Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 35b

מַאן אַמְרְיָךְ (לְהָא) דְּאִימָּרַיְיתְּ וּמַאן אֲתָא עֲלָךְ דְּאִיפַּיַּיסְתְּ

Traduction

Who angered you, i.e., the Ark, so much that you became so angry that you gave yourself into captivity? And who came to you to appease you?

Rachi non traduit

מאן אמריך דאימריית. מי הכעיסך כשכעסת ולא הצלת את עצמך מן השבייה ועתה מי מפייסך כשנתפייסת לבא מאליך:

וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר שִׁבְעִים אִישׁ הָיוּ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כַּחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְחַד אָמַר חֲמִשִּׁים אֶלֶף הָיוּ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּל כְּשִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין

Traduction

The verse states: ''And He smote of the people seventy men, fifty thousand men'' (I Samuel 6:19). Rabbi Abbahu and Rabbi Elazar disagree over the interpretation of the verse. One says that there were seventy men, and each and every one of them was equivalent to fifty thousand men. And one says that there were fifty thousand men, and each and every one was equivalent to the seventy men in the Sanhedrin.

וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וּכְתִיב שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים אָמַר רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שׁוֹר וּמְרִיא עַל כָּל שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים

Traduction

With regard to David’s journey with the Ark to Jerusalem, the verse states: ''And when they who carried the Ark of the Lord had gone six paces, he sacrificed an ox and a fatling'' (II Samuel 6:13). And it is written elsewhere that he sacrificed ''seven oxen and seven rams'' (I Chronicles 15:26). Rav Pappa bar Shmuel says: For each and every step David took, he sacrificed an ox and a fatling, and for every six steps that he took, he sacrificed seven oxen and seven rams.

Rachi non traduit

וכתיב שבעה פרים ושבעה אילים. בדברי הימים והכי רישיה דקרא ויהי בעזור האלהים את הלוים נושאי ארון ברית ה' ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים:

אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא אִם כֵּן מִילֵּאתָ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּמוֹת אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא עַל כָּל שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא עַל כָּל שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים

Traduction

Rav Ḥisda said to him: If that is so, and he sacrificed an offering for every step that he took, you have filled all of Eretz Yisrael with altars, as they had to build a new altar for each offering. Rather, Rav Ḥisda said: For every six steps he sacrificed an ox and a fatling, and for every six sets of six steps he sacrificed seven oxen and seven rams.

Rachi non traduit

מילאת כל ארץ ישראל במות. מזבחות דעל כל פסיעה מזבח:

כְּתִיב כִּידֹן וּכְתִיב נָכוֹן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה כִּידוֹן וּלְבַסּוֹף נָכוֹן

Traduction

It is written that Uzzah died ''when they came to the threshing floor of Chidon'' (I Chronicles 13:9), and elsewhere it is written that it was ''the threshing floor of Nacon'' (II Samuel 6:6). Rabbi Yoḥanan says: At first the Ark was similar to a javelin [kidon], as it caused Uzzah’s death. But ultimately, after the people asked for forgiveness, it was established [nakhon], i.e., placed, in the house of Obed Edom, where it was a source of blessing.

Rachi non traduit

כתיב כידון. בדברי הימים כתיב ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא וגו' ובשמואל כתיב גורן נכון:

בתחלה. כשבא הארון שם נעשה להם ככידון ההורג שהרג עוזא:

ולבסוף. לאחר שנשתהה שם ששה חדשים בבית עובד אדום נעשה נכון שהכין את ביתו דכתיב (שמואל ב ו) ויברך ה' את עובד אדום (אשתו ושמנה כלותיה) אשתו של עובד אדום ושמנה כלותיה ילדו ששה ששה בכרס אחד והיינו דכתיב פעלתי השמיני כי ברכו אלהי' (דברי הימים א כו) וכתיב אח''כ ששים ושנים לעובד אדום ושמעתי בשם ר' מנחם בר' חלבו גורן נכון הוא גורן ארונה היבוסי וא''כ הוא ה''ג בתחילה נכון ולבסוף כידון על שם המזבח שתחילתו בנוי וסופו חרב וכידון לשון שבר וחורבן הוא כמו יראו עיניו כידו (איוב כא):

נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה מִינֵי אֲבָנִים הָיוּ אֶחָד שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מוֹאָב שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר וְגוֹ' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְגוֹ' וְאָתְיָא בֵּאֵר בֵּאֵר

Traduction

§ The Gemara returns to the discussion of how the Ark was brought into Eretz Yisrael. You are found saying that there were three sets of stones. One is a set that Moses erected in the land of Moab, as it is stated: ''Beyond the Jordan, in the land of Moab, Moses took upon himself to expound [be’er] this law, saying'' (Deuteronomy 1:5). And it states there with regard to the mitzva to erect the stones on Mount Ebal: ''And you shall write on the stones all the words of this law clearly elucidated [ba’er]'' (Deuteronomy 27:8). It is derived through a verbal analogy between the word ''be’er'' that appears with regard to Moses, and the word ''ba’er'' that appears with regard to the mitzva to write the Torah on the stones on Mount Ebal that Moses also wrote down the Torah on stones.

Rachi non traduit

נמצאת. סיפא דברייתא דלעיל הוא אלא משום דתנא בה ועל דבר זה נענש עוזא אפסקיה בכל הני:

שהעמיד משה בעבר הירדן בערבות מואב. ותנא דברייתא כי קאי בארץ כנען קרי עבר המזרח עבר הירדן וכי קאי בערבות מואב או בשאר המסעות קרי ארץ כנען עבר הירדן והוא עבר המערבי:

Tossefoth non traduit

שלשה מיני אבנים היו. ירושלמי ג' מיני אבנים הן אבני המלון ואבנים שהניחום יהושע תחת כפות רגלי הכהני' ואיסטליות שנתן להם משה אמר רבי יצחק פשוט לן ארבעה מיני אבנים הוה אמר ר' סימן בר זבידא ויאות אין תימר אבני המלון לשעה היו ונגנזו אין תימר אבנים שהקים יהושע תחת כפות רגלי הכהנים משוקעות הן במים אין תימר איסטליות שנתן להן משה כבר נכנסו עמהן לארץ אלא אם כן במה אנו קיימין באבנים שהקים יהושע להן על גב הירדן:

וְאֶחָד שֶׁהֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְאֶחָד שֶׁהֵקִים בַּגִּלְגָּל שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ וְגוֹ'

Traduction

And there is one set that Joshua erected in the Jordan, as it is stated: ''Joshua also set up twelve stones in the midst of the Jordan, in the place where the feet of the priests that bore the Ark of the Covenant stood, and they are there to this day'' (Joshua 4:9). And there is one set that Joshua erected in Gilgal, as it is stated: ''And these twelve stones, which they took out of the Jordan, Joshua set up in Gilgal'' (Joshua 4:20).

Rachi non traduit

בגלגל. לאחר שבנו מהן המזבח בהר עיבל קיפלום והביאום לגלגל וקבעום שם:

תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד כָּתְבוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי אֲבָנִים כְּתָבוּהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְגוֹ' וְאַחַר כָּךְ סָדוּ אוֹתָן בְּסִיד

Traduction

The Sages taught: How did the Jewish people write the Torah? Rabbi Yehuda says: They wrote it on stones, as it is stated: ''And you shall write on the stones all the words of this law'' (Deuteronomy 27:8). And afterward they plastered them over with plaster.

