Nedarim
Daf 83a
הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִיטַּמְּאָהּ לְמֵתִים — אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
Traduction
she incurs [sofeget] the forty lashes, the penalty for one who transgresses a Torah prohibition, as she violated the terms of her nazirite vow. If her husband nullified the vow for her, but she did not know that he nullified it for her, and she drank wine or became impure through contact with the dead, she does not incur the forty lashes. She did not commit a transgression, as her nazirite vow was nullified.
Rachi non traduit
הפר לה בעלה והיא לא ידיעה כו'. ואמאי אינה סופגת אע''ג דהפר לה תספוג דהא אמרינן במס' נזיר בפרק מי שאמר הריני נזיר אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה סליחה וכפרה דקסבר בעל מיעקר עקר:
Tossefoth non traduit
האשה שנדרה כו' סופגת כו'. בנזיר (דף כא:) מפרש למאי איצטריך ובעי למיפשט מיניה דאפילו הפר לה שוב סופגת משום דבעל מיגז מהפרה ואילך ושעת ההפרה היתה נזירה ולוקה נמי לאחר שהיפר:
וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה, דִּלְמָא מִן יַיִן דְּאִית לַהּ צַעֲרָא — הֵפֵר לָהּ, מִן חַרְצָן וּמִן זַג — לֹא הֵפֵר לָהּ, דְּהָא לָא אִית לַהּ צַעֲרָא. וְתִסְפּוֹג אֶת הָאַרְבָּעִים!
Traduction
And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply to a nazirite vow: Perhaps the husband nullified for her the vow that rendered wine forbidden to her, as she suffers pain when she refrains from drinking it. But as for her vow that rendered grape seeds and grape skins forbidden to her, he did not nullify it for her, as she suffers no pain when she abstains from them. And since even grape seeds and grape skins are forbidden to a nazirite, if the woman ate of them, she should receive the forty lashes, even if her husband nullified her vow.
Rachi non traduit
ואי אמרת מפר למתענה ואין מפר לשאינה מתענה. הא הוי נמי יין זג וחרצן דומיא דשתי ככרות דמתענה ליין ואין מתענה לזג וחרצן ואמאי קתני אינה סופגת את הארבעים דמשמע דמפר לה מכל וכל:
דלמא מיין דאית לה צערא. דאית ביה משום עינוי הוא דהפר לה ולא מזג וחרצן אלא מדקתני אינה סופגת ש''מ דמיפר לה נמי מזג וחרצן באותה הפרה דיין וקשיא לר' יוחנן:
Tossefoth non traduit
דילמא מיין וכו'. דלמא לאו דוקא אלא כלומר ודאי לא הפר לה מחרצן וזג דאינו מיפר לשאינו מתענה ותספוג ארבעים:
אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין.
Traduction
Rav Yosef said: Here it is different, as naziriteship cannot take effect partially. Since one cannot be a nazirite and accept only some of the prohibitions of naziriteship, the husband’s nullification cancels the entire vow. In the case of an ordinary vow, on the other hand, the husband can nullify only the part that causes his wife suffering.
Rachi non traduit
אין נזירות לחצאין. כדאמרינן בפ' הריני נזיר מן הגרוגרות (נזיר יא.) והכי הוא אומר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן ומפרש בברייתא מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה הכא נמי כי מפר לה בעלה מפר הכל:
Tossefoth non traduit
אין נזירות לחצאין. שהרי כשאמרה הריני נזירה קבלה עליה כל דיני נזירות ובאומרו מופר ליך הפר הכל דודאי לעיל כשאמר מופר ליך הואיל ופירשה שתי ככרות כשני נדרים דמו:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָא קָרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת אִיכָּא?! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אֵין נְזִירוּת לַחֲצָאִין, וְאֵין קָרְבָּן לַחֲצָאִין.
