Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 17a

תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב''. מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת. יָצָא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל — שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ!

Traduction

However, the verse states: ''Or if anyone swears clearly with his lips to do evil, or to do good'' (Leviticus 5:4). From the juxtaposition of evil and good it is derived that just as the doing of good, which is interpreted as obligating himself to take a positive action, is referring to a permitted activity, e.g., to eat, so too, the doing of evil, which is interpreted as prohibiting himself from something, refers only to that which is permitted, e.g., not to eat. This excludes one who takes an oath to nullify a mitzva and does not nullify it; he is not liable for violating the oath, as the permission to nullify it is not in his power.

Rachi non traduit

תלמוד לומר להרע או להיטיב מה הטבה רשות. דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל חייב בקרבן על השבועה אף הרעה דמחייב עלה קרבן הרעה דרשות ולא נשבע לבטל את המצוה דהיא שבועה דהרעה לאו הרשות בידו:

חַד קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ מִקָּרְבַּן שְׁבוּעָה, וְחַד לְמִיפְטְרֵיהּ מִן לָאו דִּשְׁבוּעָה.

Traduction

The Gemara answers that both verses are necessary. One verse: ''To do evil or to do good,'' which is stated in the context of the halakhot of offerings, is necessary to exempt him from bringing an offering for violating an oath, and one verse: ''He shall not profane,'' is necessary to exempt him from the prohibition for violating an oath.

Rachi non traduit

חד קרא. קא אתי למיפטריה מקרבן שבועה דהאי קרא דלהרע או להיטיב בקרבן מיירי ואידך לא יחל דברו דבלאו מיירי אתי למיפטריה מן לאו דשבועה:

Tossefoth non traduit

חד למפטריה מקרבן שבועה וחד למפטרי' מלאו דשבועה. מלא יחל כלומר אם מיחל דברו ומקיים המצוה אבל מ''מ אינו פטור משבועה דנשבע לבטל המצוה אלא לוקה עליו משום שוא כדתנן פ''ג דשבועות (דף כט.):

מַתְנִי' יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה. כֵּיצַד? אָמַר: ''הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל'', ''הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל'', וְאָכַל — חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל'', ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל'', וְאָכַל — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

Traduction

MISHNA: There is a vow within a vow. It is possible to impose an additional prohibition, by means of a vow, on an item that is already forbidden by means of a vow. But there is no oath within an oath. If one takes an oath twice with regard to the same action, the second oath does not take effect. How so? If one said: I am hereby a nazirite if I eat, and then repeated: I am hereby a nazirite if I eat, and then he ate, he is obligated to observe naziriteship for thirty days for each and every one of the vows, as both vows took effect. However, if he said: I hereby take an oath that I will not eat, and repeated: I hereby take an oath that I will not eat, and then he ate, he is liable to bring an offering for only one violation of an oath.

Rachi non traduit

מתני' יש נדר בתוך נדר. דנדר חל אחר נדר:

אין שבועה בתוך שבועה. ואם אמר שבועה שלא אוכל כו':

כיצד אמר הריני נזיר אם אוכל. וחזר ואמר כו' חייב על כל פעם ופעם נזירות אחת:

אינו חייב אלא על אכילה אחת. קרבן שבועה אחת:

Tossefoth non traduit

יש נדר בתוך נדר. כדמפרש ואזיל בתר הכי דאמר הריני נזיר הריני נזיר וא''ת פתח בנדר דמשמע קונם וסיים בנזירות וי''ל דנזירות נמי איקרי נדר דכתיב (במדבר ו) לנדור נדר נזיר אבל מ''מ אמאי שבק סתם נדר ופתח בזה וי''ל משום דבנדרים לא משכחת נדר בתוך נדר דאי אמר ככר זה עלי קונם ככר זה עלי קונם לא חייל דאין איסור חל על האיסור ואף בנזירות דקאמר דנזירות חל על נזירות לאו לחיובי תרתי בחד ל' יום אלא לענין שיעשה שתי נזירות זו אחר זו דבשלמא התם בנזירות שייך למימר כשאמר ב''פ הריני נזיר היום הריני נזיר היום שיכול להוסיף בדבור שני ל' יום משמע ל' יום חדשים כפעם ראשונה שאמר הריני נזיר היום שרוצה לומר ל' יום דהויא השתא כאילו [אמר] ל' יום ב' פעמים ואפילו את''ל דאפילו אם אמר הריני נזיר ל' יום והדר אמר הריני נזיר אלו ל' יום דהוי לשמואל כמו כהיום היום מכ''מ י''ל דשאני נזירות הואיל ואית ליה קיצותא ל' יום יש לנו לומר שבא להוסיף שלשים יום חדשים ולכך שייך שפיר למימר דחייל נזירות על נזירות מעשה זו אחר זו כדפרישית אבל גבי נדר דקונם דלית ליה אלא לפי מה שמפרש האדם נמי אפי' כי אמר ככר זו עלי קונם היום אינו אסור אלא אותו היום וכי הדר אמר זימנא אחריתי קונם ככר זה היום אין לנו לתלות דאתא לאסור ולאוסופי למחר כיון דמהיום משמע הלכך לא שייך למימר נדר חל על נדר ולהוסיף נדר אחר כמו בנזירות כדפרישית ולאותו יום גופיה נמי אין לנו שיחול נדר על נדר ולחיובי תרתי קאמר דאין איסור חל על איסור ואפילו בנזירות אין איסור חל על איסור:

הריני נזיר אם אוכל הריני נזיר. ה''ה דהוי מצי למתני הריני נזיר בלא שום תנאי אלא אורחא דמילתא קאמר שכן דרך לומר מחמת שום דבר כיוצא בזה שמסרבין בו לאכול והוא אינו רוצה ונודר אם יאכל ועי''ל דאגב דבעי לאדכורי אכילה גבי שבועה נקטי' נמי גבי נזירות וכן פר''י:
ולפלוג וליתני בדידה:

גְּמָ' אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'' ''הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר'', דְּמִיגּוֹ דְּקָא מִיתּוֹסַף יוֹמָא יַתִּירָא — חָיְילָא נְזִירוּת עַל נְזִירוּת. אֲבָל אָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'', ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'' — אֵין חָלָה נְזִירוּת עַל נְזִירוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ אָמַר: ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'', ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'' — חָלָה נְזִירוּת עֲלֵיהּ.

Traduction

GEMARA: Rav Huna said: They taught that there is a vow within a vow only where he said: I am hereby a nazirite today, and then he said: I am hereby a nazirite tomorrow. As since an additional day of naziriteship is added by the second vow, an additional thirty-day obligation of naziriteship takes effect upon the first term of naziriteship. However, if he said: I am hereby a nazirite today, and then repeated: I am hereby a nazirite today, a vow of naziriteship does not take effect upon a previous vow of naziriteship, and he must observe only one term of naziriteship. And Shmuel said that even if he said: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite today, a second vow of naziriteship takes effect with regard to him, as one can apply two obligations of naziriteship to himself one after the other.

Rachi non traduit

גמ' לא שנו. דיש נדר בתוך נדר:

אלא דאמר כו'. דמיגו דאיתוסף יומא יתירא בנזירות ראשונה דכי אמר הריני נזיר היום קבל עליו נזירות שלשים וכי הדר ואמר הריני נזיר למחר משמע הריני נזיר שלשים יום ואחד ואין נזירות ליום אחד הלכך חל נזירות על נזירות והוי נזיר שלשים אחרים:

אבל. אם אמר וכו':

וּלְרַב הוּנָא, אַדִּתְנָא אֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה, לִיתְנֵי: יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר. ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר'' — יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'' ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'' —

Traduction

The Gemara asks: And according to Rav Huna, instead of teaching that there is no oath within an oath, drawing a distinction between a vow and an oath, let the mishna teach a narrower distinction between different vows, stating that there is a case of a vow within a vow, and there is a case in which there is not a vow within a vow. How so? If one says: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite tomorrow, in this case there is a vow within a vow. However, if one says: I am hereby a nazirite today, and then again says: I am hereby a nazirite today,

Rachi non traduit

ולרב הונא. דקאמר דכי אמר הריני נזיר היום לא חיילי עליה שתי נזירות אם כן ליפלוג בדידה בנדרים וניתני נמי יש נדר בתוך נדר ואין נדר בתוך נדר כיצד הריני נזיר היום הריני נזיר למחר יש נדר בתוך נדר וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source