Rachi non traduit

כיצד כתבו. על המזבח בהר עיבל:

Tossefoth non traduit

כיצד כתבו ישראל את התורה. בתוספתא רבי יהודה אומר על גבי המזבח כתבוה אבל בירושלמי תני על אבני המלון נכתבו דברי ר' יהודה ר' יוסי אמר על אבני מזבח נכתבו מאן דאמר על אבני המלון בכל יום ויום אומות העולם היו משלחין נוטירין ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון מ''ד על אבני המזבח לא לשעה היו ונגנזו [עוד הוא מעשה נסים נתן הקב''ה בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בע' לשון מ''ד על אבני המלון נכתבו ניחא ושדת אותם בסיד אלא] מאן דאמר על אבני המזבח [נכתבו מאי] ושדת בסיד בין כל אבן ואבן:

אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִדְבָרֶיךָ הֵיאַךְ לָמְדוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם תּוֹרָה אָמַר לוֹ בִּינָה יְתֵירָה נָתַן בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשִׁיגְּרוּ נוֹטֵירִין שֶׁלָּהֶן וְקִילְּפוּ אֶת הַסִּיד וְהִשִּׂיאוּהָ וְעַל דָּבָר זֶה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם לִבְאֵר שַׁחַת שֶׁהָיָה לָהֶן לִלְמֹד וְלֹא לָמְדוּ

Traduction

Rabbi Shimon said to him: According to your statement that they plastered over the writing, how did the nations of the world study Torah? He said to him: The Holy One, Blessed be He, granted them an extra degree of understanding, and they sent their scribes [noteirin], and they peeled off the plaster and copied it down. And on account of this matter their decree to be sent to the pit of destruction was sealed, as once the Torah was in their possession they should have studied it, and they did not study.

Rachi non traduit

היאך למדו אומות העולם. העתיקות תורה הלא לא נצטוו לכותבה בשבעים לשון אלא לבא וללמדה כל הרוצה שלא יהא פתחון פה לאותם האומות לומר לא היה לנו מהיכן ללומדה:

נוטירין שלהן. סופרים שלהם והם קורין אותן נוטירין:

והשיאוה. והעתיקוה כלומר נטלוה משם ע''י העתקה:

Tossefoth non traduit

ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת. ואם תאמר תיפוק ליה דבשעת מתן תורה החזירה הקב''ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה וי''ל דעונש זה גדול הוא שלאחר שהיתה כתובה בידם ולא רצו ללמוד ומיהו תימה והאמר בפ''ק דמסכת ע''ז (דף ב:) דעדיין יש להן פתחון פה שיאמרו כלום כפית עלינו הר כגיגית כישראל וכל זמן שיש להן פתחון פה איך נתחתם גזר דינם:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סִיד כְּתָבוּהָ וְכָתְבוּ לָהֶן לְמַטָּה יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל וְגוֹ' הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הָיוּ חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתָן

Traduction

Rabbi Shimon says: That is not what happened. Rather, the Jewish people wrote the text of the Torah on top of the plaster, and they wrote below for the gentiles to read that the verse commands the Jewish people to destroy the gentile inhabitants of Eretz Yisrael: ''Lest they teach you to do like all their abominations'' (Deuteronomy 20:18). You derive from the fact that they wrote this verse that if the gentiles who lived in Eretz Israel would have repented, the Jews would have accepted them, i.e., allowed them to live in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

וכתבו מלמטה. בסוף הדף למען אשר לא ילמדו עוד וגו' לעיל מיניה כתיב כי החרם תחרימם ודבר זה כתבו למטה להודיע לשבעה אומות היושבים חוץ מגבולי ישראל שלא נצטוו להחרימם אלא אותן שבתוך גבולם נצטוו להחרים כדי שלא ילמדו אותנו מעשיהם המקולקלים אבל אתם היושבים חוצה לה אם אתם חוזרין בתשובה נקבל אתכם ושבתוכה אין מקבלין שמחמת יראה עושין וה''ג לה בהדיא בתוספתא (פ''ח) אם אתם חוזרין בכם אנו מקבלים אתכם:

אָמַר רָבָא בַּר שֵׁילָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּכְתִיב וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד עַל עִסְקֵי סִיד

Traduction

Rava bar Sheila said: What is the reason for the opinion of Rabbi Shimon? As it is written: ''And the peoples shall be as the burnings of plaster'' (Isaiah 33:12). This is homiletically interpreted to mean that the nations were punished on account of matters of plaster, i.e., they did not study the Torah that was written on plaster.

