Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 29b
מִטְּבוּל יוֹם דְּשֶׁרֶץ
Traduction
from one who immersed that day who was never a primary source of impurity, as he was rendered impure only through contact with a creeping animal, and nevertheless he disqualifies teruma upon contact.
Rachi non traduit
מטבול יום דשרץ. אדם שנגע בשרץ ראשון לטומאה היה ולא אב הטומאה וכי טבל הותר לחולין ואסור לתרומה ואפי' לנגיעה דכתיב נמי הערב שמש בכלים במים יובא וטמא עד הערב וטהר (ויקרא י''א:ל''ב) והא לנגיעה הוא להשתמש בו תרומה ואשמעינן דכלי טבול יום פסל ליה:
מָה לִטְבוּל יוֹם דְּשֶׁרֶץ שֶׁכֵּן בְּמִינוֹ אַב הַטּוּמְאָה
Traduction
The Gemara continues to challenge the inference: What is unique about the impurity of one who immersed that day who was rendered impure through contact with a creeping animal is that this impurity can apply to either a person or a utensil, as people and utensils are capable of achieving purity through immersion, and within its type there can be a primary source of impurity. A loaf, however, is food, which can never be a primary source of impurity. It can only be rendered impure as a secondary source of impurity.
Rachi non traduit
שכן יש במינו אב הטומאה. אם היה נוגע כלי זה או אדם זה במת נעשה אב הטומאה לטמא אדם וכלים תאמר באוכל שאינו נעשה אב הטומאה אפי' ע''י מת דכתיב (במדבר י''ט:כ''ב) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא ומהכא נפקא לן טמא מת דמטמא אדם וכלים ועל כרחיך בטמא מת שיש לו טהרה במקוה כתיב דהא כתיב לעיל מיניה והזה הטהור על הטמא ורחץ במים דבר שיש לו טהרה נעשה אב הטומאה במגע טמא מת על ידי מגע המת יצאו אוכלים ומשקין וכלי חרש שאין לו טהרה:
כְּלִי חֶרֶשׂ יוֹכִיחַ
Traduction
The Gemara answers: The halakhot of an earthenware vessel can prove that the fact that there are primary sources of impurity within its type is not a relevant factor. An earthenware vessel can never become a primary source of impurity, and nevertheless, if it is impure it disqualifies teruma upon contact.
Rachi non traduit
כלי חרש יוכיח. שאין במינו אב הטומאה ומטמא את התרומה כשהוא ראשון וכ''ש שפוסלה אף אתה אל תתמה על ככר שני שאע''פ שאין במינו אב הטומאה יפסול דטעמא לאו באב הטומאה תלי:
מָה לִכְלִי חֶרֶשׂ שֶׁכֵּן מְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ
Traduction
The Gemara challenges: What is unique about an earthenware vessel is that unlike a loaf, it can render items impure or it can itself become impure from its airspace. An earthenware vessel is the only vessel that does not require direct contact with another item in order to contract or transfer impurity, but can effect or contract impurity through its airspace.
Rachi non traduit
מה לכלי חרס כו' טבול יום יוכיח. שאין כלי שטף הראוי לטבילה מטמא מאוירו ופסיל תרומה:
טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ
Traduction
The Gemara answers: One who immersed that day can prove that being able to render items impure through airspace is not a relevant factor. Such an item disqualifies teruma, but imparts impurity only through direct contact and not through its airspace.
וְחוֹזֵר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִין בְּחוּלִּין וּפוֹסְלִין בִּתְרוּמָה כָּל שֶׁכֵּן כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁפּוֹסֵל בְּחוּלִּין דְּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה
Traduction
And the derivation has reverted to its starting point. The aspect of this case is not like the aspect of that case and the aspect of that case is not like the aspect of this case, as each case has its own unique stringencies. However, their common denominator is that non-sacred food they come into contact with is permitted, i.e., is not rendered impure, but they disqualify teruma. Therefore, Rabban Yoḥanan ben Zakkai infers a fortiori that all the more so, a loaf that contracted second-degree impurity, which is disqualified, i.e., rendered impure, even if it is non-sacred, should also disqualify teruma with which it comes into contact. This was Rabban Yoḥanan ben Zakkai’s logical a fortiori inference that led him to rule that a loaf of second-degree impurity status disqualifies teruma.
