Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 4b

בִּדְחִטֵּי אוֹ בְּדִשְׂעָרֵי? בְּרַכִּיכָא אוֹ בַּאֲקוֹשָׁא? תֵּיקוּ.

Traduction

Is this speaking of a case where the loaf is made of wheat, which is slippery and takes longer to remove, or is this speaking of a case where the loaf is made of barley, which is easily removed? Is this speaking of a case where the loaf is soft, so that it may catch upon the side of the basket, or a case where the loaf is hard, where this is not a concern? The Gemara states: These questions shall stand unresolved.

Rachi non traduit

בדחטי או בדשערי. של חטין חלק ונשמט יותר משל שעורים:

רכיכא. נשמט יותר מאקושא:

רכיכא. שנילושה העיסה רכה:

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל אֶחָד וְאֶחָד — בְּעַצְמוֹ שִׁיעֵר. וְהָאִיכָּא בֶּן עַזַּאי דְּלָא נְסֵיב?

Traduction

The Gemara notes: Rav Yitzḥak bar Rav Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: Each and every one of these Sages who presented an opinion with regard to the time needed for the initial stage of intercourse estimated based on himself, i.e., based on his own experience. The Gemara asks: But there is ben Azzai, who did not marry, so how could he estimate based on his own experience?

Rachi non traduit

כל אחד ואחד. מן התנאים הללו:

בעצמו שיער. כמה שהיה שוהה בביאתו:

והאיכא בן עזאי דלא נסיב. כדאמר ביבמות (דף סג:) אבל מה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים ע''י אחרים בפרק הבא על יבמתו:

אִיבָּעֵית אֵימָא: נְסֵיב וּפֵירַשׁ הֲוָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מֵרַבֵּיהּ שְׁמִיעַ לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ''סוֹד ה' לִירֵאָיו''.

Traduction

The Gemara answers: If you wish, say that he was married and separated from his wife. And if you wish, say that he heard from his teacher. And if you wish, say his knowledge can be understood based on the verse: ''The counsel of the Lord is with them that fear Him'' (Psalms 25:14), teaching that those who fear God are privy to knowledge beyond their personal experience.

דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא, זִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, וְזִמְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי: כָּל הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם — כְּאִילּוּ בָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם''.

Traduction

§ Having quoted an allusion from the verse: ''For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread'' (Proverbs 6:26), the Gemara offers another interpretation of that verse. Rav Avira interpreted a verse homiletically; there were times he said this interpretation in the name of Rabbi Ami and there were times he said it in the name of Rabbi Asi: Concerning anyone who eats bread without washing his hands, it is as if he engaged in sexual intercourse with a prostitute, as it is stated: ''For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread.''

Rachi non traduit

כי בעד אשה זונה וגו'. השתא דריש ליה מסיפיה לרישיה בשביל ככר לחם אדם מתחייב בעונש של אשה זונה:

אָמַר רָבָא: הַאי ''בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם'' — ''בְּעַד כִּכַּר לֶחֶם עַד אִשָּׁה זוֹנָה'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה, לְסוֹף מְבַקֵּשׁ כִּכַּר לֶחֶם.

Traduction

Rava said: This phrase: ''For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread,'' is not how the verse would present this idea. It should have stated: ''On account of a loaf a man is brought to a harlot.'' Rather, Rava says the verse should be interpreted as follows: Anyone who engages in sexual intercourse with a harlot will eventually be reduced to poverty and beg people for a loaf of bread.

Rachi non traduit

במילתיה דרבא גרסי' בעד ככר לחם עד אשה זונה מבעי ליה. דמשמע בשביל ככר לחם רב העונש עד כדי עונש אשה זונה וה''ה נמי אי הוה כתיב עד אשה זונה בעד ככר לחם לא הוה קשיא לרבא מידי דודאי מסיפיה לרישיה מדריש קרא אלא עד ובעד קא קשיא ליה דגבי ככר לחם הוה ליה למיכתב בעד וגבי אשה זונה הוה ליה למיכתב עד:

אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמְּזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: מַיִם רִאשׁוֹנִים — צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים — צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל יָדָיו לְמַטָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַנּוֹטֵל יָדָיו — צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה, שֶׁמָּא יֵצְאוּ הַמַּיִם חוּץ לַפֶּרֶק, וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם.

