Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 16a
שִׁילֹה נוֹב וְגִבְעוֹן וּבֵית עוֹלָמִים.
Traduction
Shiloh, Nob, and Gibeon, and also the Eternal House, i.e., the Temple in Jerusalem. The dust for the sota is still brought from the ground of the Sanctuary wherever it is located, even after the Jewish people are no longer in the wilderness.
Tossefoth non traduit
לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים. רש''י גורס להביא קרקע בית עולמים ושיבש הגירסא שילה נוב וגבעון משום דנוב וגבעון אין משקין בהן סוטות משום דהויא מנחת יחיד שאין קבוע לה זמן ותימה ששיבשה משום קושיא זו דילמא קסבר איסי בן יהודה כרבי יהודה דאמר בפרק בתרא דשחיטת קדשים (זבחים ד' קיז.) כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל ואין חילוק ביחיד אלא במתו שבראש גגו והשתא הוצרך לרבות נוב וגבעון משום דבמה הוו:
ובית העולמים. מקשינן אמאי איצטריך לרבות בית העולמים והאמר בפ''ב דשבועות (דף טז:) דמשכן אקרי מקדש ומקדש אקרי משכן ואי לא הוה כתיב אלא (כי) את משכן ה' טמא הוה נמי מקדש בכלל הכא נמי נימא הכי ובריש מסכת עירובין (דף ב.) דנפקא לן שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים במקדש משום דמקדש אקרי משכן ואע''ג דושחטו פתח אהל מועד במשכן כתיב ולפי גירסת הספר הזה אתי שפיר דהוי מצי למימר עיקר ריבויא לא הוה צריך אלא משום נוב וגבעון ובית עולמים נקט אגב שיטפיה אבל ר''י פירש האי דאיצטריך הכא לרבות בית עולמים משום דכתיב קרקע משמע היכא דאיכא קרקע לאפוקי בית העולמים דהואי ריצפה ולא מסתברא משום דמריבויא דקרקע מרבינן בית העולמים דאי לא הוה כתיב קרקע לא הוה בית העולמים בכלל ולפירושו לא הוה צריך למיכתב קרקע כלל ועוד קשיא מפ' טרף בקלפי (יומא דף מד.) דמייתי ברייתא וכל אדם לא יהיה באהל מועד אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית העולמים מנין אלמא דשילה לא הוה בכלל אהל מועד וכן בית העולמים ובפ''ק דעירובין (דף ב.) אמר דבית העולמים הוה בכלל אהל מועד ושחטו פתח אהל מועד הואיל ומקדש איקרי משכן וכן בפרק הוציאו לו (יומא דף נג.) רב ששת אמר אין לי אלא אהל מועד שבמדבר שילה ובית עולמים מנין ת''ל וכסה:
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ: וּמָה בְּטוּמְאָה קַלָּה לֹא חָלַק הַכָּתוּב — בְּטוּמְאַת אֵשֶׁת אִישׁ חֲמוּרָה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן'' — שֶׁלֹּא יָבִיא מִתּוֹךְ קוּפָּתוֹ.
Traduction
Isi ben Menaḥem says: There is no need to derive this halakha from the verse. It may be learned by an a fortiori inference: With regard to the prohibition against entering the Sanctuary in a state of impurity, a lenient matter for which there is no court-imposed capital punishment, the Torah does not differentiate. It is prohibited for an impure person to enter the Tabernacle no matter where it stands. Therefore, with regard to the impurity of a married woman, which is stringent and carries the penalty of strangulation, all the more so is it not clear that the Torah does not differentiate? The dust must be brought from the Sanctuary no matter where it stands. If so, what is the meaning when the verse states: ''And of the dust that is on the floor of the Tabernacle''? It teaches that one should not bring dust from his own basket and place it directly into the water; he must first place it on the floor.
