוטה ודאי אמר בפ''ק דיבמות (דף יא:) דפטורה בלא חליצה משום דכתיב בה טומאה כעריות תריץ דלאחר לא איצטריך למיכתב אלא ליוצאת משום סתירה כיון דנפקא לן סוטה ודאית מטומאה דכתיב בה:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה — חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי! אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ אִיתֵיהּ לְבַעַל, מִי לָא בָּעֲיָא גֵּט? הַשְׁתָּא נָמֵי תִּיבְעֵי חֲלִיצָה.

Traduction

Abaye said to him: If that is so, that the Torah explicitly prohibits levirate marriage in this case, then she should not require ḥalitza as well, as the verse explicitly permitted her to marry another man, seemingly abrogating the need for ḥalitza to free her from the bond to the yavam. Rav Yosef said to him in response: If the husband were alive, would she not require a bill of divorce to permit her to remarry, even though she was forbidden to him? Now, as well, she should require ḥalitza in order to release her bond with the yavam, even though, as the verse indicates, it remains prohibited for them to enter into levirate marriage.

Rachi non traduit

אי הכי חליצה נמי לא תיבעי. דהא פטרה רחמנא ושרייה לאיש אחר בכל ענין שתצא מביתו אחר שנמצא בה ערות דבר:

אילו איתיה לבעל. מי משתריא בלא גט הא כתיב וכתב לה ספר כריתות אפי' מצא בה ערות דבר כריתות בעיא השתא נמי בעי' חליצה דיבם במקום בעל קאי:

Tossefoth non traduit

אילו איתיה לבעל מי לא בעיא גט. הקשה רבי בשם ר' אברהם בר מרדכי ז''ל והא סוטה ודאית ואיילונית היכא דהכיר בה ואשת סריס דבעו גט מבעל היכא דאיתיה ואפ''ה פטורות מיבם בלא חליצה ויש לתרץ סוטה ודאית לא דמיא להכא כיון דטומאה סתם הרי היא כערוה גמורה דגזירת הכתוב הוא דפטורות ואשת סריס ואיילונית היכא דאיתיה לבעל שרו ליה ואפ''ה אימעוט בפ''ק דיבמות מדין יבום דלא צריך בהו כלל אבל סוטה ספק לא אימעוט אלא גבי איסורא דבעל וקמשמע לן קרא כיון דבא מכח נשואי אחיו הרי הוא במקום בעל דאסורה לו ליבם אבל חליצה בעיא:

וְאִית דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: רַחֲמָנָא אָמַר ''וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר'' — דְּלָא לִיסְתְּרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תִּתְיַיבֵּם נָמֵי יַבּוֹמֵי?!

Traduction

And there are those who say that in answer to Abaye’s question Rav Yosef said: The Merciful One said with regard to a man who divorces his wife because he has found some unseemly matter about her: ''And she departs out of his house, and goes and becomes another man’s wife,'' indicating that the man should divorce her so that his house not be destroyed by his continuing to dwell with her, and you want to say that she should enter into levirate marriage? How can it be that the same verse instructing the husband to divorce her would also instruct the yavam to marry her? However, there is no reason to exempt her from performing ḥalitza.

Rachi non traduit

אית דאמרי. דהכי שני רב יוסף לעיל רחמנא אמר כו' צוה לבעלה לגרש' מביתו כשמצא בה ערות דבר כי היכי דלא תיסתרי' לביתיה כדאמר לעיל זנותא בביתא כי קריא לשומשמא:

Tossefoth non traduit

דלא ליסתריה לביתיה ואת אמרת תתייבם נמי יבומי. רבינו חננאל הטעים דבריו ופירש ורחמנא אמר אשר לא יבנה לבנות ולא לסתור:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, לְאַחֵר לָא תִּינָּשֵׂא, דְּלָא תִּיסְתְּרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ!

Traduction

Abaye said to him: If that is so, that the verse would not tell the yavam to marry her, she should not marry another man either, so that the second husband’s house not be destroyed. How can it be that the same verse instructing the husband to divorce her would also instruct another man to marry her?

אֲמַר לֵיהּ:

Traduction

Rav Yosef said to him:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source