Traduction

The Gemara continues its discussion of washing hands. Rabbi Zerika says that Rabbi Elazar says: Anyone who treats the ritual of washing hands with contempt is uprooted from the world. Rav Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: With regard to the first water, i.e., the water used when washing one’s hands before a meal, one must raise his hands upward after washing. With regard to the last water, i.e., the water used when washing one’s hands at the conclusion of the meal before reciting Grace after Meals, one must lower his hands downward. This distinction is also taught in a baraita (Tosefta, Yadayim 2:2): One who washes his hands before a meal must raise his hands upward after washing, lest the water advance past the joint onto the part of the hands that he was not required to wash, becoming impure, and then return to the area he had washed, rendering his hands ritually impure.

Rachi non traduit

המזלזל. שאוכל תמיד בלא נטילת ידים:

נעקר. דעובר על דברי חכמים חייב מיתה דכתיב ופורץ גדר ישכנו נחש (קהלת י':ח'):

מים ראשונים. שלפני המזון:

שיגביה ידיו. ראשי אצבעותיו שיהו המים משפעין לצד זרועותיו ולקמן מפרש טעמא:

שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. כדתנן במסכת ידים (פ''ב מ''ג) שצריך ליתן המים על ידיו שני פעמים הראשונים מטהרין את הידים והשניים מטהרין את המים הטופחים על ידיו שנטמאו בתחילה מחמת ידים ותנן התם הידים מטמאות ומטהרות עד הפרק כלומר מן הפרק ולמטה גזרו עליהן להיות שניות ופוסלות את התרומה ומטהרות בנטילה עד הפרק שעד הפרק צריך נטילה נטל את הראשונים ואת השניים עד הפרק וחזרו ליד טהורים שהרי טיהרו השניים את הראשונים נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניים עד הפרק וחזרו ליד טמאה כלומר יצאו הראשונים חוץ לפרק ועל השניים לא הקפיד ליטול עד מקום שיצאו הראשונים אלא עד הפרק כמשפטם וחזרו הראשונים ליד טמאה שהרי נטמאו תחלה מחמת הידים והשניים לא טיהרו את היוצאים הילכך צריך שיגביה ראשי אצבעותיו למעלה שמא יצאו מים הראשונים ויחזרו ויטמאו את הידים:

אחרונים. של אחר הסעודה שחייבו חכמים מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים:

צריך להשפיל ידיו למטה. כדי שתרד הזוהמא של תבשיל שבידיו שהרי להעביר הזוהמא הן:

Tossefoth non traduit

נעקר מן העולם. תימה לר''י לפי' רש''י דפי' דעובר על דברי חכמים חייב מיתה מאי אריא נטילת ידים אפי' כל דברי חכמים נמי ועוד קשיא דאמר הכא דעונשו מיתה ובפ' במה אשה יוצאה (שבת דף סב:) אמרינן דעונשו עניות כדאמר שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות המזלזל בנטילת ידים ובפ' עושין פסין (עירובין דף כא:) מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים וכו' עד מה אעשה שחבירי חייבו עליה מיתה ונראה דזלזול שמזלזל בה תמיד עונשו עקירה ע''י עניות דקשה ממיתה ע''י נחש ונעקר מן העולם דאמר [בסוכה] (דף מה:) וסנהדרין (דף סג.) כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם ובפרק קונם יין (נדרים דף סב.) כל המשמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם לאו בחדא מחיתא נינהו דעניות אלא מיתה חטופה או משונה. מ''ר:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כָּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִיגּוּב יָדַיִם — כְּאִילּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֹּאמֶר ה' כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא וְגוֹ'''.

Traduction

Rabbi Abbahu says: Anyone who eats bread without wiping his hands dry after washing them causes the bread to become repulsive and is considered as if he were eating impure bread, since the verse refers to repulsive bread as impure bread, as it is stated: ''And the Lord said: Even thus shall the children of Israel eat their bread unclean among the nations where I will drive them'' (Ezekiel 4:13). Eating bread with wet hands causes the bread to become repulsive. The verse deems eating in an uncouth manner, as did the gentiles among whom the Jewish people were exiled, as akin to eating ritually impure bread.

Rachi non traduit

כל האוכל בלי ניגוב ידים. דבר מאוס הוא וחשוב כטומאה שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא אלמא דבר מיאוס קרי טומאה:

וּמַאי ''וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד''? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ — לְבַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד''.