Rachi non traduit
אינו צריך. לרבות בית העולמים:
ומה טומאה קלה. ליכנס בטומאת הגוף למקדש שאינה במיתת ב''ד אלא כרת לא חלק הכתוב בין מקדש למשכן שנאמרו בפרשת פרה אדומה שני פסוקים כי את מקדש ה' טמא (כי) את משכן ה' טמא (במדבר יט):
לא כל שכן. שהושוו מקדש ומשכן לבודקה ולבערה מתוכן:
א''כ מה ת''ל בקרקע שלא יביא מתוך קופתו. לתוך כלי ויכניס להיכל אלא מקרקעיתו יטול ואם אין שם יביא ויניח שם ואח''כ יטלנו ונתקיים אשר יהיה ונתקיים בקרקע כדדרשינן לעיל ובספרי לא תני הכי להך ברייתא ואומר אני מדרש שני הוא בפנים אחרים: פלוגתא דב''ש וב''ה בשחיטת חולין (דף פח:) גבי כיסוי הדם אליבא דב''ה דאמרי אפר קרוי עפר דכתיב (במדבר י''ט:י''ז) ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וב''ש אומרים עפר שריפה נקרא עפר סתמא לא אקרי:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֵין שָׁם עָפָר, מַהוּ שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר? אַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמְרִי: לֹא מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁקָּרוּי ''עָפָר''.
Traduction
A dilemma was raised before the Sages: If there is no dust there, what is the halakha? May one place ashes in the vessel instead? The Gemara responds: There is no need to raise the dilemma if one holds in accordance with the opinion of Beit Shammai, as they say: We never find ashes referred to as dust in the Torah.
כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרִי: מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁקָּרוּי ''עָפָר'', מַאי? אַף עַל גַּב דְּאִיקְּרִי ''עָפָר'', הָכָא ''בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן'' כְּתִיב, אוֹ דִילְמָא הַאי ''בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן'' לְכִדְאִיסִי בֶּן יְהוּדָה וּלְכִדְאִיסִי בֶּן מְנַחֵם הוּא דְּאָתֵי?
Traduction
When you raise the dilemma, it is in accordance with the opinion of Beit Hillel, who say: We do find ashes referred to as dust in the context of the red heifer (Numbers 19:17). They likewise hold that ashes may also be used instead of dust to cover the blood of a slaughtered bird or undomesticated animal (see Leviticus 17:13). What is the halakha here, with regard to the water of a sota? May ashes replace dust? Although elsewhere ashes may be referred to as dust, here it is written: ''On the floor of the Tabernacle,'' indicating that dust in particular is required, since dust comes from the ground. Or perhaps the phrase ''on the floor of the Tabernacle'' comes only to teach that the halakha is in accordance with the teaching of Isi ben Yehuda or in accordance with the teaching of Isi ben Menaḥem. If so, perhaps ashes are acceptable as well.
Rachi non traduit
הכא בקרקע המשכן כתיב. וקרא יתירא הוא דהא אתרבי מאשר יהיה דאין צריך לחופרו משם הילכך למעוטי אפר אתא ולמידרש דבעינן דומיא דקרקע המשכן:
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא.
Traduction
Come and hear evidence from that which Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yishmael: In three instances the halakha supersedes the verse, i.e., the tradition alters the straightforward meaning of the verse.
Rachi non traduit
עוקבת. מקפחת את עקבו מעמדו ועוקרת בג' מקומות הלכה למשה מסיני באה ועוקרת את הפסוק:
הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּ''עָפָר'', וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּ''תַעַר'', וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה ''סֵפֶר'', וַהֲלָכָה בְּכָל דָּבָר.
Traduction
The Torah states: ''And whatsoever man…that takes in hunting any beast or fowl that may be eaten, he shall pour out the blood thereof, and cover it in dust'' (Leviticus 17:13), but the halakha is that the blood may be covered in anything similar to dust. The Torah states with regard to the nazirite: ''All the days of his vow of naziriteship there shall be no razor come upon his head'' (Numbers 6:5), but the halakha is that the nazirite may not remove his hair with anything. The Torah states: ''That he writes her a bill [sefer] of divorce'' (Deuteronomy 24:1). The word sefer denotes a scroll, but the halakha is that the husband may inscribe the bill of divorce on anything that is detached from the ground and suitable to be written upon, not only on a scroll.
