Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 56b

מָה יְמֵי חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת — אַף יְמֵי סְפָרוֹ. וּמָה יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי סְפָרוֹ.

Traduction

Just as the days of his confirmed leprosy require shaving, so too, the days of his counting require shaving; and just as the days of his confirmed leprosy do not count as part of his tally of naziriteship, so too, the days of his counting should not count toward his term of naziriteship?

Rachi non traduit

מה ימי חלוטו טעון תגלחת. וצפורין כדמפרש בהו קרא:

יָכוֹל אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ כֵּן? וְהַדִּין נוֹתֵן: חָלוּט מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. אִם לָמַדְתָּ לִימֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

One might have thought that even his days of quarantine as a leper should share the same halakha and not be counted. And it is logical that those days should not count for him either, as the two states are comparable: A confirmed leper renders items ritually impure through lying or sitting, and a leper in the days of his quarantine also renders items impure through lying or sitting. Consequently, if you learned with regard to the days of confirmed leprosy that they do not count as part of his tally, so too, the days of quarantine should not count as part of his tally either.

אָמַרְתָּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁכֵּן חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין. תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן, לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לַמִּנְיָן.

Traduction

The Gemara rejects this argument: You can say in response: No, if you said this halakha with regard to the days of confirmed leprosy, the reason is that his confirmed state of leprosy requires him to shave after he is healed and to bring an offering before he can commence his naziriteship. Therefore, these days do not count toward his naziriteship. However, will you say the same with regard to the days of his quarantine, which do not require shaving and for which he does not bring an offering? Therefore, perhaps they should count toward his tally.

מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי סְפָרוֹ וִימֵי גְמָרוֹ — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְהֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע — הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.

Traduction

From here they stated: The days of a leper’s counting and the days of his confirmed leprosy, when he is a full-fledged leper, do not count as part of his tally of his term of naziriteship. However, the days of the impurity of the zav and the zava and the days of a leper’s quarantine do count as part of his tally of his term of naziriteship.

Rachi non traduit

גמרו. היינו ימי חלוטו:

ימי הסגרו. אלו ימים שהוא מוסגר קודם שמוחלט פעמים י''ד יום ונטהר בתוך ימי הסגר שהן עולין לו אותן ימים:

אבל ימי הזב כו'. שאינם טעונין תגלחת ועוד לא נטמאו בטומאת מת הרי אלו עולין לו מן המנין:

Tossefoth non traduit

ימי ספרו. לאחר שנתרפא שהוא מגלח כל שערו ומונה (כל) שבעה ימים וחוזר ומגלח ואז הוא נטהר לגמרי מנין שאותן שבעה אין עולין לו מן המנין וקצת קשה דתיתי בק''ו מנזיר בקבר ששערו ראוי לתגלחת טהרה:

שכן טעון תגלחת והוו כעין ימי טומאתו:

אבל ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע. אחרי שאין טעונין תגלחת הרי אלו עולין:

קָתָנֵי מִיהַת: לָא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָה שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ. בְּמַאי? אִילֵימָא בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, הָא בָּעִינַן גִּידּוּל שֵׂעָר.

Traduction

With regard to the issue at hand, in any event the baraita teaches: No, if you say that this is true with regard to his days of impurity, which negate the previous days, shall you also say that this is the case with regard to his days of confirmed leprosy, which do not negate the previous ones? The Gemara analyzes this argument: To what does this statement refer? If we say it is referring to a short naziriteship of thirty days, this cannot be the case, as we require hair growth of thirty days after his purification.