Traduction

§ The Gemara now continues the interpretation of the above quoted verse: ''For on account of a harlot a man is brought to a loaf of bread'' (Proverbs 6:26). The Gemara asks: And what is the meaning of the continuation of the verse: ''But the adulteress hunts for the precious life''? Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: Any person who has arrogance within him will eventually stumble by sinning with an adulteress, as it is stated: ''But the adulteress hunts for the precious life,'' i.e., she sins with one who considers himself precious.

Rachi non traduit

מאי ואשת איש וגו'. סיפיה דקרא דלעיל הוא כי בעד אשה זונה עד ככר לחם:

לסוף נכשל באשת איש. והכי קאמר בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש זונה נפש היקרה הגבוהה היא תצודנה רודף אחריה וצד אותה ומגיעה:

אָמַר רָבָא: הַאי ''נֶפֶשׁ יְקָרָה'' — ''נֶפֶשׁ גְּבוֹהָה'' מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְעוֹד: ''הִיא תָּצוּד'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אֲפִילּוּ לָמַד תּוֹרָה דִּכְתִיב בַּהּ ''יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים'', מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, ''הִיא תְּצוּדֶנּוּ'' — לְדִינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

Traduction

Rava said: This phrase: ''The precious life,'' is not how the verse would present this idea. It should have stated: An arrogant life. And further, it should have stated: A precious life, she hunts for the adulteress, indicating that the precious soul will entrap the adulteress, and not vice versa, as the verse indicates as written. Rather, Rava says that the verse should be interpreted as follows: Anyone who engages in sexual intercourse with an adulteress, even if that man studied Torah, about which it is written: ''She is more precious than rubies [peninim]'' (Proverbs 3:15), which, based on its etymological connection with the Hebrew term for the Holy of Holies, lifnai velifnim, is interpreted by the Sages to mean that one who studies Torah is more precious than a High Priest, who enters the innermost sanctum, still, this transgression of adultery will entrap him into the judgment of Gehenna, and the Torah he studied will not be able to save him.

Rachi non traduit

היא תצוד מבעי לה. כיון דמסיפיה לרישיה קדרשת ליה הכי איבעי ליה למכתב ואשת איש נפש יקרה היא תצוד אותה אבל השתא משמע שאשת איש צדה את הנפש היקרה:

מכהן גדול. דאפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ לפתוח ראשון ולברך ראשון ומהאי קרא ילפינן ליה בהוריות (דף יג.):

Tossefoth non traduit

היא תצודנו לדינה של גיהנם. ואמר נמי בפ''ק דחגיגה (דף ט:) כל הבא על אשת איש ואסרה על בעלה נטרד מן העולם וק''ק מפ' הזהב (ב''מ דף נט.) דאמר הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה''ב וי''ל דהתם מיירי כשעשה תשובה והכי משמע בפ' ג' דיבמות (דף כב:) היכא דלא הוליד ממזר דבר תשובה הוא ותשובה עם יסורין דוקא דאמר בפרק חלק (סנהדרין דף קז.) אמר דוד כל הכי נטרוד ההוא גברא א''ל קבל עליך יסורים וחנק נמי כיסורין דכל המומתים מתוודין והאי דאמר נטרד מן העולם פי' מן העולם עם אותו עון דכך הוא חמור אשת איש האוסרה על בעלה כמו על אחותו פנויה והוליד ממנה ממזר ריב''א. א''נ היכא דלא באו עליו יסורים נטרד מן העולם:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ — כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: ''תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב'', וּכְתִיב הָתָם: ''וְלָא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ''.

Traduction

Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: Any person who has arrogance within him is considered as if he were an idol worshipper, as it is written here: ''Everyone that is proud in heart is an abomination to the Lord'' (Proverbs 16:5), and it is written there concerning the destruction of idols: ''And you shall not bring an abomination into your house'' (Deuteronomy 7:26).

וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: כְּאִילּוּ כָּפַר בָּעִיקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'''.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said his own statement: Any person who has arrogance within him is considered as if he has denied the core belief in God’s existence, as it is stated: ''Then your heart be lifted up, and you forget the Lord your God'' (Deuteronomy 8:14).

Rachi non traduit

ורם לבבך. מעלה אני עליך כאילו שכחתו:

רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: כְּאִילּוּ בָּא עַל כָּל הָעֲרָיוֹת. כְּתִיב הָכָא: ''תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב'', וּכְתִיב הָתָם: ''כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל וְגוֹ'''.

