Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 34a

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר נָמֵי מַהְדַּר — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ.

Traduction

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he returns it to him. This explanation is consistent with that which the mishna teaches: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property.

Rachi non traduit

מקום שנוטלין עליה שכר. חזרת אבידה שכר:

תפול הנאה להקדש. דכיון דמודר ממנו הנאה לא מצי האי למיתב ליה שכר:

בשלמא למ''ד אפי' בשנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר נמי מהדר. ליה אבידתו היינו דקתני מקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה [להקדש] כיון דמחזיר לא מצי למישקל מיניה השכר לפי שזה בעל אבידה הדירו מנכסיו אינו יכול להשתייר השכר בידו דמקום שנוטלים עליה שכר הוא לא מצי בעל אבידה למימר הואיל ואינו יכול ליטול השכר יהא שלי לפיכך תפול הנאה להקדש ואי נכסי מחזיר אסורי' על בעל אבידה והאי מחזיר אדם עשיר הוא ואינו רוצה לקבל שכרו דזילותא הוא לקבל השכר מכל מקום האי בעל אבידה לא מצי תפיס לשכרו משום דמודר הוא מנכסי מחזיר ושכרו איתיה גביה דמקום שנוטלין עליה שכר הוא לפיכך תפול הנאה להקדש:

Tossefoth non traduit

בשלמא למאן דאמר בשנכסי כו'. פירוש ששניהם מודרי' זה מזה לכך תפול הנאה להקדש אלא מ''ד וכו' אמאי תפול הנאה להקדש יתן שכרו למחזיר שהרי אינו מודר מבעל אבדה:

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר לָא מַהְדַּר, אַמַּאי תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ?

Traduction

However, according to the one who says that in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, he may not return it to him, and the mishna is referring exclusively to a case where the property of the one returning the lost object is forbidden to the owner of the lost object, why should the benefit fall into the category of consecrated Temple property? It is not prohibited for him to benefit from the property of the owner.

Rachi non traduit

אלא למ''ד. כשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר והתם איכא למימר תפול הנאה להקדש אבל נכסי בעל אבידה אסורים על מחזיר לא מהדר הואיל ולא מהדר ליה לא יהיב ליה אגרא אם כן מאי תפול הנאה להקדש איכא למימר הכא הואיל ולאו בר אגרא הוא:

אַחֲדָא קָתָנֵי.

Traduction

The Gemara answers: The tanna of the mishna teaches about only one of the cases: The property of the one returning the lost object is forbidden to the owner, and the one returning the lost object refuses to accept compensation. In that case, the owner of the lost item benefits from the one returning the lost object by allowing him to keep the compensation. Therefore, the benefit is donated to the Temple treasury.

Rachi non traduit

תריץ אחדא קתני. אחד לחוד מיירי תפול הנאה להקדש בשנכסי נחזיר אסורין על בעל אבידה דבעל אבידה לא מצי תפיס אגריה דמחזיר דלא מצי למיתהני מיניה ומחזיר נמי לא בעי ליטול שכר דעשיר הוא להכי תפול הנאה להקדש:

Tossefoth non traduit

ה''ג אחדא. פי' לגבי חדא מינייהו קתני תפול (עלי) הנאה להקדש לגבי בעל אבידה שאם המחזיר אינו רוצה לקבל השכר א''כ נהנה מן המחזיר והוא מודר הנאה ממנו אשמעי' במתני' שצריך שיתן הבעל אבידה שכר ויפול הנאה להקדש וא''ת איכפל תנא לאשמועינן שאם היכא שאין המחזיר רוצה לקבל וי''ל דאורחא דמילתא הוא שאינו חושש לקבל שכר הואיל דמצוה הוא אע''פ שאינו מחוייב לעשות כיון שהוא בטל ממלאכתו:

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ בְּהַאי לִישָּׁנָא: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ. אֲבָל נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵדָה — לָא מַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ.

Traduction

There are those who teach the dispute in this formulation: Rabbi Ami and Rabbi Asi disagree about this. One said: They taught this only in a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, and the concern due to the peruta of Rav Yosef is not a concern, because it is not common. However, in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, he may not return it to him, due to the fact that in doing so he benefits him.

Rachi non traduit

לא שכיחא. וליכא הנאה כלל:

משום דקא מהני ליה. דאע''ג דמידעם דנפשיה מהדר ליה אפ''ה מהני ליה דדמי כמאן דמהני ליה מנכסיו:

וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה — מוּתָּר. דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידֵּי דְּנַפְשֵׁיהּ קָמַהְדַּר לֵיהּ.

Traduction

And one said: Even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item, it is permitted to return it to him, as when he returns it, he is returning to him something of his own and is not giving him anything new.

Rachi non traduit

מהדר ליה. משום דמידעם דנפשיה מהדר ליה ולא מהני ליה כלום:

תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה מַהְדַּר — הַיְינוּ דִּמְתָרֵץ מָקוֹם.

Traduction

We learned in the mishna: In a place where one takes payment for returning a lost item, the benefit that he receives for returning the item should fall into the category of consecrated Temple property. The Gemara asks: Granted, according to the one who says that even if the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he returns it to him, this is the reason that it is necessary to resolve the halakha in a place where one takes payment.

Rachi non traduit

בשלמא למ''ד אף בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה מהדר הינו דמתרץ מקום. כלומר דמשכחת ליה מקום שנוטלים עליה שכר תפול הנאה להקדש דכיון דנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה לא מצי בעל אבידה לשייר השכר לעצמו דהא נכסי מחזיר הן ואסורין עליו וצריך לו ליתן השכר והמחזיר אי אדם עשיר ואינו רוצה לקבל השכר להכי תפול הנאה להקדש:

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין, וְלָא מַהְדַּר, הֵיכִי מְתָרֵץ מָקוֹם? קַשְׁיָא.

Traduction

However, according to the one who said that in a case where the property of the one returning the lost item is forbidden to the owner of the lost item he may not return it to him, how does he explain the halakha taught with regard to a place where one takes payment? Since the mishna is referring to a case where the property of the owner of the lost item is forbidden to the one returning the lost item, why is it prohibited for the owner of the lost item to keep the payment? It is not prohibited for him to benefit from the property of the one returning the lost item. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.

Rachi non traduit

אלא למאן דאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבדיה לא מהדר היכי מתרץ מקום. שנוטלין עליה שכר הא ליכא שכרו כלל דלא מהדר והכא ליכא לתרוצי אחדא קתני דהתם דכיון דקאמר בשנכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה קא מוקי ביה תפול הנאה להקדש דכופין לבעל אבידה שיתן השכר להקדש ואין יכול להחזיק בו דנכסי מחזיר אסורין הן עליו אבל הכא ליכא לתרוצי אחדא קתני אנכסי בעל אבידה אסורין עליה דכיון דנכסי מחזיר אין אסורין על בעל אבידה מצי האי בעל אבידה למיתפס השכר לנפשיה ולא נפיל להקדש והיכי מתרץ מקום קשיא:

Tossefoth non traduit

היכי מתרץ מקום קשיא. וא''ת ולישני כדלעיל דחדא קתני ורישא מיירי שאין בעל אבידה רוצה לעכב השכר לעצמו ואז צריך שתפול הנאה להקדש שאין המחזיר רשאי לאוכלו שמודר הנאה ממנו יש לומר דלא דמי בשלמא לעיל רגילות הוא שאין המחזיר רוצה ליטול שכר על השבת אבידה משום - מצוה דגנאי הוא אבל הכא לאו אורחא דמלתא שהרי אין גנאי מלעכבו לעצמו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source