Nedarim
Daf 29a
אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה? וּמָה אִילּוּ אָמַר לְאִשָּׁה ''הַיּוֹם אַתְּ אִשְׁתִּי וּלְמָחָר אִי אַתְּ אִשְׁתִּי'', מִי נָפְקָא בְּלָא גֵּט?!
Traduction
Rav Hamnuna said to Ulla: Where did their sanctity go? How can the consecrated saplings become non-sacred without being redeemed? And what would happen if one said to a woman while performing betrothal: Today you are my wife and tomorrow you are not my wife? Would she exit the marriage the next day without a bill of divorce? Likewise, in the mishna, once one consecrated the saplings, how is their sanctity withdrawn without redemption?
Rachi non traduit
א''ל רב המנונא. לעולא היאך יוצאין לחולין בלא פדייה:
וכי קדושה שלהן להיכן הלכה. כלומר היכי פקעה בכדי אע''פ שנקצצו:
והלא האומר לאשה היום את אשתי. שתהא לי מקודשת היום:
ולמחר אי את אשתי. אע''פ שהתנה כך בשעת קידושין:
מי נפקא למחר בלא גט. ה''נ אע''ג דנקצצו היינו כמו למחר אין את אשתו ולא נפקי בלא פדיון:
Tossefoth non traduit
היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מי נפקא בלא גט. וא''ת ומנלן דצריך גט וי''ל דבפרק המגרש בגטין (דף פג:) מיבעיא לן גבי האומר לאשתו היום אי את אשתי ולמחר את אשתי כלומר תהא מגורשת היום ולמחר לא תהא מגורשת מהו ופשיט התם כיון דפסקה פסקה והויא מגורשת לעולם ואם כן גבי קדושין נמי הוי מקודשת לעולם דאיתקש הויה ליציאה וס''ד השתא דבהא לא פליג עולא:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי קָא מְדַמֵּית קְדוּשַּׁת דָּמִים לִקְדוּשַּׁת הַגּוּף? קְדוּשַּׁת דָּמִים פָּקְעָה בִּכְדֵי, קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי.
Traduction
Rava said to him: How do you compare sanctity inherent in its value to inherent sanctity? Sanctity inherent in its value departs with nothing being done, since it is conditional. When the condition is fulfilled and the saplings are cut, the sanctity is removed. However, inherent sanctity, which relates to an entity that itself is consecrated, e.g., a betrothed woman, does not depart with nothing being done. An action must be performed in order to remove it.
Rachi non traduit
מי קא מדמית קדושת הגוף. וכו'. הני נטיעות דקדישי לפדייה קדישי קדושת דמים ולהכי פקעו מאחר שנקצצו אבל אשה קדושת הגוף היא ולהכי לא פקעה בכדי:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא פָּקְעָה בִּכְדִי? וְהָתַנְיָא: ''שׁוֹר זֶה עוֹלָה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים'' — כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלָמִים. אַמַּאי? קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ, וּפָקְעָה בִּכְדִי!
Traduction
Abaye said to him: And does inherent sanctity not depart with nothing being done? But isn’t it taught in a baraita that if one said: This ox is a burnt-offering for all of thirty days and after thirty days it is a peace-offering, for all of thirty days it is a burnt-offering and after thirty days it is a peace-offering. One can ask: Why is this so? These offerings are examples of inherent sanctity, and it departs with nothing being done. After thirty days, it is transformed into a peace-offering without any action being taken.
Rachi non traduit
והתניא מי שאמר שור זה עולה כל ל' יום. שאם יקרב בתוך ל' יום עולה ואם לאחר ל' יום יקרב יהא שלמים:
כל ל' יום הוי עולה. כמו שאמר ולאחר ל' יצא מקדושת עולה והוי שלמים:
ואמאי. נפקא מקדושת עולה הא קדושת הגוף נינהו ופקעה בכדי וקשיא לעולא דאמר קדושת הגוף לא פקעה בכדי:
Tossefoth non traduit
והתנן שור זה עולה כל ל' יום עולה. ומועלין בה כל אותן שלשים יום - אור''י דגרס דתניא שהיא ברייתא ולא משנה:
שור זה עולה כל שלשים יום ולאחר ל' יום שלמים כל ל' יום עולה. ומועלין בה כל אותן ל' יום [וגם] אם בא כל אותן ל' יום מקריבו כדין עולה ואם נתעכב להקריבו עד לאחר ל' יום הוי משם ואילך שלמים אלמא פקעה קדושת הגוף בכדי ולא דמי להא דאמר בזבחים (דף ל -) תחול זו ואח''כ תחול זו לא חיילא דשאני הכא דלכתחילה לא אמר סתם שיהיה עולה אלא אמר כל ל' יום:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּאָמַר לִדְמֵי.
Traduction
The Gemara answers: With what are we dealing here? It is a case where one did not consecrate the animal as a burnt-offering or peace-offering but rather he said that he was consecrating it for its monetary value, with which to purchase a burnt-offering or peace-offering. Therefore, there was no inherent sanctity.
Rachi non traduit
אמר לך עולא הכא במאי עסקינן. דפקעה קדושת עולה:
דאמר לדמי. דאמר הכי תורת דמיו עולה כל ל' יום לאחר שאפדנו ואקח בדליו עולה להכי לאחר ל' יום פקעה בכדי דקדושת דמים היא אבל קדושת הגוף אכתי לא פקעה:
Tossefoth non traduit
דאמר לדמי. שאמר לדמי עולה וא''ת והא אמרינן הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף וי''ל דאיירי הכא דאמר לדמי נסכים דמודה שם רבא כדאמר בשבועות בפ''ק (דף יא -) אי נמי התם בתם ולכך קדוש קדושת הגוף אבל הכא בבעל מום ולכך קדוש קדושת דמים:
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ''לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם עוֹלָה, וּמֵעַכְשָׁיו שְׁלָמִים''. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲדָא בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף, וַחֲדָא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים —
Traduction
The Gemara asks: If so, say the latter clause: If he said that after thirty days it should be a burnt-offering, and from now until thirty days it should be a peace-offering, his words are binding. Granted, if you say that one clause is referring to inherent sanctity and one clause is referring to sanctity inherent in its value,
Rachi non traduit
א''ה. דמוקמת לה לדמי:
אימא סיפא. דההיא אמר שור זה לאחר שלשים יום עולה ומעכשיו ועד שלשים יום שלמים הכי הוי כדאמר איהו:
אי אמרת בשלמא. רישא בקדושת הגוף וסיפא בקדושת דמים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source