Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 86b

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: שָׁאנֵי קוּנָּמוֹת, דְּכִי קְדוּשַּׁת הַגּוּף דָּמֵי, וְכִדְרָבָא.

Traduction

Rather, Rav Ashi said that this is the reason Shmuel ruled in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri: Although a person cannot consecrate an entity that has not yet come into the world, konamot are different. They are stringent and take effect in all cases, as their prohibited status is considered akin to inherent sanctity. When one person prohibits another from deriving benefit from a particular item by means of a konam, the forbidden item is treated as if it has inherent sanctity. It cannot be redeemed and can never become permitted. Because of its severity, a woman can forbid her handiwork to her husband by means of a konam, even though she is obligated to hand over the fruits of her labor to him. And this is in accordance with the opinion of Rava.

Rachi non traduit

אלא אמר רב אשי. לעולם באומרת יקדשו ידי לעושיהם לכי מתגרשה כדתריצנא לעיל ודקאמרת כי אמרה הכי מי מהניא אין:

שאני קונמות. היינו הקדש דכקדושת הגוף דמיא דלא סגי להו בפדיון כקדשי מזבח דאין להם פדיון:

Tossefoth non traduit

דקדושת הגוף נינהו. כקדושת מזבח לפי שאין להם פדיון:

דְּאָמַר רָבָא: הֶקְדֵּשׁ, חָמֵץ וְשִׁחְרוּר — מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁעְבּוּד.

Traduction

As Rava said: Consecration of an item to the Temple, becoming subject to the prohibition of leavened bread on Passover, and the emancipation of a slave abrogate any lien that exists upon them. The lien on that property does not prevent the consecration, the prohibition of leavened bread, or the emancipation of the slave from taking effect. In all three cases, the debtor loses his ownership of the liened property. The same halakha applies to a konam, whose prohibition has the severity of inherent sanctity. Even though the husband has a right to his wife’s handiwork, which could be described as a lien on her hands, that lien is abrogated when she renders her handiwork forbidden to him by means of a konam, and therefore the vow must be nullified.

Rachi non traduit

וכדרבא דאמר הקדש כו' מפקיעין מידי שעבוד. ובהקדש דקדושת הגוף קמיירי שאם היה לו בהמה ועשאה אפותיקי לבעל חובו ואחר כך הקדיש אפי' בסתם חיילא עלה קדושת הגוף ואין לו לבעל חובו שום שעבוד עלה והיינו טעמא משום דהוי דבר הראוי למזבח דחייל עלה קדושת הגוף אבל אם היו לו נכסים אחרים ששעבדן לבעל חובו ואח''כ הקדישן לא פקע שיעבודיה דבעל חובו הואיל ואין בהן אלא קדושת בדק הבית דלאו קדושת הגוף הוא דאתי בעל חובו וגבי ליה מהקדש כדאמרינן במסכת ערכין (דף ע:) מוסיף עוד דינר ופודה כל הנכסים האלו דבאותו דינר יכול לפדות אפילו שוה אלף זוז והתם מפרש האי דינר מאי עבידתיה גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון וכי האי דאמרינן במסכת יבמות (דף סו:) ההיא איתתא דעיילא לגברא איצטלא דמילתא שכיב ובעיא למישקליה בכתובתה אתו יתמי פרסוה אמיתנא אמר רב קנייה מיתנא ואיתסר בהנאה ולית ליה פדיון לעולם:

חמץ. ישראל שלוה מן העובד כוכבים ועשה (לו) חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והרי הוא ברשותו של ישראל והגיע ו' שעות אותו ישראל חייב עליו בבל יראה ובבל ימצא דאתי איסור חמץ ומפקע לשעבודא דעובד כוכבים מיניה וחייב לבערו:

וכן שחרור. עשה עבדו אפותיקי ושחררו מפקיעו מיד שעבודו של זה והא איתתא נמי מציא לאפקועי שעבודו של זה קודם שתתגרש:

Tossefoth non traduit

מפקיעין מידי שעבוד. דבעל:

הקדש. עשה שורו אפותיקי והקדישו אין ב''ח גובה הימנו ורבא אזיל לטעמיה דאמר בעל חוב מכאן ולהבא הוא גובה ועד זימניה ברשות הלוה הוא ומצי מקדיש ליה ופרש''י דהיינו דוקא קדושת הגוף אבל קדושת דמים אמרינן בערכין דמוסיף עליו דינר ופודה כל הנכסים הללו ומפרש בערכין דמה''ת אינה צריכה פדיון אלא שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:

חמץ. עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים ועבר עליו הפסח אסור דחמצו של ישראל הוא וכן עשה עבדו אפותיקי ושחררו:

אִי הָכִי לְמָה לִי שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה? תְּנִי: וְעוֹד שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה.

