Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 34b

כַּחֲנִיָּיתָן עָבְרוּ לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּזֶה אַחַר זֶה עָבְרוּ

Traduction

the Jewish people crossed in the same formation as they camped. It was necessary for the water to stand only twelve mil high to allow for the entire encampment to pass through the Jordan. According to the statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who said the water stood at a height of over three hundred mil, the water had to reach these heights to allow for enough time for everyone to cross the Jordan, as they crossed one after the other.

Tossefoth non traduit

כחנייתן עברו. י''ל הראשונים לעולם כשהיו מגיעין לשפת עבר השני לצד מערב היו הולכין למטה בירדן ועושין מקום מעמד לבאין אחריהם שהרי רוחב מחנה ישראל היה שנים עשר מיל ורוחב הירדן לא היה כ''א חמשים אמה ומיל הוא אלפים אמה וי''ל דדוקא באורך ורוחב חנייתן נכנסו בירדן אבל לאחר שנכנסו בירדן נמשכו זה אצל זה וצמצמו עצמן שאם לא תאמר כן אלא כדרך חנייתן עמדו בירדן אם כן לא עמדו כולם בירדן בשעה שהתנה יהושע עמהן שהרי אתה מוצא ברוחב שנים עשר מיל ת''פ רצועות רחבות חמשים אמה כרוחב הירדן ואורך כל רצועה י''ב מיל על רוחב נ' אמה ואם היה לך להקיף אותן ת''פ רצועות מדת ארכן זו אצל זו היה אורכו קרוב לאלף ות' (ומ') פרסאות כאורך הירדן והירדן לא נכרת כי אם עד ים הערבה ויוצא הוא ממערת פמייס שהוא בחלק דן כדאיתא בפ' מעשר בהמה (בכורות דף נה.) ואורך כל ארץ ישראל לא היה כ''א ת' פרסאות ועוד דהיאך היו יכולין לשמוע התנאים מפי יהושע אלא ע''כ בירדן לא היו עומדים כדרך חנייתן אלא מצומצמין ותימה לר''י נהי דדרך חנייתן עברו מ''מ הלא עמדו בירדן עד שגמר יהושע התנאים ונטלו האבנים ולא חזר לאיתנו עד שעברו כולן א''כ אותם נ' אמה של ירדן ושהות זה שעברו היו המים נגדשין ועולין יותר על י''ב מיל וי''ל אותו גודש שהיה מיותר על י''ב מיל לא הגיע לכלל גובה מיל ולהכי לא חשיב ליה:

בזה אחר זה עברו. תימה א''כ אמאי תלי ליה ר' אלעזר בקלות המים והלא אינו תלויה אלא בעיכוב העברתם וי''ל דבתרתי פליגי על מה שמשוה קלות האדם לקלות המים אמר זה אינו שאפילו אם היו עוברין דרך חנייתן היו המים נגדשין יותר מי''ג מיל והוא לא אמר אלא י''ב ועוד שבזה אחר זה עברו ועל זה תמיה רבי אם בזה אחר זה עברו מה קצבה שייך דקאמר שלש מאות שלפי חשבון גודל המים היו עוברים ברוחב חצי מיל שהוא אורך ג' מאות חסר י''ב כיצד שתעשה י''ב רצועות מי''ב מיל על י''ב מיל וכל רצועה ברוחב מיל ואורך י''ב מיל וכשתצרפם זו אצל זו באורך יהיה אורך קמ''ד מיל על רוחב מיל תחלוק רוחב הרצועות ותצרפנה לאורך יהיה אורך רפ''ח מיל על רוחב חצי מיל והא מנא ליה שכך עברו ונראה דלר''א בר שמעון לא עברו כלל דרך חנייתן שהרי בשעת חנייתן היו מפוזרים מפני שהיו נוטים אהליהם זה רחוק מזה כדרך חניית שיירות אבל כשעברו נמשכין כולן זה אצל זה ושמא לא היה כל ישראל כי אם ברוחב חצי מיל על חצי מיל וכשעברו זה אחר זה כדרך בני אדם העוברין דרך שביל אחד בעשרה בני אדם זה אצל זה יכול להיות כשיעור ס' ריבוא ששוהין בהעברתן כל כך:

וְחַד אָמַר בֵּין מָר וּבֵין מָר כַּחֲנִיָּיתָן עָבְרוּ מָר סָבַר אָדָם קַל וּמָר סָבַר מַיִם קַלִּים

Traduction

And one says: According to both this Sage and that Sage, they crossed in the same formation as they camped. However, one Sage, Rabbi Yehuda, holds that a person moves faster than water, and one Sage, Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon, holds that water moves faster than a person does.