Traduction
Abaye said to him: The wording of your statement suggests that naziriteship cannot take effect partially, but that an offering is brought for partial observance of naziriteship. Rather, Abaye said that one should say as follows: Naziriteship cannot take effect partially, and no offering is brought for partial observance of naziriteship.
Rachi non traduit
אמר ליה אביי הא קרבן לחצי נזירות איכא. בתמיה דאי אמר הריני חצי נזיר מביא חצי קרבן והא קיימא לן דלא אשכחן נזירות לפלגא אלא אי לרבנן הוי נזיר גמור ואסור מכל אי לר''ש דפליג עלייהו לא הוי נזיר כלל דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן ואי בעית למימר דיש קרבן לחצי נזירות אמינא נמי דיש נזירות לחצאין אפילו לענין מלקות ואיכא לפרוכיה נמי כדמעיקרא:
Tossefoth non traduit
הא קרבן לחצי נזירות איכא. בתמיה [כגון] שנדרה בנזירות ל' יום והפר לה בט''ו ימים ה''נ שתביא אחר ההפרה קרבנות נזיר טהור ואם נטמאת בתוך הנזירות קודם ההפרה שתביא קרבן טומאה דהכי משמע ליה לישנא דרב יוסף אין נזירות ולא אמר אין קרבן:
אלא אמר אביי אין נזירות [ואין קרבן] לחצאין. כיון שהפר חצי נזירות נתבטל [כולה ואין] מביאה קרבן לחצי נזירות שמנתה הואיל שנתבטל מכאן ואילך אע''ג דודאי לוקה בשתיית יין דקודם הפרה דאז היתה נזירה:
מֵיתִיבִי: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְהִפְרִישָׁה בְּהֶמְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין קָרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת, אַמַּאי מְבִיאָה חַטָּאת הָעוֹף?
Traduction
The Gemara raises an objection from the following statement: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she designated her animal for her nazirite offering, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but she does not bring a bird burnt-offering. And if you say that no offering is brought for partial observance of naziriteship, why must she bring a bird sin-offering?
Rachi non traduit
מביאה חטאת העוף. היום ואינה צריכה להביא עולת העוף והתם מפרש בגמ' למאי הלכתא מביאה חטאת העוף טפי מחטאת בהמה:
מביאה חטאת העוף. משום נזירות שעשתה קודם שהפר לה בעלה דכיון דמפר בעלה הוה כחצי נזירות דאילו כי מפר בעל אינו מפר אלא מה שעתיד לבא אבל מעיקרא אינו מפר דקודם הפרה כדקאי קאי והתם במסכת נזיר קא דייק דבעל מיגז גייז והיכא דהפר לה ונמצאו דברים שעשתה קודם הפרה שנטמאת למתים סופגת את הארבעים:
Tossefoth non traduit
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת והפרישה בהמה לאשם והפר לה בעלה מביאה חטאת העוף כדין נזיר טמא שמביא אשם ועולת העוף וחטאת העוף ואינה מביאה עולה כדמפרש טעמא וקשה לענין מה נקט והפרישה בהמתה ולמה לא פירש אחר שהפרישה מה יעשה בה:
ואי אמרת אין קרבן לחצי נזירות אמאי מביאה חטאת עוף אלא ש''מ דיש קרבן לחצי נזירות וקשה להר''מ דהא על כרחך אין קרבן לחצי נזירות דהא אמר פ''ד דנזיר (דף כא:) האשה שנדרה בנזיר והפר לה בעלה אם שלו היתה בהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה היתה חטאת תמות עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים אלמא חטאת תמות דאין קרבן לחצי נזירות וליכא למימר דהתם בנזיר טהור והכא בנזיר טמא דבסמוך מדמינן לקרבנות טהור:
וְאֶלָּא מַאי — יֵשׁ קָרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת? שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי: חַטָּאת, עוֹלָה, וּשְׁלָמִים! אֶלָּא, לְעוֹלָם אֵין קָרְבָּן לַחֲצִי נְזִירוּת. וְחַטַּאת הָעוֹף דְּמַתְיָא — מִשּׁוּם דְּחַטָּאת עַל הַסָּפֵק.