Rachi non traduit
לא ראי. טבול יום כראי כלי חרש לומר שטעם פסול התרומה תלוי משום שמטמא מאוירו דהא טבול יום אינו מטמא מאוירו ופסיל ולא ראי כלי חרש להיות אב הטומאה במינו כראי טבול יום דליכא למימר טעמא דטבול יום דפסיל בתרומה משום דמין אב הטומאה הוא דהא ליתא להא חומרא בכלי חרש ופסיל:
הצד השוה שבהן. צריך אתה למצוא חומר שוה בשניהם לתלות בו טעם פסול תרומה ומהו צד השוה שבהן שמטמאין טבול יום איקרי טמא דכתיב (ויקרא כ''ב:ז') ובא השמש וטהר מכלל דעד השתא טמא וכלי חרש כתיב (שם יא) תנור וכירים יותץ טמאים הם ופוסלין בתרומה וכ''ש ככר שני דפסיל טפי מטבול יום שהוא טמא ואסור בחולין שיפסול בתרומה:
ובכל הספרים כתיב הצד השוה שבהן שמותר בחולין ופוסל בתרומה ולהך לישנא אין אדם יכול לפרש איזהו כלי חרש שמותר בחולין ופסולין בתרומה ובדוחק גדול יש לפרש כלי חרש המוקף צמיד פתיל שמציל על חולין שבתוכו ואין מציל על התרומה שבתוכו. והרבה גמגומין ותשובות וביטול שיטת הגמרא יש בדבר חדא דלא אשכחן דאינו מציל בתרומה דבחגיגה (דף כה.) אמר אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל אבל תרומה לא תנן בה. ועוד אין זה פוסל בתרומה דהא לא פסיל מידי אלא אינו מגין ומאיליה היא נטמאת מאהל המת ועוד כל הצד השוה שבגמרא שבא ללמוד חומר צריך שיהא חמור וזה קל דקאמר הצד השוה שבהן שמותרין בחולין ואין זו שיטה בכל הגמרא וללשון שפירשתי אל תשיבני מה שאומר כלי חרש יוכיח שהיה לו להביא הוכחה בדבר הדומה לטבול יום שאע''פ שטהור לחולין פסול לתרומה שאין זו תשובה דאין צריך הוכחה אלא לסתור תשובתו שתולה טעם החומרא דפסול תרומה מפני שהוא אב הטומאה וקא מהדר ליה כלי חרש יוכיח שאין בו חומר זה ופוסל וכן שיטת רוב הדינין כי ההוא דכל הבשר (חולין דף קטו:) מנין לבשר בחלב שאסור בהנאה קל וחומר ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה בבישולו אינו דין שאסור בהנאה מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר חמץ בפסח יוכיח מה לחמץ שבו כרת כלאי הכרם יוכיח והא כלאי הכרם נעבדה בו עבירה בזריעת' וחמץ בפסח נמי עבר בבל יראה ולא דמו לערלה בקולא דידה וקא הויא הוכחה:
וְדוֹר אַחֵר פָּרֵיךְ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד חָמוּר
Traduction
And another generation, i.e., the later generation that Rabban Yoḥanan ben Zakkai predicted would deem teruma that came into contact with second-degree impurity pure, would refute this inference as follows: What is unique about their common denominator is that both cases have a stringent aspect that does not exist in other impure items.
Rachi non traduit
צד חמור. טבול יום יש במינו אב הטומאה כלי חרש מטמא מאוירו:
וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי צַד חָמוּר לָא פָּרֵיךְ
Traduction
And Rabban Yoḥanan ben Zakkai maintained that teruma that came into contact with second-degree impurity is pure, as he would not refute an inference that is based on two sources due to the fact that both sources have a stringent aspect, since each source’s stringency is not shared by the other.
Rachi non traduit
ורבי יוחנן צד חמור לא פריך. לא חשיב ליה פירכא הואיל ואין חומר שבשניהם שוה:
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנַּיִן לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ שֶׁפָּסוּל
Traduction
§ It is taught in a baraita (Tosefta, Ḥagiga 3:18) that Rabbi Yosei said: From where is it derived with regard to sacrificial food with fourth-degree ritual impurity that it is disqualified although it is not capable of imparting impurity to other items?
Rachi non traduit
מנין לרביעי בקודש שהוא פסול. ולא אמרינן טהור הוא כבתרומה:
וְדִין הוּא מָה מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים שֶׁמּוּתָּר בַּתְּרוּמָה פָּסוּל בַּקּוֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי שֶׁפָּסוּל בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ
Traduction
It is derived through logical inference: Just as one who is lacking atonement, e.g., a zav or leper who immersed at the conclusion of his period of impurity but has not yet brought an offering for his atonement, who is permitted to partake of teruma, nevertheless disqualifies sacrificial food if he comes into contact with it, so too, with regard to an item of third-degree impurity status, which disqualifies teruma and is therefore more severe than one who is lacking atonement, is it not logical that it should render sacrificial food with which it comes into contact as having fourth-degree impurity?
