Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 62a

תָּנָא: הוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת — מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גֵּזֶל, וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.

Traduction

The Sages taught: If most of the knives have been set aside, the figs left in the field are permitted with regard to the laws of stealing and are exempt from tithes, since their owners presumably do not want them and the figs are therefore considered ownerless property.

Rachi non traduit

מותרות משום גזל. שנתיאשו מהן הבעלים:

ופטורות מן המעשר. משום דהפקירא נינהו:

Tossefoth non traduit

הוקפלו כו' מותרות משום גזל. שהבעלים מפקירין אותם:

ופטורות מן המעשר. כהפקר:

רַבִּי וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אִיקְּלַעוּ לְהָהוּא אַתְרָא בִּזְמַן שֶׁהוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת, רַבִּי הֲוָה קָא אָכֵיל, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה לָא אָכֵיל. אֲתָא מָרְהוֹן, אֲמַר לְהוּ: אַמַּאי לָא אָכְלִי רַבָּנַן? הוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת הוּא! וְאַף עַל פִּי כֵן לָא אָכֵיל רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה, קָסָבַר: מִשּׁוּם סַנְיוּת מִילְּתָא הוּא דְּקָאָמַר הָדֵין גַּבְרָא.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda arrived at a certain place at a time when most of the knives had been set aside. Rabbi Yehuda HaNasi ate the figs left in the field, but Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda did not eat. The owner of the field came and said to them: Why are the Sages not eating? It is now the period when most of the knives have been set aside. The Gemara notes: But nevertheless, Rabbi Yosei bar Rabbi Yehuda did not eat, since he thought that it was only due to embarrassment over the matter that that man said his comment, but he did not really mean to declare his figs ownerless.

Rachi non traduit

מרייהו. בעלים של תאנים:

והוכפלו כו'. דשרו למיכל כל אדם:

משום סניות מילתא. כלומר מרוע לב היה אומר כן ולא משום עין יפה דעדיין לא הפקירן:

רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא בִּזְמַן שֶׁהוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת, הֲוָה קָאָכֵיל, יָהֵיב לְשַׁמָּעֵיהּ לָא אָכֵיל. אֲמַר לֵיהּ: אֱכוֹל, כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו: הוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת — מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גֵּזֶל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשֵׂר.

Traduction

The Gemara relates another incident: Rabbi Ḥama bar Rabbi Ḥanina arrived at a certain place at a time when most of the knives had been set aside. He ate from the figs that were left in the field, but when he gave some to his attendant the latter did not eat. Rabbi Ḥama said to him: Eat, as Rabbi Yishmael bar Rabbi Yosei said to me the following ruling in the name of his father: If most of the knives have been set aside, the figs are permitted with regard to the laws of stealing and are exempt from the tithe.

רַבִּי טַרְפוֹן אַשְׁכְּחֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא בִּזְמַן שֶׁהוּקְפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת דְּקָאָכֵיל. אַחֲתֵיהּ בְּשַׂקָּא וְשַׁקְלֵיהּ וְאַמְטְיֵיהּ לְמִשְׁדֵּיהּ בְּנַהֲרָא. אָמַר לוֹ: אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן שֶׁזֶּה הוֹרְגוֹ! שְׁמַע הָהוּא גַּבְרָא שַׁבְקֵיהּ וַעֲרַק. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

Traduction

The Gemara relates another incident: A certain man found Rabbi Tarfon eating figs from his field at the time when most of the knives had been set aside. He placed Rabbi Tarfon in a sack, lifted him up, and carried him to throw him into the river. Rabbi Tarfon said to him: Woe to Tarfon, for this man is killing him. When that man heard that he was carrying the great Rabbi Tarfon, he left him and fled. Rabbi Abbahu said in the name of Rabbi Ḥananya ben Gamliel: All the days of that righteous man, Rabbi Tarfon, he was distressed over this matter, saying: Woe is me, for I made use of the crown of Torah, as Rabbi Tarfon was only released out of respect for his Torah learning.

