Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 19b
תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְהִשְׁקָה'' מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ''וְהִשְׁקָהּ''! שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאוֹמֶרֶת ''אֵינִי שׁוֹתָה'' — מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
The Sages taught: What is the meaning when the verse states after the sacrifice of the meal-offering: ''And he shall make her drink the water'' (Numbers 5:27)? But isn’t it already stated: ''And he shall make the woman drink the water of bitterness that causes the curse'' (Numbers 5:24)? The baraita answers: The repetition teaches that if the scroll was already erased and then the woman says: I will not drink, she is forced [me’arerin] to drink against her will. This is the statement of Rabbi Akiva.
Rachi non traduit
ה''ג ת''ר והשקה מה ת''ל והלא כבר נאמר והשקה שאם נמחקה כו' ולא גרסינן בתרא ברישא וקמא בסיפא. [שאין זה לשון ברייתא] ופי' משובש הוא וטעה בוהלא כבר נאמר דמשמע שזה נאמר מתחילה והכי פירוש סדר המקראות כך הוא וכתב ומחה והשקה והניף המנחה והקריב דהיינו הגשה וקמץ והקטיר ואחר ישקה את האשה את המים והדר תו כתיב השקאה שלישית והשקה את המים והיתה אם נטמאה וגו' וקא''ר עקיבא והשקה את האשה דכתיב קודם הקטרת המנחה מה ת''ל והלא כבר נאמר אחר הקטרת המנחה והשקה את המים וההוא דוקא הוא ואין הראשון דוקא דמדכתיב ואחר ישקה את האשה ש''מ השקאה אחר הקטרה היא ומה ת''ל והשקה את האשה אחר המחיקה ללמדך שאם נמחקה המגילה ואמרה איני שותה ולא הודית לומר טמאה אני מערערין אותה כלומר פותחין פיה שלא בטובתה ושופכין את המים לתוך גרונה ואפי' נמחקה מגילה קודם הקטרה דשלא כדין עשו הכהנים דכיון דאינה שותה עד לאחר הקטרה לא היה להם למחוק דכל מה שיש שהות לאחר את המחיקה מאחרין שמא תודה אפילו הכי הואיל ונמחקה ואפילו שלא כדין אין שומעין לה לאמר איני שותה אלא או תשתה או תודה ולכך נאמר והשקה אחר המחיקה. ולא תשתה מיד עד לאחר הקטרה אלא הא קמשמע לן שהמחיקה גורמת לה לשתות:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ''וְאַחַר יַשְׁקֶה'' מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ''וְהִשְׁקָהּ''! אֶלָּא, לְאַחַר כָּל מַעֲשִׂים כּוּלָּן הָאֲמוּרִין לְמַעְלָה. מַגִּיד שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין בָּהּ: עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה מְגִילָּה, וְעַד שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה.
Traduction
Rabbi Shimon says: What is the meaning when the verse states: ''And the priest shall take a handful of the meal-offering, as the memorial part of it, and burn it upon the altar, and afterward he shall make the woman drink the water'' (Numbers 5:26)? But isn’t it already stated previously: ''And he shall make the woman drink'' (Numbers 5:24)? Rather, this verse indicates that the sota is given the bitter water to drink only after all the actions that are stated above are performed, i.e., erasing the scroll, sacrificing the meal-offering, and administering the oath. Therefore, this verse teaches that three matters preclude her from drinking: She does not drink until the handful is sacrificed, and until the scroll is erased, and until she accepts the oath upon herself.
Rachi non traduit
ר''ש אומר ואחר ישקה מה ת''ל והלא כבר נאמר והשקה. לא פליג אדרבי עקיבא אלא מר דריש האי קרא ומר דריש האי קרא והכי אמר לקמן בשמעתין דתרוייהו ס''ל מקריב מנחתה ואחר כך משקה:
והלא כבר נאמר. פסוק שלישי והשקה את המים לאחר הקטרה מה ת''ל ואחר ישקה:
אחר כל המעשים כולן האמורים למעלה. ומה אמור למעלה השבעה וקבלה וכתיבה ומחיקה והקטרת המנחה:
מגיד ששלשה דברים. הללו מעכבין ההקטרה והשבעה ומחיקה ולקמיה פריך פשיטא קודם המחיקה מה תשתה:
עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ.