Rachi non traduit
מחוסר כפורים. בטומאות הצריכות קרבן כגון זב וזבה ויולדת ומצורע:
שמותר בתרומה פסול בקודש. ביבמות ילפינן לה בפרק הערל (יבמות דף עד:):
שפסול בתרומה. כדילפינן לעיל מטבול יום:
דין הוא שיעשה רביעי בקודש. ולא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ונימא הכי שלישי שפסול בתרומה דיו הוא שיהא פסול לקודש דאם כן בטיל ליה הא' קל וחומר דשלישי בקודש לא איצטריך דלא מיבעיא דכי היכי דבתרומה אייתיניה בקל וחומר מטבול יום הכי נמי אתי קודש בההוא קל וחומר אלא אפילו מן התורה למדנוהו והיינו דקאמר למדנו שלישי לקודש מן התורה הילכך אי אמרינן דיו איפרך ליה ק''ו כו':
וְלָמַדְנוּ שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה וּרְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר
Traduction
The baraita concludes: And we have therefore derived that third-degree impurity applies to sacrificial food from an explicit verse in the Torah, and we have derived that fourth-degree impurity applies to sacrificial food by means of the above a fortiori inference.
שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה מְנָלַן דִּכְתִיב וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל מִי לָא עָסְקִינַן דִּנְגַע בְּשֵׁנִי וְאָמַר רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל רְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר כְּדַאֲמַרַן
Traduction
The Gemara asks: From where in the Torah do we derive that third-degree impurity applies to sacrificial food? The Gemara answers: As it is written: ''And the flesh that touches any impure thing shall not be eaten'' (Leviticus 7:19). Are we not dealing in the verse with meat that touches even an item of second-degree impurity? And the Merciful One states that it ''shall not be eaten,'' indicating that it assumes third-degree impurity. Therefore, fourth-degree impurity can be derived by means of the a fortiori inference of Rabbi Yosei, as we stated above.
Rachi non traduit
מי לא עסקינן. מי לא מצינן למישמע מינה דאפי' נגע בשני נמי קאמר לא יאכל דהא בכל טמא כתיב ושני איקרי טמא דכתיב כל אשר בתוכו יטמא והאי בבשר שלמים כתיב דקדש נינהו:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן טַעַם בְּרִיבִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הוּא שֶׁהֲרֵי תְּשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ שֶׁפָּסוּל בִּתְרוּמָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: With regard to the reasoning behind the Distinguished Rabbi Yosei’s a fortiori inference, I do not know what it is, as the response to his inference is right by its side: Food whose impurity came from contact with one who immersed that day can prove that a degree of impurity that disqualifies teruma does not necessarily impart fourth-degree impurity to sacrificial food, as this food disqualifies teruma upon contact, but it does not impart fourth-degree impurity upon sacrificial food.
Rachi non traduit
טעם בריבי. טעמו של ר' יוסי שהוא חכם וגדול הדור איני יודע מהו שלמד רביעי בקודש שהרי מקל וחומר זה תשובתו בצדו:
אוכל הבא מחמת טבול יום. שנגע בטבול יום והוא של קדש או של תרומה יוכיח שפסול בתרומה מן התורה כדפרישית לעיל דבכלים נמי כתיב הערב שמש לגבי תרומה ואינו אלא לנגיעה ואינו עושה רביעי בקודש לרבנן דפליגי עליה דאבא שאול ואמרו טבול יום פוסל בקודש ואינו מטמא לפסול את מי שיחזור ויגע בו וקא סלקא דעתא דר' יוסי כרבנן סבירא ליה הילכך תשובתו בצדו דא''כ הכי נמי נדרש להאי ק''ו שיפסול אוכל הבא מחמת טבול יום את הקודש ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש אוכל הנוגע בטבול יום שפסול בתרומה דין הוא שיעשה רביעי בקודש:
דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקּוֹדֶשׁ לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד
Traduction
As it is taught in a baraita (Tosefta, Teharot 1:4) that Abba Shaul says: With regard to one who immersed that day, until sunset he is treated as one who is impure with first-degree impurity vis-à-vis sacrificial food, in that he is able to render two items of sacrificial food impure and to disqualify one additional item. In other words, the first item of sacrificial food that he touches assumes the status of a second-degree impurity. A second item that comes into contact with the first one assumes third-degree impurity. A third item that comes into contact with the second assumes fourth-degree impurity and is therefore disqualified from being eaten, though it cannot impart impurity to other items.
