Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 10a
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כִּי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה — בִּנְדָבָה, בְּנֶדֶר לָא אָמַר.
Traduction
Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, it can be argued that when Rabbi Yehuda said that it is good to take a vow and fulfill it, he said it with regard to a gift offering, but he did not say it with regard to vows.
Rachi non traduit
אפילו תימא רבי יהודה היא. מתני' דשני בין נדר לנדבה דלר' יהודה נמי שאני ליה וכי קאמר ר' יהודה טוב נודר ומשלם היינו דאמר בלשון נדבה אבל בנדר לא אמר:
Tossefoth non traduit
ואבע''א כי קאמר ר' יהודה בנדר אבל בנדבה לא קאמר:
וְהָקָתָנֵי: ''טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְקַיֵּים''! תְּנִי: ''נוֹדֵב וּמְקַיֵּים''.
Traduction
The Gemara asks: But isn’t the mishna teaching that according to Rabbi Yehuda, better than both this and that is one who vows [noder] and pays, which indicates that he says this even about vows? The Gemara answers: Teach the opinion of Rabbi Yehuda with the following, emended formulation: Better than both this and that is one who volunteers [nodev] a gift offering and pays it.
מַאי שְׁנָא נוֹדֵר דְּלָא, דִילְמָא אָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה? נְדָבָה נָמֵי, דִּילְמָא אָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה!
Traduction
The Gemara asks: What is different about one who vows, i.e., one who says: It is incumbent upon me to bring an offering, which is not proper to do due to the concern that perhaps he will encounter a stumbling block and not bring it promptly, thereby violating the prohibition against delaying? One should also not designate a particular animal as a gift offering, due to the concern that perhaps he will encounter a stumbling block with it.
Rachi non traduit
מ''ש נדר דלא כו' דאתי בה לידי תקלה. כדלעיל:
Tossefoth non traduit
נדבה נמי אתי לידי תקלה. ומשני ר''י לטעמיה ה''מ לשנויי כדלעיל אלא ניחא ליה לאתויי כרבי יהודה גופיה וכן בסמוך [גבי] נזירות מייתי מר' יהודה חסידים הראשונים וכו' מהאי טעמא אע''ג דהוה מצי לשנויי כדלעיל:
רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אָדָם מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה, וּמַקְדִּישָׁה, וְסוֹמֵךְ עָלֶיהָ, וְשׁוֹחֲטָהּ.
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as he said explicitly in a baraita: A person brings his lamb to the Temple courtyard and consecrates it there, and immediately leans on it and slaughters it. Consequently, there is no concern that he will encounter a stumbling block.
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר אדם מביא כבשתו בעזרה. ואם תאמר וללישנא קמא דאוקמינא פלוגתייהו בנדר ואפי' בנדר שרי ר' יהודה הא דקתני בהו אדם מביא כבשתו וכו' אלמא חייש רבי יהודה לתקלה ואפי' בנדבה לא שרי אלא בכה''ג לכ''ש בנדר דמיתסר וי''ל דאיכא למימר עצה טובה קמ''ל וא''ת והא בתוספתא קתני ר' יהודה אמר טוב מזה ומזה ש''מ דלענין איסורא קאמר וי''ל דלעולם עצה טובה קמ''ל הך ברייתא ולא משום איסורא קאמר ואיידי דאיירי ר''מ טוב מזה ומזה דלענין איסור קאמר ר''מ א''ר יהודה נמי האי לישנא טוב מזה ומזה ולעולם לענין עצה טובה קמ''ל ולא לענין איסור קא''ל והשתא מסיק לישנא בתרא דנדרים אתי לכ''ע אפי' לר' יהודה וכן ללישנא קמא אפי' לר''מ בנדבה:
אדם מביא כבשתו. מדנקט לשון נקיבה אלמא דבשלמים איירי ותימה דמאי תקלה שייך בשלמים והלא אין מעילה בשלמים וי''ל דנהי דמעילה ליכא איסור דאורייתא מיהא איכא כדאמר בר''ה (דף כח -) בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא משום דאיסורא רכיב עליה:
תִּינַח נְדָבָה דְקָרְבָּנוֹת, נְדָבָה דִנְזִירוּת מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: That works out well with regard to voluntary gifts in the context of offerings, but with regard to the voluntary acceptance of naziriteship, what is there to say? There is still room for concern that one will not fulfill the obligations incumbent upon him as a nazirite.
רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְאַוִּין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת. לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יְדֵיהֶם, מָה הָיוּ עוֹשִׂין? עוֹמְדִים וּמִתְנַדְּבִין נְזִירוּת לַמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיֵּיב קָרְבַּן חַטָּאת לַמָּקוֹם.
Traduction
The Gemara answers: Here, too, Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The early generations of pious men would desire to bring a sin-offering but did not have the opportunity to do so because the Holy One, Blessed be He, does not bring about a stumbling block through them, and they would not sin even unwittingly. What would they do? They would rise and volunteer naziriteship to the Omnipresent in order to be liable to bring a sin-offering of a nazirite to the Omnipresent.
Rachi non traduit
לפי שאין הקב''ה מביא תקלה על ידייהן. (שאין באין) כלומר שהם מתייראים שלא יעשו שום חטא ורוצין להביא קרבן להתכפר עליהם לפי שאין הקב''ה מביא תקלה על ידיהם מה היו עושין כדי שיתחייבו קרבן שאין מביאין קרבן חטאת אלא על חטא ממש ענין אחר לפי שאין הקב''ה מביא תקלה על ידיהם שאין באין לידי שום תקלה ושום חטא שיתחייבו קרבן חטאת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא נָדְרוּ בְּנָזִיר, אֶלָּא: הָרוֹצֶה לְהָבִיא עוֹלָה — מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא, שְׁלָמִים — מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא, תּוֹדָה וְאַרְבָּעָה מִינֵי לַחְמָהּ — מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא. אֲבָל בִּנְזִירוּת לֹא הִתְנַדְּבוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ חוֹטְאִין. שֶׁנֶּאֱמַר ''וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ''.
Traduction
Rabbi Shimon says: They did not take a vow of naziriteship. Rather, one who would want to bring a burnt-offering would volunteer and bring it; one who would want to bring a peace-offering would volunteer and bring it; and one who would want to bring a thanks-offering and its four types of bread would volunteer and bring them. However, they did not volunteer naziriteship in order that they not be called sinners. According to Rabbi Shimon, naziriteship involves some element of sin, as it is stated: ''And he shall make atonement for him, for that he sinned against the soul'' (Numbers 6:11).
Rachi non traduit
אלא הרוצה להתנדב מתנדב ומביא שלמים וכו'. אבל חטאת לא אתי בנדבה ובנזירות נמי לא היו מתנדבין שלא יקראו חוטאים ומתני' דקתני נדר בנזיר דמשמע דכשרים נודרין בנזירות לאו ר' שמעון היא:
אָמַר אַבָּיֵי: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר כּוּלָּן שִׁיטָה אַחַת הֵן, דְּנָזִיר חוֹטֵא הָוֵי: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָא דַּאֲמַרַן.
Traduction
§ Abaye said: Shimon HaTzaddik, Rabbi Shimon, and Rabbi Elazar HaKappar are all of the same opinion, that a nazirite is a sinner. The statements of Shimon HaTzaddik and Rabbi Shimon in this regard are that which we already said.
Rachi non traduit
כולן שיטה אחת. דבשיטה אחת משוו דעתייהו:
דנזיר חוטא הוי. משום דנדר:
Tossefoth non traduit
אמר אביי שמעון הצדיק כו'. תרוייהו אינם שוין ר''ש איירי בנזיר טמא כדאמר לעיל ור' אליעזר הקפר איירי בטהור וי''ל דאה''נ ולהכי לא קאמר דבר אחד אלא שיטה א' דכולהו ס''ל דנזיר חוטא טפי מרבנן דידהו וכה''ג אמרי' בהמוכר את הספינה (דף עח:):
כולן שיטה אחת הן. לאו דוקא שהרי שמעון הצדיק אין להוכיח דטעמא אינו אלא מפני שמתחרטין וכה''ג איכא בפרק רבן גמליאל (יבמות דף נא:
ושם) כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור הר''ר יוסף זצ''ל כדפירש':
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: ''וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ''. וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא: שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִכָּאן כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא.