Rachi non traduit

ולדברי ר''א בר שמעון. דאמר יותר משלש מאות מיל בזה אחר זה עברו איש אחר איש נמצאו ששהו הרבה לעבור דאי כחנייתן עברו משום קולא דמים מאדם לא נגבהין כל כך:

מים קלים. הרבה הם קלים מן האדם ומר סבר אדם קל לרוץ כמו המים:

Tossefoth non traduit

מר סבר אדם קל. נראה דה''פ אע''פ שהדבר ידוע שמים קלים היינו דוקא כשהן יורדין כדי דרך מרוצתן אבל כאן שהיו נגדשין ועולין שיעור קלות מים ושיעור קלות אדם שוה:

שְׁלַח לָךְ אֲנָשִׁים אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שְׁלַח לְךָ מִדַּעְתֶּךָ וְכִי אָדָם זֶה בּוֹרֵר חֵלֶק רַע לְעַצְמוֹ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּעֵינַי וְלֹא בְּעֵינָיו שֶׁל מָקוֹם

Traduction

§ Since the Gemara mentioned the cluster of grapes that the spies brought back from Eretz Yisrael, it continues discussing the story of the spies. It is stated in the Torah that God told Moses: ''Send you men'' (Numbers 13:2). Reish Lakish says: ''Send you'' means that you should send them at your own discretion and not as a divine command. As, if it were a divine command, does a person choose a bad portion for himself? Since God knew the nature of these spies and that they would ultimately slander the land, He certainly would not have sent them Himself. And this is the meaning of that which is written in the passage where Moses retold the story of the spies: ''And it was good in my eyes'' (Deuteronomy 1:23), and Reish Lakish says: The implication of these words is that it seemed good ''in my eyes,'' but not in the eyes of the Omnipresent.

Rachi non traduit

מדעתך. אני איני מצוה אותך אבל ישראל הם אומרים לך כדכתיב (דברים א) ותקרבון אלי כולכם וגו' אני איני מעכב על ידך:

כלום יש אדם. כלומר אם הקב''ה צוה כלום היה אומר לו לעשות דבר שסופו לבא לידי תקלה:

וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מְרַגְּלִים לֹא נִתְכַּוְּונוּ אֶלָּא לְבוֹשְׁתָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב הָכָא וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וּכְתִיב הָתָם וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וְגוֹ'

Traduction

The Torah relates that the people asked Moses to send spies so ''that they may search the land for us'' (Deuteronomy 1:22). Rabbi Ḥiyya bar Abba says: When the Jewish people asked to send spies, their intention was only to shame Eretz Yisrael. It is written here: ''That they may search [veyaḥperu] the land for us,'' and it is written there: ''Then the moon will be embarrassed [veḥafera], and the sun will be ashamed'' (Isaiah 24:23).

Rachi non traduit

לבושתה של ארץ ישראל. אותה שאילה ששאלו תחילה שלוח המרגלים:

וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר אָמַר רַבִּי יִצְחָק דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ מְרַגְּלִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם נִקְרְאוּ וְאָנוּ לֹא עָלְתָה בְּיָדֵינוּ אֶלָּא אֶחָד סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל סְתוּר שֶׁסָּתַר מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיכָאֵל שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ מָךְ

Traduction

The Torah states with regard to the spies: ''And these were their names: Of the tribe of Reuben, Shammua the son of Zaccur'' (Numbers 13:4). Rabbi Yitzḥak says: This statement that follows is a tradition of ours that was passed down to us from our ancestors: The spies were named after their actions, but we have obtained the interpretation of only one name, the name of ''Sethur the son of Michael'' (Numbers 13:13). He is called Sethur, as he hid [satar] the actions of the Holy One, Blessed be He. In other words, he ignored the miracles that God performed for the Jewish people in Egypt and in the wilderness. He is called Michael, as he made Him, God, appear weak [makh] by saying that there was not enough food in the land for everyone.

Rachi non traduit

[לא עלה בידינו. אין אנו יודעין לדרוש]:

סתר דבריו. הכחיש ועשה שונאו [של הקב''ה] בדאי:

שעשה שונאו של הקב''ה מך. חלש כדאמרי' לקמן אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַף אָנוּ נֹאמַר נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי נַחְבִּי שֶׁהֶחְבִּיא דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וָפְסִי שֶׁפִּיסַּע עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: We can also say an interpretation of the name: ''Nahbi the son of Vophsi'' (Numbers 13:14): He is called Nahbi, as he concealed [heḥbi] the statement of the Holy One, Blessed be He, that the land is good, by delivering a distorted description of it. He is called Vophsi, as he stomped [pisse’a] on the attributes of the Holy One, Blessed be He, i.e., he did not believe in His promise to give Eretz Yisrael to the Jewish people.