Rachi non traduit
טבול יום תחילה לקודש. מעלה עשו בקודש להיות טבול יום אצלו כראשון לטומאה ויטמא שני' בקדש זה מזה שאוכל שנוגע בטבול יום נעשה שני ועושה את חבירו שלישי ושניהם קרויין טמאין שמקלקלין את אחרים והשלישי פוסל את הרביעי להיות הוא עצמו פסול אבל לא יפסול את אחרים במגעו:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה וּמַשְׁקֵי תְרוּמָה כָּךְ פּוֹסֵל אוֹכְלֵי קוֹדֶשׁ וּמַשְׁקֵי קוֹדֶשׁ
Traduction
Rabbi Meir says: One who immersed that day is considered impure with second-degree impurity, even vis-à-vis sacrificial food, and as such renders only one item impure and disqualifies one additional item. And the Rabbis say: Just as he merely disqualifies teruma foods and teruma liquids, without transferring to them impurity that can then be transferred further, so too, he merely disqualifies sacrificial foods and sacrificial liquids. In other words, the impurity imparted by one who immersed that day can reach only third-degree impurity and not fourth-degree impurity, contrary to the opinion of Rabbi Yosei.
Rachi non traduit
רבי מאיר אומר מטמא אחד ופוסל אחד. הרי הוא כשאר שני שפוסל את התרומה והנוגע בו פוסל את הקודש כך טבול יום הפוסל את התרומה הנוגע בו טמא לקודש ולפסול עוד אחד:
כך פוסל כו'. ואין הנוגע בטבול יום פוסל את הקודש אלא הוא עצמו פסול:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ דִּילְמָא כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד
Traduction
Rav Pappa objects to Rabbi Yoḥanan’s argument: From where is the presumption derived that Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of the Rabbis? Perhaps he holds in accordance with the opinion of Abba Shaul, who says that one who immersed that day is able to render two items of sacrificial food impure, and to disqualify one additional item.
Rachi non traduit
ממאי דרבי יוסי כרבנן סבירא ליה. דתהוי תשובה בצדו דילמא כאבא שאול סבירא ליה והוא הדין דהוה מצי רב פפא למימר דילמא כר' מאיר סבירא ליה ואין כאן עוד תשובה דהא עביד רביעי אלא רבותא נקט כלומר מאן לימא לן דלא מחמיר כאבא שאול דילמא כוותיה סבירא ליה דאוכל הבא מחמת טבול יום אם של קודש הוא מטמא אחד ופוסל אחד דההוא דנגע ביה פסיל ליה דאורייתא ואפילו הוי קמא תרומה פסול לקודש מקל וחומר. ממחוסר כפורים כדדריש רבי יוסי לעיל ודריש ליה נמי הכא ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול לקודש אוכל תרומה הבא מחמת טבול יום שפסול בתרומה אינו דין הוא שיעשה רביעי בקדש והיכא דהוה ליה דקודש עבוד רבנן מעלה שיטמא אחד ויפסול אחד:
אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ לַיְיתֵיהּ לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ מֵאוֹכֶל שֶׁבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם
Traduction
The Gemara answers: If it enters your mind that Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Abba Shaul, he should have brought proof for the existence of a fourth degree of ritual impurity with regard to sacrificial food from the case of food whose impurity came from one who immersed that day, as follows:
Rachi non traduit
דאי סלקא דעתך כאבא שאול סבירא ליה. מקל וחומר דמחוסר כפורים פסיל לקמא וממעלה דרבנן מטמא ליה כיון דמדאורייתא פסיל ליה לההוא דנגע ביה לייתיה לרביעי בקודש מאוכל הבא מחמת טבול יום:
וּמָה אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם דִּטְבוּל יוֹם גּוּפֵיהּ מוּתָּר בְּחוּלִּין אָמְרַתְּ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ אוֹכֶל
Traduction
Just as with regard to food whose impurity came from one who immersed that day, while the one who immersed that day is himself permitted to consume non-sacred food, nevertheless you say that the food imparts fourth-degree impurity status upon sacrificial food, then with regard to food
Rachi non traduit
ומה אוכל הבא מחמת טבול יום דטבול יום. שבא מכחו שרי בחולין עושה רביעי בקודש כלומר פוסל את הקודש מקל וחומר ממחוסר כפורים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source