Rachi non traduit

אשכחיה. לרבי טרפון גופיה דקאכיל מן התאנים דקסבר דהפקירא נינהו:

אחתיה. לר' טרפון בשקא ההוא גברא שהיה משמרן:

על דיבר זה. שהציל עצמו בכבוד תורתו דקאמר אוי לו לטרפון:

Tossefoth non traduit

שנשתמשתי בכתרה של תורה. שהניחו אותו האיש בשביל כבוד תורתו:

וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה נֶעְקָר מִן הָעוֹלָם. קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קוֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלֵי חוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִילְּלוּהָ'', כֵּיוָן שֶׁפְּרָצוּם נַעֲשׂוּ חוֹל — נֶעְקַר מִן הָעוֹלָם, דִּכְתִיב: ''בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁצַּר'', הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּים לְעוֹלָם — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Traduction

And with regard to this statement, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Whoever makes use of the crown of Torah is uprooted from the world. This can be derived by means of an a fortiori inference: If Belshazzar, who made use of the sacred Temple vessels, which had already become non-sacred vessels by that time, as after their forcible removal from the Temple the vessels lost their sanctity, as it is stated in the verse: ''And robbers shall enter into it, and profane it'' (Ezekiel 7:22), showing that once the Temple vessels have been robbed they become non-sacred, was uprooted from the world for his actions, as it is written: ''On that night Belshazzar the Chaldean king was killed'' (Daniel 5:30); one who makes use of the crown of Torah, which lives and endures forever and whose sanctity cannot be removed, all the more so shall he be uprooted.

Rachi non traduit

פריצים. שהוציאו מבית המקדש:

ונעשו חול. ואף על פי כן נהרג עליהם בלשצר:

וְרַבִּי טַרְפוֹן, כֵּיוָן דְּכִי אָכֵיל דְּהוּקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת הֲוָה, אַמַּאי צַעֲרֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא? מִשּׁוּם דְּהָהוּא הֲווֹ גָּנְבִי לֵיהּ עִנְבֵי כּוּלַּהּ שַׁתָּא, וְכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן סָבַר: הַיְינוּ דְּגַנְבַן. אִי הָכִי אַמַּאי צַיעַר נַפְשֵׁיהּ? מִשּׁוּם דְּרַבִּי טַרְפוֹן עָשִׁיר גָּדוֹל הֲוָה, וַהֲוָה לֵיהּ לְפַיְּיסוֹ בְּדָמִים.

Traduction

The Gemara returns to the incident involving Rabbi Tarfon. And in the case of Rabbi Tarfon, since he was eating during the time when most of the knives had been set aside, why did that man trouble him? The Gemara explains: It was because someone had been stealing grapes from that man all year, and when he found Rabbi Tarfon he thought: This is the one who stole from me the entire year. The Gemara asks: If so, why did Rabbi Tarfon berate himself? Clearly he was justified in saving himself. The Gemara answers: Since Rabbi Tarfon was very wealthy, he should have sought to appease him with money in order to save himself, rather than relying on his status as a Torah scholar.

Rachi non traduit

אמאי ציערו. ההוא גברא לר' טרפון הא מהפקירא קא אכיל:

וקא סבר היינו דגנבן. להכי צעריה:

אי הכי אמאי ציער ר' טרפון נפשיה. כיון שתפסו כגנב מאי הוה ליה למעבד:

חיה לו לפייסו. בממון:

Tossefoth non traduit

[א''ה אמאי ציער]. מאי הוה ליה למיעבד כיון שלא היה רוצה להניחו בענין אחר בשלמא אי הוה שביק ליה כי אמר הוקפלו רוב המקצועות ניחא שהיה מצטער על מה שלא אמר לו:

תַּנְיָא: ''לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ'', שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי ''חָכָם'', אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי ''רַבִּי'', אֲשַׁנֵּן שֶׁאֶהְיֶה זָקֵן וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה.

Traduction

Apropos the story of Rabbi Tarfon’s regret for gaining personal benefit from his status as a Torah scholar, the Gemara cites similar teachings. It is taught in a baraita: The verse states: ''To love the Lord your God, to listen to His voice, and to cleave to Him'' (Deuteronomy 30:20). This verse indicates that a person should not say: I will read the written Torah so that they will call me a Sage; I will study Mishna so that they will call me Rabbi; I will review my studies so that I will be an Elder and will sit in the academy.

Tossefoth non traduit

לאהבה את ה' אלהיך. משמע מאהבת הבורא ולא לכבוד עצמך:

אֶלָּא לְמַד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא. שֶׁנֶּאֱמַר: ''קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ''. וְאוֹמֵר: ''דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם'', וְאוֹמֵר: ''עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר''.