Rachi non traduit

שהחביא דבריו. ולא אמרן כמות שהן:

שפיסע. דילג שלא אמרן כאשר הם:

וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וַיָּבֹאוּ מִבְּעֵי לֵיהּ אָמַר רָבָא מְלַמֵּד שֶׁפֵּירַשׁ כָּלֵב מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת אָמַר לָהֶן אֲבוֹתַי בִּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים שֶׁאֶנָּצֵל מֵעֲצַת מְרַגְּלִים

Traduction

It is also stated with regard to the spies: ''And they went up into the south, and he came to Hebron'' (Numbers 13:22). Why is the phrase ''and he came'' written in the singular form? The verse should have said: And they came. Rava says: This teaches that Caleb separated himself from the counsel of the other spies and went and prostrated himself on the graves of the forefathers in Hebron. He said to them: My forefathers, pray for mercy for me so that I will be saved from the counsel of the spies.

Tossefoth non traduit

אבותי בקשו עלי רחמים. וא''ת והאמר בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) דמיתי לא ידעין מידי ומשמע במסקנא. ואפילו אבות העולם יש לומר דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל והכי אמר בפרק שני דתענית (דף טז.) למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים וכן בפרקי דחסידים בעובדא דרבי מנא דאשתטח אמערתא דאבוה:

יְהוֹשֻׁעַ כְּבָר בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו רַחֲמִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וְגוֹ'

Traduction

The Gemara explains: Joshua did not go to the graves of the forefathers because Moses had already prayed for mercy for him, as it is stated: ''And Moses called Hoshea son of Nun Joshua [Yehoshua]'' (Numbers 13:16), meaning: God will save you [Ya yoshiakha] from the counsel of the spies. And this is the meaning of that which is written: ''But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and has followed Me fully, him will I bring into the land where into he went'' (Numbers 14:24), which implies that Caleb changed his mind over time. Joshua, however, was opposed to the intentions of the other spies from the outset.

Rachi non traduit

יהושע. לא הוצרך לילך שכבר ביקש עליו משה רחמים:

והיינו דכתיב ועבדי כלב וגו'. והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה והיא חברון כדכתיב (יהושע י''ד:י''ג) ויתן את חברון לכלב ש''מ כלב הוא דאזיל לחברון:

וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי וְגוֹ' אֲחִימַן מְיוּמָּן שֶׁבְּאֶחָיו שֵׁשַׁי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִתוֹת תַּלְמַי שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים

Traduction

The verse continues to state about Hebron: ''And Ahiman, Sheshai, and Talmai, the children of Anak, were there'' (Numbers 13:22). Ahiman was called by this name because he was the most skilled [meyumman] among his brothers. Sheshai was called by his name because he would turn the land that he treaded upon into ditches [sheḥatot] due to his large dimensions. Talmai was called this because he would turn the land that he treaded upon into furrows upon furrows [telamim] due to his weight.

Rachi non traduit

מיומן. גבור שבהם כמו שיד הימין חשובה מן השמאל:

שעושה את הארץ כשחיתות. שמקום רגליו מעמיק בארץ מרוב כובדו וניכר שם כגומא וכשחת ולשון ששי לא פורש לנו מאי דמי לשחיתות ונראה לשון עמודי שש שהם כבדים ומקום מעמדם ניכר:

תלמים. כתלם המחרישה שמעלה העפר ומעמיק בארץ:

דָּבָר אַחֵר אֲחִימַן בָּנָה עֲנָת שֵׁשַׁי בָּנָה אָלֻשׁ תַּלְמַי בָּנָה תַּלְבּוּשׁ יְלִידֵי הָעֲנָק שֶׁמַּעֲנִיקִין חַמָּה בְּקוֹמָתָן

Traduction

Alternatively, their names signify another matter: Ahiman is the one who built the city of Anat. Sheshai built the city of Alush. Talmai built the city of Talbush. The verse describes them as ''the children of Anak'' because they were so tall and large that it appeared as if they were wearing [ma’anikin] the sun as a necklace due to their height.

Rachi non traduit

שהיו מעניקים את החמה בקומתן. מרוב גובה קומתן דומין כאילו צוארם נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצאה בו:

וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה מַאי נִבְנְתָה אִילֵימָא נִבְנְתָה מַמָּשׁ אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ קָטָן קוֹדֶם לִבְנוֹ גָּדוֹל דִּכְתִיב וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וְגוֹ'

Traduction

The continuation of the verse states: ''Now Hebron was built seven years [shanim] before Zoan of Egypt [Mitzrayim]'' (Numbers 13:22). The Gemara asks: What is the meaning of the phrase ''was built''? If we say that it was actually built seven years before Zoan, would a person build a house for his younger son before he builds one for his older son? Canaan was the youngest son of Ham, as it is written: ''And the sons of Ham: Cush, and Mizraim, and Put, and Canaan'' (Genesis 10:6). How then could Hebron, a city in the land of Canaan, have been built before Zoan, a city in the land of Egypt, occupied by the descendants of Mizraim?