Rachi non traduit

קתני מיהת לא אם אמרת כו' תאמר בימי חלוטו. שאין מבטל בהן את הקודמין במאי אילימא בנזירות מועטת והא בעינן גידל שיער אלא לאו בנזירות מרובה וקתני שאין עולין לו מן המנין וקשיא לרב חסדא:

Tossefoth non traduit

אילימא בנזירות מועטת. כלומר שאין לו למנות רק שלשים יום משהתחיל צרעתו עד סוף ימי נזירות והא בעי גידול שיער והיכי בעי למימר דימי חלוטו יעלו לו מן המנין לנזירותו דקתני תאמר בימי חלוטו אין מבטל בהו הקודמין ולכך יעלו והא ביום דבתחילת צרעתו לא היה לו למנות אלא שלשים יום ונתרפא וגלח בתר גילוחו צריך לחזור ולמנות שלשים יום דבבציר משלשים יום לא הוי גידול שיער:

אֶלָּא לָאו בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אַלְמָא לָא סָלְקִין לֵיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rather, is it not the case that it is referring to a lengthy naziriteship, and nevertheless the baraita teaches that they do not count as part of his tally. Apparently, his days as a full-fledged leper do not count toward his term of naziriteship, which contradicts Rav Ḥisda’s ruling. The Gemara concludes: Learn from this that Rav Ḥisda’s opinion should be rejected.

Rachi non traduit

שמע מינה. דמהא תיובתא ש''מ וא''ת לוקמה בנזירות חמשים יום כדלעיל הא לא אפשר דהא קתני לה דומיא דימי טומאה דמה להלן פסיקא לן דאין עולין אף כאן אין עולין:

Tossefoth non traduit

אלא לאו בנזירות מרובה. שהיה לו למנות יותר משלשים יום כשנצטרע וכי גילח לצרעתו יש לו עדיין למנות שלשים יום ואי ס''ד דאמרינן ימי צרעתו יעלו לו מן המנין הרי יש לו עדיין גידול שיער שלשים יום כעין מילתא דרב חסדא ממש וקאמר תנא קמא דלא סלקי ליה וקשה לרב חסדא:

מַתְנִי' אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.

Traduction

MISHNA: Rabbi Eliezer said in the name of Rabbi Yehoshua: With regard to any ritual impurity from a corpse for which a nazirite must shave, one is liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting that impurity. If someone who became impure from one of those sources of impurity enters the Temple, he violates the prohibition against an impure individual entering the sacred space. And with regard to any impurity from a corpse for which a nazirite does not shave, one is likewise not liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting it.

Tossefoth non traduit

רבי אליעזר אמר משום ר' יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין על ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה. כגון גולל ודופק ואהל רובע עצמות וכלים הנוגעים במת:

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: לֹא תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ.

Traduction

Rabbi Meir said: This impurity from a corpse that does not obligate a nazirite to shave should not be more lenient than the impurity of a creeping animal. The Torah clearly states that one rendered impure from a creeping animal is prohibited from entering the Temple (see Leviticus 5:2–3).

Rachi non traduit

מתני' לא תהא זו קלה מן השרץ. ומה על טומאת השרץ שאין הנזיר מטמא כלום חייבין עליו משום ביאת מקדש על טומאה מן המת שהוא טעון הזאה ג' וז' אינו דין שיהו חייבין עליה משום ביאת מקדש ואף ע''פ שאין הנזיר מגלח עליה:

Tossefoth non traduit

לא תהא זו קלה מן השרץ. דכתיב ביה בהדיא דחייבין עליה על ביאת מקדש:

גְּמָ' וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גְּמַר לַהּ? וְהָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמַר לָהּ. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְעַרְדַּסְקִיָּא, מָצָאתִי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פֵּתֶר רֹאשׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר בַּהֲלָכָה: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: אַל תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִשֶּׁרֶץ.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: And did Rabbi Eliezer learn this halakha in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya? But didn’t he learn it in the name of Rabbi Yehoshua bar Memel? As it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer said: When I went to a place called Ardaskeya, I found Rabbi Yehoshua ben Petter Rosh sitting and discussing the following halakha before Rabbi Meir: With regard to any ritual impurity from a corpse for which a nazirite must shave, one is liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting it. And with regard to any impurity from a corpse for which a nazirite does not shave, one is not liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting it. Rabbi Meir said to him: This impurity of a corpse that does not obligate a nazirite to shave should not be more lenient than the impurity of a creeping animal.

