Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 35a

אֵיתִיבֵיהּ, אָמַר לוֹ: ''הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ'', אָמַר לוֹ: ''קוּנָּם פָּרָה שֶׁאֲנִי קָנוּי לָךְ'', ''נְכָסַי עָלֶיךָ אִם יֵשׁ לִי פָּרָה אֶלָּא זוֹ''. ''הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְּךָ'', אָמַר לוֹ: ''קוּנָּם קַרְדּוֹם שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֲנִי קָנוּי'', ''נְכָסַי עָלַי אִם יֵשׁ לִי קַרְדּוֹם אֶלָּא זֶה'', וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ — בְּחַיָּיו אָסוּר, מֵת אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

Traduction

The Gemara raised an objection to Rava. If another person said to him: Lend me your cow, and the owner answered and said to him: Every cow that I purchased other than this one, which I need, is konam for you; or if he said: My property is forbidden to you if I have a cow other than this one, and in fact, he owns other cows; or if another said to him: Lend me your spade, and the owner of the spade said to him: Every spade that I have that I purchased is konam for you; or if he said: My property is forbidden to me if I have a spade other than this one, and it is discovered that he has another spade and the konam takes effect, then during the life of the one who vowed, the cow or the spade is forbidden to the subject of the vow. If the one who vowed died or if the cow or the spade was given to the subject of the vow as a gift, it is permitted. Apparently, the konam is in effect only as long as the property is in his possession.

Rachi non traduit

ה''ג קונם פרה שאני הנאה לך. והכי משמע קונם יהו עליך שאר פרות שיש לי שאני מהנה לך כלומר שאין לי פרה אחרת וזו שיש לי איני משאילך שזו לא רצה להשאילו והאחרות אסורות עליו בנדר או שאמר לו נכסי אסורין עליך אם יש לי פרה אחרת אלא זו ונמצא שיש לו פרה אחרת אסור לישאל ליהנות:

קונם קורדום שיש לי שאיני קנוי. כלומר שלא קניתי קורדום אחר וזה איני משאילך שאני צריך לו או שאמר לו קונם נכסי יהו אסורים עלי אם יש לי קורדום אחר אלא זה ונמצא שיש לו קורדום אחר:

בחייו אסור. בעל הקורדום אסור ליהנות מנכסיו כל ימי חייו אי נמי בחייו דמדיר אסורין נכסיו על המודר:

מת. המשאיל:

או שנתנה לו במתנה. למודר אמר לן המורה האי דקתני מת לא קאי אסיפא כלל דהיכי מצי קתני אסיפא [דהא] קתני נכסי עלי מת או שנתנה לו במתנה הרי זה מותר מי מותר הרי אנפשיה קאמר אלא ארישא קתני אהשאילני פרתך שאם מת המדיר מותר בפרה או בנכסים של מדיר דהא אמר נכסי ומאחר שמת לאו נכסיה דידיה אינון והכא נמי אם ניתנו לו במתנה ואמר לן המורה דכס''ג שאני הנאה שאינו קנוי כינוי לשון בני אדם (שרי) דהכי היו נודרים בירושלים ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם קתני שניתנו לו במתנה הרי זה מותר וקשיא לרבא דאמר אע''ג דיהיב ליה במתנה אסור:

Tossefoth non traduit

קונם פרה שיש לי שאני הנאה לך נכסי עליך אם יש לי פרה אלא זו. שני נדרים הוו ואי קאמר שאומר לו קונם פרה שיש לי שאוכל ליהנות לך ממנה כלו' שאין לי פרה אחרת ואם יש לי תהא קונם עליך או שאמר בלשון הזה נכסי עליך קונם אם יש לי פרה אלא זו שאני עושה בה מלאכתי ונמצא שיש לו פרה אחרת ועתה נאסרה הפרה והנכסים עליו וגבי קונם נמי ה''פ כדפירשתי:

מת או שנתנה לו במתנה מותרת. מת דתו לא מיקרו פרה וקרדום שלו וכן שנתנה לו במתנה מותרת וקס''ד שנתנה המדיר למודר ומשני שניתנה לו על ידי אחר לפירוש שני דלעיל ניחא דפריך מנתנה לו במתנה דאפרה ואקרדום קאי ואע''ג דלא אמר עליך אבל לפי' ראשון דלעיל דדייק מעליך קשה מאי פריך מנתנה לו פרה וקרדום הא לא אמר עליך וי''ל דלפי פירוש ראשון גרס שניתנו לשון רבים וקאי נמי אנכסים ודוחק הוא שבכל הספרים גרסי' שניתן לשון יחיד דמשמע דקאי דוקא אפרה ואקרדום לכ''נ כפירוש שני וא''ת אכתי היא גופה תקשה לך אמאי לא תנא שניתנו משום נכסים הלא מיירי משנה גם מנכסים וי''ל מ''מ לא נחת לאשמועינן לאשריותא דפרה וקרדום שהיה רוצה לישאל ממנו היה עיקר הנדר וגם בכלל נכסים הם דמיתסר נמי בנדר כנכסים:

אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר.

