Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 55a
מַתְנִי' הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בַּכֹּל, וּמוּתָּר בְּפֵירוֹת הָאִילָן וּבַיָּרָק.
Traduction
MISHNA: For one who vows that grain [dagan] is forbidden to him, it is prohibited to eat the dry cowpea, because, like grain, its final stage of production involves being placed in a pile; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It is prohibited for him to partake of only the five species of grain: Wheat, barley, oats, spelt, and rye, as that is the connotation of the term dagan in the Torah. Rabbi Meir says: For one who vows that grain is forbidden to him, and therefore he will refrain from eating grain [tevua], it is prohibited for him to eat from only the five species of grain. However, for one who vows that grain is forbidden to him, and therefore he will refrain from eating grain [dagan], it is prohibited to eat all produce whose final stage of production involves being placed in a pile, e.g., dry cowpea, and it is permitted for him to eat fruits of the tree and vegetables.
Rachi non traduit
מתני' אלא מחמשת מינין. חטה ושעורה וכוסמין ושיפון ושבולת שועל:
רבי מאיר אומר בו'. בהא ודאי מודינא לך שהנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת מינין אבל הנודר מן הדגן אסור בכל מין דמידגן משמע דבר שעושין ממנו כר ופול המצרי יבש עושין ממנו כרי ולהכי אסור:
Tossefoth non traduit
מתניתין אסור בפול המצרי. דכל מידי דאידגן שמעמידין אותו בכרי נקרא דגן:
גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּ''דָגָן'' — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ''וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [רֵאשִׁית] דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה לָרֹב וְגוֹ''', וְאִי אָמְרַתְּ דָּגָן — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע, מַאי ''כִּפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ''? אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי פֵּירוֹת הָאִילָן וְיָרָק.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Is this to say that according to Rabbi Meir, the term dagan means any produce that is harvested at one time and placed in a pile [midgan]? Rav Yosef raised an objection: After King Hezekiah called upon the people to give teruma and tithes properly, the verse states: ''And as soon as the matter was publicized, the children of Israel gave in abundance the first fruits of dagan, wine, and oil, and honey, and of all the tevua of the field; and the tithe of all that they brought in abundance'' (II Chronicles 31:5). And if you say that dagan means any produce that is placed in a pile, what is the meaning of the words ''As soon as the matter was publicized, the children of Israel gave in abundance the first fruits of dagan…and of all the tevua of the field''? There is no need to list both dagan and all tevua of the field. Abaye said: Tevua comes to include fruits of the tree and vegetables, which they tithed although they are not included in dagan, as they are not harvested at one time and placed in a pile.
Rachi non traduit
גמ' למימרא דדגן. דכתיב בקרא כל מין דמידגן משמע וחייב במעשר מן התורה ואפי' משאר מינין מדקתני הנודר מן הדגן אסור בכל:
וכפרוץ הדבר. כלומר קיבלו עליהם תקנתא של חזקיהו לעשר הכל כדכתיב הרבו בני ישראל וגו' אי אמרת בשלמא דדגן לא משמע אלא מחמשת מינין היינו דאתא קרא למימר הרבו בני ישראל דאפי' דבר שלא נתחייב במעשר מן התורה כגון שאר מיני דמידגני היו מעשרים כדי להחזיק בתקנה אלא אי אמרת דגן כל מיני דמידגן משמע מאי וכפרוץ הדבר הרבו כלומר מה הוסיפו על מה שכתוב בתורה:
אמר אביי. כל דמידגן משמע ומאי וכפרוץ הדבר הרבו לאיתויי פירות האילן וירק דהרבו בו בני ישראל ליתן מהן מעשר דמדאורייתא לא מחייב במעשר אלא מידי דמידגן דלא משמע אלא מחמשת מינין:
Tossefoth non traduit
וכפרוץ הדבר. פסוק הוא בדברי הימים שתיקן חזקיהו שיביאו המעשרות לאוצר לבית המקדש וכפרוץ תקנתו הרבו בני ישראל מעשר דגן תירוש ויצהר וכל תבואת שדה לרוב והשתא ס''ד דכל תבואת שדה כלומר כגון פול המצרי אסיפא דקרא סמיך דכתיב כל תבואת שדה לרוב ואי דגן כל מילי דאידגן משמע ל''ל למיכתב כל תבואת שדה ונהי דדגן דכתיב באורייתא מעשר דגנך לא משמע אלא ה' מינין מיהו ההוא דדברי הימים משמע כל מילי דאי בלשון ב''א משמע כל מידי דמדגן ההוא נמי משמע כל מילי:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּנוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ''תְּבוּאָה'' — כָּל מִלֵּי מַשְׁמַע, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא מַשְׁמַע כָּל מִלִּי.
