Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 62b
לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.
Traduction
To open the Torah reading first, to recite a blessing first, and to take a fine portion first. When portions are distributed equally, a priest can choose his share first. The verse with regard to the sons of David proves that the same halakha applies to Torah scholars.
Rachi non traduit
לפתוח ראשון. לקרוא בספר תורה:
ולברך ראשו. בברכת המוציא ובברכת המזון:
וליטול מנה יפה ראשון. כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים:
אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר: לָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא, דִּכְתִיב ''מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִירְמֵא עֲלֵיהוֹן''. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: ''מִנְדָּה'' — זוֹ מְנָת הַמֶּלֶךְ, ''בְּלוֹ'' — זוֹ כֶּסֶף גֻּולְגָּלְתָּא, ''וַהֲלָךְ'' — זוֹ אַרְנוֹנָא.
Traduction
Furthermore, Rava said: It is permitted for a Torah scholar to say: I will not pay the head tax [karga], as it is written that the king of Persia wrote to Ezra, with regard to the priests, the Levites, and others who worked in the Temple: ''It shall not be lawful to impose minda, belo, and halakh upon them'' (Ezra 7:24). And Rabbi Yehuda said: Minda; this is the king’s portion. Belo; this is the money of the head tax. And halakh; this is arnona, a levy on people and their animals to perform physical labor in the service of the ruling authority. Since a Torah scholar is considered equivalent to a priest, as he is also dedicated to a sacred task, this exemption applies to him as well.
Rachi non traduit
מנדה בלו והלך וגו'. מקרא הוא בספר עזרא:
לא יהיבנא אכרגא. איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם:
וְאָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר: ''עַבְדָּא דְנוּרָא אֲנָא לָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא''. מַאי טַעְמָא — לְאַבְרוֹחֵי אַרְיָא מִינֵּיהּ קָאָמַר.
Traduction
And Rava said further: It is permitted for a Torah scholar to say: I am a servant of the priests of fire worship and therefore I will not pay the head tax. Rava maintains that a scholar may issue a statement of this kind in a place where the priests of fire-worshippers are exempt from the head tax, because he actually is declaring himself a servant of God, who is referred to as ''a devouring fire'' (Deuteronomy 4:24). What is the reason that he is allowed to make this statement? He is saying it merely in order to chase a lion away from him, i.e., to avoid suffering a loss.
Rachi non traduit
עבדא דנורא. עבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים:
Tossefoth non traduit
עבדא דנורא אנא. כלומר שהוא משועבד לכהנים של אותה עבודת כוכבים שעבדיהם פטורין מן המכס ואינו נראה כמודה להם שהדבר ידוע [דליפטור] ממס [אמר הכי]:
רַב אָשֵׁי הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אִבָּא, זַבְּנֵיהּ לְבֵי נוּרָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָאִיכָּא ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל''! אֲמַר לֵיהּ: רוֹב עֵצִים לְהַסָּקָה נִיתְּנוּ.
Traduction
The Gemara relates that Rav Ashi had a particular forest, and he sold it for its wood to the temple of fire worship. Ravina said to Rav Ashi: Isn’t there the prohibition: ''You shall not put a stumbling block before the blind'' (Leviticus 19:14), which prohibits assisting others in committing transgressions? And yet you are providing assistance to an idolatrous cult. He said to him: Most of the wood they use is for kindling, not for their ritual service. Consequently, I need not be concerned that the particular wood that I have sold them will be used for idolatry.
Rachi non traduit
אבא. יער:
לפני עור. דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים:
להסקה ניתנו. וכמוכר להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים:
Tossefoth non traduit
האיכא לפני עור. שיעשו צלמים או בנין לפני עבודת כוכבים:
רוב עצים להסקה. וכל היכא דאיכא למיתלי בהיתירא תלינן מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עבודת כוכבים או לצורך תכשיטיה כ''ש למכור להם משמשין ודברי תיפלות כגון גביעים מחתות וספרים והמונע יצליח:
מַתְנִי' ''עַד הַקָּצִיר'' — עַד שֶׁיַּתְחִיל הֶעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין, הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָּהָר — בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה — בַּבִּקְעָה.
