Vayedaber

Simple Havroutah

Sotah

Daf 17b

הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בַּסֵּפֶר''.

Traduction

diftera, a hide that is only partially processed, as it is salted and treated with flour but not gallnuts; rather, it must be written only on a scroll of parchment, as it is stated: ''And the priest shall write these curses in a scroll'' (Numbers 5:23).

Rachi non traduit

דיפתרא. עור שאינה מעובד כל צרכה דמליח וקמיח ולא עפיץ שהיו מעבדין הקלפים בעפצים שקורין גלי''ש (עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון)) :

בספר. קלף:

וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוֹם, וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמָחָה'', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.

Traduction

And the scribe may not write with gum [komos], and not with iron sulfate [kankantom], nor with any substance that makes a mark and cannot be completely erased, but only with ink made from soot, as it is stated in the continuation of the same verse: ''And he shall blot them out into the water of bitterness'' (Numbers 5:23). This indicates that the scroll must be written with a writing that can be erased in water.

Rachi non traduit

קומוס. שרף האילן ומתיכו במים וכותב הימנו:

קנקנתום. וויטריאול''ו קורין אותו:

ולא בכל דבר שהוא רושם. ונבלע בקלף ואינו יכול למחוק וקומוס וקנקנתום עבדי רושם:

אלא בדיו. שלנו של שרף:

Tossefoth non traduit

שנאמר ומחה כתב שיכול למחוק. בירושלמי אי מחה יכול במשקה או במי פירות ת''ל וכתב הא כיצד כתב שיכול לימחק ואיזו זו דיו שאין בו קנקנתום והא תני אם מחק מתוך הספר כשר תיפתר כהדין תניא דתנא אמר ר''מ כל ימי שהיינו למדין אצל ר' ישמעאל [לא] היינו נותנין קנקנתום לתוך הדיו:

גְּמָ' אָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא — אָתְיָא ''תּוֹרָה'' ''תּוֹרָה''. כְּתִיב הָכָא: ''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'', וּכְתִיב הָתָם: ''עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט'', מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם — אַף מְגִילַּת סוֹטָה בַּיּוֹם.

Traduction

GEMARA: Rava says: A scroll of a sota that one wrote at night is unfit. What is the reason for this? It is derived by verbal analogy between one instance of the word ''law'' and another instance of the word ''law.'' It is written here, with regard to a sota: ''And the priest shall execute upon her all this law'' (Numbers 5:30), and it is written there, with regard to judgment: ''According to the law, which they shall teach you, and according to the judgment, which they shall tell you'' (Deuteronomy 17:11). Just as judgment may be done only by day, so too the scroll of a sota may be written only by day.

Rachi non traduit

גמ' משפט ביום. בסנהדרין (דף לד:) נפקא לן מוהיה ביום הנחילו:

Tossefoth non traduit

מה משפט ביום אף מגילת סוטה ביום. כל מעשה סוטה ילפינן מהכא בפ''ב דמגילה (דף כ:) דהשקאה ביום רש''י פי' מה משפט ביום בסנהדרין נפקא לן מוהיה ביום הנחילו את בניו ולא מסתברא דהא ע''פ התורה כתיב גבי זקן ממרא דמשתעי בדיני נפשות והאי קרא דביום הנחילו משתעי בדיני ממונות אלא מוהוקע אותם לה' נגד השמש נפקא לן התם דביום ונראה לי דכל דין סוטה בין גמר בין תחילה פסול בלילה דומיא דדיני נפשות ולא כדיני ממונות דתחילת דין ביום אבל גמר דין אפילו בלילה:

כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ''וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה'', כִּי דִּכְתִיבָא.

Traduction

If one wrote the scroll out of sequence, it is unfit, as it is written: ''And the priest shall write these curses in a scroll'' (Numbers 5:23). They must be written in the scroll just as they are written in the Torah.