Traduction
§ We learned in the mishna that Rabbi Meir says: For one who vows that grain [tevua] is forbidden to him, it is prohibited for him to eat from only the five species of grain. Rabbi Yoḥanan said: Everyone concedes with regard to one who vows that tevua is forbidden to him that it is prohibited for him to eat from only the five species of grain. The Rabbis do not disagree with Rabbi Meir in that regard. That is also taught in a baraita: And they agree with regard to one who vows that tevua is forbidden to him that it is prohibited for him to eat from only the five species of grain. The Gemara asks: Isn’t that obvious, as it is only those species that are called tevua. The Gemara answers: It is necessary; lest you say that tevua means all items that grow from the ground, therefore, the tanna teaches us that this expression does not mean all items that grow from the ground.
Tossefoth non traduit
הכל מודים. אפילו רבנן שאין אסור אלא מה' מינין:
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ''וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כּוּ''', אָמַר רָבָא: ''תְּבוּאָה'' לְחוּד, ''תְּבוּאַת שָׂדֶה'' לְחוּד.
Traduction
Rav Yosef raised an objection: With regard to the verse ''And as soon as the matter was publicized, the children of Israel gave in abundance…and of all the tevua of the field,'' the phrase ''and of all the tevua of the field'' comes to include all crops that grow in the field. Rava said: Tevua is discrete and refers to only the five species of grain, and tevua of the field is discrete and refers to all crops that grow in the field.
Rachi non traduit
ותבואת השדה לרוב. אלמא דתבואה משמע כל מילי דהא דכתיב ותבואת השדה לאו מחמשת מינין דאיקרו תבואה: תבואה סתם לא משמע אלא מחמשת מינין תבואת השדה משמע כל מידי הגדל מן השדה:
Tossefoth non traduit
מתיב רב יוסף. וה''ה לרבי מאיר דמתני' מותיב ואמר אביי לאיתויי פירות האילן וירק:
תבואת שדה לחוד. דודאי משמע כל מילי:
בַּר מָר שְׁמוּאֵל פַּקֵּיד דְּלִיתְּנוּן תְּלֵיסַר אַלְפֵי זוּזִי לְרָבָא מִן עֲלַלְתָּא דִּנְהַר פַּנְיָא. שַׁלְחַהּ רָבָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: ''עֲלַלְתָּא'' הֵיכִי מִיקַּרְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף, מַתְנִיתִין הִיא: וְשָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? ''תְּבוּאָה'' — לָא מַשְׁמַע אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, ''עֲלַלְתָּא'' — כָּל מִילֵּי מַשְׁמַע.
Traduction
§ The Gemara relates: The son of Master Shmuel commanded his workers that they give thirteen thousand dinars to Rava from the crop [alalta] produced in his fields on the banks of the Panya River. Rava sent this question before Rav Yosef: What is called alalta; what crops are included in the category of alalta? Rav Yosef said: It is as it is taught in the baraita cited above: And they agree with regard to one who vows that tevua is forbidden to him that it is prohibited for him to eat from only the five species of grain; just as tevua includes only the five species, so too alalta includes only the five species. Abaye said to him: Are the two cases comparable? Although tevua means grain and includes only the five species, alalta means crop and includes all items that grow.
Rachi non traduit
פקיד. צוה בצוואתו:
היכי מיקריא. כלומר ממה אגבה אותו ממון:
אלא מחמשת מינין. ואינו גובה אלא מחמשת מינין:
עללתא. משמע כל מילי שעולה ומשבח ואפי' משאר פירות שמשבחין צוה לגבות מהן:
Tossefoth non traduit
עללתא. כל מין דמידגן משמע:
אַהְדְּרוּהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר: הָא לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי דַּ''עֲלַלְתָּא'' כָּל מִילֵּי מַשְׁמַע. הָדָא הוּא דְּאִיבַּעְיָא לִי: שְׂכַר בָּתִּים וּשְׂכַר סְפִינוֹת מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּפָחֲתָן, לָאו עֲלַלְתָּא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּלָא יְדִיעַ פְּחָתַיְיהוּ — עֲלַלְתָּא הִיא. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמַר: וְכִי מֵאַחַר דְּלָא צְרִיךְ לַן, אַמַּאי שְׁלַח לַן? אִיקְּפַד רַב יוֹסֵף.
Traduction
The messengers returned with the answer to his question and came before Rava. He said: That was not a dilemma for me, i.e., the fact that alalta means all items that grow. This is the matter that is a dilemma for me: What is the legal status of profits from the rent of houses and the rent of boats? Do we say: Since they depreciate, their legal status is not comparable to that of a crop? Only items that are consistently profitable are similar to crops. Houses and boats deteriorate with use, and their depreciation diminishes the profits. Or perhaps, since their depreciation is not conspicuous, their legal status is comparable to that of a crop. The Rabbis stated Rava’s reaction before Rav Yosef. Rav Yosef said: And since he does not need us, and he believes that he knows the answer himself, why did he send us the question? Rav Yosef became angry with Rava.
