Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 42a

מַתְנִי' הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנְּטִיעוֹת הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל, לִפְנֵי שְׁבִיעִית — יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת, וּבַשְּׁבִיעִית — יוֹרֵד וְאוֹכֵל.

Traduction

MISHNA: In the case of one for whom benefit from another is forbidden, before, i.e., a year other than the Sabbatical Year, he may neither enter the field of that other person, nor eat from the produce that leans out of the field, even if he does not enter the field. And during the Sabbatical Year, when the produce of the trees is ownerless, he may not enter his field; however, he may eat from the growths that lean out of the field, as the produce does not belong to the other person. If one vowed before the Sabbatical Year that benefit from another’s food is forbidden for him, he may enter his field; however, he may not eat of the produce. And during the Sabbatical Year, he may enter the field and may eat the produce.

Rachi non traduit

מתני' המודר הנאה מחבירו לפני שביעית. שהדירו חבירו קודם שנכנסה שביעית:

אין יורד לתוך שדהו. לאכול מפירות שביעית דאסור בדריסת הרגל:

ואין אוכל מן הנוטות. מאותן פירות הנוטין חוץ לשדה שיכול ליקח מהן ואינו צריך ליכנס בתוך השדה ואע''ג דהן שביעית לא יאכל מהן כדאמרינן בגמרא אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו והאי נמי כיון דלפני שביעית הדירו חבירו כי אתי נמי שביעי' אסור בהן:

ובשביעית. אבל אם הדירו בשביעית לא יורד לתוך שדהו:

אבל אוכל הוא מן הנוטות. הואיל ולא הוי ברשותו השתא כי מדיר ליה ובגמרא מפרש אמאי אינו יורד ואמאי אוכל הא ארעא נמי דהפקר היא:

נדר הימנו מאכל לפני שביעית. אבל לא נדר הימנו הנאה לכי מטי שביעית יורד ואינו אוכל דהא לא הדירו אלא מן מאכל אבל אינו אוכל כדפרישית לעיל דאדם אוסר דבר שברשותו אפי' לאחר שיצא מרשותו:

ובשביעית. הדירו בשביעית:

יורד ואוכל. דעכשיו יצא מרשותו. ואית דנפרש המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו לפני שביעית ולא יאכל מן הנוטות כיון דהדירו ובשביעית כלומר אם הגיעה שביעית לא ירד לתוך שדהו כו' ולישנא קמא עיקר:

Tossefoth non traduit

המודר הנאה מחבירו לפני שביעית לא ירד לתוך שדהו. דדריסת הרגל אסורה ואינו אוכל אפילו מן הנוטות חוץ לשדה דאינו צריך לירד ולאוכלם:

ובשביעית. פי' אם הדיר בשביעית לא ירד לתוך שדהו ליקח מן הנוטו' (אבל) אם יצטרך לירד ולאכול אסור - ובגמ' פריך אמאי אסור לירד בו לצורך אכילה הא רחמנא אפקריה לשדה לכל דבר אכילה:

נדר ממנו מאכל לפני שביעי' יורד לתוך שדהו. דאינו מודר אלא מדבר המביא לידי מאכל ואינו אוכל מן הפירות:

ובשביעית יורד ואוכל. דהפקר הוא וקשה דלעיל (נדרים דף לג -) מיבעיא ליה אם מפסק ומיזיל בארעא אי הוי הנאה המביאה לידי מאכל וי''ל דבשביעית אף השדה הפקר לצורך אכילה דהכי מסיק בגמ' ולאידך נמי דמשני שמא ישהה בעמידה הכא לא שייך במודר מאכל דאי שהה אין בכך כלום:

גְּמָ' רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ''נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ'' — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ שְׁבִיעִית. וְאִם בַּשְּׁבִיעִית נָדַר — אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת.

Traduction

GEMARA: It is Rav and Shmuel who both say that if one vowed before the Sabbatical Year: Benefit from this property is forbidden to you, the other may neither enter his field, nor eat from the produce that leans out of the field, even though the Sabbatical Year arrived in the interim, because the prohibition of the produce took effect before the Sabbatical Year and remained in effect after the Sabbatical Year began. And if he vowed during the Sabbatical Year, he may not enter a field that is included in that property; however, he may eat from the produce that leans out of the field, because the produce was ownerless when he vowed.

Rachi non traduit

גמ' דאמרי תרוייהו נכסי אלו עליך. כלומר כל נכסי עליך בכל מקום שהן:

ואין אוכל מן הנוטות. ואע''פ שהגיע שביעית ושל הפקר הן:

ואם בשביעית נדר. דהשתא לאו ברשותו הוא ולא מצי מדיר לה מנייהו אוכל מן הנוטות:

Tossefoth non traduit

רב ושמואל אמרי נכסי אלו עליך לפני שביעית אינו אוכל מן הנוטות. ואף על פי שהגיע שביעית דכיון דאמר אלו אסורין עליו אפי' לאחר שנתנם או שהפקירם ולכך אסור בשביעית והשתא ס''ד דבלא אמר נכסיי אלו והגיע שביעית אסור לאכול מן הנוטות דאדם אוסר דבר שברשותו אף כשיצא מרשותו ומתני' דקתני ובשביעי' אוכל בנוטות מיירי בהדירו בשביעית עצמה:

וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ''נְכָסַי עָלֶיךָ'' — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵין אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, הִגִּיעַ שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת הַנּוֹטוֹת.

