Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 88a

אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָנֵיהּ דִּקְרָא וְהָכָא מֵעִנְיָנֵיהּ דִּקְרָא. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: גַּבֵּי רוֹצֵחַ כְּתִיב ''וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר'' — כָּל דְּבַר מֵיעַל לְיַעַר, וְסּוֹמֵא נָמֵי בַּר מֵיעַל לְיַעַר הוּא. וְאִי אָמְרַתְּ ''בְּלֹא רְאוֹת'' לְרַבּוֹת אֶת הַסּוֹמֵא — מִ''יַּעַר'' נָפְקָא לֵיהּ. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: ''בְּלֹא רְאוֹת'' פְּרָט לְסּוֹמֵא.

Traduction

Rava said: There is no contradiction here, as the dispute with regard to an unintentional killing is based on divergent interpretations of the verse. Here, the ruling follows from the context of the verse, and there, the ruling follows from the context of the verse. Rabbi Yehuda maintains that with regard to the exile of an unintentional killer it is written: ''And a man who goes into the forest with his neighbor to hew wood'' (Deuteronomy 19:5), which serves to include anyone who is capable of entering a forest, and a blind person is also capable of entering a forest. And if you say that the phrase ''without seeing'' serves to include a blind person, this is already derived from the word ''forest,'' as he too can enter a forest. Rather, learn from it that the phrase ''without seeing'' serves to exclude a blind person from the category of unintentional killers who are exiled to a city of refuge.

Rachi non traduit

כדכתיב ואשר יבא את רעהו ביער דהוה ידיע ליה (אבל) סומא אע''פ שלא ראהו ששם הוא על ידי שמיעה ידע שהוא לשם ונימא דחייב גלות להכי איצטריך קרא בלא ראות פרט לסומא דאינו חייב גלות:

רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את הסומא. שגולה דהא אינו רואה והיינו דאיצטריך קרא לרבויי מי שהוא בלא ראות בלא ראיית העין דלא אמר מקצת ידיעה בכלל ידיעה ונימא דהואיל ומקצת ידיעה לאו בכלל ידיעה לא יהא גולה להכי איצטריך לן ריבויא דקרא לחייבו גלות וקשיא דר''מ אדר''מ דבמתני' קאמר רבי מאיר מקצת ידיעה בכלל ידיעה ולא יפר והכא קאמר לה לא אמרינן מקצת ידיעה בכלל ידיעה:

אמר רבא לא קשיא הכא מעניניה דקרא. גבי רוצח לאו במקצת ידיעה בכלל ידיעה פליגי אלא מדיוקא דקרא דדייק הכי:

רבי יהודה סבר כל דבר מיעל ליער הוא. כל מי שיכול ליכנס ליער גולה ואפי' סומא במשמע ואתא בלא ראות דלא איצטריך דכי היכי דמתרבי מבלא ראות מתרבי נמי מיער והוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט ובלא ראות ממעט לסומא:

רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כְּתִיב ''בִּבְלִי דַעַת'' — כָּל דְּבַר מִידָּע, וְסּוֹמֵא לָאו בַּר מִידָּע הוּא. וְאִי אָמְרַתְּ ''בְּלֹא רְאוֹת'' פְּרָט לַסּוֹמֵא — מִ''בְּלִי דַעַת'' נָפְקָא לֵיהּ. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: ''בְּלֹא רְאוֹת'' לְרַבּוֹת אֶת הַסּוֹמֵא.

Traduction

By contrast, Rabbi Meir maintains: It is written in that same section: ''One who strikes his neighbor without knowledge'' (Deuteronomy 19:4), which indicates that the halakha applies to anyone who is capable of knowing the precise location of the people standing about him, but a blind person is not capable of knowing this. And if you say that the phrase ''without seeing'' serves to exclude a blind person, this is already derived from the words ''without knowledge.'' Rather, learn from it that the phrase ''without seeing'' serves to include a blind person in the halakha of exile, not to exclude him.