Rachi non traduit

למפרע. ירך ולנפיל בטן לצבות במעיך וכו' כסדר הזה או אחד מהן היפך והשאר כתב כהילכתן:

האלה. משמע כמו שהן סדורין בפרשה:

Tossefoth non traduit

דכתיב וכתב את האלות האלה כדכתיבא. תימה לר''י לקמן בפרק ואלו נאמרין (סוטה דף לב:) ואיתא נמי בריש פ''ב דמסכת ברכות (דף יג.) ובמסכת מגילה (דף יז:) דק''ש לא יקראנה למפרע לרבנן מוהיו ולרבי מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא משמע להו הילכך איצטריך והיו שלא יקראנה למפרע ואמאי לא נפקא להו מהאלה כי הכא הדברים האלה כדכתיבא וי''ל כיון דקיבלו וגמירי מרבותינו דשמע אית לן למדרש בכל לשון שאתה שומע אייתר לך והיו שלא יקראנה למפרע והאלה דרשי להו לדרשא אחריתי:

כְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְהִשְׁבִּיעַ'', וְאַחַר כָּךְ ''וְכָתַב''.

Traduction

If one wrote the scroll before the sota accepted the oath upon herself, the scroll is unfit, as it is stated: ''Then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing'' (Numbers 5:21), and afterward it states: ''And the priest shall write these curses in a scroll'' (Numbers 5:23).

Tossefoth non traduit

קודם שתקבל עליה שבועה פסולה. ירושלמי ר' קרוספא אמר איתפלגון ר' יוחנן ור''ל חד אמר משביע ואח''כ כותב וחד אמר כותב ואח''כ משביע ומפרש טעמא כדי לסמוך שבועה להשקאה והתם משמע דבהכי פליגי מ''ד משביע ואח''כ כותב אית ליה חוקה ותורה מעכב על הסדר ומאן דאמר כותב ואח''כ משביע אית ליה אע''ג דמעכב אינו על הסדר ותימה א''כ כמאן ס''ל לא כר''י ולא כר' נחמיה בפ' הוציאו לו (יומא דף ס.) דמשמע דכ''ע סבירא להו היכא דכתיב חוקה מעכב נמי על הסדר ותמה רבי דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף מט:) אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל מקום ששנו חכמים דרך מנין אין מוקדם ומאוחר חוץ משבעה סממנין רב פפא סבא משמיה דרב אמר אף ד' מיתות ואידך בפלוגתא לא קא מיירי רב פפא אומר אף סדר יומא ואידך ההוא לחומרא בעלמא דמשמע הא לאו הכי הוה חשיב ליה ואמאי לא חשיב סדר סוטה דהא איהו אמר הכא כתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה ומשמע בירושלמי דבעי כל הפרשה על הסדר ונראה דלא חשיב אלא היכא דשנוין על הסדר אבל סדר סוטה אינה נישנית על הסדר שהרי אין סדר המשנה וסדר הפרשה מכוונין כמו שפירשנו בראש הפרק וסדר הפרשה עיקר אבל סדר המשנה אפילו למצוה בעלמא לא ולהכי לא אמר נמי התם דאמר זהו סדר תמיד לאפוקי ממצות חליצה אבל לאפוקי מסדר סוטה ליכא למימר דאפילו בדיעבד נמי לא:

כְּתָבָהּ אִיגֶּרֶת — פְּסוּלָה. ''בַּסֵּפֶר'' אָמַר רַחֲמָנָא.

Traduction

If one wrote the scroll as a letter, i.e., without first scoring the lines onto the parchment, it is unfit, as the Merciful One states in the Torah: ''In a scroll,'' indicating that it must be written like a Torah scroll, in which the parchment must be scored.

Rachi non traduit

אגרת. בלא שרטוט:

בספר אמר רחמנא. והלכה למשה מסיני שהספרים צריכין שרטוט:

Tossefoth non traduit

כתבה איגרת פסולה. רש''י פירש אגרת בלא שרטוט בספר אמר רחמנא והלכה למשה מסיני שהספרים צריכין שרטוט ואי קשיא מאי איריא משום דנקראת ספר תיפוק לי דבלאו הכי אסור לכתוב שום פסוק בלא שרטוט דאמרי' בפ''ק דגיטין (דף ו:) אמר רב יוסף מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא ועוד הא איהו דשלח ליה לרב יהודה בני אדם העולים משם לכאן הן קיימו בעצמם ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו וכתב ליה בלא שרטוט וא''ר יצחק שתים כותבין שלש אין כותבין ואמרינן בסוף פרק מצות חליצה (יבמות דף קו:) אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצתא לכתוב הכי אקרינוה לדידה ממאן יבמי עד יבמי ופירוש משום דלא מצי למכתב שלש תיבות רצופין בלא שרטוט כדמסיק מר זוטרא שירטט וכתב ליה לכולה פרשתא מתקיף לה מר בר רב אידי והא לא ניתן ליכתב והילכתא כמר זוטרא אע''ג דלא ניתן ליכתב תריץ אי לאו משום דנקראת ספר ה''א אע''ג דאסור לכתוב בלא שירטוט המגילה עצמה אינה פסולה קמ''ל דפסולה ונראה שלא היו המים בודקין על ידה מיהו לא ידענא אם שרטט אותה בין שיטה לשיטה לאחר כתיבה אע''ג דבשעת כתיבה כתב באיסורא אי המגילה כשירה בהכי או לא והא דאמרי' בהקומץ רבה (מנחות דף לב:) ובמגילה (דף יח:) הלכתא מזוזה צריכה שירטוט אבל לא תפילין נראה דהכי הילכתא גמירי לה דאין לו לשרטט תפילין דאי לא תימא הכי אלא הא דפסיק אבל לא תפילין דלא מיפסלי אי כתבן בלא שרטוט מיהו צריך לשרטט משום דאסור לכתוב בלא שרטוט א''כ הא דמקשה התם מהא דתפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה שאין מורידין אותו מקדושה חמורה לקדושה קלה טעמא דאין מורידין אבל משום שרטוט לא ומשני תנאי היא אי הוה מצי לשרטט להו הוה מצי למימר במשורטטין אלא ש''מ דהכי גמירי לה דלא מצי לשרטט להו אבל ר''ת פירש הא דאמרי' שלש אין כותבין היינו אם לא שרטט כלל אבל אם שרטט בד' פיאות הגליונים אע''פ דלא שרטט בין שיטה לשיטה חשוב שירטוט אפי' לענין ס''ת אלא משום זה אלי ואנוהו (שמות ט''ו:
ב') צריך לשרטט בין כל שיטה ושיטה וכן מוכיח בפ''ק דמגילה (דף טז:) דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה ופירש ר''ח דלאו היינו ס''ת אלא מזוזה ולישנא דאמיתה משמע כיחידה של תורה דהיינו מזוזה דיש בה עול מלכות שמים וכן עיקר דאי ס''ת ממש משתעי ההוא קרא דואמת א''כ הא דגרסינן בפ''ב דמגילה (דף יט.) מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בפשתן פסולה מאי איריא משום ספר תיפוק ליה משום ואמת ונימא צריכה שירטוט ותפירה כאמיתה של תורה אלא ש''מ לשרטוט דמזוזה איצטריך דהתם תפירה ליכא ולענין תפירה נקראת ספר והשתא לא תקשי הא דפסקינן בהקומץ רבה (מנחות דף לב:) ובמגילה (דף יח:) הילכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכין שרטוט ומקשה מהא דתפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין הא משום שרטוט לא ומשני תנאי היא מדלא משני במשורטטין ש''מ דאפי' מנהג ליכא הואיל וכן אין צריך לשרטטן דגרסינן בירושלמי בפרק. במה מדליקין כל הפטור בדבר ועושהו נקרא הדיוט השתא י''ל הא דאין צריכין שרטוט היינו בין השיטין אבל בד' פיאות צריכין שרטוט דלא גריעי משלש אין כותבין מיהא לפירושו לא תירץ מאי איצטריך למימר גבי מגילת סוטה דפסולה בלא שרטוט כיון דאפילו ס''ת הוא סגי ליה בשרטוט לארבע פיאות מצאתי בתוספות רבינו יב''א במסכת גיטין שמעתי מר' אליהו הצרפתי שהיה אומר מה שאנו כותבים בכתבים בלא שרטוט ליכא למיחש דלא כתבינן לשום פסוק אלא לאמירה בעלמא לפרוס בשלום בלשון עברי או לדבר בו בלשון צח אבל כשכותב שמביא אותו לשום פסוק כי האי גוונא אסור למכתב בלא שרטוט ולא ידענא מנלן לכתוב בפירושים פסוקים בלא שרטוט כשמביא לשום פסוק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source