Rachi non traduit

לבנו קטן. כנען קטן הבנים של חם היה ומצרים שני לבנים:

אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְבוּנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן וְאֵין לְךָ טְרָשִׁים בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָתֵר מֵחֶבְרוֹן מִשּׁוּם דְּקָבְרִי בָּהּ שָׁיכְבֵי וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכָל הָאֲרָצוֹת יָתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֵין לְךָ מְעוּלָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם יָתֵר מִצּוֹעַן דִּכְתִיב כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וַאֲפִילּוּ הָכִי חֶבְרוֹן מְבוּנָּה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצוֹעַן

Traduction

Rather, the meaning of the verse is that Hebron was seven times more fruitful [mevunna] than Zoan. And there is no stonier land in Eretz Yisrael than Hebron. This is evident because they would bury the dead there, just as the forefathers were buried there. This was done only in land that was not suitable for agriculture. And of all the lands, there is none of a higher quality than the land of Egypt, as it is stated: ''Like the garden of the Lord, like the land of Egypt'' (Genesis 13:10). And there was no higher-quality land in all of the land of Egypt than Zoan, as it is written with regard to Pharaoh’s ministers, who would certainly have lived on the finest land in the country: ''For his princes are in Zoan'' (Isaiah 30:4). And even so, Hebron was seven times more fruitful than Zoan.

Rachi non traduit

מבונה. לשון אבנה ממנה (בראשית ט''ז:ב') כלומר מיושבת בפירות:

טרשים. סלעים שאין עושין פירות כארץ לחה:

דקברי בה שכבי. לא גרסינן מ''ט אלא ה''ק ותדע דטרשין היא ואינה ראויה לפירות ככל שאר הארץ לפיכך יחדוה לקבורת מתים:

כי היו בצוען שריו. של מלך ישראל ששולחים אל פרעה לעזור לו על מלך אשור אלמא פרעה בצוען יתיב ושם הולכין לבקשו:

וְחֶבְרוֹן טְרָשִׁים הֲוַי וְהָא כְּתִיב וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וְגוֹ' וְאָמַר רַב אַוְיָא וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָן שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן וְתַנְיָא אֵילִים מִמּוֹאָב כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן מִינַּהּ אַיְּידֵי דִּקְלִישָׁא אַרְעָא עָבְדָה רִעְיָא וְשַׁמִּן קִנְיָינָא

Traduction

The Gemara asks: But is the land in Hebron in fact stony? But isn’t it written: ''And it came to pass at the end of forty years, that Absalom said to the king: I pray, let me go and pay my vow, which I have vowed to the Lord, in Hebron'' (II Samuel 15:7)? And Rav Avya says, and some say that it was Rabba bar bar Ḥanan: This means that Absalom went to bring sheep specifically from Hebron. And it is taught in a baraita (Tosefta, Menaḥot 9:3): One must bring the choicest animals to the Temple as offerings. Rams are brought from Moab, and sheep are brought from Hebron. This indicates that Hebron has rich land where fat and healthy sheep are raised. The Gemara answers: From this very source it can be proven that Hebron is not suitable for agriculture. Since the earth there is thin, it produces only grass for grazing and fattens the livestock.

Rachi non traduit

אלכה נא ואשלם את נדרי. אלכה נא בחברון ואשלם הנדר שנדרתי בגשור כדכתיב בתריה כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור ובחברון מאי בעי והלא לא היה שם המזבח כי אם בגבעון:

להביא כבשים לעולה. דאמר מר במס' מנחות כבשים מחברון אלמא ארץ מרעה היתה:

מינה. כלומר מתשובתך אתה מסייעני שלא היתה חשובה ליזרע כשאר הארץ מאחר שהיא בת טרשים כדאמרי' בבבא מציעא בהשוכר (דף פ.) ואי ארעא דמחזקא בגרונדי [היא שניהם משלמין]:

דקלישא ארעא. עפר של טרשים דק וקלוש ומועט הוא ומתוך כך לא היו חורשים וזורעים אותה תבואה מאכל אדם:

ועבדה רעיא. מצמחת ומעלה עשבים ואוכלים הצאן:

ושמן קניינא. המקנה הצאן שכן דרך הצאן להשביח בארץ יבשה וטרשים יותר מארץ לחה:

Tossefoth non traduit

ואמר רב אויא ואיתימא רבה בר בר חנן שהלך להביא כבשים מחברון. אע''ג דמסיק בפרק שני דתמורה (דף יד:) דלאקרובי אזל מיהו שמעינן מיהת דשמן קניינא מדסלקא דעתך למימר שהלך להביא כבשים:

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ

Traduction

The verse states: ''And they returned from spying out the land at the end of forty days.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source