Traduction
The Gemara elaborates: She does not drink until the handful is sacrificed. Rabbi Shimon conforms to his line of reasoning stated earlier, as he says that the priest sacrifices her meal-offering and afterward forces her to drink.
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה מְגִילָּה. אֶלָּא מַאי מַשְׁקֶה לַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָה לְשֶׁרִישּׁוּמוֹ נִיכָּר.
Traduction
The Gemara questions the second condition: She does not drink until the scroll is erased. Why does the baraita need to state this? But what could he give her to drink if the scroll was not yet erased into the water? Rav Ashi says: No, this halakha is necessary for an instance where the scroll was erased, but the impression of the ink is still discernible on the parchment. The woman does not drink until the scroll is totally erased.
Rachi non traduit
לשרישומו ניכר. שאם היה רישומו ניכר צריך לחזור ולמחוק עד שלא יהא רישומו ניכר:
עַד שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה. מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָא, הָא מִיכְתָּב כָּתְבִי לַהּ, וְהָאָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם! כְּדִי נַסְבַהּ.
Traduction
The Gemara discusses the third condition: She does not drink until she accepts the oath upon herself. One might infer from this statement that it is only that she does not drink before she accepts the oath; however, the scroll is written for her before she accepts the oath. But didn’t Rava say: With regard to a scroll of a sota that was written before she accepted the oath upon herself, whoever wrote it did nothing, and the scroll is rendered invalid. The Gemara responds: This was cited for no reason, as in fact the scroll is not even written before she accepts the oath upon herself, and nothing should be inferred.
Rachi non traduit
הא מיכתב כתבי לה. כהן למגילה קודם קבלת שבועה בתמיה:
לא עשה כלום. דכי כתיב וכתב את האלות אחר קבלת שבועה כתיב:
כדי נסבה. שלא לצורך דהא אפילו מיכתב לא כתבינן:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: ''וְהִשְׁקָה'' קַמָּא, ''וְאַחַר יַשְׁקֶה'', ''וְהִשְׁקָהּ'' בָּתְרָא.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what do the Rabbis and Rabbi Shimon disagree in the mishna? The Gemara answers: Three verses are written which pertain to drinking the bitter water: The first occurrence of the term is in the verse: ''And he shall make the woman drink'' (Numbers 5:24); the second: ''And afterward he shall make the woman drink the water'' (Numbers 5:26); and the last occurrence of the term is in the verse: ''And he shall make her drink'' (Numbers 5:27).
Rachi non traduit
במאי קמיפלגי. אמתני' קאי וברייתא נקט ברישא לאשמועינן מהיכא יליף ר''ש טעמיה וקבעי רבנן השתא היכי דרשי להו לקראי ור''ש היכי דריש להו לכולהו:
רַבָּנַן סָבְרִי: ''וְהִשְׁקָה'' קַמָּא — לְגוּפוֹ, שֶׁמַּשְׁקֶה וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. ''וְאַחַר יַשְׁקֶה'' — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְשֶׁרִישּׁוּמוֹ נִיכָּר. ''וְהִשְׁקָהּ'' בָּתְרָא — שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאוֹמֶרֶת ''אֵינִי שׁוֹתָה'', מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ.
Traduction
The Rabbis hold that the first occurrence of the term: ''And he shall make the woman drink,'' is written to teach the halakha itself, i.e., that the priest first forces her to drink and afterward sacrifices her meal-offering. The second instance: ''And afterward he shall make the woman drink,'' is necessary to teach that as long as the impression of the writing is still discernible, the sota is not given the bitter water to drink. The third verse, the last occurrence of the term: ''And he shall make her drink,'' teaches that if the scroll was erased and then the woman says: I will not drink, she is forced to drink against her will.