Traduction
MISHNA: If one takes a vow until the harvest, the vow remains in effect until people begin to harvest. This is referring to the wheat harvest but not the barley harvest. As for the exact date of this event, all is determined according to the place where he took his vow. If he was on a mountain, it is assumed that he referred to the time of the harvest on the mountain, and if he was in a valley, it is assumed that he meant the time of the harvest in the valley.
Rachi non traduit
מתני' אמר קונם שאיני טועם עדי הקציר. עד שיתחילו לקצור חטין קאמר ולא קציר שעורים וקציר שעורים הוי מוקדם:
אם היה בהר. בשעת הנדר אע''פ שירד בבקעה אסור עד שיתחילו לקצור בהר:
Tossefoth non traduit
הנודר עד הקציר. ובמקומו יש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטין דקציר המיוחד קאמר:
הכל לפי מקום נדרו. כלומר מה שאמרנו קציר חטין היינו במקום שיש קציר חטין אבל אם אין במקומו אלא קציר שעורין [שעורין] קאמר ולא תלינן בקציר חטין דעלמא וגם לענין זה אזלינן אחר מקום נדרו שאם היה בהר קציר הר קאמר וכי נמי מטא קציר דבקעה אינו אסור עד קציר דהר:
''עַד הַגְּשָׁמִים'', ''עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים'' — עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. ''עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים'' — עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.
Traduction
If one takes a vow until the rains, or until there are rains, the vow remains in effect until the second rain of the rainy season falls. Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the time of the second rainfall arrives, even if rain does not fall. If one takes a vow until the rains end, the vow remains in effect until the entire month of Nisan has ended; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Until Passover has passed.
Rachi non traduit
אמר קונם שאיני טועם עד הגשמים. או שאמר שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד שתרד רביעה שניה דגשמים משמע שנים:
רביעה שניה. מפרש בגמרא:
עד שיגיע זמנה של רביעה. אע''פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:
אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו גשמים אסור עדי שיצא ניסן כולו דבר ר' מאיר. רבי מאיר לטעמיה דאמר במסכת תענית בפ''ק עד מתי שואלין את הגשמים ר''מ אומר עד שיצא ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ותו לא:
Tossefoth non traduit
עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניה. דבא''י לא היו יורדין גשמים כ''א ג' פעמים וקורין להם רביעות:
רשב''ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייה. כי נמי לא ירדה ובגמ' מפרש אימתי זמנה:
עד שיצא ניסן כו'. דעד - ניסן זמן ירידת גשמים:
גְּמָ' תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר ''עַד הַקַּיִץ'' בַּגָּלִיל, וְיָרַד לָעֲמָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ בָּעֲמָקִים — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַקַּיִץ בַּגָּלִיל.
Traduction
GEMARA: It is taught in a baraita: With regard to one who vows until the summer in the Galilee and subsequently descends to the valleys, even if the summer season has already arrived in the valleys, the subject of his vow remains forbidden to him until summer arrives in the Galilee, in accordance with the mishna’s ruling that the duration of a vow is in accordance with the place where it was made.
Tossefoth non traduit
אינו אסור עד שיגיע בגליל. במקום שנדר:
''עַד הַגְּשָׁמִים'', ''עַד שֶׁיְּהוּ גְּשָׁמִים'' — עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ'. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַחֲלוֹקֶת דְּאָמַר ''עַד הַגְּשָׁמִים'', אֲבָל אָמַר ''עַד הַגֶּשֶׁם'' — עַד זְמַן גְּשָׁמִים קָאָמַר.
Traduction
The mishna states that if one takes a vow until the rains, or until there are rains, he means until the second rain of the rainy season. Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the time of the second rainfall arrives. The Gemara comments: Rabbi Zeira said: The dispute is in a case where one said: Until the rains. However, if he says: Until the rain, everyone agrees that he is saying that the vow should remain in effect until the time of the rains, but not necessarily until the rain actually falls.
Rachi non traduit
גמ' מחלוקת דיאמר עד הגשמים. דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד:
אבל אם אמר עד הגשם. דברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עד שיגיע זמנה כו' דגשם חדא רביעה משמע:
Tossefoth non traduit
מחלוקת דאמר עד הגשמים. [בהא אמרינן עד] רביעה שנייה נדר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה או עד שתרד או עד הזמן אבל אמר עד הגשם עד זמן קאמר פירוש רביעה ראשונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source