Rachi non traduit
התורה אמרה בעפר. לענין כסוי הדם ולא הכשיר דבר אחר:
והלכה בכל דבר. שכתבו עליו על עלה של זית על הנייר ועל הלוח:
התורה אמרה תער. לא יעבור על ראשו בנזיר:
והלכה בכל דבר. דתנן (נזיר דף לט.) נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שספסף כל שהוא חייב וא''ת אין זו עקירה אלא תוספת איברא עקירה היא שמלקין אותו על כך ואסור להכות את ישראל בחנם שהרי אמרה תורה (דברים כ''ה:ג') לא יוסיף פן יוסיף ואע''ג דבכולהו קראי דרשי' בשחיטת חולין (דף פח:) ובגיטין (דף כא:) ובנזיר (דף לט:) לר' ישמעאל לא משמע ליה קראי דוכתב לה דמרבינן מיניה לרבות כל דבר דריש ליה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף כדדרשינן לה התם וכן כולן אלא אהלכה למשה מסיני סמכינן וקראי אסמכתא בעלמא הוא הלכך שאר מדרשים ריבויין דכל התורה כולה לא חשיב להו ר' ישמעאל כהלכה עוקבת מקרא אלא הני תלת ובמסכת קידושין ירושלמי מצאתי משנה זו דר' ישמעאל ואין תער מן השלשה אלא מרצע והכי תניא התם התורה אמרה ספר והלכה בכל דבר התלוש התורה אמרה עפר והלכה בכל דבר המגדל צמחים התורה אמרה מרצע והלכה אמרה אפי' סול וסירה והוא נראה בעיני מאד דהך דתער מוספת הוא:
התורה אמרה ספר. לענין גט כריתות:
והלכה בכל דבר. המגדל צמחים כגון (הגיר) והזרניך והסיד וחרסית ולבינה שכתשה:
וְאִם אִיתָא — לִיחְשׁוֹב נָמֵי הַאי!
Traduction
And if it is so that ashes may be placed in the water of a sota despite the verse’s stipulation of dust, consider this fourth case as well to be a halakha that supersedes the verse. Since it is omitted from Rabbi Yishmael’s statement, it seems that ashes may not be used.
Rachi non traduit
ואם איתא. דאפר נמי כשר ליחשב נמי דבהא הלכה עוקבת מקרא דהתורה אמרה עפר והלכה אמרה אף אפר וממשמעותיה לא משמע לן דהא לרבי ישמעאל. עפר לאו ממשמעותיה ממש נפקא ליה לענין כיסוי הדם:
Tossefoth non traduit
ואם איתא ליחשב נמי הא. תימה היכי מצי למיפשט מדר' ישמעאל והא סבירא ליה כבית שמאי דאפר לא איקרי עפר ואליבא דבית שמאי לא קמיבעי' ליה אלא אליביה דב''ה א''כ ה''נ אפר בכלל משמעותא דעפר משום דהכא בקרקע כתיב:
תְּנָא וְשַׁיַּיר. וּמַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר מְצוֹרָע, דְּתַנְיָא: ''וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ'' — כְּלָל, ''אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו'' — פְּרָט, ''וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ'' — חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. מָה פְּרָט מְפוֹרָשׁ: מְקוֹם כִּינּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה — אַף כָּל מָקוֹם כִּינּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה.
Traduction
The Gemara responds: Rabbi Yishmael taught some cases and omitted others; his list is not exhaustive. The Gemara asks: What else did he omit that he omitted this? It is not reasonable that he would provide a list lacking only one item. The Gemara answers: He omitted the leper, as it is taught in a baraita (Tosefta, Nega’im 1:9): In the verse: ''And it shall be on the seventh day, that he shall shave off all his hair'' (Leviticus 14:9), the phrase ''all his hair'' is a generalization. The phrase that follows: ''His head and his beard and his eyebrows,'' is a detail. And with the following phrase: ''Even all his hair he shall shave off,'' the verse then generalized again. In any case of a generalization, and a detail, and a generalization, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail. Just as the detail is explicitly referring to areas where there is a collection of hair which is visible, so too all areas on the leper that have a collection of hair which is visible must be shaven.
Rachi non traduit
תנא ושייר. לא חשבינהו לכולהו מקומות:
שייר מצורע. בתגלחת שניה שהוא צריך שני תגלחות דכתיב וכבס המטהר את בגדיו וגו' והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' בתגלחת ראשונה לא כתב כלל ופרט אלא את כל שערו סתם דמשמע כל גופו זרועותיו ושוקיו ובית השחי שיהא כל גופו חלק כדלעת ובתגלחת שניה כתוב בכלל ופרט דמשמע מקום כינוס שיער שיהא שם קיבוץ שיער הרבה למעוטי זרועותיו ושוקיו שאינו מכונס ונראה למעוטי בית השחי:
Tossefoth non traduit
תנא ושייר. ואי קשיא היכי מצי למימר תנא ושייר והא שלשה קתני ואמר בפ''ק דקידושין (דף טז:) גבי הענקה וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא ארבעה קתני ונראה דהתם דוקא כיון דנחת למניינא דוקא הוא משום דקתני בסיפא ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן כו' ואם איתא דמיתת האב נמי מוציאה היה יכול לומר ארבעה באשה:
מָה רַבִּי — רַבִּי שְׂעַר הָרַגְלַיִם. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט דְּבֵית הַשֶּׁחִי וּדְכוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ.