Rachi non traduit
רבנן סברי והשקה קמא. דקודם הקטרה דוקא הוא ואע''ג דכתיב ואחר ישקה דמשמע דוקא על כרחך מקרא האמור ראשון אינו נדרש אלא לגופו ומקראות יתירות האמורים אחריו ניתנו לדרוש הילכך קמא דוקא לומר שמשקה ואח''כ מקריב את מנחתה וע''כ ואחר ישקה אע''פ שנכתב אחר הקטרה אקודם הקטרה קאי ואחר דקאמר אמחיקה קאי הכתובה למעלה וקאמרי רבנן דאם לא נמחקה יפה לא ישקנה והשקה בתרא נמי אקודם הקטרה קאי ולדרשה אתא ע''כ:
Tossefoth non traduit
ואחר ישקה מבעי ליה לשרישומו ניכר. פירוש ואע''פ שהקריב מנחתה כבר והוא הדין אי שלא כדין עבוד כהנים דלא מחקו למגילה כלל עד לאחר הקרבה דמוחק לה בתר הכי ונראה דלאו דוקא נקט דקרא אתי לרישומו ניכר דכיון דכתיב ומחה ממילא שמעינן אי רישומו ניכר דלאו מחוי הוא דהא ממעטינהו התם דאין מטילין קנקנתום לתוך הדיו משום דרישומו ניכר והוי כתב שאינו יכול למחוק אלא עיקר קרא לאם הקריב מנחתה ואחר כך השקה כשירה כדדריש רבי שמעון והשקה קמא והכי אמרינן בירושלמי דלרבנן הקריב מנחתה ואח''כ השקה כשירה והתם דריש אליבייהו דרבנן ואחר ישקה למערערין וה''ג התם ואחר ישקה על כרחה שלא בטובתה מודה ר''ש לחכמים שאם השקה ואחר כך הקריב מנחתה שהיא כשירה ומודים חכמים לר' שמעון שאם הקריב את מנחתה ואח''כ השקה שהיא כשירה מה ביניהון מצוה רבנן אמרי מנחת קנאות היא שהיא בודקתה ור''ש אומר המים הן בודקין אותה מאי טעמא דרבנן מנחת זכרון מזכרת עון מאי טעמא דרבי שמעון ובאו בה רבנן אמרי כותב ומוחק ומשקה ומקריב ר''ש אומר כותב ומקריב ומוחק ומשקה כולי עלמא מודו שמחיקה סמוך להשקאה ותו גרסינן התם קרבה מנחתה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקה אותה בעל כרחה כרבי שמעון ברם כרבנן כבר שתת השתא אית לך למימרא אף על גב דלרבנן דרשינן והשקה בתרא לאונס קא סברי דאונס במחיקת מגילה תליא מילתא וקרא יתירא קא דרשי לאונס:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: ''וְאַחַר יַשְׁקֶה'' — לְגוּפוֹ, שֶׁמַּקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. ''וְהִשְׁקָה'' קַמָּא — שֶׁאִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כְּשֵׁרָה. ''וְהִשְׁקָהּ'' בָּתְרָא — שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאָמְרָה ''אֵינִי שׁוֹתָה'', מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ.
Traduction
And Rabbi Shimon holds that the second verse: ''And afterward he shall make the woman drink the water'' (Numbers 5:26), is written to teach the halakha itself, i.e., that the priest first sacrifices her meal-offering and afterward forces her to drink. The first occurrence of the term: ''And he shall make the woman drink,'' teaches that if he forced her to drink and only afterward sacrificed her meal-offering, the offering is nevertheless valid. The last occurrence of the term: ''And he shall make her drink,'' teaches that if the scroll was erased and then she said: I will not drink, she is forced to drink against her will.