Rachi non traduit
אהדרוה לקמיה דרבא. לאותה תשובה:
שכר בתים ושכר ספינות. גובה מהן או לא:
מי אמרינן כיון דפחתן. שמתחסרין כל זמן שמתיישנין:
לאו עללתא. מיקרו שאין עולה ומשביח ולא גבי מינייהו:
או דילמא כיון דלא ידיע פחתייהו. שעל יד על יד מתחסר ואינו ניכר פחיתותו להדיא והואיל ונוטל הימנו שכר עולה ומשביח הוי ויהבו ליה מההוא אגרא:
אמרוה קמיה דרב יוסף. הא דאמר רבא דהא לא מיבעיא ליה דעללתא כל מידי משמע:
Tossefoth non traduit
הא לא מיבעיא ליה. דכל פירות איקרי עללתא כל דבר אוכלין מקרי עללתא וכן שאר נכסים דעללתא מידי דהוא בעין משמע כי קמיבעיא ליה שכר בתים שכר ספינות מי אמרינן כיון דבתים וספינות פוחתים בכל יום ומשתנים לאו בכלל עללתא דעללתא משמע מידי דמשבח ולא מידי דפוחת:
או דלמא כיון דלא ידיע פחתייהו. פי' שפוחתין מעט מעט ולזמן מרובה ה''ל [מידי] דמשבח ואיקרי שפיר עללתא:
שְׁמַע רָבָא, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מָזֵיג קַמֵּיהּ כָּסָא דְחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי דְּאֶמְזִיג לֵיהּ אֲנָא. יְהַב לֵיהּ, וְקָא מָזֵיג אִיהוּ כָּסָא דְחַמְרָא. כִּי קָא שָׁתֵי אֲמַר: הָדֵין מִיזְגָּא דָּמֵי לְמִיזְגָּא דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אֲמַר לֵיהּ: הוּא נִיהוּ.
Traduction
Rava heard that Rav Yosef was angry and came before him on Yom Kippur eve to appease him. He found the attendant of Rav Yosef, who was diluting a cup of wine with water before him. Rava said to the attendant: Give me the cup so that I will dilute the wine for him. The attendant gave it to him and Rava diluted the cup of wine. While Rav Yosef, who was blind, was drinking the wine, he said: This dilution is similar to the dilution of Rava, son of Rav Yosef bar Ḥama, who would dilute wine with more than the standard amount of water. Rava said to him: Correct, it is he.
Rachi non traduit
דמי למזיגא דרבא. שכשהיה רבא לומד לפניו היה מוזג לו בענין זה:
אֲמַר לֵיהּ: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי פֵּירוּשָׁא דְּהָדֵין מִילְּתָא: מַאי דִּכְתִיב: ''וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת''?
Traduction
Rav Yosef said to Rava: Do not sit on your feet until you tell me the explanation of this matter: What is the meaning of that which is written: ''And from the wilderness Mattana and from Mattana Nahaliel, and from Nahaliel Bamot'' (Numbers 21:18–19)?
Rachi non traduit
לא תיתיב אכרעך כו'. לפי שהגיס לבו שאל לו מקרא זה כדי להשפיל דעתו:
אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מוּפְקָר לַכֹּל — תּוֹרָה נִיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה''. וְכֵיוָן שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל''. וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל — עוֹלֶה לִגְדוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת''. וְאִם הִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא'', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשּׁוֹקְעִין אוֹתוֹ בַּקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן''. וְאִם חוֹזֵר בּוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ
Traduction
Rava said to him that it means: Once a person renders himself like a wilderness, deserted before all, the Torah is given to him as a gift [mattana], as it is stated: ''And from the wilderness Mattana.'' And once it is given to him as a gift, God bequeaths [naḥalo] it to him, as it is stated: ''And from Mattana Nahaliel.'' And once God bequeaths it to him, he rises to greatness, as it is stated: And from Nahaliel, Bamot, which are elevated places. And if he elevates himself and is arrogant about his Torah, the Holy One, Blessed be He, degrades him, as it is stated: ''And from Bamot the valley'' (Numbers 21:20). And not only is he degraded, but one lowers him into the ground, as it is stated: ''And looking over [nishkafa] the face of the wasteland'' (Numbers 21:20), like a threshold [iskopa] that is sunken into the ground. And if he reverses his arrogance and becomes humble, the Holy One, Blessed be He, elevates him,
Rachi non traduit
כמדבר שהוא מופקר לכל. מלמד תורה בחנם לכל:
נחליאל. נעשית לו התורה כמו נחלה:
ששוקעין אותו בארץ. כמו המשקוף:
Tossefoth non traduit
שיהא מופקר לכל. שיהיה מלמד תורה לכל:
ששוקפין. לשון איסקופה הנדרסת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source