Traduction
To what otherwise excluded case does this baraita extend the halakha? It extends the halakha of hair to include pubic hair. What does the baraita exclude? It excludes armpit hair, which is not visible, and body hair that is not collected. This is the straightforward meaning of the verse.
Rachi non traduit
שיער הרגלים. דאותו מקום ולישנא מעלייתא נקט:
וְהִלְכְתָא: מְגַלֵּחַ כְּדַלַּעַת. דִּתְנַן: בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמְצוֹרָע — מַעֲבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְקָתָנֵי סֵיפָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה.
Traduction
And yet the halakha is: The leper shaves like a gourd, i.e., his entire body must be shaved. As we learned in a mishna (Nega’im 14:2): When the priest comes to shave the leper, he passes a razor over all of his flesh. And in the latter clause, the mishna teaches: On the seventh day he shaves the leper again. The second shaving is just like the first shaving. The verse previously analyzed is referring to the second shaving, and its straightforward meaning is that not all of the leper’s flesh needs to be shaved. However, the mishna states that the leper must shave all of his flesh in the second shaving as well. This is another instance where the halakha supersedes the straightforward meaning of the verse, yet it is omitted from Rabbi Yishmael’s list.
Rachi non traduit
והלכה מגלח כולו כדלעת. אף בתגלחת שניה קתני דמגלח כל גופו:
כדתנן. במסכת נגעים (פי''ד מ''ב):
להקיף. לגלחו כולו לשון לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא י''ט:כ''ז):
מעביר תער על כל בשרו. ובתגלחת ראשונה קאי:
ה''ג וקתני סיפא וביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה ולא גרסינן יגלחנו שתהא תגלחת וכו' דלאו אקרא קאי אלא לשון המשנה ומגלחו תגלחת שניה כתגלחת ראשונה תנן בה אלמא שניה נמי כדלעת דהא תנא ליה בתגלחת ראשונה מעביר תער על כל בשרו:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כִּי קָא חָשֵׁיב, הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא, הָא עוֹקֶבֶת מִדְּרַבָּנַן הִיא.
Traduction
Rabbi Naḥman bar Yitzḥak said: Rabbi Yishmael consciously omitted the halakha of the leper because he counted only instances where the halakha supersedes the straightforward meaning of the verse. This halakha of the leper, however, is an instance where the halakha supersedes only an exegetical interpretation of the Sages.
Rachi non traduit
אמר רב נחמן בר יצחק. מצורע לא שיורא הוא דכי קא חשיב הלכה עוקבת מקרא כגון ספר תער עפר דכתיב בהדיא והלכה עוקבת מוספת על המקרא:
רַב פָּפָּא אָמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב הֲלָכָה עוֹקֶבֶת וְעוֹקֶרֶת, הָא עוֹקֶבֶת וּמוֹסֶפֶת הִיא.
Traduction
Rav Pappa said: Rabbi Yishmael counted only cases where the halakha both supersedes and uproots the straightforward meaning of the verse. This, however, is an instance where the halakha supersedes and adds. The halakha does not overrule the verse but rather adds an additional requirement, i.e., that the whole body must be shaved.
רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא מַתְנִיתָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּדָרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי.
Traduction
Rav Ashi said: This baraita, which teaches that only certain parts of the body must be shaved, is in accordance with whose opinion? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who interprets verses by means of the principle of generalizations and details. According to this interpretation, only collected areas of hair that are visible must be shaven.
Rachi non traduit
רב אשי אמר הא מתניתא. דקתני מקום כינוס שיער ונראה:
דדריש. כל התורה כולה בכלל ופרט כדאמרינן בשבועות בפ''ג (דף כו.) רבי ישמעאל שימש את רבי נחוניא בן הקנה שהיה דורש את כל התורה בכללי ופרטי ור''ע שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל התורה בריבויי ומיעוטי וכבר פירשתי כל משמעות כלל ופרט וריבוי ומיעוט וחילוקן במס' סוכה בפ' החליל (סוכה דף נ:):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source