Rachi non traduit
ור''ש סבר ואחר ישקה. משמע דדוקא הוא ודוקא כתיבה לאחר הקטרה לומר שכולן מעכבין בה הקטרת המנחה ורושם הניכר וכולהו מהכא נפקי דקודמין להשקאה והשקה קמא לאכשורי דאי עביד איפכא:
והשקה בתרא שאם נמחקה מגילה. ודוקא אחר הקטרה דבדין אימחיק משקין אותה בעל כרחה והיינו דאיכא בין לר''ע בין לר''ש דר''ע לית ליה אם השקה ואח''כ הקריב מנחתה כשרה הילכך והשקה קמא דריש לבעל כרחה ואע''ג דשלא כדין אימחיק קודם הקטרה ואחר ישקה לרישומו ניכר והשקה בתרא לגופיה לומר שמקריב מנחתה ואח''כ משקה:
וְרַבָּנַן — בְּדִיעֲבַד לָא פָּתַח קְרָא.
Traduction
The Gemara explains the Rabbis’ opinion: And the Rabbis would respond to Rabbi Shimon that the verse does not begin the discussion with a halakha that is applicable only after the fact, and therefore the initial mention of the drinking is referring to the proper time for the ritual.
Rachi non traduit
בדיעבד לא פתח קרא. אין דרך הכתוב לומר בתחילת דבריו שלא כדרך מצותן אלא בתחילה סדר משפט דבריו ולבסוף מרבה מקראות לדרוש:
וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא מַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כַּלְבּוֹס שֶׁל בַּרְזֶל מְטִילִין לְתוֹךְ פִּיהָ, שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאָמְרָה ''אֵינִי שׁוֹתָה'' — מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְבוֹדְקָהּ, וַהֲלֹא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת! אֶלָּא: עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ — יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ, מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ — אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ.
Traduction
The Gemara asks: But does Rabbi Akiva in fact hold that the woman is forced to drink against her will? But isn’t it taught in a baraita (Tosefta 2:3) that Rabbi Yehuda says: A hook [kelabus] made of iron is forcibly placed into her mouth, so that if the scroll was erased and she said: I will not drink, she is forced to drink against her will. Rabbi Akiva said: It is not necessary to force her to drink. Don’t we need to force her to drink the water only in order to evaluate her fidelity? And isn’t she established as having been evaluated when she refuses to drink, as she is essentially admitting her guilt? Rather, Rabbi Akiva’s statement should be understood as follows: Until the handful is sacrificed she can retract her decision to drink the bitter water; however, once the handful is sacrificed she cannot retract her decision to drink.
Rachi non traduit
כלבוס. שני שינים יש לו ונותן לתוך פיה זקוף:
אלא לבודקה. אם טהורה אם טמאה:
והלא בדוקה ועומדת. דכיון דאמרה איני שותה מודה שהיא טמאה:
יכולה לחזור בה. ולומר איני שותה ואין אונסין אותה דהא מודה דטמאה היא:
משקרב הקומץ וכו'. ולקמיה פריך היא גופא קשיא אמאי אינה יכולה לחזור והלא בדוקה ועומדת היא:
Tossefoth non traduit
בפי' ר''ח פי' לפי גי' הספרים וכן פירש והשקה בתרא מערערין והשקה קמייתא לגופו מה ת''ל לא שבברייתא נשנית בתרא וקמא אלא פירוש של בעל הגמרא הוא שוהשקה בתרא בא ללמד שמערערין והשקה קמא לגופיה ורבי עקיבא סבר ליה כרבנן שמשקה ואח''כ מקריב מנחתה ומקשה היכי אמר רבי עקיבא מערערין והא בדוקה ועומדת סבירא ליה ותו מקשה ר' עקיבא בהא מתניתין דפליג עליה רבי שמעון תני מחיקה מעכבא אלמא סבירא ליה שמחיקה והשקאה קודם הקרבת המנחה כרבנן וכל זמן שלא נמחקה המגילה מצי הדרא והכא דפליג בהדי דרבי יהודה תני קומץ מעכבה דאלמא הקרבה קודם השקאה כר' שמעון ושנינן תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא ירושלמי ולית ליה לרבי עקיבא מערערין אית ליה בשהתחילה לשתות וצריך לפרש דאם נמחקה מגילה קודם שקרב הקומץ דשלא כדין עבוד כהנים כיון שהתחילה לשתות מערערין אותה:
ורבי יהודה אומר כלבוס של ברזל מטילין לה לתוך פיה. בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נב.) פליגי ר''י ורבנן במצות הנשרפין דתנן נותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אילך וזה מושך אילך עד שפותח את פיו וזורק את הפתילה לתוך פיו ר''י אומר אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שריפה אלא פותח פיו בצבת וכו' ותימה לר''י מאי שנא הכא דלרבי יהודה בכלבוס והתם בצבת ופי' ר''י דהכא נמי היו פותחין פיה בצבת אלא לאחר שפותחין פיה בצבת היו מטילין לתוכה כלבוס שלא תוכל לחזור ולקפוץ פיה ורבנן מודו נמי [הכא] דאין פותחין פיה על ידי סודרין דהתם טעם דרבנן משום דשריפה חמורה מחנק והיו מקרבין מיתתו ע''י חנק וגמר מיתתו בשריפה משום ואהבת לרעך כמוך אבל הכא אין לקרב מיתתה:
וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפַהּ: מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ? וַהֲלֹא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת!