Traduction

And it is Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish who both say that if one vowed before the Sabbatical Year: Benefit from my property is forbidden to you, the other may neither enter his field nor eat from the produce that leans out of the field. When the Sabbatical Year arrives, he may not enter his field; however, he may eat from the produce that leans out of the field, because the produce is ownerless.

Rachi non traduit

ר' יוחנן ור''ל דאמרי. הגיע שביעית אין יורד אבל אוכל מן הנוטות:

Tossefoth non traduit

רבי יוחנן ור''ש בן לקיש [אמרי] נכסי עליך אינו יורד לתוך שדהו כו' הגיע שביעית אוכל מן הנוטות. והפקר הן ולא אסרן אלא כי איתנהו לדידיה אבל אי יהבינהו [לא] דאין אדם אוסר בקונמות לכשיצא מרשותיה וה''ה היכא דאמר נכסי אלו הגיע שביעית מותר בנוטות ופריך אם כן דלא אסר רבי יוחנן כלל לכשיצא מרשותו אמאי לא אשמועינן למילתא באלו אלא אית להו אדם אוסר ועוד תנן דאדם אוסר לכשיצא מרשותו:

לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי: אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ אֲפִילּוּ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבְרִי: אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ.

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that they disagree about this, that Rav and Shmuel hold: A person can render an item in his possession forbidden, and the prohibition remains in effect even when it leaves his possession. Since he rendered the produce forbidden before the Sabbatical Year, the prohibition remains in effect after the produce becomes ownerless during the Sabbatical Year. And Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish hold: A person cannot render an item in his possession forbidden and have the prohibition remain in effect when it leaves his possession. Therefore, it is permitted to eat the produce during the Sabbatical Year.

Rachi non traduit

אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו. דכיון דבשעה שאסר הויין ברשותיה אפילו לכי הגיע שביעית נפקן מרשותיה אפילו הכי אסורין עליו:

ר' יוחנן ור''ל סבר אין אדם כו'. ומשום הכי כי הגיע שביעית דנפקא מרשותיה אוכל הוא מן הנוטות:

וְתִסְבְּרָא? מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרָשׁוּתוֹ? אִם כֵּן, נִיפְלְגֵי בִּ''נְכָסִים אֵלּוּ'', וְכָל שֶׁכֵּן בִּ''נְכָסַי''!

Traduction

The Gemara asks: And how can you understand it in that manner? Is there anyone who says that a person cannot render an item in his possession forbidden and have the prohibition remain in effect when it leaves his possession? If so, if Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish hold that one cannot do so, let them disagree in the case of one who said: Benefit from this property is forbidden to you, and that would be true all the more so if he said: Benefit from my property is forbidden to you. In the latter case, it is clear that the prohibition remains in effect only as long as the item remains in his possession.

Rachi non traduit

ותסברא. דבהאי טעמא פליגי:

ומי איכא למ''ד אין אדם אוסר כו'. ור' יוחנן ור''ל הכי סבירא להו:

אם כן. דמשום האי טעמא פליגי ואמרי דאוכל הוא בשביעית:

ליפלגי בנכסים אלו. אפי' היכא דאמר נכסים אלו עליך ולימרו ר' יוחנן ור''ל דאוכל בשביעית משום הטעם דאמר אין אדם אוס' דבר שברשותו לכשיצא מרשותו כ''ש היכא דאמ' נכסי דמשמע כל זמן שהן ברשותו אלא מדלא פליגי בנכסים אלו אלא בנכסי ש''מ דלית להו האי סברא ועוד היכי מצי אמר לעולם דאין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו והתנן דאוסר:

וְתוּ, הָא תְּנַן דְּאָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ''קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי'', מֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ''בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ'',

Traduction

And furthermore, didn’t we learn in a mishna (Bava Kamma 108b) that a person can render an item in his possession forbidden and the prohibition remains in effect when it leaves his possession? This is as we learned in a mishna, that with regard to one who says to his son: Benefit from my property is konam for you, if the father dies, the son will inherit him. He is not deriving benefit from his father’s property, as after death it is no longer his. If the father vowed to render benefit from his property forbidden to his son during his lifetime and upon his death,

Rachi non traduit

האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי. כלומר שאי אתה נהנה לי מכל נכסי:

מת יירשנו. שלא אסר עליו אלא כל זמן שהנכסים שלו לפיכך יירשנו אם מת:

ואם נדר בחייו ובמותו. כיון דמפרש במותו מת לא יירשנו אלמא דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו לאחר מותו:

Tossefoth non traduit

מת יירשנו. דכשיש כח ברשותו אוסרה ותו לא:

בחייו ובמותו לא יירשנו. אלמא אוסר אחריו לאחר מותו שיצאו מרשותו ומשני לה לעולם לא תפשוט מידי דהיכא דאמר נכסי אלו עליך שיאסרו לאחר שיצאו מרשותו דשאני הכא שפי' בהדיא שיאסרו לאחר מותו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source