Traduction
And Rabbi Elazar HaKappar the Distinguished agrees, as it is taught in a baraita that Rabbi Elazar HaKappar the Distinguished says: It is written with regard to the priest who sacrificed the offering of a nazirite: ''And he shall make atonement for him, for that he sinned against the soul.'' Against which soul did the nazirite sin? Rather, his sin is that he caused himself suffering by refraining from wine. Are these matters not inferred a fortiori: Just as this nazirite, who causes himself suffering only by refraining from wine, is called a sinner, one who causes himself suffering by refraining from everything is all the more so to be considered a sinner. From here it can be derived that whoever fasts unnecessarily is called a sinner.
וְהָדֵין קְרָא בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב! מִשּׁוּם דְּשָׁנָה בְּחֵטְא הוּא.
Traduction
The Gemara raises a question with regard to the opinion of Rabbi Elazar HaKappar. Isn’t this verse written with regard to a ritually impure nazirite? Consequently, only a nazirite who becomes impure shall be considered a sinner. The Gemara answers: Rabbi Elazar HaKappar holds that the verse uses this terminology with regard to a ritually impure nazirite because he repeated his sin. However, becoming a nazirite is itself considered a sin.
Rachi non traduit
והדין קרא בנזיר טמא כתיב. על שם שטימא את עצמו במת קאמר קרא אשר חטא על הנפש:
משום דשנה בחטא הוא. דעל שם ששנה עצמו בחטא שנזר עצמו ועוד שטימא נזירותו להכי כתיב ביה אשר חטא על הנפש והוא הדין נמי לשאר נזירין דאיקרו חוטאים וגלי רחמנא בהאי והוא הדין לכולהו ואהכי גילה בהאי משום דזה שונה בחטא שני פעמים ותולין הקלקלה במקולקל:
Tossefoth non traduit
דשנה בחטא. בצער של יין כי חוזר ומתחיל נזירות אי נמי שנה בחטא דיין ובטומאה:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר (לַחֲבֵירוֹ) ''קוּנָּם'' ''קוּנָּח'' ''קוּנָּס'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַקָּרְבָּן. ''חֶרֶק'' ''חֶרֶךְ'' ''חֶרֶף'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַחֵרֶם. ''נָזִיק'' ''נָזִיחַ'' ''פָּזִיחַ'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לִנְזִירוּת. ''שְׁבוּתָה'' ''שְׁקוּקָה'', נוֹדֵר בְּ''מוֹהִי'' — הֲרֵי אֵלּוּ כִּינּוּיִין לַשְּׁבוּעָה.
Traduction
MISHNA: In the case of one who says to another that a certain object is konam, konaḥ, or konas, these expressions are substitutes for the term offering [korban], and the vow takes effect. Ḥerek, ḥerekh and ḥeref; these are substitutes for the term indicating a dedication [ḥerem] to the Temple treasury. Nazik, naziaḥ, and paziaḥ; these are substitutes for the term naziriteship [nazir]. Shevuta, shekuka, or one who vows with the term mohi, these are substitutes for the term oath [shevua].
Rachi non traduit
מתני' האומר קונם. שאמר קונם ככר זה עלי:
חרק. האומר ככר זה עליך חרק או שאמר נזיק נזיח פזיח הריני נזיק אם אוכל ככר זה או שאמר נזיח הוי כאילו נדר בנזיר:
שבותה. שלא אוכל ככר זה או שקוקה הרי אלו כינווים לשבועה והוי כאילו נשבע ממש:
נדיר במוהי. כמו מומתא לשון שבועה:
Tossefoth non traduit
חרק חרך וכו'. אין לפרש משום דלשונות הללו נוטין קצת אחר לשון חרם אלא למאן דאמר לשון אומות נינהו דוקא [אבל] למ''ד לשון שבדו חכמים [לא דא''כ לתני נמי חרך חרט]:
גְּמָ' אִיתְּמַר כִּינּוּיִין, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְשׁוֹן אוּמּוֹת הֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: לָשׁוֹן שֶׁבָּדוּ לָהֶם חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ''.
