Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 51b

מַתְנִי' ''מִן הַכָּבוּשׁ'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. ''כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. ''מִן הַשָּׁלוּק'' — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. ''שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלוּקִים.

Traduction

MISHNA: One who vows that pickled food is forbidden to him is prohibited from eating only pickled vegetables, as that is what people usually mean when referring to pickled food. However, if he says: Pickled food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from tasting all pickled foods. Similarly, one who vows that boiled food is forbidden to him is prohibited from eating only boiled meat, as that is the common meaning of the expression boiled food. On the other hand, if he says: Boiled food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all boiled foods.

Rachi non traduit

מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק. דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה''ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:

Tossefoth non traduit

קונם מן הכבוש. שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:

מן השלוק. סתמא הוי של ירק:

גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר ''דִּכְבִישׁ'', מַאי? ''דִּשְׁלִיק'', מַאי? ''דִּצְלִי'', מַאי? ''דִּמְלִיחַ'', מַאי? הֵיכֵין מַשְׁמַע? תִּיבְּעֵי.

Traduction

GEMARA: Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: If one said: That which is pickled is forbidden to me, what is the halakha? If one said: That which is boiled is forbidden to me, what is the halakha? If one said: That which is roasted is forbidden to me, what is the halakha? If one said: That which is salted is forbidden to me, what is the halakha? What do these expressions indicate? Do they refer to specific foods or to all foods prepared in these ways? The dilemma remains unresolved.

Rachi non traduit

גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי. מי אמרינן דכביש דמי כמ''ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:

תיבעי. כלומר תיקו:

Tossefoth non traduit

דכבוש מאי. פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':

מַתְנִי' ''מִן הַצָּלִי'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ''צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. ''מִן הַמָּלִיחַ'' — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ''מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים.

Traduction

MISHNA: One who vows that roasted food is forbidden to him is prohibited from eating only roasted meat; this is the statement of Rabbi Yehuda. However, if one says: Roasted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all roasted foods. One who vows that salted food is forbidden to him is prohibited from eating only salted fish, as that is the common meaning of the expression salted food. If, on the other hand, he says: Salted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all salted foods.

Tossefoth non traduit

מן הצלי. סתמא הוי דבשר:

מן המליח. סתם מליח הוי דג מליח:

''דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה — אָסוּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס.

Traduction

If one says: Fish or fishes are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating all of them, whether large fish or small, whether salted or unsalted, whether raw or cooked. But he is permitted to taste minced sardines and to taste fish brine, as these are not included in the common meaning of the word fish. One who vows that tzaḥana, a concoction of whole and chopped fish, is forbidden to him is prohibited from eating minced sardines as well, but he is permitted to eat fish brine and fish gravy [morays]. One who vows that minced sardines are forbidden to him is prohibited from eating fish brine and from eating fish gravy.

Rachi non traduit

מתני' דג דגים שאני טועם. דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:

ומותר בטרית טרופה. דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:

ובציר. שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:

אסור בציר ובמורייס. דהני בכלל טרופין נינהו:

Tossefoth non traduit

דג דגים שאני טועם. פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי''א דג ודגים דאמר לתרוייהו:

בטרית טרופה. מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:

טרית טונינ''א בלע''ז וי''מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:

ומותר בציר. אע''פ שדגים מעורבין בו וא''צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:

הנודר מן הצחנה. דגים טרופים כדאמר בע''ז (דף מ -) ובסנהדרין (דף מ:
') מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי''מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:

ומותר בציר ובמורייס. דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:

הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס. טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:

גְּמָ' תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ''דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בִּגְדוֹלִים, וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים. ''דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים. ''דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים.

Traduction

GEMARA: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: If one says: Fish [dag] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating large fish and permitted to eat small fish. If one says: Fish [daga] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating small fish and permitted to eat large ones, as this term is commonly used with regard to small fish. If one says: Fish [dag] or fish [daga] are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating both large and small fish.

Tossefoth non traduit

תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול. דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:

דג דגה. פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ''דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ''וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה''. וְהָכְתִיב: ''וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה''!

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: From where is it derived that the phrase: Fish [dag] is konam for me, and for that reason I will not taste it, a reference to a large fish? As it is written: ''And the Lord prepared a great fish [dag] to swallow up Jonah'' (Jonah 2:1). The Gemara asks: But isn’t it written in the following verse: ''Then Jonah prayed to the Lord his God out of the belly of the fish [daga]'' (Jonah 2:2)? This indicates that a large fish can be referred to as a daga as well.

הָא לָא קַשְׁיָא: דִּלְמָא פַּלְטֵיהּ דָּג גָּדוֹל, וּבַלְעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא: ''וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה'', קְטַנִּים מֵתוּ, גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: ''דָּגָה'' — מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult, as perhaps a large fish spat him out and a small fish then swallowed him. Rather, the baraita is difficult according to the following verse: ''And the fish [daga] that were in the river died'' (Exodus 7:21). Is it possible that the small fish died but the large ones did not die? The Gemara answers: Rather, the biblical word daga evidently indicates large fish and also indicates small fish. However, with regard to vows one should follow the language of people, and the word daga is used only in reference to small fish.

Rachi non traduit

גמ' הלך אחר לשון בני אדם. שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:

Tossefoth non traduit

במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. וקורין לקטנים דגה:

הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה כּוּ'. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, אָמַר: ''הֲרֵי עָלַי צִיחִין'', מַאי? תִּיבְּעֵי.

Traduction

The mishna teaches that one who vows that tzaḥana is forbidden to him is prohibited from eating minced sardines as well, but he is permitted to eat fish brine and to eat fish gravy. Ravina said to Rav Ashi: If one said: Tziḥin are hereby forbidden to me, what is the halakha? Is this the same as tzaḥana or not? The dilemma remains unresolved.

Rachi non traduit

אמר הרי עלי ציחין. מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:

Tossefoth non traduit

הרי עלי צחיחין. כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:

מַתְנִי' הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה — אָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר —

Traduction

MISHNA: One who vows that milk is forbidden to him is permitted to partake of whey [kum], the liquid that separates from milk when it is made into cheese. But Rabbi Yosei prohibits him from partaking of whey. If one vows that whey is forbidden to him, he is permitted to partake of milk. Abba Shaul says: One who vows that cheese is forbidden to him is prohibited from eating it whether it is salted or unsalted. One who vows that meat is forbidden to him

Rachi non traduit

מתני' מן הקום. משג''א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:

אוסר. דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:

מן הקום מותר בחלב. דברי הכל דחלב אינו בכלל קום:

Tossefoth non traduit

ומותר בקום. מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:

קום. מי חלב שקורין משג''א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי''מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:

הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה. ואע''ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:

הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה. אע''ג שיש בו טעם בשר ואע''ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:

ר' יהודה אוסר. דסבר היא וטעמה:

בבשר מותר ברוטב. לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמכור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים:
שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source