Traduction

Rabbi Ḥama bar Ḥanina says: Any person who has arrogance within him is considered as if he engaged in sexual intercourse with all of those with whom relations are forbidden, as it is written here: ''Everyone who is proud in heart is an abomination to the Lord'' (Proverbs 16:5), and it is written there, at the end of the passage concerning forbidden sexual relationships: ''For all these abominations have the men of the land done'' (Leviticus 18:27).

Rachi non traduit

כי את כל התועבות. גבי עריות כתיב:

עוּלָּא אָמַר: כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא'' — אַל תִּיקְרֵי ''בַּמֶּה'', אֶלָּא ''בָּמָה''.

Traduction

Ulla says: Any person who has arrogance within him is considered as if he built a personal altar for idol worship, as it is stated: ''Cease you from man, in whose nostrils there is breath, for how little [bammeh] is he to be accounted'' (Isaiah 2:22), referring to an arrogant person. Do not read the verse as it is written, bammeh, how little. Rather, read it as bama, altar.

Rachi non traduit

במה. עבודת כוכבים:

אשר נשמה באפו. שמחזיק עצמו כבעל נפש דהיינו גאוה שחשובה נפשו בעיניו:

מַאי ''יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה''? אָמַר רַב: כָּל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אֲפִילּוּ הִקְנָהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ''הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ'' — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

Traduction

Having interpreted the phrase: ''Everyone who is proud in heart is an abomination to the Lord'' (Proverbs 16:5), the Gemara interprets the continuation of the verse. What is the meaning of: ''Hand to hand, he shall not be unpunished'' (Proverbs 16:5)? Rav says: Anyone who engages in sexual intercourse with an adulteress, even if he were to have attributed possession of heaven and earth to the Holy One, Blessed be He, just as Abraham our forefather did, that it is written with regard to him: ''I have lifted up my hand to the Lord, God Most High, Maker of heaven and earth'' (Genesis 14:22), he will not be unpunished from the judgment of Gehenna. Abraham is described as one whose hands were lifted to declare the glory of God, yet this verse declares that even if one who engaged in forbidden sexual intercourse were to use his hands in the same way, still, due to his sin, the verse says: ''He shall not be unpunished.''

Rachi non traduit

מאי יד ליד לא ינקה. סיפיה דקרא דאיירי ביה לעיל הוא תועבת ה' כל גבה לב יד ליד לא ינקה:

ה''ג כל שיש בו גסות הרוח אפילו הקנהו כו' ול''ג כל הבא על אשת איש דלא משתעי קרא אלא בגסי הרוח:

הקנהו להקב''ה כו'. השליטו בשבחו על הכל כאברהם שקראהו קונה שמים וארץ והיינו יד ליד אפילו דומה לאברהם שאמר הרימותי ידי:

קַשְׁיָא לְהוּ לִדְבֵי רַבִּי שֵׁילָא: הַאי ''יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה'', ''יָדִי'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

This interpretation poses a difficulty to the Sages of the school of Rabbi Sheila: This phrase: ''Hand to hand, he shall not be unpunished,'' is not how the verse would present this idea. It should have stated: My hand, as that is the term employed in the verse with regard to Abraham.

Rachi non traduit

קשיא להו לדבי רבי שילא. אהך דרשה דרב:

הכי גרסינן האי יד ליד ידי לא ינקה מיבעי ליה:

אֶלָּא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: אֲפִילּוּ קִיבֵּל תּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ''מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ'' — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם.

Traduction

Rather, the Sages of the school of Rabbi Sheila say: This teaches that even if one who engages in sexual intercourse with an adulteress had received the Torah from the hand of God like Moses our teacher did, that it is written with regard to him: ''At His right hand was a fiery law unto them'' (Deuteronomy 33:2), i.e., God gave the Torah from His right hand into the hand of Moses in order to give to the Jewish people, the sinner will not be unpunished from the judgment of Gehenna.

Rachi non traduit

אפילו הוא כמשה. שקבל מיד הקדוש ברוך הוא לידו תורה:

קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הַאי ''יָד לְיָד'', ''יָד מִיָּד'' מִיבַּעְיָא לֵיהּ!

Traduction

This interpretation also poses a difficulty to Rabbi Yoḥanan: This phrase ''hand to hand'' is not how the verse would present this idea. It should have stated: Hand from hand, as that is the term employed in the verse with regard to Moses.

Rachi non traduit

יד מיד מיבעי ליה. דהא קרא במקבל מוקמינן ליה ולא בנותן והוה ליה למיכתב יד מיד לא ינקה יד שקבלה מיד אף הוא לא ינקה:

אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:

Traduction

Rather Rabbi Yoḥanan says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source