Rachi non traduit

גמ' ור' אליעזר מר' יהושע. סתמא דהיינו ר' יהושע בן חנניה הא גמר לה והא מר' יהושע בן ממל כו':

לערדסקיא. שם מקום:

בן פתר ראש. כך שמו:

Tossefoth non traduit

ורבי אליעזר משום ר' יהושע. סתם שהוא רבי יהושע בן חנניה גמיר לה והא משום ר' יהושע בן ממל גמר לה:

דתניא אמר ר' אליעזר כשהלכתי לערדסקיא מצאתי ר' יהושע בן פתר ראש. כך שם אביו שהיה יושב ודן לפני ר''מ כל טומאת מת כו' אמר לו [כלום] אתה בקי בר' יהושע בן ממל אמר [לי] הן כך א''ר יהושע בן ממל כל זה מדברי ר' אליעזר אלמא מרבי יהושע בן ממל גמיר ליה:

אָמַרְתִּי לוֹ: כְּלוּם אַתָּה בָּקִי בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל? אָמַר לִי: הֵן. כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. הֱוֵי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמִיר לַהּ!

Traduction

Rabbi Eliezer continued: I said to Rabbi Meir: Are you at all familiar with Rabbi Yehoshua bar Memel? He said to me: Yes. I continued: Rabbi Yehoshua bar Memel said this to me in the name of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: With regard to any ritual impurity from a corpse for which a nazirite must shave, one is liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting it. And with regard to any impurity from a corpse for which a nazirite does not shave, one is not liable due to the prohibition of entering the Temple after contracting it. This concludes the baraita. The Gemara comments: This is proof that Rabbi Eliezer learned this halakha in the name of Rabbi Yehoshua bar Memel, not directly from Rabbi Yehoshua ben Ḥananya.

Rachi non traduit

אמרתי לו. לר' מאיר כלום בקי אתה בר' יהושע בן ממל אמר לי הן ואמר לי משום ר' יהושע כל טומאה כו':

אָמְרוּ, שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל שְׁמַעְתְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּבֵי תְּלָתָא, קַדְמָאֵי וּבָתְרָאֵי — אָמְרִינַן, מְצִיעָאֵי — לָא אָמְרִינַן.

Traduction

They said: Learn from this case the following principle: With regard to any statement of halakha that was stated as a tradition of three scholars, we say the first and the last names in the chain but we do not say the middle one. Therefore, the mishna mentions the name of Rabbi Eliezer, the last link in the tradition, and Rabbi Yehoshua ben Ḥananya, the first scholar, but it omits that of Rabbi Yehoshua bar Memel, the middle scholar in the chain.

Rachi non traduit

אמרו ש''מ כל שמעתתא דמתאמרא בבי תלתא. דשלישי שמע משני ושני מראשון דהאי מאן דבעי למימר להאי מילתא לא מצטרכא למימר אלא קמאי ובתראי ומציעאי לא כדתנן במתני' ר' אליעזר ור' יהושע ולא קחשיב ר' יהושע בן ממל בהדייהו:

Tossefoth non traduit

ש''מ מילתא דמיתאמרא [בבי תלתא] קדמאי ובתראי אמר מיצעי לא אמר. ה''נ ר' יהושע בן חנניה אמר לר' יהושע בן ממל ור' יהושע בן ממל לר''א ורבי שסידר המשנה הזכיר רבי אליעזר שהיה אחרון ורבי יהושע בן חנניה שהוא הראשון ורבי יהושע בן ממל שהוא האמצעי לא חש להזכירו:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר: כָּךְ מְקּוּבְּלַנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא שֶׁקִּיבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת וְחַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: We, too, learn in a mishna (Pe’a 2:6): Naḥum the Scribe [lavlar] said: This is the tradition that I received from Rabbi Meyasha, who received it from father, who received it from the pairs of Sages who served during the period of the Second Temple, who received it from the Prophets: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to one who sows the plants of dill and mustard in two or three separate locations in a single field, that he leaves a corner to the poor for each and every one of these plots on its own, rather than one corner for all of them.