Traduction
GEMARA: It was stated that amora’im disagreed about substitutes for the language of vows. Rabbi Yoḥanan said: They are terms from a language of other nations that mean offering, dedication, naziriteship, or oath. Rabbi Shimon ben Lakish said: These terms employ language that the Sages devised [badu] with which one can take a vow. In order to explain the word badu, he adds: And so it states with regard to Jeroboam: ''In the month that he had devised [bada] in his own heart'' (I Kings 12:33).
Rachi non traduit
גמ' איתמר כינויין. דקתני במתני':
רבי יוחנן אמר לשון אומות הן. דהכי משתבעי אומות וכי נדרי אז משתבעי משתעו בהני לשונות וישראל נמי כי אמר בהאי לישנא מיתסר דהתורה אמרה כי ידור בכל לשון דנדר:
לשון שבדו להן חכמים. הני לשונות מצאו להם חכמים שיהו נודרין בהן:
Tossefoth non traduit
וכן הוא אומר בחדש אשר בדא מלבו. וכה''ג לא אשכחן בעלמא:
וְטַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן כִּינּוּיִין? דְּלָא לֵימָא ''קָרְבָּן''. וְלֵימָא ''קָרְבָּן''? דִּילְמָא אָמַר ''קָרְבָּן לַה'''. וְלֵימָא ''קָרְבָּן לַה'''? דִּילְמָא אָמַר ''לַה''' וְלָא אָמַר ''קָרְבָּן'', וְקָא מַפֵּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
Traduction
And according to the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, what is the reason that the Sages established substitutes for the language of vows? The Gemara answers: It is so that one not explicitly say the term offering. The Gemara asks: And let him say the term offering; what is wrong with that? The Gemara answers: Perhaps he will say: An offering to the Lord. The Gemara asks: And let him say: An offering to the Lord. The Gemara answers: Perhaps he will say: To the Lord, and he will then change his mind and not say: An offering, and he will thereby express the name of Heaven in vain.
Rachi non traduit
תקינו חכמים כינויין דלא לימא קרבן. בשם כדאמרינן בעלמא (עירובין ד' כא:) קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ותיקן לה אזנים דכתיב איזן וחיקר תיקן משלים הרבה שגזר על השניות כי היכי דלא לפגעו באיסורא דאורייתא הכי נמי תקינו רבנן כינויין לנדרים דהנודר בהני כינויין כאילו נודר בקרבן עצמו וכן בכינוי דחרם וכגון נמי ושמרתם את משמרתי (ויקרא י''ח:ל') עשו משמרת למשמרתי כי היכי דלא ליתי למינדר בנדר דאורייתא דאתי למימר נמי קרבן לה' והיינו דתנן (אבות פ''ג מי''ג) נדרים סיג לפרישות שתיקנו אלו כינויין כדי להפריש האדם מן העבירה:
Tossefoth non traduit
ה''ג דלא לימא קרבן ולימא קרבן דלמא אמר קרבן לה' ונימא קרבן לה' דילמא אמר לה' ולא אמר קרבן. והאי טעמא שייך בכולהו [כמו] בנדרים כדאמר הש''ס בנזיר דלא לימא לה' הריני נזיר כדכתיב נזיר להזיר לה' (במדבר ו':
ב') וחרם דלא לימא לה' חרם דכתיב אשר יחרם איש לה' (ויקרא כ''ז:כ''ח) וכן שבועה דכתיב שבועת ה' תהיה וגו' (שמות כ''ב:י') ומשום דעיקר מכילתין בנדרים נקט לפרושי הכי בנדרים דוקא:
וְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
Traduction
And similarly, it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source