Traduction

The Gemara asks: If so, why do I need Rabbi Yoḥanan ben Nuri’s stated reason: Perhaps he will one day divorce her? If the woman’s konam abrogates the husband’s lien, the prohibition should take effect immediately. The Gemara answers: Teach that the vow takes effect right away, which is why the husband must nullify it. And furthermore, adds Rabbi Yoḥanan ben Nuri, even if you maintain that the Sages strengthened a husband’s lien so that the vow does not take effect immediately, there is another reason to nullify the vow, as perhaps he will one day divorce her.

Rachi non traduit

אי הכי למה לי שמא יגרשנה. דמוקמית למתניתין שמא יגרשנה אפי' לא רצה לגרשה ליקדשו מהשתא ומשני אלמוה רבנן לשעבודא דבעל דלא אתי הקדש ומפקע לשעבודא מיניה:

Tossefoth non traduit

למה לי שמא יגרשנה. השתא נמי קדישי:

אלומיה אלמוה רבנן לשעבודיה דבעל. בעודה תחתיו דשויה כלוקח גמור ולא כמלוה ונראה דלא שייך למיפרך מי איכא מידי דהשתא לא קדיש [ולקמיה] קדוש דקדושיה מיתלא תליא ואי פקע שעבודו דבעל חיילא קדושה דעד השתא (לא) סבירא לן דקדושה אינו יכול להפקיע שום שעבוד הוי חשיב [למיפרך] כיון דלא קדשה השתא לא קדשה לקמיה אבל השתא דאמרי דמן הדין מפקעת אי לא דאלמוה אם כן לאחר שפקע יחול ההקדש:

מַתְנִי' נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִּתּוֹ, נָדְרָה בִּתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, נָדְרָה בְּנָזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן, נָדְרָה בְּקָרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, נָדְרָה מִתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים — הֲרֵי זֶה יַחְזוֹר וְיָפֵר.

Traduction

MISHNA: If a man’s wife took a vow and he thought that it was his daughter who had taken a vow, or if his daughter took a vow and he thought that it was his wife who had taken a vow, or if his wife vowed to be a nazirite and he thought that she had vowed to bring an offering, or if she vowed to bring an offering and he thought that she had vowed to be a nazirite, or if she took a vow that figs are forbidden to her and he thought that she had taken a vow that grapes are forbidden to her, or if she took a vow that grapes are forbidden to her and he thought that she had taken a vow that figs are forbidden to her, and he nullified any of these vows, in each case, when he realizes his error with regard to the vow, he must repeat the action and nullify the vow a second time.

Rachi non traduit

מתני' נדרה אשתו וסבור שהיא בתו. כששמע הנדר היה סבור שבתו היא נדרה והפר לשם בתו:

נדרה בקרבן. לשום נדר:

בנזיר. כגון דאמרה הריני נזירה:

הרי זה יחזור ויפר. אפי' לאחר זמן:

Tossefoth non traduit

נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו. והפר נדרה:

בנזיר. שאמרה הרי עלי נזירות וסבור שנדרה בקרבן כלומר שאמרה דבר זה עלי כקרבן והפר הרי זה יחזור ויפר דכתיב יניא אותה ולא הפרה דטעות:

גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּ''יָנִיא אוֹתָהּ'' דַּוְקָא הוּא?

Traduction

GEMARA: With regard to the mishna’s ruling that if a man’s wife took a vow, but he thought that it was his daughter who had taken the vow and he nullified the vow, he must nullify the vow a second time, the Gemara asks: Is this to say that the phrase ''But if her husband disallowed her [otah]'' (Numbers 30:9) is precise? In other words, does the use of the word her, otah, indicate that a man can nullify a vow only for the specific woman who took it?

Rachi non traduit

גמ' למימרא. דהי אי דכתיב (במדבר ל':ו') כי הניא אביה אותה דוקא אותה הוא דבעינא שיהא מפר לשם אותה הנודרת דוקא:

Tossefoth non traduit

למימרא דאותה דוקא. ולכך בעל צריך שידע נדר שנדרה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source