Traduction

Rather, learn out of love, as the verse states: ''To love the Lord your God.'' And the honor will eventually come of its own accord, as it is stated: ''Bind them upon your fingers; write them on the tablet of your heart'' (Proverbs 7:3), and it states: ''Its ways are ways of pleasantness, and all its paths are peace'' (Proverbs 3:17), and it states: ''It is a tree of life to those who grasp it; happy is everyone who holds it fast'' (Proverbs 3:17). Consequently, one who studies in order to master Torah for its own sake, as reflected in the verse ''bind them upon your fingers,'' will eventually merit pleasantness, peace, and happiness.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם, וְדַבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְאַל תַּעֲשֵׂם קוּרְדּוֹם לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ. וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלֵי חוֹל — נֶעְקַר מִן הָעוֹלָם, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Traduction

Rabbi Eliezer bar Rabbi Tzadok says: Do things for the sake of their performance, not for any ulterior motive, and speak words of Torah for their own sake. Do not make them a crown with which to become glorified, nor make them a dolabra [kordom] with which to hoe, i.e., do not use Torah study as a means of earning a livelihood. And this is an a fortiori inference: If Belshazzar, who made use only of sacred vessels that had become non-sacred vessels, was uprooted from the world, one who makes use of the crown of Torah, whose sanctity is permanent, all the more so shall he be uprooted from the world.

Rachi non traduit

לפעלם. לשם שמים:

ודיבר בהן לשם שמים. שתהא כל כוונתך לשמים:

להיות עודר כו. להשתכר ממנו כדי לאכול:

אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאוֹדוֹעֵי נַפְשֵׁיהּ בְּאַתְרָא דְּלָא יָדְעִי לֵיהּ — דִּכְתִיב: ''וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת ה' מִנְּעוּרָיו'', אֶלָּא קַשְׁיָא דְּרַבִּי טַרְפוֹן! עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה, וַהֲוָה לֵיהּ לְפַיֹּיסֵיהּ בְּדָמִים.

Traduction

Rava said: In a time of need, it is permitted for a person to make himself known in a place where people do not know him. The proof is from what Obadiah said to Elijah in order to identify himself, as it is written: ''But I, your servant, have feared the Lord from my youth'' (I Kings 18:12). The Gemara asks: But this is difficult with regard to the story about Rabbi Tarfon, who was distraught because he revealed his identity to the man who placed him in the sack. The Gemara answers: The case of Rabbi Tarfon is different, as he was very wealthy, and therefore he should have sought to appease him with money.

Rachi non traduit

אלא קשיא דיר' טרפון. אם שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה שהוא חכם במקום שאין מכירין אותו אמאי ציער נפשיה בשביל שהודיע לזה שהוא חכם:

רָבָא רָמֵי, כְּתִיב: ''וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת ה' מִנְּעוּרָיו'', וּכְתִיב: ''יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ''! הָא — בְּאַתְרָא דְּיָדְעִי לֵיהּ, הָא — בְּאַתְרָא דְּלָא יָדְעִי לֵיהּ.

Traduction

Rava raises a contradiction: It is written that Obadiah spoke highly of himself: ''But I, your servant, have feared the Lord from my youth.'' And it is written: ''Let another praise you, and not your own mouth'' (Proverbs 27:2). He answers: This verse is referring to a place where people know him, where he should not praise himself, whereas that verse is referring to a place where people do not know him.

אָמַר רָבָא: שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר ''צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן אֲנָא, שְׁרוֹ לִי תִּיגְרַאי בְּרֵישָׁא'', דִּכְתִיב: ''וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ'' — מָה כֹּהֵן נוֹטֵל בָּרֹאשׁ, אַף תַּלְמִיד חָכָם נוֹטֵל בָּרֹאשׁ. וְכֹהֵן מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ''וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם (ה') אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב'', וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''וְקִדַּשְׁתּוֹ'' — לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה,

Traduction

Rava said further: It is permitted for a Torah scholar to say: I am a Torah scholar, so resolve my case first, as it is written: ''And the sons of David were priests'' (II Samuel 8:18). The sons of David could not have been actual priests, as David was not a priest. Rather, the verse indicates that just as a priest takes his portion first, so too, a Torah scholar takes his portion first. And a priest, from where do we derive that he takes his portion first? As it is written: ''And you shall sanctify him, for he offers the bread of your God'' (Leviticus 21:8). And the school of Rabbi Yishmael taught: The phrase ''and you shall sanctify him'' applies with regard to every matter of sanctity:

Rachi non traduit

שרו לי תגראי. הקדימו דיני לשל אחרים בשביל כבוד תורתי:

ובני דוד כהנים היו אלא מה וכו':

Tossefoth non traduit

שרו לי תגראי. כלומר פסוק דין שלי תחילה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source