Traduction
The Gemara asks: But according to your reasoning in explanation of Rabbi Akiva’s statement, this explanation itself should pose a difficulty for you. Why can’t she retract her decision once the handful is sacrificed? And isn’t she established as having been evaluated when she refuses to drink?
לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּקָהָדְרָא בַּהּ מֵחֲמַת רְתִיתָא, וְהָא — דְּקָהָדְרָא בָּהּ מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult; this case, where she is forced to drink, is referring to a situation where she retracts her decision to drink due to fear, as her refusal is not viewed as an admission of guilt, and it is possible that if she drinks she will be found undefiled. And that case, where she does not drink, is referring to a situation where she retracts her decision in a state of good health. Since she does not appear to be afraid, her refusal is viewed as an admission of guilt.
Rachi non traduit
דקא הדרא מחמת בריותא. הא דקתני בדוקה ועומדת דקא הדרא בה מחמת בריותא הוא שאינה רותתת וקאמרה איני שותה ודאי טמאה היא ולכך אינה רותתת דסמכא מעיקרא ואמרה כי מטינא למשתי לא שתינא ולא שנא קרב קומץ ולא שנא לא קרב לא שתיא כדמפרש ואזיל כל מחמת בריותא כלל כלל לא שתיא ואפי' קירב הקומץ והא דמפליג בין קרב ללא קרב דקא הדרא בה מחמת רתיתא שאנו רואין אותה רותתת דאיכא למימר דאינה מאמנת שלא יבדקוה המים ואפילו היא טהורה ורוצה היתה לסמוך על טהרתה ולשתות ולפיכך היא רותתת וכשמגעת לשתות חוזרת בה הילכך עד שלא קרב כו' וברייתא קמייתא דלעיל דקתני מערערין אותה במחמת ריתותא קאמר:
וְהָכִי קָאָמַר: כָּל מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא — כְּלָל כְּלָל לָא שָׁתְיָא. מֵחֲמַת רְתִיתָא עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ, דְּאַכַּתִּי לָא אִמְּחוּק מְגִילָּה, אִי נָמֵי אִמְּחוּק מְגִילָּה, דְּשֶׁלֹּא כְּדִין עֲבוּד כֹּהֲנִים דְּמַחֲקִי — מָצְיָ[א] הָדְרָא בָּהּ. מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ, דִּבְדִין עֲבוּד כֹּהֲנִים דְּמָחֲקִי — לָא מָצֵי הָדְרָא בָּהּ.
Traduction
And this is what Rabbi Akiva is saying: In any case where she retracts her decision to drink in a state of good health, she does not drink at all. With regard to a sota who retracts her decision due to fear, if she retracts her decision before the handful is sacrificed, when the scroll has not yet been erased; or even if the scroll was already erased, since the priests acted incorrectly when they erased it beforehand; she can retract her decision. Once the handful is sacrificed, in which case the priests acted correctly when they erased the scroll, she cannot retract her decision, and she is forced to drink against her will.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source