Traduction

Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: It is referring to a case where it was given to the subject of the vow by another person. The one who vowed did not give him the gift directly. He sold or transferred the item to a third party, who gave it to the subject of the vow as a present. Since the property left the possession of its owner before it was given to the subject of the vow, the prohibition does not take effect upon it.

Rachi non traduit

אמר לך רבא הכא במאי עסקינן כגון שניתנה לו על ידי אחר. שבעל הפרה נתנו לאחר ואותו אחר נתנו לשואל ולהכי מותר שכבר הוציאה משאיל מרשותו כשנתנה לאחר אבל היכא דאמר ליה ככרי עליך ולא נתנה לו על ידי אחר הואיל ולא יצאת מרשותו קודם לכן אסור ולא דמי להיכא דאיגנבה מיניה משום דהיכא דאיגנבה מיניה הואיל ושלא מדעתו דבעל הככר יצא מרשותו כעודה בידו דמי ואסור אבל היכא שנתנה לו במתנה על ידי אחר יצאת מרשותו מדעתו:

אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ''שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ'', וְלָא קָתָנֵי ''שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ''.

Traduction

The Gemara states that Rav Ashi said: The language is also precise, as it teaches: That was given to him, and it is not taught: That he gave it to him. This indicates that this halakha applies specifically to a gift that was given to him by a third party, but not by the one who vowed.

Rachi non traduit

ולא קתני שנתנה לו. דמשמע שהוא עצמו נתנו לו:

בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: יֵשׁ מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת, אוֹ לָא?

Traduction

§ Rava raised a dilemma before Rav Naḥman: Is there liability for misuse of consecrated property in cases of konamot or not? Since the legal status of an item that was rendered a konam is like that of consecrated property in that it is forbidden to the one who one vowed, is it like consecrated property in every sense, including liability for misuse of consecrated property?

Rachi non traduit

יש מעילה בקונמות. היכא דאמר קונם ככר זה ואכלו מי הוי כהקדש מעליא דיש בו מעילה ומעל או לא:

אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּיפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. לְמֵימְרָא כִּי הֶקְדֵּשׁ, מָה הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה — אַף קוּנָּמוֹת יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה.

Traduction

Rav Naḥman said to him: You learned this halakha from a mishna (33a): In a place where one takes payment for returning a lost item, that benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. That is to say, an item forbidden by a konam is like consecrated property. Just as with regard to consecrated property there is liability for misuse, so too with regard to konamot there is liability for misuse.

Rachi non traduit

[תניתוה מקום] שנוטלין עליה שכר. ומודר היינו דאמר קונם ומדמי ליה להקדש:

כְּתַנָּאֵי: ''קוּנָּם כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ'' וַאֲכָלָהּ, בֵּין הוּא וּבֵין חֲבֵירוֹ — מָעַל, לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן. ''כִּכָּר זוֹ עָלַי לְהֶקְדֵּשׁ'' וַאֲכָלָהּ, הוּא — מָעַל, חֲבֵירוֹ — לֹא מָעַל. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

The Gemara comments on this. This dilemma is like a dispute between tanna’im. If one said: This loaf is konam to all like consecrated property, and he ate it, then, whether he ate it or whether another ate it, the one who ate it misused consecrated property. Therefore, since its status is that of consecrated property, it has the possibility of desanctification through redemption. If one said: This loaf is konam for me like consecrated property and he eats it, he misused consecrated property. If another eats it, he did not misuse consecrated property, as he said: To me. Therefore, it does not have the possibility of desanctification through redemption, since its status is not that of full-fledged consecrated property. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

קונם ככר זה הקדש. שאמר בלשון הקדש ובלשון קונם והוא הדין נמי לא אמרה אלא בלשון קונם:

בין הוא בין חבירו מעל. שהרי הקדישה סתם אכולי עלמא:

לפיכך. הואיל ויש בה מעילה יש בה פדיון ויצאה לחולין דהוי כשאר הקדש:

אמר זו עלי הקדיש. כיון דאמר עלי עליה דידיה שוויה הקדש והוא מעל אם אכל חייב לשלומי:

חבירו לא מעל. דלא אסרה אלא על עצמו וגבי חבירו הוי כחולין:

לפיכך אין לה פדיון. שהוא עצמו אין יכול לפדותה לעולם שהרי אמר עלי ולא על אחר ואחר אין יכול למעול בה:

Tossefoth non traduit

הוא מעל וחבירו לא מעל לפיכך אין לו פדיון וחכ''א בין כך ובין כך לא מעל. פירוש וחכמים לא קאי לרישא אלא קאי לסיפא דבעי למימר בין הוא בין חבירו לא מעל וקשה דלישנא דבין כך ובין כך משמע דקאי לכולה מלתא דר''מ ועוד משמע דאפילו לר''מ דיש בו מעילה מכל מקום אין לו פדיון וקשה בפרק האשה רבה (יבמות דף פח.) משמע האי יש בו מעילה משום דבידו לפדותו אלמא משמע דיש בו פדיה בקונמות וע''ק ברישא קאמר ככר זה הקדש מעל מאי קמשמע לן פשיטא דהקדש גמור יש בו פדיון ומעילה לכ''נ לפרש דרישא לא מיירי בהקדש ממש אלא בקונם בלשון הקדש שאסר הככר לכל כמו הקדש ולכך יש בו מעילה כיון שנאסר לכל כהקדש גמור ככר זה עלי הקדש דמיירי בקונם שאינו אסור לכ''ע אלא לדידיה לכך אין לו פדיון דהא דאמרינן בשיש בו מעילה משום שבידו לפדותו היינו קונם שאסור לכל כמו הקדש - וחכמים אומרים בין כך ובין כך כו' קאי אפילו לרישא משום דאין מעילה בשום קונמות וכיון שאמר הקדש בלשון קונמות אין מועלין:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָעַל, לְפִי שֶׁאֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת.

Traduction

And the Rabbis say: In the case of both vows taken in this manner and vows taken in that manner, no one misused consecrated property because there is no liability for misuse of consecrated objects in cases of konamot. Rabbi Meir disagrees and holds that there is liability for misuse in konamot.

Rachi non traduit

בין כך ובין כך. בין אמר סתם בין אמר עלי לא מעל בין הוא ובין חבירו אף על פי שאמר הקדש כיון דאמר נמי קונם שאין מעילה בקונמות:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: ''כִּכָּרִי עָלֶיךָ'' וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, מִי מָעַל? לִמְעוֹל נוֹתֵן — הָא לָא אֲסִירָא עֲלֵיהּ! לִמְעוֹל מְקַבֵּל — יָכוֹל דְּאָמַר: הֶיתֵּירָא בְּעֵיתִי, אִיסּוּרָא לָא בְּעֵיתִי. אֲמַר לֵיהּ: מְקַבֵּל מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא, שֶׁכָּל הַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, כְּסָבוּר שֶׁל חוּלִּין הוּא — מוֹעֵל. אַף זֶה — מוֹעֵל.

Traduction

Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: If one said to another: My loaf is konam for you, and he then gave it to him as a gift, which of them misused consecrated property? If you say: Let the one who gives the loaf be liable for misuse, why would he be liable; the loaf is not forbidden to him? If you say: Let the one who receives the loaf be liable for misuse, he can say: I wanted to receive a permitted item; I did not want to receive a forbidden item. Since the loaf is forbidden, if I accepted it from you, it was not my intention to do so. Rav Ashi said to him: The one who receives the loaf is liable for misuse when he utilizes the loaf, as the principle with regard to misuse is that anyone who utilizes consecrated money for non-sacred purposes, when he is under the impression that it is non-sacred, misuses consecrated property. This person who received the loaf also misuses consecrated property.

Rachi non traduit

מי מעל. אליבא דמאן דאמר יש מעילה בקונמות קבעי:

הא לא אסירא עליה. דנותן:

התירא ניחא לי דתיתיב לי איסורא לא בעיתי. כלומר דבתורת היתר קבלתיה ממך ולא בתורת איסור:

וכסבור של חולין הן מעל. אעפ''כ הכי נמי אף זה המקבל אע''פ שסבור זה המקבל שהיתר הוא כי אכלה מעל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source