Rachi non traduit

מ''ט דר''ש. דאמר על גבי סיד כתבוה:

על עסקי סיד. שהתורה נכתבה עליו והיתה מגולה לפניהם ולא למדוה:

וְרַבִּי יְהוּדָה כִּי סִיד מָה סִיד אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא שְׂרֵיפָה אַף אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם תַּקָּנָה אֶלָּא שְׂרֵיפָה

Traduction

The Gemara asks: And how does Rabbi Yehuda, who holds that the Torah was not written on plaster, interpret this verse? The Gemara answers: He explains that the gentiles are like plaster; just as plaster has no remedy but burning, i.e., it is created by burning stone, so too, the nations of the world have no remedy other than burning in Gehenna.

Rachi non traduit

אלא שריפה. גיהנם שכל זמן שאין מתגיירין והם קרויין עמים אין חלקם אלא משרפות הסיד:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ לְרַבּוֹת כְּנַעֲנִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאִם חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה מְקַבְּלִין אוֹתָן

Traduction

In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita: The verse states: ''When you go forth to battle against your enemies, and the Lord your God delivers them into your hands, and you take them captive'' (Deuteronomy 21:10), implying that there is no obligation to destroy them, to include not only gentiles who are not Canaanites, but even Canaanites that are living outside of Eretz Yisrael, as, if they repent, they are accepted and allowed to live in Eretz Yisrael.

Rachi non traduit

ה''ג ושבית שביו לרבות כנענים שבחו''ל. דקרא בחו''ל כתיב כי תצא למלחמה מארץ לחוצה לארץ והכי תניא בספרי כי תצא למלחמה במלחמת הרשות הכתוב מדבר דכי תצא משמע כשתעלה על דעתך לצאת ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכה בא הכתוב להתיר כנענים שבחוצה לארץ ולקיים מהם יפת תואר שלא יהיו בכלל לא תחיה כל נשמה דהאי ושבית קרא יתירא הוא:

Tossefoth non traduit

לרבות כנענים שבחוצה לארץ. תימה היאך קבלוה לרחב שהרי היא היתה מכנענים שבתוכה כדאיתא בספרי בפרשת בהעלותך ומה אם מי שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה [על שקירבה עצמה כך קירבה המקום] וארחב קאי ואמרינן נמי במס' מגילה (דף יד:) שנתגיירה ונסבה יהושע והכא משמע דכנענים שבתוכה לדברי הכל שאין מקבלין אותן ושמא על פי הדיבור היה ואמר לו שקודם שהתחילו המלחמה היו מקבלין שהרי כתיבת התורה על גבי האבנים היה קודם שהתחילו במלחמה ואפילו הכי לא היו מקבלין אלא היושבים חוץ לגבול ישראל כמו שפרש''י ואי הוה מצינו למימר דאם היו חוזרין אז בתשובה בשעה שכתבו את התורה אפילו כנענים שבתוכה היו מקבלין ואפילו לר' יהודה ולמען אשר לא ילמדו אתכם לעשות קאי נמי אשבעה אומות והכי משמע נמי לשון הספרי בפרשת שופטים ושוטרים למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות [מלמד] שאם עושין תשובה אין נהרגין אין מקבלין אותן לא קתני אלא אין נהרגין משמע אותם שצוה הקב''ה לא תחיה כל נשמה אין נהרגין ולא נאמר לא תחיה כל נשמה אלא לאחר שהתחיל יהושע במלחמה שהרי יהושע שלח שלש פרוזטגמאות הרוצה להשלים ישלים להלחם ילחם אלמא אותן שהיו רוצין להשלים לא היה הורגן [וצריך לומר] אותן שהיו רוצין להשלים קודם שהתחיל במלחמה ראשונה ואף רחב קיבלה עליה קודם שהתחילו במלחמה ולא נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אלא באותן כנענים שחוץ לגבולים אם מקבלים אותם לאחר מכאן דרבי שמעון לא איצטריך למימר הא למדת שאם חוזרים בתשובה מקבלין אותן אלא אכנענים שבחוצה לארץ ולאחר שהתחילו במלחמה שדינם כדין [שאר] אומות שמקבלין מהן לעולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source