Rachi non traduit

כל דבר מידע הוא. כלומר כל שיש לו ידיעה כשזורק אבן להיכן נופלת וסומא לאו בר מידע הוא:

ואי אמרת בלא ראות פרט לסומא. דאינו גולה הוי מיעוט אחר מיעוט מבלי דעת ובלא ראות ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואתא בלא ראות ומרבה סומא:

Tossefoth non traduit

בבלי דעת. שאינו יודע שהאחר אצלו וסומא לאו בר מידע הוא שאינו יכול לראות אם חבירו עמו אם לאו דאזיל רבי מאיר בתר משמעותיה דקרא כמו במתניתין דאמר לא קרינא כאן ביום שמעו והחריש הואיל וסבור שאינו יכול להפר:

ואי אמרת כו'. אלא שמע מינה בלא ראות לרבות את הסומא דיתורא הוא לרבויי דודאי משמעותא לא משתמע [הכי] ולפירוש זה לא גרסינן מה שיש במקצת ספרים והכא מעניניה דקרא ושמע אישה וי''ס דלא גרסינן:

מַתְנִי' הַמַּדִּיר הֲנָאָה מֵחֲתָנוֹ, וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת, אוֹמֵר לָהּ: הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעְלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן, אֶלָּא מָה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ.

Traduction

MISHNA: With regard to one who vows that benefit from him is forbidden to his son-in-law, but he nevertheless wishes to give his daughter, i.e., the wife of that same son-in-law, money, then, though he cannot do so directly, as anything acquired by a woman belongs to her husband, he should say to her: This money is hereby given to you as a gift, provided that your husband has no rights to it, but the gift includes only that which you pick up and place in your mouth.

Tossefoth non traduit

המדיר חתנו כו' נתונים לך במתנה. ואע''ג דנהנה הוא בדבר אין זה אלא גורם הנאה כדתנן (לעיל נדרים ד' לח.) וזן אשתו ובניו:

גְּמָ' אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לַהּ ''מָה שֶׁאַתְּ נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ'', אֲבָל אָמַר ''מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי'', קְנָה יָתְהוֹן בַּעַל. וּשְׁמוּאֵל אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָמַר ''מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי'' — לָא קְנָה יָתְהוֹן בַּעַל. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא:

Traduction

GEMARA: Rav said that they taught this halakha only in a case where he actually said to her: That which you pick up and place in your mouth is yours. But if he said: Do as you please with the money, his stipulation is of no effect, and the husband acquires the money. And Shmuel says that even if he said: Do as you please with the money, the husband does not acquire it. Rabbi Zeira objects to this statement of Rav:

Rachi non traduit

גמ' לא שנו. דיכול ליתן לה אע''ג דהוא מודר הנאה ממנו אלא דאמר לה בענין זה אין לך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך דכיון דאמר לה הכי לא קנה בעל ויכול ליהנות מהן דמשל אשתו הוא אוכל:

אבל אמר לה מה שתרצי עשי בהן. אע''ג דאמר לה שאין לבעליך רשות בהן דמי כמי שקנה הבעל מיד האב דיד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי שהרי הרשה לה בהן לעשות מהם כל דבר ואסור הבעל בהן:

ושמואל [אומר אפילו] אמר לה מה שתרצי כו'. קסבר לא אמרינן יד אשה כיד בעלה:

Tossefoth non traduit

לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת לתוך פיך. דלא הויא המתנה שלה לכל דבר הילכך אם אמר לה ע''מ שאין לבעליך רשות בהם לא קנה הבעל אבל אמר לה מה שתרצי עשי קני יתהון בעל וכי הדר אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהם לא אמר (לה) כלום דיד אשה כיד בעלה דמיא שנתנם לה לעשות כל מה שתרצה קנאתם בעל אבל כי אמר לה מה שאת נושאת ונותנת לפיך דמתנה לא הויא גמורה לא אמרינן יד אשה כיד בעלה ופר''ת דהלכה כרב לגבי שמואל דהיינו באיסורי והלכה כרבי מאיר דרב קאי כוותיה הארכתי בפ''ק דקידושין (דף כג:
ד''ה ור''א):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source