Rachi non traduit

ה''ג הזורע את שדהו שני מיני חטין אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת דהואיל ובשדה אחת זרען אע''פ שהן שני מינים הואיל ושניהם מין חטין אינו חייב אלא פאה אחת אלא א''כ שם דעתו לחלקן ולעשות מהן שתי גרנות ואית ספרים דכתיב בהו הזורע שבת וחרדל אני''ס בלע''ז ותו לא ואנן לא גרסינן לה:

Tossefoth non traduit

שקיבל מן הזוגות. הלל ושמאי והם קיבלו משמעיה ואבטליון ומיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח שקיבלו מן הנביאים חגי זכריה ומלאכי שקבלו הלכה למשה מסיני בזורע שבת וחרדל (וכו') בשנים וג' מקומות שחייב בפאה מכל אחד ואחד כך גירסת הספרים ולא גרסינן ליה דהך משנה שנויה במסכת פאה (פ''ג מ''ב) גבי מחלוקת דר' עקיבא [במנמר] שדהו ושייר קלחים לחים ר''ע אומר פאה מכל א' ואחד וחכמים אומרים מאחד על הכל ומודים חכמים בזורע שבת כו' והכי גרסינן בפ''ב דפאה (מ''ה) הזורע שדהו ב' מיני חטין פי' שחמתית ולבנה [עשאן] גורן אחד נותן פאה אחת ב' גרנות ב' פאות מעשה שזרע ר''ש איש המצפה ובא לפני ר''ג ועלו ללשכת הגזית ושאלו לנחום הלכה ואמר כך מקובלני מר' מיאשא כו' שני מיני חטין עשאן גורן אחד נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות ואילו יהושע וכלב האמצעים לא קחשיב:

וְאִילּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לָא קָחָשֵׁיב. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara explains the proof from this source: And yet Naḥum the Scribe does not mention the names of Joshua and Caleb, despite the fact that they were the Elders who passed down this halakha from Moses to the Prophets. Learn from this that the middle links in a tradition are not necessarily listed.

Rachi non traduit

ואילו יהושע וכלב. דהוו מציעאי לא קחשיב אלמא דקמאי ובתראי אמרי' ומציעאי לא אמרינן ומן הנביאים ואילך קחשיב כולהו כחדא מפני שהיו מבית שני ואילך:

מַתְנִי' אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, רְבִיעִית דָּם, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ?

Traduction

MISHNA: The mishna continues to address the sources of ritual impurity for which a nazirite must shave. Rabbi Akiva said: I discussed this matter before Rabbi Eliezer and suggested the following a fortiori inference: If, with regard to a bone that is a barley-grain-bulk, which does not render a person impure in a tent, a nazirite must nevertheless shave for touching it or carrying it, then in the case of a quarter-log of blood, which is more stringent in that it renders a person impure in a tent, is it not logical that a nazirite should shave for touching it or carrying it?

Rachi non traduit

מתני' רביעית דם שהיא מטמאה כו' אינו דין שהנזיר מגלח על מגעה ועל משאה. וה''ה דהוה ליה למימר על אהילות דלרבי עקיבא אית ליה האי סברא אלא משום דלגבי שעורה דקמייתי ליה מיניה מקל וחומר לא מצי אמר על אהילות לא אמר נמי גבי רביעית דם:

Tossefoth non traduit

אמר ר''ע דנתי לפני ר' אליעזר כו'. אמר לי מה זו (ר') עקיבא אין דנין כאן ק''ו ולא פירש לו טעמיה וטעמא דר' אליעזר שאין דנין ק''ו מהלכה (זו):

אָמַר לִי: מָה זֶה עֲקִיבָא?! אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחוֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ: הֲלָכָה.

Traduction

Rabbi Eliezer said to me: What is this, Akiva? One cannot argue by means of an a fortiori inference here, in this particular case. However, Rabbi Eliezer did not provide a reason for this response. Rabbi Akiva continued: And when I came and presented these matters before Rabbi Yehoshua, he said to me: You spoke well, i.e., your logic is flawless, but they indeed said that this is a halakha transmitted to Moses from Sinai, which cannot be refuted by means of an a fortiori inference.

Rachi non traduit

אין דנין כאן מק''ו. ובגמ' מפרש (מאי קאמר:אין דנין כאן ק''ו). לפי שאין דנין קל וחומר מהלכה:

Tossefoth non traduit

[אלא] כן [אמרו] הלכה. בגמ' מפרש דעצם כשעורה הלכה ואין דנין ק''ו מהלכה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source