Traduction
The Gemara rejects this argument: But rather, what will you say? That an offering is brought for partial observance of naziriteship? If so, she should be required to bring three animals as offerings, a sin-offering, a burnt-offering, and a peace-offering, in accordance with the halakha governing a nazirite who has completed the period of his vow. Rather, say as follows: Actually, no offering is brought for partial observance of naziriteship, and as for the bird sin-offering that she must bring, this is because a bird sin-offering can be brought in a case of uncertainty. She must therefore bring a sin-offering for the partial naziriteship that she observed.
Rachi non traduit
וחטאת העוף. אהכי מתיא דמשום הכי אינה צריכה להביא ולא כלום דהא הפר לה אלא משום דר' אלעזר הקפר דאמר הנזיר מביא חטאת על שציער עצמו מן היין ומביאה זו חטאת העוף נמי:
על הספק. דאמור ציערה עצמה מן היין מתחלת הנדר עד שעת הפרה דאשכחן דחטאת העוף אתיא נמי על הספק דיולדת שהפילה ואין ידוע מה הפילה אם חתיכה אם ולד מביאה חטאת העוף והואיל דאשכחן בעלמא דחטאת העוף באה על הספק הכא נמי מתיא היא חטאת העוף:
Tossefoth non traduit
אלא מאי יש קרבנות לחצי נזירות איבעי ליה לאיתויי חטאת עולה ושלמים. אם לא נטמאת והכא שנטמאה איבעי לאיתויי אשם עולת העוף וחטאת העוף:
אלא אין קרבן לחצי נזירות וחטאת העוף דמייתי משום דחטאת העוף בא על ספק. אין קפידא אם מביאתו הלכך הזקיקו שתביא חטאת העוף כדאמר בגמרא פ''ד דנזיר (דף כב.) כדרבי אלעזר הקפר דנזיר חוטא ובעי כפרה:
אֵיתִיבֵיהּ: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵין מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי אָמְרַתְּ מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵין מֵפֵר לְשֶׁאֵין מִתְעַנָּה,
Traduction
Rav Asi raised an objection against the opinion of Rabbi Yoḥanan from the following baraita: With regard to a woman who vowed to be a nazirite and she became ritually impure through contact with the dead, and afterward her husband nullified her vow for her, she must bring a bird sin-offering but does not bring a bird burnt-offering. And if you say that the husband can nullify the vow with regard to the loaf that would cause her to deprive herself, but he cannot nullify the vow with regard to the loaf that would not cause her to deprive herself, the same reasoning should apply here:
Rachi non traduit
האשה שנדרה בנזיר כו'. אהכי קאמר דלמא מיין דאית לה צערא ופו' דלא אפשר למידק כדדייקינן לעיל:
Tossefoth non traduit
מיתיבי האשה כו' ואין מביאה עולת העוף. דאין קרבנות לחצי נזירות דחטאת העוף דאתי על הספק מייתי כדמתרצינן ומשמע ליה דנזירות מופר מכאן ואילך לגמרי ומותרת לטמא למתים מדנקט ונטמאת ואחר כך הפר לה משום שאם נטמאת אחר שהפר אפילו חטאת העוף לא מייתי:
ואי אמרת כו' מטומאת מת [דלית לה צערא] לא הפר לה ותהא אסורה גם אחר ההפרה לטומאה ואי קשיא אמאי אין משני אין נזירות לחצאין כדמשנינן לעיל ושמא לעיל היינו גבי חרצן דאי אפשר לנזירות בלא איסור חרצן אבל אפשר לנזירות בלא איסור טומאה הלכך טומאה יש לו דין בפ''ע והוי נזיר מטומאה לחודה אבל מ''מ קשה מברייתא דלעיל דאיירי בטומאה מצי למיפרך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source